זהירות בדרכים

ונשמרתם לנפשותיכם - זהירות בדרכים

 

פתיחה

אשת און בן פלת מצילה את בעלה בהתחכמות, ולא מנסה לשכנע אותו בצדקת משה רבנו ואמיתות נבואתו. מכאן, שפעמים השיקול צריך להיות "חכם" ולא להיות "צודק".

בנושא זהירות בדרכים – צריך להיות חכם ולא הצודק. הסיבה: הזהירות היא משום מצות 'ונשמרתם', ולכן מוכרחים להיות בעירנות וזהירות תמידיים, ולכן אין מכן ל"צודק" אלא ל"חכם" להיות זהיר ואחראי.

 

סיפור: מעשה במי שעמד למשפט תעבורה ובא לבקש ברכה מהסטייפלער, וגער בו בנזיפה, אם אתה מסכן חיי אדם, אתה ראוי לעונש הגדול ביותר.    [מאיר נתיבים עמ' 19]

שמועה: בפניני רבנו הקהילות יעקב מובא, שאחד מבני ביתו שמע ממנו, שאם היה בזמננו בי"ד הגדול, אפשר שהיו גוזרים לאסור את המכוניות בגלל ריבוי תאונות [הגר"י צדקה דימה זאת לגזירת חז"ל דלא יצא בסנדל המסומר]    [מאיר נתיבים עמ' 42]

וכשהגרש"ז אויערבך שמע כן, אמר שלא צריך את הסטייפלער בשביל לומר כן, דהדבר פשוט מסברה, ואמרו זאת לפניו.. והוסיף לנהג שסיפר לו שהוא מתפלל לפני שנכנס לרכב, שזה נכון לעשות כן...                           [מאיר נתיבים עמ' 58]

 

א. מצות 'ונשמרתם'

מסכת ברכות [לב, ב]

ת"ר מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא שר אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום המתין לו עד שסיים תפלתו לאחר שסיים תפלתו א"ר ריקא והלא כתוב בתורתכם 'רק השמר לך ושמור נפשך' (דברים ד, ט) וכתיב 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם' (שם פסוק טו)  כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי א"ר המתן לי עד שאפייסך בדברים א"ר אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית מחזיר לו א"ל לאו ואם היית מחזיר לו מה היו עושים לך א"ל היו חותכים את ראשי בסייף א"ל והלא דברים ק"ו ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר כך אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים על אחת כמה וכמה מיד נתפייס אותו השר ונפטר אותו חסיד לביתו לשלום.

 

דברים פרק ד

[ט] רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך: י יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחרב באמר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל-הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון... [טו] ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש: [טז] פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה. 

 

מנחת חינוך מצוה תקמו בקומץ המנחה – וכ"כ במהרש"א בברכות [שם]

כיון דאיתא בשבועות (לו, א) המקלל עצמו עובר בלאו ד'השמר לך ושמור נפשך', אם כן מוכח דהיה לחז"ל קבלה דקאי [קרא] על שמירת הגוף.

 

רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק יא

]הלכה ד] אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בו אדם וימות כגון שהיתה לו באר או בור בחצירו בין שיש בו מים בין שאין בו מים חייב לעשות חוליא גבוהה עשרה טפחים או לעשות לה כסוי כדי שלא יפול בה אדם וימות וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה שנאמר 'השמר לך ושמור נפשך' ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאין לידי סכנה ביטל מצות עשה ועבר ב'לא תשים דמים'.  [הלכה ה]  הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות וכל העובר עליהן ואמר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך או איני מקפיד בכך, מכין אותו מכת מרדות.

 

שו"ע חו"מ (סימן תכז סע' ח) – ביטול מ"ע ועובר במצות ל"ת

[סע' ח] וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה, שנאמר (דברים ב, ט) השמר לך ושמור נפשך, ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאים לידי סכנה, ביטל מצות עשה ועובר ב'לא תשים דמים'.

[סע' ט] הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות וקצתם נתבארו בטור (יו"ד סימן קטז), ועוד יש דברים אחרים ואלו הן: לא יניח פיו על הסילון המקלח וישתה, ולא ישתה בלילה מהבארות ומהאגמים שמא יבלע עלוקה והוא אינו רואה. הגה: וכבר כתבתי דברים אלו (שם) ביורה דעה, עיין שם.

[סע' י] כל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם, ואמר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך, או איני מקפיד בכך, מכין אותו מכת מרדות, והנזהר מהם, עליו תבא ברכת טוב. 

 

רמ"א יו"ד (סימן קטז סע' ד)

צריך ליזהר מליתן מעות בפיו, שמא יש עליהן רוק יבש של מוכי שחין. ולא יתן פס ידו תחת שחיו, שמא נגע ידו במצורע או בסם רע. ולא יתן ככר לחם תחת השחי, מפני הזיעה. ולא יתן תבשיל ולא משקים תחת המטה, מפני שרוח רעה שורה עליהם. ולא ינעוץ סכין בתוך אתרוג או בתוך צנון, שמא יפול אדם על חודה, וימות.

הגה: וכן יזהר מכל דברים המביאים לידי סכנה, כי סכנתא חמירא מאיסורא ויש לחוש יותר לספק סכנה מלספק איסור, ולכן אסור לילך בכל מקום סכנה כמו תחת קיר נטוי או יחידי בלילה, וכן אסרו לשתות מים מן הנהרות בלילה או להניח פיו על קלוח המים לשתות, כי דברים אלו יש בהן חשש סכנה (רמב"ם). ומנהג פשוט שלא לשתות מים בשעת התקופה, וכן כתבו הקדמונים, ואין לשנות (אבודרהם ומרדכי ס"פ כל שעה רוקח סימן ער"ה ומהרי"ל ומנהגים). עוד כתבו שיש לברוח מן העיר כשדבר בעיר, ויש לצאת מן העיר בתחילת הדבר, ולא בסופו (תשובת מהרי"ל סי' ל"ה). וכל אלו הדברים הם משום סכנה, ושומר נפשו ירחק מהם ואסור לסמוך אנס או לסכן נפשו בכל כיוצא בזה (ועיין בחושן משפט סימן תכ"ז).

 

הלכה  למעשה – שמירת חוקי התנועה

  • אין לעבור על חוקי התנועה שנועדו לשמירת נפשות ולמניעת נזקי ממון ורכוש, והעובר עליהם עובר על איסור דאורייתא או על איסור דרבנן, ובזמן חז"ל היה נענש במכת מרדות.
  • כל נהג חייב להיות בקי בחוקי התנועה [עי' ערוך השלחן יו"ד סי' שלו ס"ב – אסור להתעסק ברפואות אא"כ בקי ויש לו רשות מבי"ד, והאידנא צריך להיות מוסמך מהממשלה שיש לו רשות ליתן רפואות].
  • נהג שמביע נוסעים חייב באופן מיוחד לשמור על כללי הזהירות ובמיוחד כשהנוסעים ילדים [יעו' ב"ב כא,א תקנת ר"י בן גמלא דאי מפסיק נהרא לא ממטינן ינוקא, מחשש סכנה שיוזק בדרכים דהשטן מקטרג – מאיר נתיבים עמ' 66-67]

 

סיפור: הגר"ח קנייבסקי בשם אביו – כשנסע עם אביו באוטובוס וראה שהנהג אינו מדייק לעצור בתחנה ירד ממנו מייד, ואמר שכנראה הנהג שתוי קצת   [מאיר נתיבים עמ' 61].

 

ב. חיוב מצות 'ונשמרתם' מהתורה או מדרבנן

מלשון הרמב"ם ש"מכין אותו מכת מרדות" משמע דאינו אלא איסור דרבנן [וכעי"ז איתא בדברי חמודות ברכות פ"ג אות פ"ד].

אמנם בסמ"ע (חו"מ תתכז ס"ק יב) ביאר דאיכא איסור דאורייתא בכל הדברים שאסרו משום סכנה.

ובלבוש סתר עצמו, דביו"ד כתב דאיסורו מדרבנן, ואילו בחו"מ כתב שאיסורו מהתורה, ובדרכי תשובה סי' קט"ז כתב דכנראה חזר בו הלבוש מדבריו ומסיק שחיובו מהתורה.

ובבאר הגולה בחו"מ סי' תכ"ז נסתפק בשאלה זו, וכתב או שהמחבר ס"ל דכל הדברים האלו אינם רק מדרבנן ואסמכינהו אקרא, אי נמי קים להו שהוא מהתורה ואין לוקין עליהם כדאשכחן גבי חצי שיעור שאסור מהתורה ואין לוקין עליו.

דעת האחרונים לחלק בין סכנה לסכנה. דבסכנה ברורה [קיר נטוי] איסורו מהתורה, ובחשש סכנה [דגים ובשר] איסורו מדרבנן.

 

גדר מאבד עצמו לדעת – שו"ת שואל ומשיב [מהדו"ת ח"ג סימן קכב], העלה שכל הדברים שנאסרו ביו"ד סימן קט"ז ודאי אסורים מהתורה דדבר סכנה ממש הוא איסור תורה והוא בכלל מאבד עצמו לדעת שאין לו חלק לעולם הבא. וכ"כ בערוך השלחן [סי' קטז סע' א].

 

נקודות למחשבה: רכב יכול לשמש הזדמנות לקיום כמה מ"ע מדאורייתא - לקיחת טרמפ, נתינת זכות מעבר לשני – קיום מ"ע ואהבת לרעך, חסד.

אומרים בשם המהר"א מבעלז זי"ע, דכיום הרכב הוא המקום שנקל לקיים בו מצות הכנסת אורחים.

 

סיפור: הרבנית זילברשטיין ע"ה השכינה שלום בין שכנים שהתלוננו על בעל רכב שחנה בחצר, ואמרה שע"י הרכב יכול לקחת יולדת – וא"כ הרכב שייך לכולם... [מ' נתיבים 73]

 

ג. חיוב השמירה גם מנזיקין

ספר החינוך (מצוה תקמו) הרבה דברים אסרו חז"ל כדי להישמר מן הנזקים ומן המקרים הרעים שאין ראוי לאדם שיש בו דעה לסכן בנפשו. ועל כן ראוי שיתן לבו לכל הדברים שאפשר להגיע לו נזק בהם.

ספר החינוך (מצוה תקמז – לא תשים דמים בביתך) שלא להניח מוקשים ומכשולים בארצינו ובבתיננו כדי שלא ימותו ולא יוזקו בם בני אדם.

וכ"כ בסמג (ל"ת קסז) ויראים (מצוה מד). וכ"כ בערוך השלחן (סי' תכז סע' ו) – לא תשים דמים בביתך, כל דבר שיכול לגרום דמים מיתה או נזיקין.

 

תוספות (ב"ק כז, ב ד"ה אמאי) אדם צריך להיזהר שלא יזיק לאחרים יותר משלא יוזק.

 

סיפור: בספר מעשה איש מובא שכשהחזו"א הלך ברחוב והיתה מתקרבת מכונית, מייד היה מתרחק לצד, והיה אומר שאולי הנהג לא זוכר את דברי התוס' בב"ק שיותר יש לאדם להיזהר שלא יזיק מאשר שלא יוזק.

סיפור: פעם התלוו אל החזו"א בטיולו היומי, לאחר שעברה מכונית, אמר החזו"א שצריך שוב ולהסתכל אחורה, מפני שאפשר שיש עוד מכונית, ומפני הרעש של המכונית הראשונה לא שמעו את השניה   [מאיר נתיבים 128]

 

הלכה  למעשה – שמירת חוקי התנועה

  • צריך כל אדם להיזהר שלא להניח בדרך מכשול שמסכן או מפריע לנהג, ואם מונח מכשול בדרך, חייב להרימו. ואם לא הרים את המכשול, עובר על "לא תעמוד על דם רעך" וכן על מ"ע ד"ואהבת לרעך כמוך". [כגון קרטון במרכז הכביש – שעף ברוח ומבלבל את הנהג – ויכול לגרום לתאונה].
  • שלולית שמן הנמצאת על הכביש ומסכנת מכוניות והולכי רגל – חייב להודיע מייד לשלטונות, או ליטול חול ולשפוך על השמן [הגר"י זילברשטיין, מלכים אמניך עמ' קל – דבשבת אם אין חול מוכן יש לחפור באדמה כי אין בזה איסור תורה ואם יש נכרי יעשה זאת]
  • מחנה את רכבו במקום שמסתיר לנהגים את שדה הראיה – הרי הוא מזיק, וכן המחנה במקום מוסתר והנהגים עלולים להתקל בו לפתע, הרי זה כחופר בור [מ' נתיבים 78]

 

הלכה למעשה – הנחיות להולכי רגל

  • לעבור במעבר חציה.
  • להימנע מללכת בכביש - מחמת סכנה.

סיפור: הר' אהרן ישעיה רוטר מספר שפ"א התלווה לחזו"א ושמעו רכב מאחוריהם, מיד סטה החזו"א ממסלולו הקבוע אל החולות, וביודעי שוהא זן וחולה וקשה לו הדבר, שאלתי מדוע הוא מרחקי כ"כ מהכביש, ואמר לי חייבים להחמיר בפיקוח נפש".

 

הלכה למעשה – הנחיות להולכי רגל.

  • לעבור באור אדום יש בו גם איסור חילול ה'

 

סיפור: באחת השבתות פסע הרב יעקב קמינצקי מביתו לישיבת תורה ודעת לתפילת שחרית, ולמרות שבחוצות ויליאמסבורג לא נראתה מכונית, עמד ר' יעקב על כך שעליהם לעצור ולהמתין בכל צומת בה דולק אור אדום.  [מאיר נתיבים עמ' 131].

סיפור: האדמו"ר הבית ישראל הגיע לרמוזר אדום בחיפה בשעה מאוחרת ולא היו כל מכוניות בכביש, בכל זאת הורה למלוויו לחכות עד לירוק, הדבר פורסם בחיפה וגרם לקידוש שם שמים. [מאיר נתיבים עמ' 130].

 

 

ד. דברי חז"ל בגודל מצות שמירת הנפש

 

ראשית חכמה (פרק דרך ארץ שער ג) בשם המדרש - בוא וראה שהקב"ה אוהב לישראל מכל העמים והזהיר אותם שישמרו נפשם כדי שלא יבואו לידי סכנה...

 

באר הגולה חו"מ

והמסכן את עצמו כאילו מואס ברצון בוראו ואינו רוצה לא בעבודתו ולא במתן שכרו, ואין לך זלזול ואפקירותא יותר מזה.

 

ספר חסידים (סימן תרעה)

אם מת אדם בפשעו כגון שמתקוטט עד שהורגים אותו עתיד ליתן את הדין שגרם עצמו למיתה, או אם הולך למקום סכנה כגון על קרח בימות החורף או נפל במים ונטבע או בחורבה ישנה הלך ונפלה עליו, וכן המתקוטט עם אדם אלם ורוצח ומגזם לו וזה המחרפו ומכעיסו כל אלה עתידין ליתן את הדין שגרמו מיתה לעצמן.

 

 

מכתב הגר"י זילברשטיין – חובת השמירה על חוקי התנועה [מאיר נתיבים עמ' 213]

 

סיום: כל אדם עולם מלא – הבה נשמור על חיינו

 

סנהדרין פרק ד משנה ה

כיצד מאיימין את העדים על עדי נפשות. היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן: שמא תאמרו מאומד, ומשמועה, עד מפי עד, ומפי אדם נאמן שמענו; או שמא אי אתם יודעין שסופנו לבדוק אתכם בדרישה ובחקירה; הוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות: דיני ממונות אדם נותן ממון ומתכפר לו; דיני נפשות דמו ודם זרעיותיו תלוין בו עד סוף העולם, שכן מצינו בקין שהרג את אחיו, שנאמר (בראשית ד, י) "דמי אחיך צועקים", אינו אומר: דם אחיך, אלא "דמי אחיך" דמו ודם זרעיותיו. דבר אחר: "דמי אחיך", שהיה דמו משלך על העצים ועל האבנים.

לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך, שכל המאבד נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב, כאלו אבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב, כאלו קיים עולם מלא... לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר 'בשבילי נברא העולם'.

הרמב"ם הלכות רוצח פ"ח ה"ו :

הרמב"ם הלכות רוצח פ"ח ה"ו : "בחמישה עשר באדר בכל שנה ב"ד מוציאין שלוחים לתקן הדרכיםוכל מקום שמצאוהו שנתקלקל מתקנים אותו, וב"ד שנתרשלו בדבר זה מעלה עליהם הכתוב כאילו שפכו דמים" - אחריות העיריות והמועצות לתיון הכבישים.

לא רק הנהג אשם אלא לבדוק כל מקום ומקום.

יש להוסיף על הדברים שאדם הוא

יש להוסיף על הדברים שאדם הוא קיבל פיקדון מאת בורא עולם להיות שומר על גופו, ואדם מחויב לשמור על הפקדון, אדם שמתאבד,, הרי הוא מועל בשמירה, ומזיק את גופו והורג את עצמו כמו שאסור להרוג את הגוף של השני אסור להרוג את הגוף שלי, כיון שהגוף לא שלי אלא רק אני שומר עליו, אדם שעובר באדום הרי הוא פושע בחיוב שמירה על גופו, ועיין בספרי שמעתתא דשומרים בהקדמה שהארכתי ביסוד זה שאדם שומר על נשמתו 

עגלת קניות

Your Cart3
  • x 3 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
סה"כ: 120.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס