סוגיית נהנה - שימוש באינטרנט אלחוטי

השאלות:

  1. האם מותר להשתמש בנתב אינטרנט אלחוטי של שכן ללא ידיעתו?
  2. אם מותר, האם יכול השכן למנוע מהגולש את השימוש בנתב שלו?
  3. האם יכול השכן לתבוע תשלום מן הגולש?
  4. אם הגולש חייב בתשלום, מהו גובה התשלום?

 

 

תשלומי הנאה

1

מסכת בבא קמא דף כ.

א''ל רב חסדא לרמי בר חמא: לא הוית גבן באורתא בתחומא דאיבעיא לן מילי מעלייתא. אמר: מאי מילי מעלייתא? א''ל: הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, צריך להעלות לו שכר או אין צריך? היכי דמי? אילימא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר - זה לא נהנה וזה לא חסר, אלא בחצר דקיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר - זה נהנה וזה חסר, לא צריכא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר, מאי מצי אמר ליה מאי חסרתיך או דלמא מצי אמר הא איתהנית?

 

2

רש"י שם

אי נימא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר זה לא נהנה וזה לא חסר. דלא עביד למיגר זה שדר באותה חצר אינו עשוי לשכור חצרות לפי שמצויין לו בתים להשאיל או יש לו בית אחר: זה לא נהנה. דהא שכיחי ליה בתים בחנם: וזה לא חסר. דהא לא קיימא לאגרא ופשיטא דפטור: זה נהנה. שהרי היה לו לשכור בית אחר: וזה חסר. דחצרו קיימא להשכיר והוה מוגר לאחריני: דלא קיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר. דהוה ליה זה נהנה וזה לא חסר: מאי חסרתיך. הא בלאו הכי לא מוגרת:

 

3

תוס' שם

זה אין נהנה וזה אין חסר הוא. אפילו בחצר דקיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר הו''מ למימר דפטור כיון שלא נהנה אע''פ שגרם הפסד לחבירו דאפילו גירשו חבירו מביתו ונעל דלת בפניו אין זה אלא גרמא בעלמא:

 

4

  הרא"ש שם

  ורב אלפס ז"ל כתב אבל בחצר דקיימא לאגרא צריך להעלות לו שכר ואף על גב דלא עביד למיגר דהא חסריה ממונא. וכדבריו מוכח בשמעתין שלחוה בי רבי אמי אמר וכי מה עשה זה מה חסרו ומה הזיקו, משמע הא חסרו והזיקו פשיטא שחייב. ומיהו כבר הוכחתי שעל החסרון אין חייב דלא הוי אלא גרמא בעלמא, ואי איכא לחיוביה [ואם יש לחייבו] מהאי טעמא איכא לחיוביה משום שאכל חסרונו של זה, ולא דמי לנועל ביתו של חבירו ולא דר בו או המוביר שדה של חבירו שלא בא לידו כלום מחסרון חבירו, אבל זה אף על גב שלא נהנה שהיה מוצא דירה אחרת בחנם מכל מקום השתא מיהא קאכל [עכשיו על כל פנים אכל] מה שחבירו נפסד וכן נראה

 

 

המקור לתשלום הנאה

5

  שערי יושר שער ג' כ"ה

  ולפי"ז נאמר דגם לעניין דין תשלומים דקים להו לחז"ל דכל הנהנה מממון חברו דחייב לשלם מסברא או יותר נראה דילפינן זה מקרא ד"אשר חטא מן הקודש ישלם", היינו אף דמזיק הקדש פטור, דלפי"ז כל אוכל הקדש משלם רק בעד הנאתו... וחיוב זה הוא חיוב ממון... רק ע"י השתמשות, אם השתמש בממון חברו אז חייב לשלם, אבל אם נהנה שלא בדרך השתמשות פטור מדין תשלומים כמו דליכא איסור הנאה מדבר האסור בכהאי כגוונא...

 

 

 

הנאה כחוב ממוני

6

  שו"ת הרשב"א חלק ד סימן יג

   נראה לי הדבר ברור: שאינו משלם מן העליה. דלא אשכחן אפילו חצי נזק דמשלם מן העליה. וכדאמר רבא בריש פרק כיצד הרגל, בבעיא דחצי נזק צרורות, דאיבעיא ליה: אם מן העליה משלם או מגופו משלם? וכ"ש הכא, דאפי' חצי נזק אינו משלם, אלא מה שנהנית. ומ"מ, לאו מגופה בלחוד הוא דמשלם. דאין זה בכלל נזיקין. דברחבה אינו נחשב כמזיק, אלא ממונו של זה שהיו הפירות שלו, בידו של בעל הפרה, שכבר נהנית.

 

 

כופין על מידת סדום

7

  תוספות מסכת בבא קמא דף כ עמוד ב

  הא איתהנית - אפילו למ"ד בפ"ק דב"ב (דף יב:) כופין אותו על מדת סדום ויהבינן ליה אחד מצרא שאני הכא שהיה יכול למונעו מתחילה מלדור בביתו ולמ"ד התם מעלינן ליה כנכסי דבר מוריון משום דדמי למונע חבירו מתחילה לדור בביתו אבל הכא כבר דר

 

8

  משנה מסכת אבות פרק ה

  [ט] ארבע מדות באדם האומר שלי שלי ושלך שלך זו מדה בינונית ויש אומרים זו מדת סדום שלי שלך ושלך שלי עם הארץ שלי שלך ושלך שלך חסיד שלי שלי ושלך שלי רשע:

 

9

  ר' עובדיה מברטנורא מסכת אבות פרק ה

  ויש אומרים זו מדת סדום - קרוב הדבר לבוא לידי מדת סדום. שמתוך שהוא רגיל בכך, אפילו בדבר שחבירו נהנה והוא אינו חסר לא ירצה להנות את חבירו, וזו היתה מדת סדום שהיו מתכוונים לכלות הרגל מביניהם, ואע"פ שהיתה הארץ רחבת ידים לפניהם ולא היו חסרים כלום:

 

10

במקורו נחלקו הראשונים:

         א.         מדרבנן (ריצב"א בתוס' בבא בתרא יב: ד"ה כגון).

         ב.         מדאורייתא (משמע מר"י ור"ת בתוס' שם).

          ג.          מדין זה נהנה וזה לא חסר (רש"י בבא בתרא יב: ד"ה על מידת סדום, שיטה מקובצת שם (ד"ה אמר רבה) בשם תוס' הרא"ש).

         ד.         מהפסוק (דברים ו-יח) "ועשית הישר והטוב" (שיטה מקובצת שם).

         ה.         מהפסוק (דברים טז-כ) "צדק צדק תרדוף" (משנת רבי אהרון בבא בתרא עמוד כ בהערות).

 

 

11

  הגהות אשרי מסכת בבא קמא פרק ב סימן ו

 (ראבי"ה במרדכי פוסק שאפשר לכפות גם לכתחילה להכניסו לביתו)

...וכן כתב מהרי"ח וגם מתחלה יכול לעכב על ידו שלא יכנס בביתו אע"פ שאינו חסר כלום ואין בזה משום מדת סדום אלא במה שכבר דר אין צריך להעלות לו שכר אע"פ שדר שם בע"כ

 

 

הנאה כנזק

12

  תוספות מסכת בבא קמא דף קא עמוד א

  או דלמא אין שבח של סממנין על גבי צמר - תימה הרי נהנה שצמרו מעולה בדמים יותר וישלם מה שנהנה כמו אכלה מצידי רחבה דפ"ב (דף יט:) וירדה לגינה דהכונס (לעיל דף נה:) ובפרק אלו נערות (כתובות דף ל: ושם) אמר תחב לו חבירו משקין של אחרים בבית הבליעה דמשלם מה שנהנה ויש לחלק דהנאה דהכא אין באה ע"י מעשיו ולא ע"י מעשה בהמתו ובתחב לו חבירו אע"פ שאין זה ע"י מעשיו מכל מקום נהנה גופו אי נמי הנאה דהכא לא חשיבא הנאה שאין אלא נוי בעלמא יותר.

 

13

  ברכת שמואל בבא בתרא ס' ז

ותירץ לי מו"ר בזה"ל דגם מה שההנהו הוא ג"כ דין מלווה הכתובה בתורה, פירוש דהא ל"ל זכותי ממון ולאו ברשותיה דידיה נתאכלו, אלא דמחוייב הוא לשלם בכדי שלא יהיה גזלן על אותה הנאה, ולא הוה כמלווה דהוא לאו מלווה הכתובה בתורה אלא סברא שיש לו לשלם מה שלווה ממנו.

 

 

 

 

 

ההלכה בדר בחצר חברו

14

 תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף כ עמוד ב

ת"ש: הבית והעלייה של שנים שנפלו, אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות והוא אינו רוצה, הרי בעל העלייה בונה בית ויושב בה עד שיתן לו יציאותיו; יציאותיו הוא דמחייב ליה בעל הבית, הא שכרו לא, ש"מ: זה נהנה וזה לא חסר - פטור! שאני התם, דביתא לעלייה משתעבד. ת"ש, רבי יהודה אומר: אף זה הדר בחצר חבירו שלא מדעתו - צריך להעלות לו שכר; ש"מ: זה נהנה וזה לא חסר - חייב! שאני התם, משום שחרוריתא דאשייתא. שלחוה בי רבי אמי, אמר: וכי מה עשה לו? ומה חסרו? ומה הזיקו? רבי חייא בר אבא אמר: נתיישב בדבר. הדר שלחוה קמיה דרבי חייא בר אבא, אמר: כוליה האי שלחו לי ואזלי, אילו אשכחי בה טעמא לא שלחנא להו?

...אמר רב סחורה אמר רב הונא אמר רב: הדר בחצר חבירו שלא מדעתו - אין צריך להעלות לו שכר, משום שנאמר: +ישעיהו כ"ד+ ושאיה יוכת שער. אמר מר בר רב אשי: לדידי חזי ליה, ומנגח כי תורא. רב יוסף אמר: ביתא מיתבא יתיב. מאי בינייהו? איכא בינייהו, דקא משתמש ביה בציבי ותיבנא.

 

15

  רי"ף מסכת בבא קמא פרק ב - כיצד הרגל [דף ז עמוד א]

  אמר רב סחורה אמר רב הונא הדר בחצר חברו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר משום שנאמר ושאיה יוכת שער. אמר מר בר רב אשי לדידי חזי לי ומנגח כי תורא רב יוסף אמר (ואיתמר רב הונא) ביתא דמיתבא יתבא מאי בינייהו א"ב דקא משתמשי ביה בתיבנא וציבי ודוקא בחצר דלא קיימא לאגרא ואע"ג דההוא גברא עביד למיגר מאי טעמא זה נהנה וזה לא חסר הוא אבל בחצר דקיימא לאגרא צריך להעלות לו שכר ואע"ג דלא עביד למיגר דהא חסריה ממונא:

 

16

  רא"ש מסכת בבא קמא פרק ב סימן ו

  אמר רב סחורה אמר רב הונא הדר בחצר חברו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר שנאמר ושאיה יוכת שער מייתי מהך קרא אסמכתא וסעד לדבריו לא מיבעיא שהוא פטור משום דהוה ליה זה נהנה וזה לא חסר אלא אפילו טובה נמי עושה עמו שמנע ביתו מליסתר:

 

 

 

17

  נימוקי יוסף בבא קמא כ:

 (מח' רמ"ה ורא"ש האם מגלגלים עליו את הכל כשיש חסרון מועט)

 

18

  רמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק ג הלכה ט

  הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, אם אותה חצר אינה עשויה לשכר אינו צריך להעלות לו שכר, אע"פ שדרך זה הדר לשכור מקום לעצמו, שזה נהנה וזה לא חסר, ואם החצר עשויה לשכר אע"פ שאין דרך זה לשכור צריך להעלות לו שכר שהרי חסרו ממון.

 

19

  שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזילה סימן שסג סעיף ו

  הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, שאמר לו: צא, ולא יצא, חייב ליתן לו כל שכרו. ואם לא אמר לו: צא, אם אותה חצר אינה עשויה לשכר, אינו צריך להעלות לו שכר. ואף על פי שהוציא את בעל הבית בעל כרחו מן הבית והוא דר בו (מרדכי פרק כיצד הרגל). ואפילו היה רגיל להשכיר, רק שעכשיו לא עביד למיגר, בתר האי שעתא אזלינן (נ"י פ' הנ"ל), אף על פי שדרך זה הדר לשכור מקום לעצמו, שזה נהנה וזה אינו חסר. הגה: ודוקא שכבר דר בו, אבל לא יוכל לכופו לכתחילה שיניחנו לדור בו, אע"פ דכופין על מדת סדום במקום שזה נהנה וזה אינו חסר, הני מילי בדבר דאי בעי ליהנות לא יוכל ליהנות. אבל בכי האי גוונא דאי בעי בעל חצר ליהנות ולהרויח להשכיר חצירו היה יכול, אלא שאינו רוצה, אין כופין אותו לעשות בחנם (מרדכי ונ"י פרק הנ"ל). ואם החצר עשויה לשכר, אף על פי שאין דרך זה לשכור, צריך להעלות לו שכר, שהרי חסרו ממון.

 

יש לדון במקרה שמשתמש מבלי להפריע לגלישת השכן שאז לא מחסירו, מאידך אולי מחסיר את החברה כשמשתמש בשירותיה מבלי לשלם, ומה הדין כשיש לו חיבור אלחוטי משלו אך משתמש במקום אחר. הגמרא לא דנה האם לנהנה מותר להשתמש מלכתחילה, אך אולי ניתן ללמוד זאת מהבנת הנהנה האם כמזיק ואסור, או כהלוואה ואז כשלא מחסר אולי מותר, כמו"כ לראבי"ה ולרמ"א יש מצבים של כפיה על ההנאה, ייתכן והמשתמש כופה על ההנאה.

נראה שרשת אלחוטית דינה כקול

נראה שרשת אלחוטית דינה כקול מראה וריח שאין בהם משום הנאה. ושרי. הלכך אינה עניין לסוגיית זה נהנה וזה לא חסר.

לכאורה עם חיבור אפשר גם

לכאורה עם חיבור אפשר גם להפעיל מכונות שהם יותר מקול מראה וריח שהם הנאה לא מורגשת ורוחנית, השאלה אם מסתכלים איך הנאה מגיעה אלי או איך אני נהנה ויל"ע

עד כמה שניתן לחסום את

עד כמה שניתן לחסום את האינטרנט לשימוש ע״י גולשים אחרים והבעלים של הקו לא חוסם, אין לך ראיה יותר גדולה מזה שמבחינתו זה נהנה וזה לא חסר

לגבי הנידון שמחסר מהחברה יש

לגבי הנידון שמחסר מהחברה יש לדון שאינו נקרא מחסר משום שהחברה לא יכולה להשכיר שוב את השימוש למישהו אחר אחר שהשכירה אותו לבעל הגלישה הראשון ומימלא זה נעשה כלא עביד למיגר, אך אם יתברר שהחברה מקפידה ואוסרת להשתמש בשירותיה גם דרך התחברות לאדם אחר- ללא תשלום הרי זה דומה לאחד שוסר להנות ממנו גם אם אינו חסר שההלכה היא שיש לו לכתחילה זכות למנוע זאת.

ראו שדן בכל זה בארוכה בספר

ראו שדן בכל זה בארוכה בספר דרך האתרים החדש 

עגלת קניות

Your Cart12
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 5 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
סה"כ: 450.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס