אין תגובות
כולל בית ישראל ...
User offline. Last seen 5 שבועות 2 ימים ago. לא זמין
הצטרף: 18/08/2011

בענין הזה פלפלנו אחרי הכולל כמה ממשתתפי השיעור השבועי לפני שבועיים בשיעור 178 ולא יצא לי לשלוח זה אז לכן אשלחנו עכשיו בפורום

האם מותר לתת צדקה לעני באמצע הלימוד בכולל.

יש לדון בזה בשני ספקות, א' כיון שעוסק במצוה פטור מן המצוה, ובשלמא ביכול לקיים שניהם מותר, אבל פשיטא באמצע לימוד כדי לתת צדקה פשוט שצריך לחשוב שמוציא מחשבתו קצת מהלימוד, וכאביי בעירובין סה. אילו אמרה לי אם לעשות כותח לא תנאי, וכן רבא אי קרצתו כינה לא תנאי, ושמא אסור לתת צדקה, והוי מצוה הבא בעבירה.

כל המצוות העוסק במצוה, אם מבטל מהמצוה לכו"ע פטור מהמצוה האחרת, ובאפשר לקיים שניהם הוא מחלוקת להאור זרוע והגהות אשר"י והר"ן פטור, כיון שעושה מעשה בידים עוסק במצוה אחת פטור משניה, אלא דהר"ן מודה דמהיות טוב יקיים שניהם. ובנתינת צדקה באמצע הלימוד לכו"ע א"א לקיים שניהם, דודאי צריך לחשוב בענין הצדקה וכל דבר קטן מוציא הראש מהלימוד, ועי' בעירובין סה. אלו אמרה לי אם קריב כותחא לא תנאי אמר רבא אי קרצתן כינה לא תנאי, וודאי לתת צדקה דצריך לחשוב כמה רוצה לתת ולחפש הכסף ולשמוע מה שאומר ולדעת לאיזה צדקה, ופשוט דמבטל ממצוות ת"ת.   

אלא שצל"ע אם בתורה גם אמרינן עוסק במצוה פטור מהמצוה, דבמו"ק ט: איתא בתורה אם א"א לעשות המצוה ע"י אחרים יעשה המצוה ויבטל תורה, ופשיטא דמיירי אפי' כבר התחיל בהמצוה, דבלא התחיל גם בשאר מצוה יבטל כיון שא"א ע"י אחרים. וכן מפורש בירושלמי ברכות פ"א ושבת פ"א ה"ב המובא בב"י סי' לח , רשב"י אמר כגון אנו שעוסקין בתלמוד תורה אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין רבי יוחנן אמר כגון אנו שאין אנו עסוקין בתלמוד תורה ואפילו לתפילה אנו מפסיקין וכו' כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפילה ר' חנינ' בן עקביה או' כשם שמפסיקין לק"ש כך מפסיקין לתפילה ולתפילין ולשאר כל מצותיה של תורה, ולא מודי רבי שמעון בן יוחי שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב ולית ליה לרבי שמעון בן יוחי שהלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא טעמא דר' שמעון בן יוחי זהו שינון וזה שינון ואין מבטל שינון מפני שינון. נמצא דאפילו לרשב"י לכל מצוות האמורות בתורה החיוביות מפסיק, ורק לשינון דק"ש דת"ת גם הוי שינון ס"ל דאינו מפסיק. וא"כ מת"ת מבטלין לכל מצוה חיובית שעל האדם שאין אפשר לעשות ע"י אחרים.

וצל"ע צדקה אם הוי מצוה חיובית כתפלה וק"ש לולב וסוכה, דפשיטא דאנחנו מבטלין תורה בשבילה, אע"ג דשאר מצוות אם עוסק בה אפי' שאין גדול כאותה מצוה העוסק במצוה קטנה פטור ממצוה גדולה, מ"מ ת"ת כיון דלמד ע"מ לעשות מצוה בזמנה עדיפה, או צדקה הוי ככל המצוות שאין להם זמן שהעוסק במצוה פטור ממנה, ואפי' תלמוד תורה אין פוסק בשבילה.

ולכאורה יותר משלישית שקל לשנה לא הוי מצוה חיובית, כדמשמע בב"ב ט., וכן נפסק להלכה ביו"ד סי' רמט ס"ב, דאין עיקר מצוות צדקה יותר משלישית השקל בשנה. אבל זה אינו דאם יש עני שמבקש צדקה ליתן כפי יכולתו, וכמפורש בשו"ע יו"ד סי' רמז ס"א, מצות עשה ליתן צדקה כפי השגת יד, וכמה פעמים נצטוינו בה במצות עשה. ויש לא תעשה במעלים עיניו ממנו, שנאמר: לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך (דברים טו, ז). וכל המעלים עיניו ממנה נקרא בליעל, וכאילו עובד עבודת כוכבים. ומאד יש ליזהר בה, כי אפשר שיבא לידי שפיכות דמים וכו' עי"ש. וזה רק כשהעני עצמו מבקש, אבל אחרים האוספים בשביל עניים אין החוב הזה. [ומסתמא דינם כגבאי צדקה, וא"כ שייך שיהיה איסור אחר ליתן להם, שאין נותנים לגבאי צדקה אא"כ נאמן עליו כר' חנינא בן תרדיון, ורוב האוספים לאחרים בכוללים אינם מהלומדי תורה, אלא שאין להם מה לעשות החליטו להמנות לגבאי צדקה, שיעשו מצוה בזמנם, ואולי אסור ליתן להם, אלא שזה קצת חידוש, ואין לצרפו לטעמים כאן]. אלא דבסימן רמח ס"א איתא דכל אדם חייב ליתן צדקה אפילו עני המתפרנס מן הצדקה, וא"כ הוי מצוה חיובית. אלא דזה דוקא כשיש לו די פרנסתו וכמובא בש"ך שם [והא דמותר לו להתפרנס מן הצדקה אע"פ שיש לו די פרנסתו, כתב הש"ך שם כיון שאין לו קרן שיכול לחיות ממנו מותר להתפרנס מצדקה], ורוב אברכי הכוללים אין להם די פרנסתם.

ועוד צל"ע אם מצוות צדקה הוי אפשר לקיים ע"י אחרים, כמבואר במו"ק ט: דמצוה שאפשר ע"י אחרים אין לבטל תורה בשבילה. דלכאורה יכולים לילך לכל היהודים, בפרט להעשירים ולאו דוקא להיושבים בכולל [אלא שיש אומרים שמאברכי הכוללים מוציאים יותר כסף מהעשירים, ולפעמים יש דברים בגוי, אלא דהטעם הוא שנותנים הוא מפני הבושה או הרחמנות ולא שביררו שצריך ליתן צדקה הזה, והעשירים נותנים רק מה שחושבים שצריך לתת, ורק אחרי שמבררים אמיתות הצדקה, או מה שלפי דעתם הוא ביכולתם ליתן. וגם הרבה פעמים האברכים נותנים מכסף שאינו שלהם (ואין הכסף שלא עבדו עליו חשוב אצלם), וגם הרבה יש שלווים כדי ליתן צדקה. ובפרט דעיקר מצוות הצדקה הוא לפי הממון כמפורש בשו"ע סי' רנ ס"ה, שהבינונים [אלו שיש להם קצת כסף מיותר] יכולים לעכב מעניים מלסובב על הפתחים, כדי שהעשירים יתנו לפי ממונם. ופשוט דאברך כולל גם בינוני לא הוי]. אלא דשמא אין הקומץ משביע את הארי ואין די במה שאוספים מאחרים. אלא דזה אינו דכל אחד בנפרד שאוסף צדקה ודאי בשביל העני שהוא צריך, יכול לאסוף ע"י אחרים, ורק לכל הצדקות ביחד יש לומר דאין אפשר ע"י אחרים בלא הכוללים, וכיון שהאחד שבא עכשיו לכולל יכול לאסוף ממון הזה במקום אחר, הוי אפשר ע"י אחרים.

ועוד שא"צ דוקא עכשיו לאסוף שיכול להגיע לכל אחד לביתו בצהריים או בלילה כשאין עוסק בתורה ולא הוי מצוה עוברת כלל, ומה שאוסף עכשיו אפשר ע"י אחרים. ובפרט מה שלוקחים מאברכי כולל שאינם עשירים בפרט אם יש לו כבר כמה בנים ע"פ רוב אין לו מספיק להוצאות ביתו [מבשרנו נחזה] ופטור מכסף מעשר, וכמפורש בשו"ע יו"ד סי' רנא ס"ג אינו חייב לתת צדקה עד שיהיה לו פרנסתו, וגם מצדקה פטור חוץ משלישית השקל לשנה. ואם יש חובות הלא כתבו האחרונים בשם ספר החסידים שאין להרבות צדקה. [ובפרט אלו שלוקחים מבחורים בישיבה שנותנים מממון אביהם שאין להם בשביל עצמם, ואפי' שהאב הרבה פעמים אומר שהבן יכול ליתן, היינו רק משום שאינו רוצה להרגיל בנו שלא יתן, אבל באמת אין רצונו ליתן ואין ביכולתו ליתן, ובחורים חושבים שעושים מצוה, בממון אחרים].

עכ"פ בשעת הסדר ודאי הוי מצוה שאפשר לעשות ע"י אחרים ופשוט שאין שום היתר לאוספי צדקה ליכנס לכוללים ולהפריע לאברכים מהלימוד, וגם אין להפסיק בשביל לתת צדקה א' כיון דעוסק במצוות ת"ת וכשאפשר ע"י אחרים אסור להפסיק ממצוות ת"ת. ב' רוב פעמים אפי' מצוה לא הוי כיון שפטור ממצוות צדקה כשאין לו די פרנסתו. והרבה פעמים גם הוי מצוה הבא ביד עבירה כשהוא בעל חוב, וזה מצוי הרבה בכוללים, בפרט המחתנים ילדיהם. וגם יש כמה וכמה אברכי הכוללים שחישבו לעשות מצוות ולעזור לאחרים לצדקות ע"י הלוואות וכדומה, ולבסוף הוצרכו לעשות קרנות להם להצילם מנושיהם [אני בעצמי מכיר כמה כאלו]. ופשוט שאין להפסיק לימוד תורתינו הקדושה ליתן צדקות.

[ויש עוד הרבה פרטים ומראה מקומות לענינים אלו, ואין כאן מקום להאריך].

ב' אם דינו כפועל שאסור לעסוק בדברים אחרים שאינם מענין עבודתו. והשאלה אם הלומד כולל דינו כפועל, ואסור לעסוק בצדקה באמצע לימודו דהיינו עבודתו, עבודת הקדש.

בשיעור 169 היה דיון אם אברך כולל נקרא כפועל לגבי ביומו תתן שכרו. ונעתיק משם המקורות לדין הזה ומזה נדון לענינינו. א' בשבט לוי [משר התורה גדול פוסקי דורינו הרב שמואל וואזנר שליט"א] ח"ח סי' שטו כתב" לבי נוטה יותר דלפי מציאות הכוללים היום דין פועל יש לו. דודאי מי שתומך סתם ת"ח שילמדו בלי צורת כוללים ומוסדות של היום רק לשם תמיכת תורה לבד, פשיטא דהת"ח רק נתמכים לא נשכרים אבל מי שנעשה מיסד או ראש כולל, ומקבל ע"ז תמיכה ממקומות שונים וגם מחיתו ופרנסתו מזה כרגיל בזמנינו, ובוחר לו אנשי כולל הנראים לו ראוים שישבו עה"ת לפי סדר הלימוד והזמן, ועל ידם נתקיים המוסד ומיסד או ראש הכולל מרויח על ידם, ועבור זה נותן להם שכרם ודאי דדע"ת נוטה דנדונים כפועלים שאי אפשר להפסיק משכורתם כשאין מוצאים לשכור למקום אחר. עכ"ל.

וכעי"ז הביא שם מהפתחי חשן בשם הגרש"א אלפנדרי ז"ל [גדול מקובלי הספרדים לפני שמונים תשעים שנים] שתלמידי ישיבה הם כשכירים ופועלים. וביאר שם כיון שתלמיד כולל או ישיבה התנו עמו שישב במקום מסויים, וגם לפעמים צריך ללמוד דוקא לימוד מסויים, הוי כפועל, ודינו כשכירות.

ומה שהביא שם משר התורה זקן פוסקי דורינו, דמעות שמקבל מכולל, שאינו מותר ליקח רק שכר בטלה, אין זה פעולת שכיר ולא הוי בכלל לא תלין. לכאורה אינו מובן דהלא מלמד דרדקי ג"כ אינו מותר ליקח רק שכר בטלה, כמפורש ביו"ד סי' רמו ס"ה דמה שנהגו האידנא ללמד הכל בשכר, אם הוא שכר בטלה דמוכח, שמניח כל עסקיו ומשאו ומתנו, שרי. א"כ הרבה מלמדים הוי רק שכר בטלה, ומפורש בכמה מקומות דיש אצלו איסור לא תלין דפעולת שכיר.

עכ"פ אברך כולל היום פשוט דדינו כפועל כיון שמשועבד ללמוד להראש הכולל במקום אחד, ועל זה מקבל שכר בטלה, דינו כפועל וא"כ גם שאר דינים דפועל יש עליו. אלא אין דומה לכל פועל שהעיקר שצריך שיגמור המלאכה ואם יעשה דברים אחרים באמצע יתבטל ממלאכתו, משא"כ בכולל דהעיקר מה שמקבל מעות הוא על שכר בטלה, וא"כ אין חשש לכאורה מלעשות מצוה אחרת באמצע. אלא די"ל דמשועבד ללמוד כל הזמן דע"י שיראו הנדבנים שלומדים יותר יתנו יותר. אלא דמסתבר דאם יראו שגם נותנים צדקה באמצע הלימוד לא ימעטו מנתינתם. אלא די"ל לפעמים ע"י שרואים שיודעים ללמוד יותר יתקבל יותר נדבות, וזה פשוט דנתינת צדקה באמצע הלימוד מפריע קצת מהלימוד וא"כ משועבד גם לזה הזמן, שבזמן הזה יכול ללמוד יותר ולדעת יותר, ולכאורה אסור ליתן צדקה באמצע הלימוד מטעם זה.

עכ"פ היוצא מדברינו בודאי שאין חיוב ליתן צדקה באמצע הלימוד, ויש גם לומר דאין היתר ליתן צדקה אז מכמה טעמים, וא"כ לא יפה עושים האוספים שנכנסים באמצע סדרי הכוללים ואוספים לצדקה. ואפי' בשאר שיעורים גם י"ל דאין להפריע באמצע שיעור לאסוף לצדקה, אבל שם יש כבר שאלות אחרים דשמא רק אז יכול למצוא אלו שיש להם הרבה מעות שבבית הרבה קשה למצוא אותם ולכן יש לדון באופנים אחרים.

אחרי כתבי מצא אחד מהאברכים בתשובות גדול פוסקי דורנו הרה"ג ר' שמואל וואזנר שליט"א בספרו שבט הלוי ח"י סי' קנז, ומסקנתו שם דאם היה בקשת הצדקה ממש צורך אותה שעה, ויש ביד הנתבעים האמצעים לכך, ודאי פשוט דמבטלים ת"ת. אבל מגביות אפי' אם הוא ודאי צדקה, וגם צדקה כזה שמוטל על מעוטי היכולת, הא מדובר כאן מאברכים צדיקים במעשיהם, שאין רוצים להשתמט ממצוה זאת, ויתנו גם אחרי או לפני הסדר בלי שיפריעו להם כל פעם סדרי הלמוד, אלא משום נוחיות המתרימים (בחשבם כן) הם באו דוקא בשעת הלמוד, בכזה פשיטא דע"פ הלכה אין צריך לבטל סדר הכלל, ואינו דומה כלל להזדמנות מצוה דוקא בשעת הלמוד וא"א להתקיים ע"י אחרים, [וגם עצם הנדון אני מסופק אם לא נקרא זה אפשר להתקיים ע"י אחרים כיון שהגובים האלה נגשים לכל אדם]. עכ"ל.

וזה למעשה ויש לדון עוד בהדברים שעוררנו עליהם מקודם.

עגלת קניות

Your Cart10
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
סה"כ: 385.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס