13 תגובות [תגובה אחרונה]
מערכת האתר
User offline. Last seen 3 שבועות 4 ימים ago. לא זמין
הצטרף: 27/10/2009

שסה. וישב/  הלבנת פנים

שסו. מקץ-חנוכה/  על הניסים

שסז. ויגש /  שליח שניזוק (אחריות המשלח על נזקים שנגרמו לשליח בשליחותו)

שסח. ויחי /  מצות קבורה

שסט. שמות/  רשע למה תכה רעך

הציבור מוזמן להציע מקורות לנושאים אלו.

כמו כן רעיונות לנושאים חדשים לשיעור, יתקבלו בברכה

הלרשטיין
User offline. Last seen שנה אחת 45 שבועות ago. לא זמין
הצטרף: 18/04/2014
תפילין כל היום או חריצי התפילין

האם חובה להניח תפילין כל היום?

האם חובה להניח תפילין במנחה?

האם צריך שיהיה ריווח בין חריצי התפילין?

נהר שלום
User offline. Last seen 3 שנים 4 שבועות ago. לא זמין
הצטרף: 16/07/2014
דבר תורה לפרשת מסעי

אלה מסעי: רומז לדברים שחייב אדם להיזהר במהלך מסעויתיו

מ - מאכלות אסורות

ס - סביבה רעה

ע - עריות

י - ישוב בודד

ולצד החיוב לקיים מסע"י

מ - מצוות הגם שהוא תרוד בדרכו

ס - סדר לימוד לא יבטל אף שהוא בדרך

ע - עבודת התפלה כראוי

י- יראת שמים

(מקור: ספר מרכבות ארגמן)

א ח רוזנברג
User offline. Last seen 13 שבועות 3 ימים ago. לא זמין
הצטרף: 13/02/2013
שבועות - שתי הלחם

היות והנני לומד את הענינים של קרבן שתי הלחם שהקריבו בבית המקדש אחת בשנה בחג השבועות הייתי חפץ לקבל חומר ע"כ.

כמו"כ יש לי ערוך מאמר על נושא זה וברצוני לדעת האם אוכל לפרסם זאת.

תודה מראש

yossi
User offline. Last seen 32 שבועות 2 ימים ago. לא זמין
הצטרף: 03/04/2012
מקורות נוספים לפרשת בחוקותי תלמוד תורה לנשים

שו"ת אגרות משה יו"ד ג', סו"ס פז; שו"ת אגרות משה ב', קט

yakovchn
User offline. Last seen 2 שנים 40 שבועות ago. לא זמין
הצטרף: 29/09/2013
קטניות בפסח

אולי נקיים דיון על מנהג הקטניות שנהגו רבים לא לאכול בפסח.

מה הגדר?

מה נאסר?

האם זו הגדרה בוטנית או הלכתית?

מה דין הקטניות החדשות (סויה, קנולה, קינואה)?

 

כל שנה ושנה יש דיון מחודש במשפחה, עד כדי כך שנוצר מצב שאין אנו יכולים להתארח אפילו אצל משפחה קרובה היות שהן מקילים בדבר שאנו מחמירים.

yadler10
User offline. Last seen 2 שנים 13 שבועות ago. לא זמין
הצטרף: 09/10/2010
שנה מעוברת

שלום

קיימת מצגת עם סוד העיבור באתר ישיבה

י.א.

אברהמ
User offline. Last seen 4 שנים 33 שבועות ago. לא זמין
הצטרף: 03/08/2011
צריך לכתוב לגבי שעוני מים בשבת בדחיפות

יש נפק'''מ גדולה לדינה לערים שלמות שכבר החליפו לשעון הכחול אשר פועל באופן דיגטלי ויש כמה סוגים של שעונים אשר גדולי הדור אסרו ויש שהתירו וכ'ו נושא אקטואלי מאד

ישראל חיים בלומנטל
User offline. Last seen 37 שבועות 3 ימים ago. לא זמין
הצטרף: 12/06/2011
שעטנז

אני שולח לכם במייל שיעור נפלא של ראש ישיבת איתרי הרה"ג אריאב עוזר שליטא על שעטנז

אודה לך אם תיצור אתי קשר אודות הדיסק אונקי שלך שהושאר אצלי

ישראל חיים בלומנטל   0548456794

menachemG
User offline. Last seen שנה אחת 6 שבועות ago. לא זמין
הצטרף: 15/09/2010
Eating before tekias shofar

 

the Chasam Sofer it may be mutar to eat even more than a kebeitza. It can be found here :

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46450&st=&pgnum=453

(Here is another good overview of the topic (in English):

http://www.bknw.org/pafiledb/uploads/Eating%20before%20Tekias%20Shofar-new.pdf

 

menachemG
User offline. Last seen שנה אחת 6 שבועות ago. לא זמין
הצטרף: 15/09/2010
Eating before tekias shofar

There is a teshuva from Rav Gavriel Tzinner in Nitei Gavriel on this topic; he explains that according to the Chasam Sofer it may be mutar to eat even more than a kebeitza. It can be found here :

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46450&st=&pgnum=453

(Here is another good overview of the topic (in English):

http://www.bknw.org/pafiledb/uploads/Eating%20before%20Tekias%20Shofar-new.pdf

 

ישראל חיים בלומנטל
User offline. Last seen 37 שבועות 3 ימים ago. לא זמין
הצטרף: 12/06/2011
כתיבת ספר תורה

אני מצרף את שיעורו של הרה"ג אריאב עוזר שליט"א בענין לשמה בכתיבתו

חזקי
User offline. Last seen 4 שנים 13 שבועות ago. לא זמין
הצטרף: 24/01/2011
קבלה מעשית

שנינו בפרקי אבות (פ"א מי"ג), הוא (הלל) היה אומר, ודלא מוסיף יסף, ודלא יליף קטלא חייב, ודאשתמש בתגא חלף.

ופירוש מה שאמר "ודאשתמש בתגא חלף", כתב רבינו עובדיה מברטנורא, זהו המשתמש בכתרה של תורה, שעונשו הוא שיחלוף מן העולם, שכן "תגא" בלשון ערבית פירושו "כתר". והביא עוד פירוש בזה. ואחר כך כתב, ואני שמעתי, שפירוש "דישתמש בתגא", היינו המשתמש בשם המפורש, חלף ואבד מן העולם, שאין לו חלק לעולם הבא. והיינו כגון אותם בני אדם שלמדו מתוך ספרי מקובלים את דרך השימוש בשמות הקודש לפעול פעולות על טבעיות, שאלו אין להם חלק לעולם הבא.

ומרן רבינו הגדול שליט"א הזכיר בהקשר לכך את דברי הסמ"ק (מצוה ג') שכתב, שרבינו יהודה החסיד הזהיר את תלמידיו שלא ילכו לאיזו חופה של אחד מחבריהם, מפני שהיו לסטים בדרך והיה חשש שמא יגרמו להם נזק. ואותם התלמידים לא שמעו בקולו מפני שהיו יודעים שמות הקודש וידעו שאם יארע להם איזה דבר יוכלו להנצל על ידי שימוש בשמות הקודש. וכך אמנם עשו, ובאו עליהם לסטים לרוצחם ולשדוד את כל מה שהיה להם, והם הזכירו כנגדם שם המפורש והרגו את אותם הלסטים. וכשחזרו אחר שניצולו, אמר להם רבי יהודה החסיד, מה עשיתם? איבדתם את העולם הבא שלכם! אלא אם כן תשובו בתשובה שלימה, שתלכו לאותו המקום מבלי להזכיר את שם המפורש ותמסרו את נפשיכם להריגה. הלכו התלמידים ונהרגו. עד כאן המעשה. ולכאורה יש להתפלא הפלא ופלא על מעשה זה, שהרי איסור גמור הוא ללכת למקום שיש בו סכנה כזו, ואם כן, לא רק שאין זו תשובה על חטאם מה שהלכו לשם שנית, עוד נראה שיש בזה איסור גמור שמסרו נפשם להריגה בשביל כך.

ורבינו התשב"ץ בפירושו למסכת ברכות (דף ה:) עמד על שאלה זו, שהואיל והיתה סכנה ממש בהליכה לאותו המקום, אם כן איזו מן תשובה זו לעשות איסור נוסף? ותירץ שמכיון שעיקר התשובה היא שיבא אותו מעשה לידו ויתגבר על עצמו של לחטוא עוד, לכן לא היתה להם ברירה אלא ללכת שוב לאותו המקום כדי שיעמדו באותו נסיון שלא עמדו בו מתחילה. ומרן הרב שליט"א העיר על זה שעדיין קשה מאד להבין איך היה מותר להם ללכת לאותו המקום, אחר שנאמר בתורה "וחי בהם" ולא שימות בהם, שאסור לאדם למסור עצמו למיתה בשביל דבר כזה, ואין לך דבר העומד בפני התשובה, שכל שאין באפשרותם לבא שוב לידי אותו מעשה, תשובתם היא בחרטה וקבלה לעתיד בלבד, ואין צורך שיבאו ממש לידי אותו נסיון. ונשאר בקושיא זו ללא תירוץ. ובפרט יש לתמוה על מעשה זה, שהרי אפילו בפעם השנייה שהלכו לאותו מקום שהיו מצויים בו לסטים, מסתבר שהיה עליהם להזכיר שוב שם המפורש בכדי שינצלו ממות בטוח, שאין לך דבר העומד בפני פקוח נפש. ומרן הרב חיד"א ביומנו מזכיר, שפעם אחת בא ערבי אחד בדרך שממה להורגו, ומכיון שלא נותרה בידו ברירה הזכיר כנגדו שם קודם והרגו, וזהו בלי ספק מפני שבמקום פיקוח נפש מותר להשתמש בשם קדוש. ועל כן אותו המעשה הנזכר בסמ"ק הוא צריך עיון להבין מה היה טעמו של רבינו יהודה החסיד באותה ההוראה. 

כולל בית ישראל ...
User offline. Last seen 13 שבועות 3 ימים ago. לא זמין
הצטרף: 18/08/2011
הקושיא מהחיד"א על תלמידי ר' יהודה החסיד שמסרו נפשם לתשובה אמיתית

לא הבנתי ראייתך מהחיד"א, שאפילו אם החיד"א היה מהראשונים, הייתי יכול לומר גברא אגברא קרמית, ובפרט שהחיד"א מהאחרונים, ואדרבה קשה על החיד"א אם רבינו הגדול רבינו יהודה החסיד והסמ"ק והתשב"ץ כולהו ס"ל דאסור להשתמש בשם הנכבד, קשה על החיד"א איך עשאו. אלא דידוע מחלוקת הראשונים ומובא בנושאי כלי שו"ע יו"ד סי' קנז, במצצות שהם ביעבור ואל יהרג, אם מותר למסור נפשו על זה, כגון הריב"א מראשוני הראשונים לא אכל ביוה"כ ועי"ז נפטר לבית עולמו, ועוד כאלו, ויש ראשונים דס"ל לאיסור משום וחי בהם, וכאן גם כן משום מצוות עשה דתשובה, והתודו את עונם הוי ככל מצוות עשה, ואם א"א לקיים המ"ע בלא שימות בזה מותר, והכא כיון שלא היו יכולים לשוב בתשובה שלימה רק באותו מקום ובלא להשתמש בשמות, א"כ להראשונים האלו מותר חלעשות כן. והחיד"א י"ל דס"ל להלכה כרוב ראשונים דאין למסור נפשו על זה. ודי בזה להערה בלא עיון בשום מקום. 

עגלת קניות

Your Cart9
  • x 2 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 5 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 360.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס