שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

אורחים בסעודת החג

תקציר השיעור

אורחים בסעודת החג

הזמנת אורחים נכרים או מחללי שבת לסעודת החג

א. הבישול לצורך אוכל נפש ביום טוב, נאסר לצורך אכילת נכרים, ומחמת איסור זה אמרו: "אין מזמנין את הנכרי ביום טוב, גזירה שמא ירבה בשבילו". ותמהו הראשונים על דין זה:

ב. להלכה אין מלקות על איסור בישול ואפיה ביום טוב לצורך יום חול "הואיל ומיקלעי ליה אורחים חזי ליה", ואם על עצם הבישול לנכרי ביו"ט אין איסור דאורייתא, מדוע גזרו לאסור הזמנת נכרי [הרי זו גזירה לגזירה].

ג. מדוע אין להתיר לבשל עבור נכרי ביום טוב מדין "מתוך שהותרה לצורך, הותרה נמי שלא לצורך".

ד. עוד נפסק בשו"ע: "אבל עבדו ושפחתו, וכן כותי שבא מאליו, מותר להאכילו עמו ולא חיישינן שמא ירבה בשבילו", וצ"ע בפרטי הדין למעשה, במציאות בת זמנינו שעובדים זרים מצויים בבית בסעודות החג.

ה. על דברי השו"ע "אין מבשלים לצורך נכרי ביום טוב", כתב המשנה ברורה: "מומר לעבודה זרה או לחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם", ומשמע מדבריו שאין להזמין מחללי שבת לסעודת החג. וצ"ע האם כאשר מזמינם לצורך קירובם ליהדות, הדבר מהווה סיבה להיתר.

ו. כיצד ינהגו בעלי בית מלון או מסעדה המארחים נכרים ומחללי שבת [האם מחלל שבת בזמנינו נחשב תינוק שנשבה •  גדר חילול שבת בפרהסיא למעשה].

ז. הזמנת הורים או בנים מחללי שבת [דין אורח הבא מעצמו].

ח. הכנת סעודת יום טוב שמשתתף בה בן זוג מחלל שבת.

ט. האם הקנאת האוכל מערב יום טוב מהווה פתרון לאיסור להזמין נכרי או מחלל שבת לסעודת החג.

א. הבישול לצורך אוכל נפש ביום טוב, הותר רק לצורך אכילת ישראל, ולא לצורך אכילת נכרים, כמפורש בדברי הגמרא במסכת ביצה [1] כא, ב) לדעת רבי עקיבא הדורש את הפסוק [1] "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם" - "לכם ולא לעובדי כוכבים". ומכוחו של איסור זה, חידש רבי יהושע בן לוי (שם) "אין מזמנין את הנכרי ביום טוב, גזירה שמא ירבה בשבילו". כלומר, אסור להזמין נכרי להתארח בביתו ביום טוב, בגלל החשש שיבשל עבורו אוכל ביום טוב, ויעבור על איסור "לכם ולא לעכו"ם". ודין זה נפסק ללא חולק ברמב"ם [2] הלכה יג) ובשו"ע [3].

והקשו הראשונים על עיקר האיסור להזמין נכרי לסעודת יום טוב מהחשש "שמא ירבה בשבילו", מדברי רבה בגמרא בפסחים [1] שאינו לוקה על איסור בישול ואפיה ביום טוב לצורך יום חול "הואיל ומיקלעי ליה אורחים חזי ליה", אשר הובאו להלכה ברמב"ם [2] הלכה טו). ואם על עצם הבישול לנכרי ביום טוב אין איסור דאורייתא [ולכן אינו נענש במלקות], מדוע שנגזור לאסור את הזמנת הנכרי שמא יבשל עבורו, והרי זו "גזירה לגזירה" שאין גוזרים.

ותירץ הר"ן [2] תירוץ ראשון, שלמרות שאין איסור דאורייתא בבישול לנכרי, אולם החשש שיבוא להרבות בשביל הנכרי מצוי מאד, ולכן גזרו חכמים לאסור להזמינו. ועוד תירץ הר"ן: "ואחרים פירשו, דלשמא ירבה בשבילו דברים האסורים חיישינן, דאיכא איסורא דאורייתא". וכוונתו לדברי הרשב"א [2] שכתב כי באמת מצד עצם החשש שיבשל עבור הנכרי ביום טוב, לא היו חכמים גוזרים לאסור את הזמנתו, מכיון שאיסור הבישול אינו מהתורה אלא מדרבנן, מדין 'הואיל', שאילו באו אורחים היה אותו תבשיל ראוי להם, וכידוע "אין גוזרים גזירה לגזירה". אך היות ויש חשש שיבשל עבור הנכרי מאכלים האסורים לישראל ומותרים לנכרי, ובזה לא שייך דין 'הואיל' [שהרי המאכלים אינם ראויים לישראל], לכן גזרו חכמים שלא יזמין נכרי ביום טוב "שמא ירבה בשבילו" דברים האסורים [ובזה יעבור על איסור תורה, כדברי הר"ן], ואין זה בגדר של "גזירה לגזירה" אלא  "כולה חדא גזירה היא" [והנה לדעת בית הלל בגמרא בביצה [1] "מתוך שהותרה הוצאה לצורך, הותרה שלא לצורך", וכפי שנפסק להלכה בשו"ע [4] סי' תקיח סע' א). ואם כן נשאלת השאלה, מדוע אין להתיר לבשל עבור נכרי ביום טוב מדין "מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך". ויעו' במה שתירצו הביאור הלכה [4] סי' תקיב ד"ה אין) וערוך השלחן [5] סע' א)].

ב. לסיכום: אין להזמין נכרי ביום טוב, מחשש "שמא ירבה בשבילו", דהיינו יבשל במיוחד עבורו מאכלים האסורים ליהודים ביום טוב [כביאורו של הרשב"א], ובזה יש איסור מהתורה או מדרבנן, ולא שייך בזה דין "הואיל ומיקלעי ליה אורחים חזי ליה", וגם אין היתר "מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך", כמבואר בערוך השלחן והביאור הלכה. והוסיף המשנה ברורה [4] ס"ק ג) "ואינו מועיל מה שכבר הכינו כל צרכי סעודה, דיש לחוש שמא יבשל עוד בקדירה אחרת בשבילו אחרי שמזמינו ורוצה לכבדו".

וסיים מרן השו"ע [3] "אבל עבדו ושפחתו, וכן כותי שבא מאליו, מותר להאכילו עמו ולא חיישינן שמא ירבה בשבילו". וביאר המשנה ברורה [5] ס"ק ט) "דדווקא כשמזמן העכו"ם אצלו דחפץ ביקרו, חיישינן שמא ירבה בשבילו לבשל בקדרה לבדה, משא"כ בעבדו ושפחתו וכן כל אלו שבאו מאליו לא חיישינן לזה".

והנה במציאות בת זמנינו שעובדים זרים מצויים בבית בסעודות החג, יש לדעת שההיתר שיאכלו עמו הוא רק אם מרבה בתבשיל עבורם באותה קדירה שמבשל לעצמו "כיון דחד טירחא הוא", אבל להוסיף אחר כך תבשיל בשבילם, אסור. וגם צריך להיזהר שלא יאמר בפירוש שמבשל עבורם. וראה פרטי דין זה במשנה ברורה [5] ס"ק ט-יב).

הזמנת מחלל שבת לסעודת יום טוב

ג. על דברי השו"ע [3] "אין מבשלים לצורך נכרי ביום טוב", כתב המגן אברהם [3] ס"ק א) "והוא הדין לצורך קָרַאים, ורש"ך כתב דיש מתירין". ה'קָרַאים' הינם הכופרים בתורה שבעל פה, ונחלקו הפוסקים, האם מותר להזמינם לסעודת יום טוב. וכתב הפרי מגדים [3] אשל אברהם) "קָרַאים, יש מתירין דטועים הם ומעשה אבותיהם בידיהם, ולשמא יאכל דברים טמאים לא שייך. משא"כ במומר לכל התורה, בקדירה אחת אסור מדרבנן, דמדרבנן [אסור] בעכו"ם אף באותה קדירה, שמא יבשל באחרת דברים טמאים". ודבריו מבוארים על פי מה שכתב הרשב"א [2], שהאיסור להזמין נכרי לסעודה ביום טוב נובע מחמת הגזירה שמא יבשל בשבילו דברים האסורים, שיש לחלק בין קָרַאים שאינם אוכלים דברים אסורים, וממילא אין חשש שיבשל בשבילם בקדירה אחרת דברים טמאים, ולכן מותר להזמינם. לבין מומר לכל התורה, שאוכל גם מאכלים אסורים, ונותר על כנו החשש שיבשל עבורו בקדירה אחרת דברים טמאים, ובשל כך גזרו חכמים שלא יזמינו לסעודה ביום טוב [ועי' גם בפרי מגדים במשבצות זהב שם ס"ק ב].

והנה ידועים דברי הרמב"ם בסוף הלכות שבת [2] שמחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד עבודה זרה, ועל פי דבריו כתב המשנה ברורה [4] ס"ק ב) על דברי השו"ע "אין מבשלים לצורך נכרי ביום טוב", כי "מומר לעבודת כוכבים או לחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם". ועל פי זה היה נראה לכאורה לאסור הזמנת אדם המחלל שבת בפרהסיא לסעודת יום טוב, כי דינו כעכו"ם, שאין להזמינו ליום טוב, מחשש שמא יבשל עבורו ביום טוב באיסור.

לפני כארבעים שנה, עורר רבי משה שטרנבוך [ראב"ד בד"ץ העדה החרדית] את השאלה כי לפי המשנה ברורה, שדינו של מחלל שבת כעכו"ם ואסור להזמינו ביו"ט, היאך מותר לבעלי מלונות לפרסם ולהזמין אורחים מחללי שבת בפרהסיא לחגים. ועוד הקשה, שהרי המחלל שבת עדיין נשאר מחוייב במצוות, ומדוע נאסר לבשל בשבילו ביו"ט ולמנוע ממנו לקיים מצות שמחת יו"ט, שאף הוא מחוייב בה. הרב שטרנבוך התכתב בנושא זה עם רבי יעקב קנייבסקי ה"סטייפלער" [6], והביא את מכתביו בספרו מועדים וזמנים [6], וכן עם בעל הציץ אליעזר [7]-[8], ואף ערך בעצמו קונטרס מקיף בענין זה בספרו שו"ת תשובות והנהגות [8]-[9], ונביא את דבריהם כדלהלן.

ד. בטעם ההיתר להזמין מחללי שבת בפרהסיא לסעודת יום טוב, מצינו כמה דרכים [ולהלן נביא צדדים נוספים השייכים באופן מיוחד באירוח בבתי מלון]:

• אין חשש 'שמא  ירבה בשבילו' במחלל שבת - הציץ אליעזר [7] טען כי על פי דברי הרשב"א, שהאיסור להזמין נכרי לסעודה ביום טוב נובע מחמת הגזירה שמא יבשל בשבילו דברים האסורים, יש מקום להתיר הזמנת מחלל שבת לסעודת חג, שהרי אין לחשוש ש"ירבה בשבילו דברים אסורים" ביהודי מחלל שבת, שהרי אנו מוזהרים אנו להאכילו דברים האסורים [ומתוך כך רצה לומר "דגם המשנה ברורה לא כתב להשוות בזה מומר לחלל שבת בפרהסיא לעכו"ם, כי אם בנוגע לרישא דדברי השו"ע, שבשם כתוב עיקר הדין של אין מבשלים לצורך נכרי ביום טוב, אבל על הסיפא שבדברי השו"ע, שלפיכך אסור להזמינו שמא ירבה בשבילו, בזה יש לומר דיסבור גם המשנ"ב בעצמו שלא כלול בכלל זה של איסור הזמנה גם ישראל מומר לעכו"ם או לחלל שבת בפרהסיא"].

אמנם כבר העיר הרב שטרנבוך [7] בתשובתו לציץ אליעזר, כי בדברי הפמ"ג [3] באשל אברהם מפורש שלא כדבריו.

וראה בדברי הסטייפלער [6] במכתבו השני) והציץ אליעזר [8] בתשובתו השניה לגר"מ שטרנבוך) שהביאו מדברי המהר"ם שיק, שהתיר לעשות מלאכה עבור מומר, והסתייג מהיתרו בגלל דברי הפמ"ג. והציץ אליעזר צירף את דבריו להיות ספק ספיקא: "ספק אם הלה המה בגדר של מומר לחלל שבת בפרהסיא [וכפי שיבואר להלן בסמוך שיש צדדים בזה], ואם תמצי לומר שכן הדבר, עודנה ספק לנו אם לא הותר בכלל לבשל גם עבור מומר".

'תינוק שנשבה' - הסטייפלער [6] צידד להיתר מכח דבריו הבנין ציון והחזון איש, שיש למחללי השבת בזמנינו דין 'תינוק שנשבה' הנחשבים כאנוסים [וראה את המקורות בנושא זה בשיעור ס'] אשר דינם כישראל גמור, ולכן מותר לבשל עבורם ביום טוב, וממילא כמובן אין לאסור הזמנת מחלל שבת לסעודת יום טוב [וכתב שם: "ואפילו אם נימא דדינם כתינוק שנשבה, אכתי מה נעשה במה שחשודים על מינות וכפירה בתורה שבכת ושבעל פה ר"ל, ואולי מסתמא לא מחזקינן להו בזה, מאחר שמהדרין לאכול במלון כשר, וכ"ז צע"ג].

וכן הורה למעשה בתשובות והנהגות [8] אות א) "דלענין איסור דרבנן [דהיינו האיסור להזמין נכרי לסעודת יו"ט], ראוי לסמוך על הפוסקים שאין דינו כעכו"ם". טעם זה הובא גם בדברי הרב לאו במאמרו בתחומין [11] בנדון דידן.

אמנם הרב שטרנבוך עצמו בהמשך דבריו, וכן הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה [10] הערה קלה) נקטו כי למעשה גם בזמנינו קשה למצוא יהודים העונים להגדרת 'תינוק שנשבה, כדברי הגרש"ז: "ובפרט בארץ ישראל שאף מי שנתגדל ודר במקום שמחנכים לכפירה ואכילת טריפות וחילול שבת ועקירת כל דבר שבקדושה רח"ל, כמו ב'קיבוצים' שאין בהם רוח יהודית כלל, מ"מ הרי סוף סוף ידוע הוא ושומע שישנם שומרי תורה ושלדבריהם גם עליו לנהוג כמותם, וכיון שכן קשה מאוד לומר שדינו כתינוק שנשבה"  [ורק בנדון הזמנה לליל הסדר, הוסיף הגרש"ז צדדים נוספים לקולא, כמבואר בדבריו. וכן העולים מרוסיה שגדלו ללא ידיעה מהתורה כלל, ניתן להחשיבה כ'תינוקות שנשבו'].

הגדרת  מחלל שבת בפרהסיא - הגרש"ז אויערבך [10] הערה קלג) הוסיף עוד טעם להקל להזמין אורחים מחללי שבתות בפרהסיא לסעודת ליל הסדר כשמקרבים אותם בכך לשמירת תורה והמצוות: "כבר כתבו הפוסקים דכל שהוא בוש מלחלל שבת בפני אדם חשוב כגון רב וכדו', אין דינו כמחלל שבת בפרהסיא לענין זה שיחשב כנכרי. והוא הדין כאשר בוש בכך בפני אביו או אמו וכדו', ואינו מחלל שבת במחיצתם. וכהיום רבים מאלה שלצערינו אינם שומרים תורה ומצוות הרי הם בכלל זה".

טעם זה נתבאר בהרחבה ברץ כצבי [12]-[13] שגדר "פרהסיא" אין פירושו "רבים", וממילא "מחלל שבת בפרהסיא" הוא אדם המחלל את השבת בפני רבים. אלא יתכן מצב שאדם יחלל שבת בפני רבים, אך אם בשעה שמחלל את השבת יבוא לפניו אדם גדול, הוא יתבייש בפניו ויצניע את מעשיו, אינו נחשב בהגדרה הלכתית, כמחלל שבת "בפרהסיא", ואע"פ שעשה את המעשה בפני אנשים רבים. ולכן כאשר מזמינים מחללי שבת לסעודת החג, כחלק מתהליך קירובם לשמירת התורה, הם כבר אינם בגדר מחלל שבת בפרהסיא

וכן נקט הגר"מ שטרנבוך בשו"ת תשובות והנהגות [8] אות ב) "במה שמצוי שאירגוני קירוב מסדרים הזמנה לאירוח מחללי שבת בבתים חרדים, נראה עוד יסוד להתיר, שהרי הא דמחלל שבת הוא כעכו"ם היינו רק כשהוא בפרהסיא, והיינו דמפני שמזלזל ולועג לדת על ידי שבפרהסיא מחלל שבת והרי הוא כעכו"ם. ואם כן אלו שלא לועגים לדת ורחוקים מלהיות חצופים, ואדרבה מעוניינים בו והם בתחילת דרכם להתקרב לדת, אינם כעכו"ם. ובמשנה ברורה (סי' שפה ס"ק ו) מביא שאפילו נמנע מלחלל שבת בפני אדם גדול אין דינו כמחלל שבת בפרהסיא, וכל שכן כאן שמתחבר לארגונים חרדים ומתעניין לשמוע, בזה גופא שוב אינו מחלל שבת בפרהסיא שהוא כעכו"ם" [יחד עם זאת ראה בדברי הגרש"ז אויערבך [10] ארחות הלכה, הערה 438) שכתב כי "לענין הנמנע מלחלל שבת לפני אדם חשוב הורה רבינו [הגרש"ז], דאם ניכר להדיא שהימנעותו היא אך ורק מפני הנימוס גרידא ולא מפני הבושה, אין להקל"].

ה. אירוח בבית מלון ביום טוב - בנדון זה יש צדדים נוספים להיתר:

• הסטייפלער [6] במכתב השני) העלה סברא להיתר, על פי דברי הרשב"א שנכרי המתלווה לישראל בדרך ומזונותיו על הישראל, מותר לבשל עבורו, ואם כן הוא הדין אורח הבא לבית המלון ושילם לפני החג, נחשב כמזונותיו עליו. ברם עי"ש שפקפק בסברא זו, ובפרט במכתב השלישי שכתב כי ודאי האורחים בבית מלון נחשבים כאורחים המוזמנים.

• הציץ אליעזר [6] כתב: "ובהשקפה ראשונה עלה בדעתי להציע בזה היתר כללי, והוא בהיות דעפי"ר לא יוכל בעל האכסניא לדעת בבירור אם אמנם האיש הזה הבא לפניו הוא בגדר זה של מחלל שבת בפרהסיא שדינו כעכו"ם, הן מצד חיסרון ידיעה, והן מצד קביעות ההלכה, כי תלוי הדבר בעל איזה מלאכה עובר, ובפני כמה מישראל, וכמו"כ אם הוא לא מאלה שלא ידעו ולא שמעו מדיני שבת וכו', והדברים עתיקים בדברי הפוסקים".

הזמנת הורים או בנים מחללי שבת [דין אורח הבא מעצמו]

ו. כתב הט"ז [3] ס"ק ד; הובא במשנה ברורה [5] ס"ק י) "אם בא מאליו, והישראל נותן לו לאכול בלא הזמנה והפצרה שיאכל אצלו, אין איסור שמא ירבה. אבל אם מפציר בו שיאכל אצלו, אף על פי שבא מאליו, מכל מקום כיון שחביב לו שיאכל אצלו חיישינן שמא יבשל לו קדירה אחרת עוד, ומה לי שמזמינו דרך שליחות לביתו או שמזמינו אחר שבא אליו". ועל פי זה כתב בשו"ת תשובות והנהגות [9] אות ג) "דבבנו אינו נוהג בו כאורח שצריך לכבדו, ואינו בכלל האיסור להזמינו".  ובספר רץ כצבי [12] כתב שסברא זו נכונה גם בהזמנת הורים לסעודת חג, יעו"ש.

ז. הכנת סעודת יום טוב שמשתתף בה בן זוג מחלל שבת -  בספר רץ כצבי [12] דן בזה וכתב, שלכאורה גם בנדון זה נכון לומר שבן זוג אינו נחשב כלל כ"אורח" הבא לסעודת החג, שיש חשש שמחמת הצורך לכבדו ירבה לבשל בשבילו, וכפי שנקט הגר"מ שטרנבוך, לענין בן מחלל שבת המוזמן לסעודה בבית הוריו. ועי"ש במה שכתב בנדון קושית רבי יהונתן אייבשיץ היאך הזמינה אסתר את אחשוורוש לסעודה שהתקיימה ביום טוב.

ח. הקנאת האוכל מערב יום טוב - בשו"ת תשובות והנהגות [9] אות ד) כתב עצה להתיר הזמנת אורחים מחללי שבת בפרהסיא לסעודת יום טוב, באופן שיקנה לאורח את המאכלים מבעוד יום, ונמצא שהאורח אוכל משלו, ואין זה נחשב שהישראל הזמינו, ועצה זו הביא המהדיר על חידושי הרשב"א בביצה [2] הערה 188) בשם הגרי"ש אלישיב. ובדברי הרב לאו במאמרו בתחומין [11].

 ט. האם למחלל שבת מותר לבשל לעצמו ביום טוב ­- ראה בציץ אליעזר [7] בדברי הגר"מ שטרנבוך ששאל שאלה זו, והציץ אליעזר השיבו כי פשיטא שמותר.

עגלת קניות

Your Cart3
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
סה"כ: 120.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס