שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

אור החיים הקדוש - בראשית: השבת - סוד קיום העולם

תקציר השיעור

פרשת בראשית

שבת - סוד קיום העולם

 

א. שבת - העדר עשיה או בריאה מחודשת

• חז"ל הקשו על לשון הכתוב, הנראה כסותר עצמו - האם שבת הוא יום מנוחה ושלילת מלאכה או מציאות חיובית מחודשת של בריאה ושמה "שבת", וצ"ע.

• בדברי חז"ל והשו"ע נקבע דינו של התועה במדבר ואינו יודע אימתי שבת - "מונה שבעה ימים מיום שנתן אל לבו שכחתו, ומקדש השביעי" - וצ"ע היאך "מתקדש" יום השביעי במניינו של התועה.

• במסכת שבת מובא: "כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית". והדברים מרפסין איגרא, וכי תיתכן "שותפות" במעשה בראשית, וצ"ע.

ב. השבת - סוד קיום העולם

דברי האור החיים הקדוש בביאור מאמרי חז"ל שהעולם היה רופף ורועד עד שבאה שבת ונתקיים העולם • בשבת "נשפע שפע החיוני לכל הנבראים" • "באמצעות השבת העולם עומד" • "השבת הוא המקיים העולם כל ששת ימים, ואחר עבור ששת ימים יבוא שבת אחרת ויקיימהו עוד ששה ימים".

ג. השבת בעולם "כנפש בגוף" - ולכן בזכות שבת מתברכים ששת ימי המעשה

הדרכת האלשיך הקדוש, להיזהר בעבודה הגשמית בששת ימי המעשה שתהיה בדרך ארעי - ואז בזכות השבת תתברך כל מלאכת ימי השבוע.

ד. שבע - הנקודה הרוחנית הפנימית בתוך החומר הגשמי בבריאה

סוד המספר "שבע" - המדרגה הרוחנית בתוך המציאות הגשמית, ולכן "כל השביעין חביבים".

ה. ברית המילה ביום השמיני - כדי שתעבור שבת אחת

טעם למצות השי"ת למול ביום השמיני הוא, עד עבור עליו יום השבת ויהיה לבעל נפש • לפי זה מוטעם מנהג סעודת "שלום זכר" בשבת שקודם ברית המילה.

ו. שבת - "הנקודה האמצעית" - המשפיעה על כל ימי השבוע

ממוצא הדברים מבוארת זכירת את השבת  בכל ימי השבוע - בהכרה בנקודה הפנימית, שכל אחד מימי השבוע מתקיים מכוח ה"נפש" של השבת, ומתיישבת על הלב ההלכה התמוהה לפיה התועה במדבר מונה ששה ימים ומשמר את היום השביעי • יום השבת הוא "נקודת המרכז שעליה תיסוב עגולת ששת ימי השבוע", ומשום כך ימי השבוע נקראים שבת כי הם יונקים מהשבת.

ז. השמחה בשבת - משפיעה על כל ימי השבוע

על פי דברי האור החיים הקדוש, ביאר הבני יששכר מדוע אסור שתהיה צרה ביום מנוחתינו • ענין השמחה שמשמחים את החתן בשבת קודם החתונה.

ח. מכח חידוש הבריאה בשבת - מתבטלות הגזירות ואפשר להתרומם מהשפלות

כוחם של הצדיקים לבטל מכח קדושת השבת גזירות רעות • אפילו אם כל השבוע עבר במצב ירוד ביותר, יש תקומה על ידי שבת קודש.

 

א. שבת - העדר עשיה או בריאה מחודשת

בפרשת השבת בבריאת העולם (1א) נאמר: "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה".

על פסוקים אלו, הנראים כסותרים זה את זה, הקשו חז"ל במדרש (1ב) "מהו וַיְכַל". כלומר, מלשון הכתוב "וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" משמע שסיום המלאכה היה בשבת עצמה ולא מקודם. וזאת בניגוד למשמעות לשון הכתוב "וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה", שכל מלאכת הבריאה הסתיימה קודם השבת [אגב, המדרש מציין, כי אחד השינויים בתרגום של שבעים הזקנים [המוזכר בגמרא במגילה ט, א], נועד כדי שתלמי לא ישאל קושיה זו].

• בעיקר מהות השבת יש להתבונן האם השבת היא יום מנוחה ושלילת מלאכה, או מציאות חיובית מחודשת של בריאה ושמה "שבת", וכפי שנראה משירת הזמירות בשבת "תנו שבח ושירה לא-ל אשר שבת ברא", שהשבת היא בריאה מיוחדת שברא השי"ת, ויש לבאר מה פשר "בריאה" זו.

• בדברי הגמרא בשבת (1ה) והשו"ע (1ו) נקבע דינו של התועה במדבר ואינו יודע אימתי שבת: "מונה שבעה ימים מיום שנתן אל לבו שכחתו ומקדש השביעי בקידוש והבדלה".

ותמוה ביותר, מה פשרה של קדושת היום השביעי במניינו של התועה במדבר, הרי "שבת קביעא וקיימא" (פסחים קיז, ב) ואף אין בכח בית דין [שלא כבקדושת המועדים] לשנות זמן המיוסד וקדוש עוד מששת ימי בראשית - ואם כן כיצד איפוא, "מתקדש" יום השביעי במניינו של התועה, וצ"ע.

• במסכת שבת (2א) אמר רב המנונא: "כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, שנאמר וַיְכֻלּוּ, אל תקרי וַיְכֻלּוּ, אלא ויכלו". ופירש רש"י: "ויכלו - הקב"ה וזה".

דברי הגמרא מרפסין איגרא, ואילולא דברי חז"ל, וכי יעלה על הדעת שהאדם נעשה כביכול "שותף" להקב"ה במעשה בראשית, ויש להבין את שורש הענין.

 ב. השבת - סוד קיום העולם

כדי לעמוד על סוד הדברים, ניכנס לפני ולפנים ממחיצת הבנת עומק מהות השבת וקדושתה, המתבארת בדברי חז"ל, ומוסברת בדברי האור החיים הקדוש.

בדברי המדרש (1ב) ניתנה תשובה, מה "נברא" בשבת - השבת, כדבריהם: "מה היה העולם חסר - שבת". אך הדברים עדיין סתומים, מהי בריאה זו ששמה "שבת", שעל ידה הושלם מה שהיה חסר בבריאה.

כעין זה מפורש בדברי הזוהר הקדוש (2ב) שלא היה קיום לבריאה עד שבאה השבת.

בביאור הדברים כתב האור החיים הקדוש (2ג): "ונראה שיכוון הכתוב לומר על דרך אומרם ז"ל כי העולם היה רופף ורועד עד שבאה שבת, ונתקיים העולם ונתייסד. והכוונה הוא, כי ביום שבת ברא ה' נפש העולם, והוא סוד אומרו (שמות לא, יז) הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ, פירוש נשפע שפע החיוני בכל הנבראים, כי קודם השבת לא היה נפש לכל הנבראים". בהמשך דבריו כתב האור החיים הקדוש (3) "כי העולם היה חסר הקיום, עד שבאתה שבת ועמד העולם". והוסיף: "כי בשעת הבריאה לא ברא ה' כח בעולם זולת לעמוד ששת ימים, לטעם הנודע לו, גם ידוע ליודעי אמת. ונתחכם ה' וברא יום אחד, הוא יוודע לה', ובו ביום חוזר ה' ומשפיע נפש לעולם, שיעור המקיים עוד ששה ימים, וכן על זה הדרך. וזולת זה היום, היה העולם חרב בגמר ששת ימים וחוזר לתוהו ובוהו".

על פי זה ביאר האור החיים הקדוש את דברי הגמרא (2א) "כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית", כי "להיות שהשבת הוא המקיים העולם כל ששת ימים, ואחר עבור ששת ימים יבוא שבת אחרת ויחייהו ויקיימהו עוד ששת ימים אחרים. ולזה כל המקדש את השבת וכו', פירוש מקיים ושומר קדושתו, באמצעות זה ישנו לשבת, ובאמצעותו מתקיים העולם. הראת לדעת כי הוא המקיים העולם, ואין לך שותף גדול מזה כדין וכהלכה".

האור החיים הקדוש, חזר על יסודות הדברים, גם בפרשת יתרו  (4א) ובפרשת ויקהל (4ב), בביאור הכתובים שם.

 ג. השבת בעולם "כנפש בגוף" - ולכן בזכות שבת מתברכים ששת ימי המעשה

יסודות הדברים שנתבארו לעיל, עומדים בהדרכת האלשיך הקדוש (5ב), להיזהר בעבודה הגשמית בששת ימי המעשה שתהיה בדרך ארעי - ואז בזכות השבת תתברך כל מלאכת ימי השבוע - ראה בדבריו הנפלאים.

 ד. שבע - הנקודה הרוחנית הפנימית בתוך החומר הגשמי בבריאה

מציאות הבריאה באופן שבאמצעות השבת העולם עומד, ומתוך כך נגזר, כי קיום ששת ימי המעשה תלוי בהשפעת קדושת השבת - היא סוד המספר "שבע", המבואר בהרחבה בדברי מהר"ל מפראג בספרו גבורות השם (5ג) "וכאשר תעיין ותמצא שהגשם יש לו חלופי ו' צדדים, והם המעלה והמטה ימין ושמאל פנים ואחור. וכל שש צדדים אלו, מתייחסים אל הגשמית, בעבור שכל צד יש לו רחוק, וזהו גדר הגשם. אמנם יש בו שביעי, והוא האמצעי שאינו נוטה לשום צד. ומפני שאינו מתייחס לשום צד, דומה לדבר שהוא בלתי גשמי שאין לו רוחק. ולפיכך יש גם כן לזמן המתייחס ומשתתף עם הגשם ששה ימים והם ימי חול, אבל השביעי קדוש. ונמצא כי שבעה ימי שבוע הם דומים לגשם הפשוט שיש לו ששה, קצות והאמצעי שבשניהם זהו ענין ששת ימי חול והשביעי הוא קדש".

במקום אחר, הוסיף המהר"ל (6א) ביאור: "מספר שבעה מורה על המדרגה שמתחבר ביחד הגשמי ובלתי גשמי. וידוע מספר שבעה כנגד שש קצוות והאמצעית שהוא נקרא היכל הקודש אשר ביניהם. ולפיכך תמצא בכל מקום כי במספר שבעה חול וקדושה, שבעת ימי שבוע - ששה ימי חול והשביעי הוא קודש, ובחדשים - השביעי גם כן קודש הוא חודש תשרי, ובשנים - ששה שני עבודה והשביעית שמיטה והיא שנת קודש, וכל זה מפני כי מספר הששה הם חול והם כנגד ששה קצוות הגשם שהוא חול, ואילו השביעי הוא כנגד היכל הקודש שהוא השביעי והוא באמצע, ודבר זה ידוע".  כלומר, המספר "שבע" הוא הנקודה הרוחנית הפנימית בתוך החומר הגשמי בבריאה. במציאות הגשמית, לכל גוף וחומר יש ששה "קצוות", דהיינו מימד האורך הרוחב והגובה, שהם שש פינות: למעלה למטה ימין שמאל פנים ואחור. וה"קצה השביעי", מרמז לנקודה הפנימית הרוחנית הטמונה בתוך כל חומר גשמי.

לכן, שבעת ימי השבוע מסודרים באופן של ששה ימי חולין והשביעי קודש, וכן בחודשים ובשנים. כי מספר שש מסמל את החולין, החומר, הגשמיות - כנגד שש הקצוות של החומריות, ואילו השביעי הוא כנגד "היכל הקודש" שהוא הנקודה הרוחנית, משום שהמספר שבע מסמל את הנקודה הפנימית הרוחנית הנמצאת בתוך החומר הגשמי.

ומכאן "חביבות" ה"שביעין" המפורשת בדברי חז"ל (6ב).

 ה. ברית המילה ביום השמיני - כדי שתעבור שבת אחת

בדברי אור החיים הקדוש  בפרשת בראשית (2ג) מבואר, כי "טעם למצות ה' למול ביום השמיני הוא, עד עבור עליו יום השבת ויהיה לבעל נפש".

יסוד זה נשנה בדבריו בפרשת תזריע (6ג), ונתחדש שם כי השבת משפיעה "נפש החיונית" בכל אחד ואחד: "ורבותינו ז"ל (דברים רבה ו, א) אמרו וז"ל, למה התינוק נימול לשמונה ימים, שקנה ה' רחמים עליו להמתין לו עד שיהיה בו כוחו, עכ"ל. וצריך לדעת מי גילה סוד זה כי בשמונה ימים יהיה בו כח, לא פחות ולא יותר. ונראה כי כח האמור בדבריהם הוא מה שאמר בזוהר (ח"ג דף צא, ב) שהוא כדי שיעבור עליו שבת, ותגיעהו נפש החיונית הנשפעת בעולם ביום השבת כידוע, ואז יהיה בן קיימא, והוא שאמרו רז"ל כח החיוני. ותמצא שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה י, ט) שקודם שבא שבת היה העולם רופף ורועד, כיון שבא שבת נתחזק ונח. והוא מה שאמרו כדי שיהיה בו כח".

וראה בדברי ה"מגיד מקוז'ניץ" (6ג) שביאר לפי זה את מנהג סעודת "שלום זכר" בשבת שקודם ברית המילה.

 ו. שבת - "הנקודה האמצעית" - המשפיעה על כל ימי השבוע

ממוצא הדברים מבוארת זכירת את השבת  בכל ימי השבוע - בהכרה בנקודה הפנימית, שכל אחד מימי השבוע מתקיים מכוח ה"נפש" של השבת, וזו גם הסיבה שימי השבוע נקראים שבת, כדברי הראשית חכמה (7א) "שכל הימים יונקים מיום השבת, שיום השבת הוא נקודת המרכז שעליה תסוב עגולת הששת ימים, נמצא השבת שורש לכל ששת ימי השבוע, ולכך בכל יום ויום חייב להשפיע בו מקדושת שבת כמו שיתבאר. וכן מצאתי שכתב הר' יוסף גיקטיליי"א ע"ה שיום שבת הוא נקודת מרכז לעגולה".

הנקודה הרוחנית החבויה בתוך כל הבריאה הגשמית ומניעה אותה היא "נקודת האמצע" - וכך גם השבת, דהיינו הנקודה השביעית הרוחנית, היא קיום כל העולם בששת ימי החולין. וכדברי הראשית חכמה, שכל הימים יונקים מקדושת יום השבת, ובשל כך יום השבת נחשב "נקודת האמצע" המרכזית שעליה נסוב עגולת ששת ימי השבוע, כי השבת היא שורש לכל ששת ימי השבוע. וכן מתבאר בדברי השל"ה הקדוש (7ב) "ובזה יבואר גם כן השבת קודש נקרא שבת, וגם השבוע נקראת שבת, שנאמר (ויקרא כג, טז), עד ממחרת השבת השביעית תספרו, ומתרגמינן עד מבתר שבועתא שביעותא".

לאור האמור, מתיישבת על הלב ההלכה התמוהה לפיה התועה במדבר מונה ששה ימים ומשמר את היום השביעי, ומובן כיצד "מתקדש" היום השביעי במניינו של התועה, כדברי הראשית חכמה: "ושמעתי מפי מורי ע"ה שעל זה אמרו ז"ל, ההולך במדבר ואינו יודע מתי יום שבת, מונה שבעה ימים מיום שנתן אל לבו שכחתו ומקדש שביעי שעושה קידוש והבדלה. הרי בפירוש כי הותר לו לעשות שבת אף על פי שבאמתות אינו שבת, והיינו מטעם כי הנקודה האמצעית שהוא השבת הולך עם כלם להשפיעם, וכל יום ויום יש בו מקצת שבת, ולכן בכל יום ויום אינו עושה מלאכה יותר מכדי פרנסתו מפני שכל יום הוא ספק שבת".

ז. השמחה בשבת - משפיעה על כל ימי השבוע

על פי דברי האור החיים הקדוש, ביאר הבני יששכר (8א) מדוע אסור שתהיה צרה ביום מנוחתינו: "נמצא השבת הוא שרשיי לכל הששת ימי המעשה, והנה אם יש ח"ו איזה חסרון דקה מן הדקה בשורש, הנה ניכר הענין אחר כך בהשתלשלות הענפים, משא"כ כשהשורש והזריעה הוא בשלימות יוצאים הענפים מושלמים. והנה לפי זה, זה הוא נוסח תפלתינו ביום המנוחה שלא תהא וכו' ביום מנוחתינו, וכיון שיום המנוחה [שהוא שורשיי לכל ששת ימי המעשה], יהיה במושלם בלי חוסר אזי בוודאי יבואו ששת ימי המעשה מושלמים".

ומובן הענין שמשמחים את החתן בשבת קודם החתונה, כפי שהביא בספר ברכת אבות (8ב) בשם רבי גדליה אייזמן [מנהל רוחני בישיבת קול תורה] "דכיון שבתוך השבוע יש שמחת החתונה, לכן צריכים לשמח גם את השבת [קודם לכן], כי כאשר השבת היא שמחה, אם כן הרי השבוע יונק משבת, וממילא גם בתוך השבוע יהיה השמחה" - וראה בסימוכין שהביא לכך מדברי התוספות והמהר"ל.

 ח. מכח חידוש הבריאה בשבת - מתבטלות הגזירות ואפשר להתרומם מהשפלות

על פי יסודות הדברים שנתבארו לעיל, נבין את כוחם של הצדיקים לבטל מכח קדושת השבת גזירות רעות, כפי שביאר הבני יששכר (9ב) את לשון הכתוב (9א) "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם":

"יש לבאר מהו ענין "עשיה את השבת", על פי דברי האור החיים הקדוש "כי השי"ת לא ברא רק ששת ימים, ושוב ברא את יום השבת, ושוב על ידי שומרי מצותיו קדושת יום השבת נברא שוב ששת ימים, וכן עד סוף כל הדורות". והיינו "בני ישראל ישמרו את השבת - בכדי לעשות את השבת לדורותם - שיתנו כח העשיה ביום השבת לדורות עולם, שיצאו מן הכח אל הפועל שוב ששת ימים, וזה הוא לדורות עולם. ובזה תבין מה שאמרו בזוהר על קדושת יום השבת, כל שולטני רוגזין ומארי דדינין כולהו ערקין וכו' (ח"ב דף קל"ה ע"ב), כי בשבת יכולים כל הגזירות וכל הדינים להתבטל כיון שבכל שבת הוא בריאת עולם חדש".

וסיים: "ואין לך כל דור שלא יהיו שומרי שבת, המה בצדקתם בכח קדושת יום השבת, יבראו הזמן וכל אשר בו מחדש. על כן על ידי זה יכולים לבטל כל הגזירות, כיון שהעולם הוא חדש".

ובספרו אגרא דכלה (9ב) כתב: "המאורעות שיארע ח"ו אל האדם את אשר איננו טוב לו, יוכל בשבת לתקן, כיון שבשבת הוא הויה חדשה ויתהפך הדבר מרע לטוב. והנה תמצא תיבת רעו"ת, כשיצרף האדם אל זה מספר הוי"ה להתהוות הויה חדשה לטוב, הנה הוא בגימטריא שב"ת. להורות שבשבת מתהווים כל הרעות להויה חדשה לטוב, והבן, וזהו רבות רעו"ת צדיק ומכולם יצילנו הוי"ה, בין והתבונן".

ממוצא הדברים ביאר האדמו"ר מסלונים הנתיבות שלום (10) שאפילו אם כל השבוע עבר במצב ירוד ביותר, יש תקומה על ידי שבת קודש: "כיון שיש בשבת קודש התחדשות הבריאה, בכוחה להעלות ולרומם כל איש יהודי משפלותו. גם אם כל השבוע עבר עליו במצב ירוד ביותר, אפילו עבד עבודה זרה כאנוש, רחמנא ליצלן, יש לו תקומה על ידי שבת קודש".

עגלת קניות

Your Cart5
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 185.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

לזכרון עולם בהיכל ה'

לעילוי נשמתו

הר"ר פנחס נצר ז"ל

בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

אהוב על הבריות וקירבם לתורה

נפטר בשם טוב בדמי ימיו

ביום ב' חשון תשס"ח

תנצב"ה

 


הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'