שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

אכילה ביום טוב ראשון של סוכות

תקציר השיעור

א. בליל יום טוב ראשון של סוכות יש חיוב לאכול בסוכה, הנלמד בגזירה שווה מחיוב אכילת מצה בלילה הראשון של פסח. והסתפקו בירושלמי האם גם בסוכות אסור לאכול מן המנחה ולמעלה כדי לקיים את מצות האכילה בתאבון [כמו בערב פסח], והאם חייב לאכול בסוכה כזית דגן [כשם שחייב לאכול כזית דגן בליל הסדר]. ויש לבאר מה יסוד הספקות הנ"ל, ומה נפסק להלכה.

ב. נחלקו רבותינו הראשונים והפוסקים, האם חייב לאכול בסוכה בליל יו"ט ראשון של סוכות גם כשיורדים גשמים, או שפטור מדין "מצטער". ויש לעיין מה שורש מחלוקתם [וכן צ"ע האם מברך "לישב בסוכה" כשאוכל וגשמים יורדים].

ג. עוד נחלקו הראשונים מהו שיעור חיוב האכילה בליל יו"ט ראשון של סוכות, כזית או יותר מכביצה. וצ"ע מה שורש מחלוקתם, ומה נפסק להלכה.

ד. כמו כן צ"ע, האם יוצא ידי חובת אכילה בליל יו"ט ראשון בפת גזולה.

ה. ביסוד חיוב האכילה בליל יו"ט ראשון של סוכות יש לחקור, האם זהו חיוב אכילה [ומקיים מצות אכילה, כפי שנלמד ממצות אכילה בליל הסדר], או שהחיוב מדיני מצות ישיבה בסוכה, המתקיים באכילה בסוכה.

ו. זמן אכילה בלילה הראשון [קודם הלילה • לאחר חצות].

ז. שיעור הזמן הנחוץ לקיום מצות האכילה בליל יו"ט ראשון של סוכות • האם אסור להפסיק בדיבור משעת הקידוש ועד שעת האכילה.

ח. האם יוצאים ידי חיוב אכילת הפת בליל יו"ט ראשון של סוכות, בפת שעירבו בה שמן וביצים, או בפת טבולה בדבש או סלטים אחרים. או שחייב לאכול רק פת, כשם שאינו יוצא ידי חובה במצה שנילושה עם דברים אחרים.

ט. ירדו גשמים בליל הראשון: זמן ההמתנה להפסקת הגשמים • ברכת "שהחיינו" בשעת הגשמים • פסקו הגשמים האם צריך לחזור ולאכול בסוכה • פסקו גשמים כשכבר הלך לישון • ירדו גשמים בליל יום טוב שני.

י. הכוונה בשעת קיום המצוה.

א. במשנה במסכת סוכה [1] חלקו רבי אליעזר וחכמים מהי חובת האכילה בסוכה בשבעת ימי החג. לדעת רבי אליעזר "ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה. וחכמים אומרים, אין לדבר קצבה". ושניהם דרשו את הפסוק "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ" (ויקרא כג, מב) - 'תשבו' כעין תדורו. לדעת חכמים גם במהלך השנה, לעיתים אדם אוכל סעודה ולעתים לא, ועל כן "כדירה, מה דירה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל, אף סוכה נמי אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל". אמנם, חכמים הוסיפו במשנה: "חוץ מלילי יום טוב ראשון של חג", שבהם יש חיוב לאכול בסוכה. וטעם החיוב לאכול בסוכה בליל יו"ט ראשון של סוכות נלמד בסוגיא [1] בגזירה שווה מחיוב אכילת מצה בלילה הראשון של פסח [עי' ברש"י ד"ה מכאן ואילך, ביאור הלימוד, ומהיכן ידוע שיש חיוב אכילה בליל חג הפסח].  

הלימוד בגזירה שווה מחיוב אכילת מצה, מובא גם בירושלמי [1] ושם הסתפקו בשתי בעיות:

[א] האם גם בסוכות אסור לאכול מן המנחה ולמעלה כדי לקיים את מצות האכילה בתאבון [כמו בערב פסח].

[ב] האם חייב לאכול בסוכה כזית דגן [כשם שחייב לאכול כזית דגן בליל הסדר]. ויש לבאר מה יסוד הספקות הנ"ל.

חיוב אכילה בסוכה בליל יו"ט ראשון של סוכות כשיורדים גשמים

ב. מדברי הגמרא בסוכה [1] "סוכה נמי אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל", משמע כי לדעת חכמים, מלבד היו"ט הראשון של סוכות, אין חיוב אכילה בסוכה. ויוצא לפי זה שאין חובה לאכול בסוכה ביום של היום טוב הראשון של סוכות.

והנה בסוגיית הגמרא במסכת ברכות [2] מבואר כי יש חיוב אכילת פת בימים טובים, ולכן מי ששכח להזכיר יום טוב בברכת המזון לאחר סעודת היום של היום הראשון, צריך לחזור. ומכאן הקשו התוספות בסוכה [1] ובברכות [2] על דברי הגמרא בסוכה, היאך אמרו כי "סוכה אי בעי לא אכיל", והרי מאחר ויש חובה לאכול פת ביום טוב של סוכות מדין חיוב סעודת יום טוב, ממילא האפשרות לאכול את הפת ביו"ט של סוכות היא רק בתוך הסוכה.

בתירוץ קושיא זו כתבו תוספות בסוכה [1], כי דברי הגמרא בברכות [2] שיש חיוב לאכול פת ביום טוב, נאמרו רק על ליל יום טוב הראשון של פסח וליל יום טוב הראשון של חג סוכות, שבהם יש חיוב אכילת כזית פת. אולם הרא"ש [2] הקשה על תירוץ זה "דמשמע יו"ט דומיא דראש חודש, וראש חודש דווקא ביום". וכן הר"ן [2] כתב שתירוץ זה דחוק "דהא סתמא קתני התם [בגמרא בברכות] שבתות וימים טובים דלא סגיא דלא אכיל, ומשמע דכולהו קאמר".

התוספות בברכות [2] תירצו, כי בלילה הראשון חובה לאכול בסוכה על מנת לקיים את מצוות סוכה, ובאכילה זו מקיימים גם את החובה לאכול פת ביום טוב. אך ביום של היו"ט הראשון אין חובה לשבת בסוכה, אבל מאחר שיש חובה לאכול פת ביום טוב, ממילא האפשרות לאכול את הפת היא רק בתוך הסוכה. וביארו תוספות בשם רבנו יהודה, כי הנפקא מינא האם חייב לאכול משום חיוב הסוכה או משום חיוב אכילת פת ביום טוב, היא "כגון שירדו גשמים ואכלו חוץ לסוכה. דהשתא אם לכבוד יום טוב שפיר [יצא ידי חובה גם כשאכל מחוץ לסוכה], אבל אם בשביל סוכה [דהיינו אם החיוב הוא משום מצות ישיבה בסוכה], ביום טוב ראשון [דהיינו בליל יו"ט הראשון] צריך לחזור ולאכול בסוכה לאחר שיפסקו הגשמים], דילפינן ט"ו ט"ו מחג המצות, אבל בשאר ימים אינו צריך".

ואילו הרא"ש [2] נקט כי "בלילה הראשונה בכל ענין חובה, ואפילו יורדים גשמים חייב לאכול כזית בסוכה, דילפינן מחג המצות". וכן הביא הר"ן [2] בסוף ד"ה לפיכך בשם "ואחרים אומרים".

לפנינו מחלוקת הראשונים, האם חייב לאכול בסוכה בליל יו"ט ראשון של סוכות גם כשיורדים גשמים, או שפטור מדין 'מצטער'. ויש לעיין מה שורש מחלוקתם [וכן צ"ע האם מברך 'לישב בסוכה' כשאוכל וגשמים יורדים].

שיעור האכילה בסוכה בליל יום טוב הראשון

ג. עוד נחלקו הראשונים מהו שיעור חיוב האכילה בליל יו"ט ראשון של סוכות, כזית או יותר מכביצה.

בדברי רמב"ם בהלכות בוכה (פ"ו ה"ז [4] מפורש, כי די בשיעור כזית, לקיים המצוה. אולם הר"ן [2] והריטב"א [3] דנו בזה, וכתבו שמאחר שבמשך ימי החג אסור לאכול מחוץ לסוכה אכילת קבע, נדרש בליל יום טוב הראשון לקיים את מצות האכילה בשיעור של אכילת קבע, שהוא יותר מכביצה. וצ"ע מה שורש מחלוקתם.

אכילה בליל יו"ט ראשון של סוכות - חיוב אכילה או חיוב מדיני מצות ישיבה בסוכה

ד. הנראה בביאור הדברים בהקדם החקירה המפורסמת בבית המדרש בגדר יסוד חיוב האכילה בליל יו"ט ראשון של סוכות, האם זהו חיוב אכילה [ומקיים מצות אכילה, כפי שנלמד ממצות אכילה בליל הסדר], או שהחיוב מדיני מצות ישיבה בסוכה, המתקיים באכילה בסוכה [המהדיר על חידושי המאירי (הערה 240) הביא חקירה זו בשם רבי ברוך בער [דב] ליבוביץ, ראש ישיבת קמניץ. ועי"ש שכתב נפק"מ בחקירה זו, האם יוצא ידי חובת אכילה בליל יו"ט ראשון בפת גזולה].

בספר הררי קדם [4] המביא שמועות בשם הגרי"ד סולובייצ'יק [ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק] ביאר לפי חקירה זו את מחלוקת הראשונים מהו שיעור חיוב האכילה בליל יו"ט ראשון של סוכות "אם החיוב של לילה הראשון הוא חיוב של ישיבה בסוכה כחלק ממצוות "בסוכות תשבו שבעת ימים", זהו שיטת הר"ן והריטב"א, שצריך לאכול שיעור אכילת קבע, שזהו שיעור של מעשה אכילה שיש בו קיום של ישיבה בסוכה בכל חג הסוכות. אך להרמב"ם המצווה של ליל יום טוב הראשון היא מצוה נפרדת שאינה חלק ממצוות "בסוכות תשבו שבעת ימים", אלא זהו ילפותא מיוחדת מט"ו ט"ו מחג המצות דיש חיוב אכילה בסוכה בליל יום טוב ראשון, ולכן שיעור אכילה זו תלוי בשיעורי אכילה של כל התורה כולה שהוא כזית, ולא בשיעור של ישיבה שהוא תלוי באכילת קבע [ועיין עוד בדברי המהדיר על חידושי הריטב"א (הערה 519) מה שפלפל בדברי הריטב"א להוכיח מה דעתו בחקירה הנ"ל].

והוסיף וביאר: "דבזה תלוי פלוגתת הראשונים אם יש פטור של מצטער בלילה הראשון [לפטור מחיוב אכילה כשיורדים גשמים], דזהו תלוי אם זהו חיוב ישיבה בסוכה, ונוהג בה הפטור דתשבו כעין תדורו. או דזהו חיוב בפני עצמו [של אכילה בליל ראשון של סוכות], ובחיוב זה לא איתמר הפטור של מצטער, ולכן חייב בכל גווני" [אפילו אם יורדים גשמים. וראה במה שהוסיף מו"ר הגר"ד כהן [9]-[10] לבאר על פי החקירה הנ"ל את מחלוקת הראשונים בדיני מצטער בליל הראשון].

בספר הררי קדם [4] הוסיף וביאר לפי החקירה הנ"ל את הספקות של הירושלמי: "אם עיקר המצוה היא מצות אכילה כמו במצה, אם כן בעינן דווקא שיאכל שהוא תאב, כמו במצה. וכמו כן בעינן דווקא שיאכל כזית דגן בלא תערובת של דבר אחר, ופת דווקא. אך לעומת זה, אם עיקר המצוה היא מצות ישיבה בסוכה, וילפינן מט"ו ט"ו דישיבה זו תתקיים על ידי מעשה אכילה, אם כן לא בעינן שיכנס לסוכה כשהוא תאוה, וכן לא בעינן כזית דגן, דאין אכילת הכזית החפצא של המצוה, וסגי גם במיני תרגימא, ובזה גופא נסתפקו בירושלמי".

 אכילת פת שמעורב בה מי פירות או עם דבש

ה. הפרי מגדים [6] חידש שבגלל שחיוב האכילה בסוכה בליל יו"ט ראשון של סוכות נלמד בגזירה שווה מחיוב אכילת מצה בפסח, הרי ש"לחם הנילוש במי פירות וכדומה אין יוצא ידי חובה בליל א' וב', דומיא דמצה". וכיוצא בזה הביא במועדים וזמנים [7] משו"ת יד אליהו  "דפשיטא ליה שאם כורך עם הפת דבר אחר, לא יוצא ידי חובה" וזהו כמו במצה "אם אוכל עם המצה דבר רשות, לא יצא, דאתי הרשות ומבטל להמצוה". וזאת בניגוד למפורש בדברי הצל"ח במסכת פסחים [6] כי "בסוכות יכול לאכול הכזית פת מתובל בתבלין ובמיני מתיקה, אבל מצה שצריך לאכלו כמות שהוא, שהרי אסור לבטל טעם המצה".

וביאר במועדים וזמנים, שיסוד מחלוקתם בחקירה הנ"ל, מהו גדר חיוב האכילה בסוכה ביו"ט ראשון: "אי המצוה אינו באכילה רק הישיבה בסובה, לא שייך לומר שרשות מבטל מצוה, שזה רק במצה שהיא גופא החפצא של מצוה, אתי דבר הרשות ומבטל לה. משא"כ אי נימא אכילת פת היא גופא המצוה, אתי דבר הרשות ומבטל".

להלכה בנדון זה - ראה בדברי הגרש"ז אויערבך המובאים בספר הליכות שלמה [11] בהערה ז' ושם בהערות 26-29. ובפסקי תשובות [13] ס"ק יג.

עוד הוסיף המועדים וזמנים [8] "ונפקא מינא נמי בחקירה זו אי צריך לאכול בליל סוכות בבת אחת דווקא כמו במצה. אי נימא שהמצוה בליל סוכות במעשה האכילה כבמצה, בעינן לכתחילה שיאכל בבת אחת דווקא הכזית, וכן מצאתי מפורש במטה אפרים (תרפה ס"ק נב). אבל אי המצוה בסוכה ולא גוף האכילה, לא צריך בבת אחת. וכיון שעיקרה מצוה מן המובחר, ולצד אחד בבעיא דלא איפשיטא בירושלמי אין בזה אפילו מצוה מן המובחר, אולי יש להקל גם לכתחילה בעת הצורך כשהדבר קשה לו".

פרטי דינים באכילה בסוכה ביו"ט הראשון של סוכות

ו. ראה בדברי המשנה ברורה בסימן תרל"ט סע' ג' וסע' ה' ובמשנה ברורה שם [5], וברמ"א סי' תר"מ סע' ד' [6].

• סיכום דיני חיוב אכילה בסוכה בליל יו"ט ראשון של סוכות - ספר הסוכה [12]. וראה בספר הליכות שלמה [11] במה שהוסיף בנדון הכוונה בשעת קיום המצוה, והאם אסור להפסיק בדיבור משעת הקידוש ועד שעת האכילה.

• סיכום דיני חיוב אכילה בסוכה בליל יו"ט ראשון של סוכות אם ירדו גשמים - ספר הסוכה [12] ועיין שם בפרטי זמן ההמתנה להפסקת הגשמים • ברכת 'לישב בסוכה' וברכת 'שהחיינו' בשעה שיורדים הגשמים • פסקו הגשמים האם צריך לחזור ולאכול בסוכה • פסקו גשמים כשכבר הלך לישון • ירדו גשמים בליל יום טוב שני.

עגלת קניות

Your Cart19
  • x 6 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 4 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 4 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 4 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 700.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס