שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

אכילה בערב יום כיפור

תקציר השיעור

א. מצות אכילה בערב יום כיפור - מקור הדין וטעמיו

בסוגיית הגמרא במסכת ראש השנה נתבאר הלימוד "כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". בדברי רבותינו הראשונים נאמרו טעמים שונים למצווה זו.

• הרמב"ם לא הזכיר את המצוה לאכול בערב יום כיפור בדיני יום הכיפורים (הלכות שביתת עשור), אלא בהלכות נדרים. בביאור שיטתו נחלקו המפרשים.

ב. מצות אכילה בערב יום כיפור - פסק ההלכה

האם חובת מצות האכילה בערב יום כיפור באכילת לחם דווקא • מה שיעור האכילה • האם יש מצוה להרבות באכילה באופן מיוחד.

ג. מצות אכילה בליל ערב יום כיפור

הפוסקים נחלקו האם המצוה לאכול בערב יום הכיפורים מתחילה כבר מהלילה הקודם, או רק מהבוקר.

ד. חיוב נשים מצות אכילה בערב יום כיפור

רבותינו האחרונים דנו האם נשים פטורות ממצות האכילה בערב יום כיפור משום שזו מצות עשה שהזמן גרמא, או שיש לחייבן כי גם הן חייבות להתענות ביום כיפור.

החולה שאינו מתענה ביום כיפור, האם מחוייב במצוה לאכול בערב יום כיפור.

ה. קיום מצות אכילה בערב יום כיפור בהזנה מלאכותית

ו. נטילת גלולות בערב יום הכיפורים להקלת התענית

ז. ברכה על מצות אכילה בערב יום כיפור

ח. חיוב קטן במצות אכילה בערב יום כיפור

ט. עצות למאכלים ראויים בערב תענית ובמוצאי התענית

י. מצות אכילה בערב יום כיפור - סיכום

מנהגי האכילה והשתיה בערב יום כיפור.

א. מצוות אכילה בערב יום כיפור - מקור הדין וטעמיו

במסכת ראש השנה (1א) למד רבי ישמעאל מהפסוק (ויקרא כג, לב) "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם", שיש להוסיף מחול על הקודש. אך לדעת רבי עקיבא, דין זה נלמד ממקור אחר, ועל כן לומד דין חדש מפסוק זה: "דתני חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין, אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי".

ברש"י במסכת יומא (פ, ב; הובא בליקוטי רש"י כאן) מבואר טעם מצות האכילה בערב יום כיפור: "התקן עצמך בתשעה כדי שתוכל להתענות בעשרה".

במדרש רבה (1ב) הובא מעשה ממנו משמע שיש לאכול בערב יום כיפור, אך מטעם אחר: "אית לן חד יום בכל חובין דאנן עובדין כל יומי שתא הוא מכפר עלינן, וכד הוא אתא, לית אנן צריכין ליקורי יתיה" [יש לנו יום אחד שכל עוונות שאנו עושים כל השנה הוא מכפר עלינו, כשבא אותו יום אין אנו צריכין לכבדו, בתמיה].

בשבולי הלקט (1ג) מבואר טעם מצות האכילה, כדי להקשות עליו את הצום, או כדי להוציא מלב הצדוקים הסוברים שיש להתענות בתשיעי.

 רבינו יונה (2א) כתב כטעם המדרש הנ"ל (1ב) שמראה שמחתו בהגיע זמן כפרתו, והוסיף שהוא במקום סעודת יום טוב שהיה עלינו לקבוע ביום הכיפורים.

 עוד כתב רבנו יונה בטעם המצוה לאכול בערב יו"כ, שהוא למען נחזק להרבות תפילה ותחנונים ביום הכיפורים.

 הטור (2ב) כתב כדברי רש"י בטעם המצוה: "הכינו עצמכם בתשיעי לעינוי של מחר", ולאחר מכן הביא את דברי המדרש הנ"ל. וכתב הפרישה דהיינו כדי שיהא ניכר התענית בעשירי, שהוא משום צווי השי"ת.

•     •     •

 הרמב"ם לא הזכיר בהלכות שביתת עשור את המצוה לאכול בתשיעי, אולם בהלכות נדרים (2ג) כתב: "הנודר שיצום יום ראשון או שלישי כל ימיו, ופגע בו יום זה והרי הוא יום טוב או ערב יום הכיפורים, הרי זה חייב לצום, חנוכה ופורים ידחה את נדרו, מפני הימים האלו הואיל ואיסור הצום בהן מדבר סופרים, הרי הן צריכים חיזוק, וידחה נדרו מפני גזירת חכמים". ומשמע מדבריו שאסור לצום בערב יום כיפורה מהתורה, ולכן לא עשו בו חיזוק, וחייב לקיים נדרו. ברם הבית יוסף (2ד) דחה זאת, שהרי דרשת "ועניתם את נפשותיכם בתשיעי" אינה אלא אסמכתא בעלמא, ועל כן פירש שמכל מקום לא דוחה את נדרו כי יש לו סמך מהתורה, ועל כן אינו צריך חיזוק.

אולם דעת הלחם משנה שאכילת עיו"כ להרמב"ם הינה מהתורה. ובהררי קדם (3א) ביאר כי חובת האכילה בערב יום כיפור היא כדי שתהיה ביום כיפור 'שביתה הניכרת' מאכילה ושתיה. ולכן אכילה זו מקיומי התענית וחלק ממעשה השביתה מאכילה [כעין דברי הפרישה לעיל (2ב)], ואין זה חובת אכילה אלא איסור תענית, ועל כן לא כתבה הרמב"ם בהלכות שביתת עשור.

וראה גם בדברי ערוך השולחן (3ב) שלדעת הרמב"ם אין חובת אכילה כלל [ולכן לא הובא דין זה בהלכות שביתת עשור] כי הלכה כרבי ישמעאל [בסוגיא בראש השנה (1א)] שדרש את פסוק 'ועניתם' לדין תוספת יום הכיפורים, ולא למצות אכילה בערב יום כיפור. ומטעם זה פסק הרמב"ם בהלכות נדרים שיש לקיים נדרו ולצום בערב יום כיפור, מפני שאין מצות האכילה בו אלא מנהג העולם על פי המדרש (1ב).

ובמנחת אשר (3ג) בדעת הרמב"ם שאכילה בערב יום כיפור היא לא מצוה ממש אלא סגולה ומידת חסידות בלבד.

 ב. מצוות אכילה בערב יום כיפור - פסק ההלכה  

ראה בשולחן ערוך ובמשנה ברורה (4א). ודנו הפוסקים כיצד יוצאים ידי חובת מצוות אכילה זו: 

המנחת חנוך (4ב) נקט בפשיטות שאין חובת אכילה בפת דווקא, כשם שבסעודת פורים כתב המגן אברהם שאינו צריך פת. אבל יש להקפיד על שיעור ככותבת, משום שדין זה נלמד מעינוי בעשירי ששם האיסור בשיעור ככותבת.

השדי חמד (4ג) תלה את הנדון האם יש חיוב אכילת פת בטעמי אכילה זו: לטעם שהוא כדי להכין עצמו לתענית יש לאכול פת או מידי דמיזן, אבל אם הטעם משום קדושת היום אפשר דיש לדמותו לפורים, שאין חובת פת. ומה שכתב המנחת חינוך דבעינן שיעור כותבת, הביא שמדברי הכתב סופר משמע שיוצא ידי חובה בכזית. ובספר באר מחוקק (5א) תלה דין זה בטעמי מצות האכילה, והביא מהאר"י שיש לאכול כערך ב' ימים, ולכל הפחות ב' סעודות

וראה בספר משמרת ימים נוראים (5ב) מנהג אחד הגדולים לאכול כל היום תמרים וכיו"ב, כדי לקיים כל רגע מצווה. אך החזון איש חלק עליו. וביאר סברת החזון איש שאף שיש מצוה להרבות, היינו להרבות בסעודה שמחזק בזה גופו, אך לאכול כל היום דברים שאין בהם לחזק גופו, אינו מצוה. וראה עוד בספר קיצור הלכות מועדים (5ג). ובספר שלמי תודה (5ד) כתב שיש לאכול דגים, והביא מעשה מופלא מהגרי"ז מבריסק, עיין בדבריו.

 ג. מצוות אכילה בליל ערב יום כיפור

במקורות דלעיל לא נתפרש האם יש מצוה לאכול כבר מליל תשיעי. האחרונים למדו דין זה מהגמרא בכתובות (6א) שם נתבאר שסעודת יום כיפור "אית ליה רווחא", ופירש רש"י: "לשחוט בלילה שהסעודה אינה עד למחר", משמע שאין חובת אכילה מהלילה. וכן נקטו המג"א והגר"א (6ב) שאין מצוה להרבות אלא ביום. ובהררי קדם(6ג) תלה דין זה בטעמי מצות האכילה: לרבינו יונה שהוא כיום טוב, גם לילו עמו. אך אם טעם משום הכנה ליום כיפור, די בהכנה מהבוקר.   וראה עוד בספר שדה צופים (7א) במה שדן בראיה מהגמרא בכתובות.

 ד. חיוב נשים במצות אכילה בערב יום כיפור  

רבי עקיבא איגר הסתפק (7ב) האם נשים פטורות משום שזו מצות עשה שהזמן גרמא, או שחייבות כי האוכל "כאילו התענה תשיעי ועשירי", והן חייבות בתענית העשירי. וראה בחכמת שלמה (8א) במה שדן בזה, ומסקנתו לחייבם משום שהוקש צום עשירי לאכילת תשיעי. גם בשדי חמד (8ב) כתב לחייבם מב' טעמים: [א] כל שישנו בעינוי ישנו בחובת אכילה. [ב] טעם האכילה כדי להכין עצמו למחר, וגם בנשים שייך טעם זה. וראה במה שהביא ראיות לדין זה, ובמה שהביא מדברי מנחת חינוך שתלה דין זה אם מצוה לאכול בערב יו"כ מהתורה או מדרבנן.

גם לדעת הכתב סופר (8ג;9א) נשים חייבות במצוה, ומתוך נדון זה הסתפק האם מי שאינו מתענה ביום כיפור חייב לאכול, ולמעשה הכריע להחמיר, עיין בדבריו [וראה בהררי קדם (6ג) בנדון זה], ובמה שחלק עליו במנחת אשר (9ב).

 ה. קיום מצוות אכילה בערב יום כיפור בהזנה מלאכותית  

באגרות משה (10א) כתב כי מי שאינו יכול לצום אלא אם כן יקח בערב יום כיפור זריקה, אינו מחויב לעשות כן, ויתכן שאף יש איסור בדבר, משום שלא הותר "לסתור גזירת מלך". ובספר רץ כצבי (0 ב) דן האם מקיים מצות אכילה בערב יום כיפור בהזנה מלאכותית, משום שאינה "דרך אכילה", ותלה דין זה בטעמי המצוה.

 ו. נטילת גלולות בערב יום הכיפורים להקלת התענית  

במנחת שלמה (11א) כתב שאדם בריא אין לו ליקח ויטאמינים כדי להקל עליו התענית "דהוי כנבל ברשות התורה",  והתיר לחולה בלבד. אולם החלקת יעקב (11ב) נטה להתיר משום שנטילת הכדורים המשפיעה למחרת דומה לאכילה בערב הצום המשביעה למחרת, וכפי שכתב רש"י "התקן עצמך בתשיעי כדי שתוכל להתענות בעשירי", אולם למעשה חשש לעירוב דברים אסורים בכדורים, וראה במה שכתב בזה בספר רץ כצבי (11ג).

 ז. ברכה על מצוות אכילה בערב יום כיפור   

בספר באר מחוקק (12א) הביא ב' טעמים מדוע אין מברכים על מצוה זו: [א] אין המצוה אכילה אלא ההכנה לתענית. [ב] אין ניכר שעושה כן לקיום מצווה, כי טבע האדם לאכול,  ועל כן אין לברך.

 ח. חיוב קטן במצוות אכילה בערב יום כיפור  

בספר שלמי תודה (12ב) דן האם קטן שאינו מתענה באכילה בערב יום כיפור חייב במצוה מדין חינוך, וכתב שלפי הטעם שהאכילה היא הכנה לתענית לכאורה אין לחייבו, ורק אם הטעם משום סעודת יום טוב, חייב מדין חינוך.

 ט. עצות למאכלים ראויים בערב התענית ובמוצאי התענית

רבי יצחק זילברשטיין בספרו שבת שבתון (12ג).

 י. מצות אכילה בערב יום כיפור - סיכום  

מנהגי האכילה והשבתיה בערב יום כיפור - פסקי תשובות (13).

עגלת קניות

Your Cart10
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 4 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 340.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס