שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

בישול בחמה ובתולדותיה

תקציר השיעור

א. בישול בחמה ובתולדות חמה - סוגיית הגמרא ופסיקת ההלכה 

במשנה במסכת שבת נחלקו רבנן ורבי יוסי, האם מותר "להפקיע" בסודר בשבת, ובסוגיית הגמרא ביאר רב נחמן במה נחלקו, ובמה שררה ביניהם תמימות דעים.

• ההבדל בין בישול בחמה לבישול בתולדת חמה.

ב. הטעמים מדוע אין חיוב בבישול בחמה ובתולדותיה

בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים נתבארו טעמים שונים, מדוע אין חיוב מהתורה בבישול בחמה ובתולדותיה:

• רש"י  – אין דרך לבשל בחמה.

• אגלי טל – יש הבדל במציאות [באיכות הבישול] בין תבשיל שהתבשל באש ובתולדותיה לבין תבשיל שהתבשל בחמה ובתולדותיה.

• נודע ביהודה – במשכן לא בישלו בחמה ובתולדותיה.

ג. בישול אחר בישול בחמה

המנחת חינוך הסתפק האם ההיתר לבשל אחר בישול נאמר גם כאשר התבשיל התבשל בחמי טבריה (תולדת חמה). ויש לעיין כיצד יוכרע ספק זה לפי הטעמים שנתבארו לעיל מדוע אין חיוב מהתורה בבישול בחמה ובתולדותיה.

ד. בישול אחר בישול במיקרוגל

לאור הטעמים שנתבארו לעיל, יש לדון האם יש איסור לבשל בשבת אוכל שנתבשל במיקרוגל.

ה. דוד שמש בשבת

ממוצא סוגיית הגמרא ופסק השו"ע לחלק בין בישול בחמה לבישול בתולדותיה, דנו הפוסקים האם מותר להשתמש בשבת במים שהתחממו בדוד שמש:

פתיחת ברז המים בבית גורמת לכניסת מים קרים המתבשלים בדוד שמש ובקולטים • חשש בישול בפתיחת ברז המים הקרים והחמים ביחד • האם בישול בדוד שמש נדון כבישול על גג רותח שנאסר • פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור שהוא גרמא בלבד • שימוש במים לרחיצת כלים ולרחיצת הגוף.

דעות פוסקי הדור האחרון בהוראה למעשה: רבי צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אויערבך • רבי בן ציון אבא שאול • רבי עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי וזנר • רבי נסים קרליץ.

פסיקת ספר שמירת שבת כהלכתה במהדורה הראשונה ובמהדורה האחרונה.

 

בישול בחמה ובתולדות חמה - סוגיית הגמרא ופסיקת ההלכה

 

א. במשנה במסכת שבת (1א) נחלקו רבנן ורבי יוסי, האם מותר "להפקיע" בסודר בשבת, ובסוגיית הגמרא (1ב) ביאר רב נחמן במה נחלקו, ובמה שררה ביניהם תמימות דעים: "בחמה דכוליה עלמא לא פליגי דשרי, בתולדות האור כוליה עלמא לא פליגי דאסיר, כי פליגי בתולדות החמה, מר סבר גזרינן תולדות החמה אטו תולדות האור ומר סבר לא גזרינן".

הרי"ף והרמב"ם והטור כתנא קמא, וכן פסק בשו"ע (1ג) "כשם שאסור לבשל באור, כך אסור לבשל בתולדת האור... ואפילו בתולדת חמה, כגון בסודר שהוחם בחמה, אסור גזירה אטו תולדת האור... אבל בחמה עצמה מותר". וכתב המשנה ברורה (ס"ק י"ח) כי בתולדת חמה אפילו בדיעבד אסור, ולאחר שבת מותר אף למבשל עצמו.

הטעמים מדוע אין חיוב בבישול בחמה ובתולדותיה

ב. בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים נתבארו טעמים שונים, מדוע אין חיוב מהתורה בבישול בחמה ובתולדותיה:

• אין דרך לבשל בחמה [רש"י] - רש"י פירש במסכת שבת (1ב) "דאין דרך בישולו בכך, וחמה באור לא מיחלפא דליגזור הא אטו הא". ומשמע מדבריו שהבישול נחשב בישול, אלא שאין לאוסרו משום שאין דרך הבישול בכך.

•  הבדל במציאות באיכות הבישול [אגלי טל] - האגלי טל (2א) הביא את דברי רש"י הנ"ל, והקשה עליו מדברי הגמרא במסכת פסחים (2ב) בנדון איסור "לא תאכל מבושל" בבישול קרבן פסח בחמי טבריה. ומתוך כך ביאר: "בבישול בחמה ההבדל הוא לא רק בעושה הפעולה שאינו מבשל כדרך בישול, אלא גם בנפעל. כי יש שבח עצים בפת ובתבשיל, ולכן כשבישל באש יש שבח אש בתבשיל, אך כשמשנה ומבשל בחמה ויש בדבר המבושל שבח החמה". מבואר בדבריו, שיש הבדל מציאותי בדבר המבושל, ובחמה לא נפעל בישול בדבר המבושל כמו שנפעל בדבר שנתבשל באור.

• במשכן לא בישלו בחמה ובתולדותיה [נודע ביהודה] - הר"ן בסוף מסכת עבודה זרה (לח, ב בדפי הרי"ף ד"ה גרסינן) הביא את דברי הרמב"ן שהביא ראיה שכלי שני הגם שאינו מבשל מכל מקום הוא יכול להבליע ולהפליט, מהגמרא (חולין קיא, ב) קדירה שמלח בה אסור לאכול בו רותח משום דמליח הרי הוא כרותח, ואע"פ שאין במלח משום מבשל לגבי שבת כמבואר בגמ' שבת, עכ"ד. ומוכח מדבריו שיש פעולת בישול לא רק באש אלא גם במלח. [וממה שדחה הר"ן ראיה זו מסיבה אחרת, שבגמ' בשבת מיירי לענין מעבד ולא לענין בישול, מוכח שמסכים ליסוד זה]. אמנם לשיטת היראים, שאין במליחה משום בישול משום שאין זה בישול באור. וביאר הנודע ביהודה, כי יסוד הנדון אם יש במליחה משום בישול בשבת  הוא - הסוברים שבשבת אין במליחה איסור בישול, כי החיוב נלמד ממלאכת המשכן, ובמשכן היה רק תולדת האור ולא בישול בחמה. ואם כן, גם אם דרך למלוח, מכל מקום המליחה אין בה חיוב בישול [אולם הרמב"ן והר"ן שסוברים שיש במליחה משום בישול, כי הקובע הוא דרך הבישול ולא אופן המלאכה שהיה במשכן, ואפיה תוכיח, שאף שלא היה במשכן אלא בישול בסממנים מ"מ אפיה היא אב מלאכה ובכלל בישול, כי דרך בכך. והפטור במבשל בחמי טבריה, אין הטעם משום דלא הוי בישול כי אינו דומה למלאכת המשכן, אלא משום שאין דרך לבשל בו כי אינו תולדת האור].

וכן דעת המנחת שלמה (3ב) שהקובע בבישול הוא דומיא דמלאכת בישול במשכן, כמבואר בדבריו בנדון חיוב בישול באמצעות מתכת שהתחממה בזרם חשמלי.

בישול אחר בישול בחמה

ג. המנחת חינוך (4א) הסתפק "בשבת דפסקינן אין בישול אחר בישול וכן בבשר בחלב, אם בישלו בחמי טבריה ואחר כך בישלו באור, אם חייב". ויש לדון כיצד יוכרע ספק זה לפי הטעמים שנתבארו לעיל, מדוע אין חיוב מהתורה בבישול בחמה ובתולדותיה.

בפשטות, ספק זה אינו כהבנת האגלי טל, אלא גם בבישול בחמה ובתולדת חמה נפעל בדבר המתבשל בישול, ורק לא חייב כי אין דרך בישול בכך, ולכן פטור אם בישל אחר כך באור. שכן לפי האגלי טל יהיה חייב, כיון שבבישול הראשון באור לא נפעל דבר. כמו כן, אם נאמר שהקובע הוא מה שהיה במשכן, יתכן שהמבשל בתולדת חמה ואחר כך בתולדת אור מותר, כיון שהדבר שנתבשל בחמה נחשב כמבושל, אלא שאין בו חיוב כי אינו דומה למלאכה שהיה במשכן, ולכן אפשר שמותר לחזור ולבשלו.

בישול אחר בישול במיקרוגל

ד. לאור הטעמים שנתבארו לעיל, יש לדון האם יש איסור לבשל בשבת אוכל שנתבשל במיקרוגל.

באגרות משה (4ב) מבואר כי דבר שדרך בישול בכך, שפיר נלמד שהוא תולדה דומיא דבישול באור שדרך בכך שדומה למלאכה שהיה במשכן. ומאחר ובישול במיקרוגל דרך בכך, חיובו מדאורייתא.

לפי זה יוצא שכמו שהמבשל בתולדת חמה ואחר כך בתולדת האור מותר, כיון שהדבר שנתבשל בחמה נחשב כמבושל, הוא הדין בבישול במיקרוגל נחשב כמבושל כי דרך בכך, ולכן אין בישול אחר בישול.

ברם לפי הבנת האגלי טל, יש לומר שבישול במיקרוגל דומה לבישול בחמה ששונה במהותו מבישול באש, וגם בישול במיקרוגל לא נפעל בדבר המתבשל כמו שנפעל בדבר שהתבשל באור.

דוד שמש בשבת

ה. ממוצא סוגיית הגמרא ופסק השו"ע לחלק בין בישול בחמה לבישול בתולדותיה, דנו הפוסקים האם לפתוח בשבת ברז, שיוצאים ממנו מים שהתחממו בדוד שמש בשבת. להבנת דברי הפוסקים, נלמד את אופן הפעולה של חימום המים בדוד שמש, באמצעות התרשים המתאר את חימום המים בדוד שמש [5], ונעיין בספר ארחות שבת (6א) שסיכם בקצרה את את הנדונים ההלכתיים המרכזיים בנושא:

• פתיחת ברז המים בבית גורמת לכניסת מים קרים המתבשלים בדוד שמש ובקולטים.

• חשש בישול בפתיחת ברז המים הקרים והחמים ביחד.

• האם בישול בדוד שמש נדון כבישול על גג רותח שנאסר.

• פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור שהוא גרמא בלבד.

•   •   •

דעות פוסקי הדור האחרון בהוראה למעשה

• רבי צבי פסח פרנק - בשו"ת הר צבי (6ב) התיר את השימוש במים שהוחמו בדוד שמש, כי הבישול הוא ב"גרמא", ואע"פ שאסור מדרבנן לבשל בגרמא "מכל מקום בצירוף הדבר שנדון דידן הוי בישול בתולדות חמה, שאין אסור אלא מדרבנן, אם כן הו"ל תרי דרבנן, ובתרי דרבנן בוודאי יש להתיר באינו מתכוון בפסיק רישא".

• רבי בן ציון אבא שאול - בשו"ת אור לציון (7א) התיר לפתוח את הברז המוביל מים מדוד שמש "כדי לשטוף כלים וכדומה, אך לא ירחץ בהם ידיו או שאר איברים. ואף מותר לפתוח את ברז המים החמים והקרים ביחד". ונימוקו: "כיון שחימום המים הוא בתולדת חמה ואינו אסור אלא מדרבנן, וכיון שאינו מחמם אלא בגרמא, שאינו אסור אלא מדרבנן, ותרי דרבנן במקום שאין מתכוון, אף היכא דהוי פסיק רישא, מותר". ומכל מקום "אין לרחוץ גופו או ידיו במים אלו, שהרי הם מים שהוחמו בשבת, ולכתחילה אין לרחוץ בהם אפילו איבר אחד".

• רבי עובדיה יוסף - בספר ילקוט יוסף (7ב) מתומצת בקצרה דעתו, אשר נתבארה בהרחבה בשו"ת יביע אומר (ח"ד או"ח סימן לד), להתיר שימוש במים שהוחמו בדוד שמש, גם לצורך רחיצת ידיו, פניו ורגליו, עיין בדבריו.

• רבי שלמה זלמן אויערבך - בספר שמירת שבת כהלכתה שיצא לאור במהדורה הראשונה בשנת תשכ"ה (8א), נכתב: "מותר להוציא מים חמים מדוד שמש, גם אם המים נתחממו בו בשבת, ואפילו אם נכנסים במקומם מים קרים לדוד ומתחממים על ידי המים החמים" [בהערה ס"ז נתבארו המקורות להוראה זו]. ברם במהדורה האחרונה לספר שמירת שבת כהלכתה שיצאה לאור בשנת תש"ע (9א) נכתב: "טוב להימנע מלהוציא בשבת מים חמים מדוד שמש, אם נכנסים במקומם מים קרים לדוד ומתחממים על ידי המים החמים", בנימוק "דמכיון שיש מקומות שהמתקן מופעל בכוח החשמל, בימים מעוננים חיישינן שמא יבוא להוציא מים מדוד השמש גם בזמן שהוא מופעל בחשמל, ואפשר דגם זה בכלל הגזירה דאתי לאחלופי תולדת שמש בתולדת האש".

• רבי שמואל הלוי ואזנר - שו"ת שבט הלוי (8ב) במכתבו למחבר שמירת שבת כהלכתה במהדורה א', כתב בתוך דבריו "הנה אנחנו רגילים להחמיר בזה".

עיין במאמר הרב גיורא ברנר ,ראש כולל גבעת אסף

שחידש  שכאשר  הדרך לחמם כך -זה  נהפך לדרך בישול.

ולכן  כיום שרוב האנרגיה של  המים החמים היא  דרך חימום בחמה -זה  הופך לדרך בישול.

עגלת קניות

Your Cart4
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 160.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס