שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

תקציר השיעור

א. מדוע אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקריאת שמע ובלחש

בדברי חז"ל מצאנו מקורות שונים לאמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקריאת שמע, ולטעם אמירת פסוק זה דווקא בלחש ולא בקול רם.

אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" סמוך לקריאת שמע - מנהג או תקנה.

ב. אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקריאת שמע - דברי הפוסקים

בהלכות קריאת שמע ובהלכות יום הכיפורים.

ג. אמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ללא כוונה - האם חייב לחזור לאומרו

מחלוקת הפוסקים בנדון • משא ומתן בראיותיהם • דברי הרמב"ם בהלכות קריאת שמע, ומה שלכאורה ניתן לדייק מדבריו • הפסקה בין קריאת שמע לאמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

ד. מדיני אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - האם הוא חלק מקריאת שמע

בדברי הפוסקים הוזכרה אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", בהקשרים שונים:

• מצא ציבור אומר קריאת שמע, האם צריך לומר עמהם גם "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

• היה מהלך בדרך, האם צריך לעמוד גם באמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

ויש לעיין, האם נוכל להגדיר את אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" כחלק מקריאת שמע.

ה. אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בלחש שלא בשעת קריאת שמע

ממוצא הטעמים לאמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בלחש, דנו הפוסקים האם כשאומרים פסוק זה שלא בסמוך לקריאת שמע, גם כן צריך לאומרו בלחש, כגון:

בתפילת יום כיפור קטן • באמירת "אנא בכח"  • בדרך לימודו.

ו. "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - מדין "עניה" ומדין "שירה"

במסכת יומא מבואר כי "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" היה נאמר לאחר שמיעת השם המפורש בבית במקדש. על פי זה נראה לדון בגדר אמירתו סמוך לקריאת שמע, ושלא בקריאת שמע.

ז. "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" – פסקי הלכות וחידושי דינים

מה הדין כאשר לא כיוון באמירתו • האם צריך לכסות את עיניו גם באמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" • "בלחש" - האם צריך להשמיע לאוזניו • כאשר קורא קריאת שמע ביחידות, או לאחר אמירת ברכה לבטלה, האם צריך לאומרו בלחש.

ח. הכוונה הנצרכת באמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"

ט. "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - פנינים ופרפראות

• פירוש הגר"א לתפילה "גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה".

• בתרגום ירושלמי מפרש: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד - יהא שמיה רבה מברך לעלמי עלמיא.

מדוע אומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בקריאת שמע ובלחש

 

א. בדברי חז"ל מצאנו מקורות שונים לאמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בלחש:

• במסכת פסחים (1ג) מתואר מעמד הסתלקותו של יעקב אבינו מהעולם: "ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה, אמר שמא ח"ו יש במיטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו. אמרו לו בניו - שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. אמרו, כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר - ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

והנה בפסוקי התורה בפרשת ואתחנן, לאחר הפסוק "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", נכתב מייד הפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך", ולכן הקשו בגמרא: "אמרי רבנן היכי נעביד, נאמרוהו - לא אמרו משה רבינו, לא נאמרוהו - אמרו יעקב". כלומר, אם נאמר לאחר הפסוק "שמע ישראל" את הפסוק בשכמל"ו, מכיוון שפסוק זה לא נאמר בפרשת ואתחנן על ידי משה רבנו, נמצא שאנו מפסיקים באמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בין הפסוק "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" לפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך". מאידך, כן צריך לומר פסוק זה בסמוך לאמירת "שמע ישראל" - כפי שאמרו יעקב אבינו [הסבר קושיית הגמרא על פי דברי המהרש"א (1ד) והצל"ח (1ה) בפסחים].

מכח קושיא זו תירצו בגמרא: "התקינו שיאמרו אותו בחשאי". טעם זה הובא להלכה בדברי הטור בהלכות קריאת שמע (2ג) כהסבר למנהגנו לומר בשכמל"ו בלחש לאחר קריאת שמע.

עם זאת, יצויין, כי במדרש (2א; פיסקה לד) מובא טעם זה, ושם מבואר כי גם יעקב אבינו כבר אמר את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בלחישה, וצ"ע וביאור בדברי הגמרא.

אמנם בדברי המדרש (שם פיסקה לה) מובא טעם אחר לאמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בלחש, וטעם זה הועתק להלכה בדברי הטור בהלכות יום הכיפורים (2ב) "ונוהגים באשכנז [ביום הכיפורים] לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם. וסמך לדבר במדרש, כשעלה משה לרקיע שמע מלאכי השרת שהיו מקלסין להקב"ה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, והורידו לישראל. למה הדבר דומה לאדם שגנב הורמין [חפץ נאה] מתוך פלטרין של מלך ונתנו לאשתו, ואמר לה אל תתקשטי בו אלא בצנעה בתוך ביתך. לכן כל השנה אומרים אותו בלחש, וביום הכיפורים אומרים אותו בפרהסיא לפי שאנו כמלאכים".

ויש להבין האם יש סתירה בין שני הטעמים, או שיש לפרשם כמשלימים זה את זה.

כמו כן יש לעיין, האם הלכה זו שאומרים בשכמל"ו בלחש נאמרה רק בקריאת שמע, או בכל ענין ואופן שאומרים פסוק זה - כגון באמירת בשכמל"ו בסדר יום כיפורים קטן, או כשאומרים פסוק זה ב"אנא בכח", או לאחר ברכות התפילין [למנהג האשכנזים] ובשאר ברכה לבטלה [כמבואר באו"ח סי' ר"ו], או סתם בדרך הלימוד, וצ"ע.

וכן צ"ע האם אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" סמוך לקריאת שמע היא מנהג או תקנה [בלשון הגמרא בפסחים (1ג) נאמר "התקינו שיהיו אומרים אותו בחשאי". ברם הרמב"ם (5א) כתב: "לפיכך נהגו לומר שבח ששבח בו ישראל הזקן אחר פסוק זה". והטור כתב: "תקנו לומר אותו בחשאי, על כן נוהגים לאומרו בחשאי"]. 

 אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בקריאת שמע - דברי הפוסקים

ב. השלחן ערוך (3א) בהלכות קריאת שמע, כתב: "אחר פסוק ראשון צריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". והמשנה ברורה (ס"ק ל) הביא את דברי הגמרא בפסחים, כמקור לדין זה.

בהלכות יום הכיפורים (3ג) הובא להלכה המנהג לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם ביום הכיפורים, והמגן אברהם (ס"ק ח) הביא את דברי המדרש בפרשת ואתחנן, כמקור לדין זה. והוסיף: "והא דכתב בסימן ס"א נימריה לא אמרה משה, כלומר שלא כתבה בתורה להצניעה מפני המלאכים". וכוונתו לומר שאין סתירה בין המדרשים, והטעם לדברי הגמרא בפסחים מדוע באמת משה רבנו לא כתב בתורה את הפסוק בשכמל"ו, למרות שיעקב אבינו אמרו לאחר הפסוק "שמע ישראל" - הוא בגלל מה שנתבאר במדרש, כדי להצניעו מהמלאכים.

 אמר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' ללא כוונה - האם חייב לחזור לאומרו

 

ג. הב"ח (2ג) הביא את דברי השלטי גיבורים, שאם לא אמר בשכמל"ו, אין מחזירים אותו "וטעמו, דקריאת שמע דאורייתא לא יצא ידי חובתו אם לא אמרו, אבל בשכמל"ו אינה אלא תקנה, כיון דאמרה יעקב, הלכך אין מחזירים אותו". המג"א (3א; ס"ק יא) הביא את דבריהם והוסיף: "ולבוש כתב שאפילו אמרו ולא אמרו בכוונה, צריך לחזור", וסיים: "וכן משמע ריש סימן ס"ו". כוונתו לפסק השו"ע שם (4א; סעיף יג) שאסור להפסיק כלל בדיבור [אם לא מפני מי שירא שמא יהרגנו] "בפסוק שמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". והמשנה ברורה (ס"ק יא) הביא את דברי הבית יוסף "שאין דבר גדול כקבלת מלכות שמים, ומטעם זה לא יפסיק גם כן בין שמע ישראל לבשכמל"ו, שגם הוא מכלל היחוד". ומכאן משמע שהפסוק בשכמל"ו הוא כשמע ישראל [ע"פ הפרי מגדים, אשל אברהם שם (3א)].

אך הביאור הלכה (3ב) ד"ה אחר) דחה את הראיה: "דגם אנו מודים דעצם אמירת בשכמל"ו הוא ענין גדול, אבל אין ראיה מזה שאם דילג שיצטרך לחזור לראש, דגם אם דילג מגופא של הפרשה, אם לא שגילתה לנו התורה "והיו" שלא יקרא למפרע, לא היה צריך על ידי זה לחזור לראש, ומנין להחמיר גם כן באמירת בשכמל"ו דתיקנו והוסיפו רבנן" [הביאור הלכה (שם) הביא ראיה נוספת שהכוונה באמירת בשכמל"ו אינה מעכבת, מדברי הגמרא במסכת ברכות "היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא, אם כיון לבו יצא", וראה באגרות משה (4ב) במה שדחה את הראיה].

האחרונים האריכו לדון במחלוקת זו, ודברי המשנה ברורה לכאורה סותרים זה את זה:

הביאור הלכה הסיק לפרש את דברי הלבוש שאם לא כיוון צריך לחזור ולומר בשכמל"ו "רק אם הוא עומד קודם ואהבת, אבל אם כבר קרא קריאת שמע אך שדילג בשכמל"ו, אין צריך לחזור עבור זה, רק יאמר אותו במקום שנזכר. ואפשר דגם זה אין צריך מצד הדין". ומשמע מדבריו שנטה לומר שהכוונה באמירת בשכמל"ו אינה מעכבבת.

ודבריו סותרים את מה שכתב בסימן ס"ג, על דברי השלחן ערוך (6א) "עיקר הכוונה הוא בפסוק הראשון, הלכך אם קרא ולא כיון לבו בפסוק ראשון לא יצא ידי חובתו, וחוזר וקורא". וכתב שם המשנה ברורה: "בפסוק ראשון, הוא הדין בשכמל"ו, ואם לא כיון בו, גם כן צריך לחזור ולקרות בכוונה", וצ"ע.

בערוך השלחן (4ג) כתב: "ולי נראה דלא פליגי כלל [השלטי גיבורים והב"ח עם הלבוש], דודאי אם לא אמרו, והתחיל פרשת ואהבת, אין מחזירין אותו, כיון שלא הוזכרה בתורה. ואף אם ירצה לאומרה בין פרק לפרק, אין לה שייכות שם כמובן. והלבוש אומר שאם אמרה ולא אמרה בכוונה ועדיין לא התחיל ואהבת צריך לחזור עוד פעם לומר בכוונה, וכן נ"ל עיקר לדינא". וכדבריו הכריע להלכה האגרות משה (4ב).

יש לציין לדברי הבן איש חי (4ד) "מיהו כשחוזר בעבור בשכמל"ו, חוזר מן פסוק "שמע", כדי שיבוא סוד תיקון פסוקים אלו על הסדר".

וראה גם בדברי האבי עזרי (5ב) שדייק מלשון הרמב"ם בהלכות קריאת שמע (5א) "לפיכך נהגו לומר שבח ששבח בו ישראל הזקן אחר פסוק זה" - "משמע שאין זה מעיקר הדין אלא נהגו, ובוודאי שאם לא אמר אין מחזירים אותו".

בהמשך דבריו ביאר האבי עזרי, שאין סתירה בין לשון הרמב"ם "נהגו", לדברי הגמרא בפסחים "התקינו שיהיו אומרים בחשאי", ומשמע שהיתה תקנה לומר, כי אפשר להסביר "שהתקנה היתה שלא יהא הפסק במה שאומר בשכמל"ו, אבל אין חיוב לומר, וכדמוכח [בסוגיא בפסחים (1ג)] מהא דלא מיחו באנשי יריחו שלא אמרו זה", ועצם האמירה היתה מנהג שנהגו מעצמם.

בעיקר הנדון יש להעיר, אין ספק כי יסוד אמירת בשכמל"ו הוא תקנת חכמים וכדברי הביאור הלכה הנ"ל "ומנין להחמיר גם כן באמירת בשכמל"ו דתקנו והוסיפו רבנן", ואם כן בכל מקרה של ספק קיימא לן "ספק דרבנן לקולא".

 מדיני אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' - האם הוא חלק מקריאת שמע

 

ד. בדברי הפוסקים הוזכרה אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', בהקשרים שונים, ויש לדון מדבריהם האם נוכל להגדיר את אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' כחלק מקריאת שמע, או לא:

• הפסקה בין קריאת שמע לאמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' - במשנה בפסחים (1ג) הובא מנהגם של אנשי יריחו שהיו "כורכין על שמע", וחכמים לא מיחו בידם. ובגמרא נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה, מה היה מנהגם: רבי מאיר סבר שלא הפסיקו בין סוף הפסוק שמע ישראל לתחילת הפסוק "ואהבת", למרות שיש צורך בהפסקה בין הפסוק הראשון של קריאת שמע שהוא קבלת עול מלכות שמים, לפרשת "ואהבת". ואילו לדעת רבי יהודה, אנשי יריחו לא אמרו כלל את הפסוק בשכמל"ו.

להלכה נפסק בשו"ע (4א; סעיף יד) "צריך להפסיק מעט בין לעולם ועד לואהבת, כדי להפסיק בין קבלת מלכות שמים לשאר מצוות". וכתב המשנ"ב: "דבשכמל"ו גם כן בכלל קבלת מלכות שמים הוא, על כן צריך להמתין אחריו מעט".

ברם כשנעיין במקור הדין בבית יוסף (2ג) נמצא שנחלקו הראשונים בדין זה, ויסוד מחלוקתם בשאלה האם בשכמל"ו הוא חלק מקריאת שמע. רבנו יונה נקט, שצריך להפסיק בין "לעולם ועד" ל"ואהבת", "דבשכמל"ו מכלל קבלת מלכות שמים הוא". אולם הרוקח כתב "שצריך להפסקי בין "ה' אחד" ל"ברוך שם", וביאר הבית יוסף: "דסובר דבשכמל"ו אינו כל כך קבלת מלכות שמים כמו פסוק ראשון". וכתב הדרכי משה: "ובאבודרהם כתב כדברי הרוקח".

• מצא ציבור אומר קריאת שמע, האם צריך לומר עמהם גם 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' - בשו"ע (5ג) סי' סה סע' ב) נפסק שצריך לקרוא עם הציבור פסוק ראשון של שמע "שלא יראה כאילו אינו רוצה לקבל עול מלכות שמים עם חבריו". וכתב המשנ"ב (ס"ק י) וגם בשכמל"ו". משמע מהלכה זו שאמירת בשכמל"ו היא חלק מקבלת עול מלכות שמים וקריאת שמע. אמנם בהמשך דבריו כתב המשנ"ב שאם נמצא באמצע פסוקי דזמרה לא יאמר אלא פסוק ראשון בלבד, הרי שבכל זאת הבחין בין פסוק ראשון לבשכמל"ו - והיינו משום שחיוב אמירת הפסוק הראשון מהתורה, ואילו אמירת בשכמל"ו היא תקנת חכמים.

• היה מהלך בדרך, האם צריך לעמוד גם באמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' - בדברי המשנה ברורה (6א; ס"ק יא) מפורש שצריך לעמוד גם באמירת בשכמל"ו. משמע איפוא, שפסוק זה הוא חלק מקריאת שמע.

• האם צריך לכסות את עיניו גם באמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' - בשו"ע (סי' ס"א סע' ה) נפסק: "נוהגים ליתן ידיהם על פניהם בקריאת פסוק ראשון כדי שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכוון". וכתב הבן איש חי (4ד) שאכן כתב שצריך לכסות עיניו גם בבשכמל"ו, וגם מדין זה משמע שפסוק זה הוא חלק מקריאת שמע.

אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בלחש שלא בשעת קריאת שמע

 

ה. ממוצא הטעמים לאמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בלחש, דנו הפוסקים האם כשאומרים פסוק זה שלא בסמוך לקריאת שמע, גם כן צריך לאומרו בלחש [כגון בתפילת יום כיפור קטן; באמירת 'אנא בכח' או בדרך לימודו].

הצל"ח (1ה) כתב שנהגו לומר בשכמל"ו בקול רם בתפילת יום כיפור קטן, היות וטעם אמירתו בלחש הוא רק כשנאמר בפרשת קריאת שמע, כהפסק בין פסוק "שמע ישראל" לפרשת "ואהבת", בגלל שמשה רבנו לא כתבו בתורה. ולכן "כיון שאין אומרים רק פסוק ראשון, אין קפידא, שאין כאן הפסק באמצע דברי משה".

הבן איש חי כתב בשו"ת תורה לשמה (6ב) שיש לומר בשכמל"ו בלחש רק כשנאמר בתוך קריאת שמע שמקיים את מצות קריאת שמע ביחוד השם, ולא בדרך לימוד [ובהערה 2 הובא מדבריו בספרו עוד יוסף חי "כי לא יתקנאו המלאכים אלא אם אומר אותה דרך שבח ויחוד". ובהערה 6 הובא בשמו, שבאמירת "אנא בכח" יש לומר בלחש].

אמנם במשנה ברורה מהדורת 'דרשו' (7א) הובא בשם הגרי"ש אלישיב שנהג לומר בערם יו"כ קטן בשכמל"ו בלחש. ולדעתו, גם לאחר אמירת ברכה לבטלה, יש לאומרו בלחש. אולם הגר"ח קנייבסקי נקט, שרשאי לאומרו בקול רם.

 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' - מדין 'עניה' ומדין 'שירה'

 

ו. במסכת יומא (7ג-7ד) מבואר כי 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' היה נאמר לאחר שמיעת השם המפורש בבית במקדש, וכפי שאנו אומרים בתפילת מוסף ביום הכיפורים בסדר עבודת הכהן הגדול בבית המקדש (7ה).

וראה במה שכתב על פי זה בספר נזר התפילה [8] לדון בגדר אמירתו סמוך לקריאת שמע - בגדר "עניה", על שמיעת השם המפורש הנאמר על ידינו בקריאת שמה. ושלא בקריאת שמע, אמירתו בגדר "שירה", עי"ש בדבריו הנפלאים.

 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' - פסקי הלכות וחידושי דינים

ז. במשנה ברורה מהדרות דרשו ((7א) ובספר אשי ישראל [9]-[10] - אופן האמירה לחש [האם צריך להשמיע לאוזניו], וחידושו של הגר"ח מבריסק שאמר בשכמל"ו בקול רם כאשר קרא ק"ש ביחידות [הובא בתשובות והנהגות (11; ח"ב)].

 הכוונה הנצרכת באמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'

ח. בהרחבה - בספרו של הגר"ח מלוולוזי'ן נפש החיים [12]. בקצרה - בערוך השלחן (10ד); סידור כוונת הלב (10ג); מכתב הגרש"ז אויערבך המובא במחזור המפורש (10ה), ובשו"ת תשובות והנהגות [11].

 ט. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' - פנינים ופרפראות

• פירושו הנפלא של הגר"א לתפילה "גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה" (13א).

• בתרגום ירושלמי (13ג) מפרש: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד - יהא שמיה רבה מברך לעלמי עלמיא". ועל פי דברי ביאר הגר"א וייס בספרו מנחת אשר (13ב) שאמנם בזמן הזה הפסוק בשכמל"ו הוא "באתכסיא", אך נשמת היהודי משתוקקת לזעוק ולהריע בשכמל"ו גם עתה, ולכן הוא נאמר בקול רם באמירת "אמן יהא שמיה רבה".

עגלת קניות

Your Cart2
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
סה"כ: 80.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס