שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

דבר שטיבולו במשקה

תקציר השיעור

נטילת ידיים בדבר שטיבולו במשקה

 

א. מצות נטילת ידיים על אכילת פת ולא ידיים על אכילת פירות

הטעמים מדוע נוטלים ידיים על אכילת פת ולא על אכילת פירות.

ב. מצות נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה - סוגיית הגמרא ודברי הראשונים

בסוגיית גמרא מבואר שאף על פרי או ירק הטבול במשקה תיקנו נטילת ידיים. רבותינו הראשונים נחלקו בטעם נטילה זו, והאם נוהגים בה גם בזמן הזה.

ביאור טעם תקנת נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה משום "סרך תרומה".

ג. נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה - פסק ההלכה

ד. נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה בליל הסדר [ורחץ; כרפס]

בליל הסדר נוהגים ליטול ידים לפני אכילת הכרפס. רבותינו הראשונים והאחרונים דנו במנהג זה על פי המתבאר לעיל בנדון החיוב ליטול ידיים על דבר שטיבולו במשקה.

קושיית הט"ז על מנהג העולם שאינם נזהרים ליטול ידיים על דבר שטיבולו במשקה במשך כל ימות השנה, ואילו בליל הסדר נוטלים ידיהם, והתירוצים על קושייתו.

חידושו של מהר"ש [המובא במהרי"ל] שרק עורך הסדר חייב בנטילת ידיים לפני אכילת הכרפס.

ה. נטילת ידיים על דבר ששיעורו פחות מכזית וטיבולו במשקה

הביאור הלכה הסתפק האם יש חיוב נטילת ידיים אף בדבר ששיעורו פחות מכזית וטיבולו במשקה ונשאר ב"צריך עיון". רבותינו האחרונים נשאו ונתנו בדין זה.

ו. פרטי דינים בהלכות נטילת ידיים על דברי שטיבולו במשקה

הפסק בדיבור בין הנטילה לאכילה • נטילת ידים על אוכל הנאכל באמצעות מזלג או כף • אכילת פרי עם קליפה שנרטבה במשקה • המטבל עוגיות בכוס תה או בגביע לבן, האם צריך ליטול ידיו • אכילת בסקויט בקפה על ידי כף או בזמן שתיית קפה • הקפדת נשים על הסרת טבעות בנטילה זו • מאכלים הנמצאים במקרר וכוסו בשכבת כפור, האם נחשבים כטבולים במשקה.

ז. חיוב נטילת ידיים על דברי שטיבולו במשקה - משום המשקה או משום האוכל

ח. דיני נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה - סיכום

אוכל שטובל במשקה בניגוד לרצונו • אכילת מאכלים טבולים במשקה בכפפות • מים שנסחטו מפירות כבושים, האם יש עליהם שם "משקה" • לחמניית "מזונות" שנמרח עליה מה שמוגדר כ"משקה" • פירות המונחים בקערה וזב עליהם משקה • ירקות או סלט שנתנו בהם מעט שמן או חומץ • בשר צלי שיש עליו מעט מוהל • שלג, דבש או חמאה - האם נחשבים "משקה" • עוגיות שיש בתוכם מרקחת או "משקה".

א. מצוות נטילת ידיים על אכילת פת ולא על אכילת פירות

בכדי להבין טעם תקנת נטילת ידיים בדבר שטיבולו במשקה, נבאר תחילה את עיקר טעם נטילת ידיים בפת, ומדוע לא תיקנו נטילת ידיים על אכילת פירות.

במסכת חולין (1ב) מבוארים טעמי נטילת ידיים לחולין: מפני "סרך תרומה", ומשום "מצוה לשמוע דברי חכמים". פירוש הדברים מובן על פי כללי טומאה וטהרה המסוכמים בדברי הרמב"ם (1א) שחלוק דין טומאה וטהרה בחולין מדינם בתרומה: בחולין "שני" לטומאה אינו מטמא כלל, ובתרומה אף "שני" מטמא ועושה "שלישי". ומאחר וקיימא לן "ידיים בחזקת שניות לטומאה", אמנם לגבי חולין אינן מטמאות כלל, אבל לגבי תרומה הרי הידיים עושות את המאכל ל"שלישי", ופוסלות אותו מאכילה. ולכן תיקנו שייטול ויטהר ידיו אף בחולין, כדי שירגיל הכהן ידיו לטהרם קודם אכילה.

במסכת ברכות (1ג)  מובא טעם נוסף לתקנת נטילת ידיים, משום "והתקדשתם, אלו מים ראשונים.

רבינו יונה (1ד) ביאר על פי טעם הגמרא משום "סרך תרומה", שהתקנה היא על פת שרוב תרומה ממנה, אבל פירות אין תרומתן מן התורה. אך הפרי מגדים (2א) כתב שטעם זה אינו נכון לדעת הראשונים הסוברים שגם פירות תרומתן מן התורה, ועל כן ביאר שטעם לא תקנוה בפירות משום שכל שאין לה קבע לא הצריכו נטילת ידיים.

ב. מצות נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה - סוגיית הגמרא ודברי הראשונים

בסוגיא במסכת חולין דלעיל (1ב) מבואר כי "הנוטל ידיו לפירות אינו אלא מגסי הרוח'" ברם במסכת פסחים מובא שכל דבר שטיבולו במשקה צריך נטילת ידיים. ובטעם הדבר נשוב ונעיין בהמשך דברי הרמב"ם דלעיל (1א) שכתב כי בשבעת המשקין, כאשר נטמא לעולם יהיה "ראשון" לטומאה ולא "שני". ועל פי זה מבואר שכאשר הדבר מטובל במשקה, בנגיעתו בידיים הופך המשקה להיות "ראשון" לטומאה והמאכל "שני" לטומאה.

התוספות הביאו את פירוש הקונטרס שמטעם זה דין פירות כמו פת ויש חיוב נטילת ידיים, הקשו על פירושו, וביארו שטעם הנטילה אינו משום תרומה, אלא משום זהירות כדי שלא ייפסול את גופו באכילת דברים טמאים, ועל כן כתבו תוספות שאין לברך על נטילה זו והוסיפו: "וכל שכן אנן שאיננו נזהרים מלטמאות עצמנו". המהרש"א (2ג) העיר שאין הפירוש מוכרח בדברי רש"י, ויתכן שגם רש"י מסכים עם תוספות. אבל הרא"ש (2ד) כתב שנטילה זו טעמה משום סרך תרומה כפת. ובדברי הרמב"ם (3ב) משמע גם כן שדין נטילה זו שווה לנטילה לפת.

ג. מצות נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה - פסק ההלכה

בשולחן ערוך(4א) פסק להלכה שיש ליטול ידיו על דבר שטיבולו באחד מז' משקין, אך אין לברך על הנטילה, מחמת הספק - מחלוקת הראשונים דלעיל. המשנה ברורה (שם) הביא את דעת המגן אברהם שמנהג העולם להקל, ויש להם על מי שיסמוכו [וראה לקמן בספר שערי ברכה (14) הערה קנו, הסברים נוספים למנהג העולם שלא מקפידים ליטול ידיים על אכילת דברים שטיבולם במשקה].

ברם לדעת הגר"א חייבים בנטילה מדינא, ואף יש לברך על כך [וראה עוד פרטי דינים במשנה ברורה שם].

ד. נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה בליל הסדר [ורחץ, כרפס]

בליל הסדר נוהגים ליטול ידיים קודם אכילת כרפס, וזהו משום החיוב ליטול ידיים לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה. בעקבות זאת, הפוסקים בהלכות פסח, דנו בסוגיא זו. מהר"ם מרוטנברג (5ב) לא בירך על נטילה זו, משום שרק בארץ ישראל החמירו בזה משום שהיו נזהרים מטומאות לטהרות, אבל אנחנו לא נזהרים בטומאה וטהרה. הטור (5ג)  כתב לברך על נטילה זו, הביא את דעת המהר"ם, וחלק עליו. ומכל מקום כתב שהרוצה לצאת מספק יביא עצמו לחיוב מצד אחר. אבל הבית יוסף הכריע דכיון שפלוגתא היא טוב שלא לברך.

וראה עוד בדברי המהרי"ל (6א) שהביא דעה מחודשת בשם המהר"ש שאין המסובים נוטלים ידיהם, אלא עורך הסדר בלבד, אך לא נהגו כן [יש שרצו לדייק כן בדעת הרמב"ם עיין לקמן (7א) בספר עומקה של הלכה].

מרן השלחן ערוך (6ב) פסק כדבריו בבית יוסף, שיטול ידיו ולא יברך. ובמשנה ברורה הביא דעת הגר"א שיברך.

ואמנם הט"ז (6ג) תמה על מנהג העולם שאין נזהרים ליטול ידיהם על דבר שטיבולו במשקה כל השנה, ואילו בליל הסדר נהגו בכך כולם, וכתב שלכל הפחות "ראוי שיחמירו בכך בעשרת ימי תשובה".

תשובות רבות ניתנו לתמיהת הט"ז. החיי אדם (6ד) כתב שהחמירו דוקא בליל זה, כדי לעשות היכר לתינוקות שיישאלו. ובספר עומקה של הלכה (7א) הביא תירוצים נוספים לשאלה זו:

[א] משום שהטיבול מצוה החמירו בו יותר.

[ב] יש לחשוש שכשייבנה בית המקדש יאמר 'אשתקד אכלנו כרפס בלא נטילת ידיים.

[ג] זכר לזמן המקדש.

[ד] נוטלים ידיים בשביל אמירת ההגדה שהיא כתפילה.

ה. נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה פחות מכזית

המשנה ברורה הסתפק האם יש ליטול ידיו על דבר שטיבולו במשקה כשהוא פחות מכזית, למרות שלגבי פת נפסק להלכה שאין ליטול בפחות מכזית. ובטעם הדבר ביאר החזון איש (8א) כי משקין מטמאים בכל שהוא.

בכף החיים (8ב) הכריע להחמיר בזה, ברם בתשובות והנהגות(8ג) כתב להקל, כי לא תיקנו על פחות מכזית ברכה אחרונה משום שאין זה אכילה חשובה, ואם כן לא תיקנו גם נטילה. ורק בליל הסדר שאכילת כרפס חשובה אף בפחות מכזית,  נהגו לברך על אכילת דבר שטיבולו במשקה.

ו. פרטי דינים בהלכות נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה

• הפסק בדיבור בין הנטילה לאכילה - אבני ישפה (8ד) ושערי ברכה (15) הערה קנו ד"ה וי"ע אם מותר להפסיק.

• נטילת ידים על אוכל הנאכל באמצעות מזלג או כף - גינת ורדים (9).

• אכילת פרי עם קליפה שנרטבה במשקה - קונטרס נטילת ידים (10א) תלה את הנדון בחקירה דלקמן [אות ז] האם חיוב נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה משום האוכל או משום המשקה.

• המטבל עוגיות בכוס תה או בגביע לבן, האם צריך ליטול ידיו - אור לציון (10ב).

• אכילת ביסקויט בקפה על ידי כף או בזמן שתיית קפה - אבני ישפה (10ג) ושערי ברכה (15) הערה קסב.

• הקפדת נשים על הסרת טבעות בנטילה זו - הליכות שלמה (11א) בדבר הלכה ס"ק נג.

• מאכלים הנמצאים במקרר וכוסו בשכבת כפור, האם נחשבים כטבולים במשקה - אבן ישראל (11ב), ארחות רבנו הקהלות יעקב (11ג אות ד), שערי ברכה (15) הערה קסד ד"ה ופירות שהוצאו מהמקרר.

ז. חיוב נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה - משום האוכל או משום המשקה

רבי משה שאול קליין (12) ובקונטרס בענייני נטילת ידיים (13ב) חקרו בגדר נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה, האם  חיוב הנטילה הוא משום המשקים עצמם שנטמאו, או משום שהאוכל נטמא על ידי המשקים שנעשו ראשון לטומאה [כמבואר לעיל 1א]. לשאלה זו כמה וכמה נפקא מינות, לדוגמא, השותה מים מנהר בידו, טובל אצבעו בדבש ועוד. ובקונטרס בענייני נטילת ידיים (13ב) הקשה שלכאורה כל מי שאוכל פרי או מזונות, בשעה שנגס בפיו,  הרוק נדבק בפרי, ומכשירו לקבל טומאה - וכתב כי נדון זה תלוי בחקירה הנ"ל.

ח. נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה - סיכום

• אוכל שטובל במשקה בניגוד לרצונו - שערי ברכה (14) הערה קנה.

• אכילת מאכלים טבולים במשקה בכפפות - שער הציון ס"ק כב (4) ושערי ברכה (14) הערה קנה.

• מים שנסחטו מפירות כבושים, האם יש עליהם שם 'משקה' - שערי ברכה (14) הערה קסא ד"ה וכן הסוחט.

• לחמניית 'מזונות' שנמרח עליה מה שמוגדר כ'משקה' - שערי ברכה (16) הערה קסב.

• פירות המונחים בקערה וזב עליהם משקה - שערי ברכה (16) הערה קסד.

• ירקות או סלט שנתנו בהם מעט שמן או חומץ - שערי ברכה (16) הערה קסה.

• בשר צלי שיש עליו מעט מוהל - משנה ברורה ס"ק כד (4) ושערי ברכה (16) הערה קסה.

• שלג, דבש או חמאה, האם נחשבים 'משקה' - משנה ברורה ס"ק יד-טז (4), שערי ברכה (15) הערה קנח והערה קע.

• עוגיות שיש בתוכם מרקחת או 'משקה' - שערי ברכה (17) הערה קעד.

עגלת קניות

Your Cart4
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
סה"כ: 160.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס