שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

הזכרת שמות בדרך הלימוד ובתפילה

תקציר השיעור

א. אמירת דברי חז"ל כ"תחליף" לקדיש, קדושה וברכו

רבותינו הראשונים הציעו אפשרות למי שאינו מתפלל בבית הכנסת, לומר ברייתות ודברי חז"ל, כ"תחליף" לאמירת קדיש, קדושה וברכו. ויש סידורים שבהם הובאו נוסחאות אלו.

ויש לברר האם כשמזכיר את שם השמים בדרך לימודו [ולא על סדר התפילה או הקריאה בתורה] רשאי לומר את השם כתיקונו, או שצריך לומר "השם" או "אלקים".

כמו כן צריך עיון, האם מותר לומר את דברי חז"ל שבהם הוזכרו קדיש, קדושה וברכו בתוך סדר התפילה, או רק לאחריה.

ב. הזכרת שם השם בפסוקים ובברכות בדרך לימוד - דעת האוסרים וראיותיהם

ג. הזכרת שם השם בפסוקים ובברכות בדרך לימוד - דעת המתירים וראיותיהם

רבי יעקב עמדין העיד על אביו ה"חכם צבי" שציווה עליו להזכיר שם השמים בשעת הלימוד, ואפילו בשעה שאומר ברכות בדרך לימודו, והביא סימוכין לדבריו.

ד. הזכרת שם השם בפסוקים ובברכות בדרך לימוד - הכרעה והנהגה למעשה

האם יש הבדל בין הזכרת השם בקריאת פסוקים להזכרתו באמירת ברכות • קריאה כדי להתלמד בברכות •  אמירת שם שמים כאשר מזכיר רק חלק מפסוק פיוטים והודאות בלשון ברכה והודאה   • הזכרת שם שמים בתפילות שונות ופרטיות • אמירת "השם" ולא "אדושם".

ה. האם מותר להזכיר שמות קודש בדרשה ברבים

הבדלים בין השמות השונים.

ו. אמירת ברייתא במקום "ברכו את ה" המבורך" - במקומה בתוך סדר התפילה או לאחריה

ז. קידוש לבנה במקום שיש ספק

הפוסקים דנו האם מותר לקדש את הלבנה בליל ט"ז בחודש, ובשל ספק יש שהציעו את האפשרות לומר את נוסח הברכה בשם ומלכות מתוך הגמרא והרמב"ם

ח. רב שלא ספר יום אחד ספירת העומר - כיצד ינהג למעשה

יכוון להוציא ידי חובה מי שעדיין לא ספר •  יספור בברכה משום כבוד הבריות • האם מחמת הספק מותר לומר את נוסח הברכה בשם ומלכות מתוך הגמרא והרמב"ם.

ט. הזכרת שם שמים בזמירות שבת

כוונה בעת אמירת שם השם בזמירות • דיבור בשעת אמירת זמירות שבת שמוזכר בהם שם שמים.    • הזכרת שם השם כשמזמר את המילים כמה פעמים.

י. אמירת הפיוט "צור משלו" במקום ברכת המזון וברכת הזימון

יש שנמנעו מלומר את הפיוט "צור משלו" המיוסד כנגד ברכת המזון  מחשש שיצא בזה ידי חובת ברכת המזון מהתורה • אמירת הפיוט "צור משלו אכלנו" כ"תחליף" לזימון.

א. אמירת דברי חז"ל כ"תחליף" לקדיש, קדושה וברכו

רבותינו הראשונים,  רבי אלעזר מגרמיזא בספר הרוקח (1א), ורבי אברהם ב"ר נתן הירחי בספר המנהיג (1ב), הציעו אפשרות למי שאינו מתפלל בבית הכנסת, לומר ברייתות ודברי חז"ל, כ"תחליף" לאמירת קדיש, קדושה וברכו, כפי שהביא החיד"א בספרו ציפורן שמיר (1ג), וכמודפס בחלק מסידורי התפילה (1ד).

ויש לברר האם כשמזכיר את שם השמים בדרך לימודו [ולא על סדר התפילה או הקריאה בתורה] רשאי לומר את השם כתיקונו, או שצריך לומר "השם" או "אלקים".

עוד צריך עיון האם מותר לומר דברי חז"ל שבהם הוזכרו קדיש, קדושה וברכו בתוך סדר התפילה, או רק לאחריה.

 ב. הזכרת שם השם בפסוקים ובברכות בדרך לימוד - דעת האוסרים וראיותיהם

כתב המגן אברהם (2א) "גדול בשעה שלומד הברכות בגמרא אומר בלא הזכרת השם, וכן משמע בפירוש המשניות להרמב"ם בפרק הרואה (2ד), ובתוספות ריש פרק הרואה (2ג)". בפירוש מחצית השקל (2ב) הסביר את ראיותו של המג"א: "דתנן הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. וכתבו התוספות וז"ל, פירש רבנו שמעיה דכל הני ברכות צריכים להזכרת שם ומלכות בא"י אמ"ה וכו' עכ"ל. וכן כתב הרמב"ם בפירוש המשנה. ואם כן תקשי על רבי מסדר המשנה, למה לא הזכיר בכל הני ברכות שם ומלכות ונתן מקום לטעות. אלא על כרחו, דבשעת לימודו אסור לגדול להזכיר השם. ולכן גם רבי שסידר המשניות לגרסן, לא הזכיר, שלא יבואו להזכיר השם בשעת לימודם". וראה במה שדחו ראיה זו בשאילת יעבץ (3) וביביע אומר (5א).

גם בתשובת רב נחשון גאון (2ה) כתב שאמירת ברכות "שלא בשעת מעשה", והיינו בדרך הלימוד, עם שם השם "הוה ליה כמוציא שם שמים לבטלה". וכן נקט בשו"ת תשב"ץ (2ו) "ואינו קורא שם של ד' אותיות בתלמוד, כי אם השם".

האוסרים להזכיר שם שמים בדרך הלימוד, הביאו ראיה נוספת, מדברי המהרש"א (2ח) שכתב בביאור דברי הגמרא במסכת סנהדרין (2ז) "לחם ה' לא קראו - אלו מלמדי תינוקות", דהיינו "מלמד תינוקות כשקורא עמו, אינו ראוי להוציא השם מפיו". וראה במה שדחה ראיה זו ביביע אומר (5א).

 ג. הזכרת שם השם בפסוקים ובברכות בדרך לימוד - דעת המתירים וראיותיהם

לעומתם, רבי יעקב עמדין העיד בשו"ת שאילת יעבץ (3) על אביו ה'חכם צבי' שציווה עליו להזכיר שם השמים בשעת הלימוד, ואפילו בשעה שאומר ברכות בדרך לימודו, והביא סימוכין לדבריו מסוגיות הש"ס ודברי הפוסקים דלקמן.

• במסכת ברכות (4א) אמרו על בעל קרי "מציע את הגמרא ובלבד שלא יזכיר האזכרות שבו". משמע שרק לבעל קרי אסור להזכיר את האזכרות בדרך לימוד, אך לכל אדם אחר אין איסור בדבר.

• במסכת עבודה זרה (4ב) אמרו חז"ל "לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד". וכתבו תוספות בשם רבנו תם "דאנו יוצאין ידי חובה במה שאנו שונין תלמוד, דאמרינן שנקרא תלמוד בבלי לפי שבלול הוא במקרא ובמשנה". ואם כן "מאחר שיוצאין בו ידי חובת קריאת המקרא, הא ודאי לא סגי דלא קרי לפסוקים שבו ככתבן וכהווייתן. כדרך הקורא בתורה".

• במסכת שבועות (4ג) מוכח מהמעשה עם רב כהנא שיש לפני רב יהודה, שהיה מנהגם לשנות האזכרות בכל מקום.

• בשלחן ערוך (4ד) הובאה להלכה עצת המהר"ם מרוטנברג לומר צ' פעמים "מוריד הגשם" על מנת לצאת מידי ספק אם הזכיר גשם בתחיית המתים "ועל כרחו צריך שלא ישנה הזכרת השם, שאם לא כן נחוש שיבוא להזכירו גם בתפילה בשינוי, מאחר שהורגל בכך, וסירכיה נקיט ודאי" [אמנם במשנה ברורה (שם ס"ק לט) כתב שלא יאמר את השם בשעה שחוזר צ' פעמים, וראה גם בדברי המשנה ברורה בהלכות ראש השנה (4ה) כעין הנ"ל].

היעבץ כתב בטעם ההיתר להזכיר את שם השם בדרך הלימוד: "כי מאי טעמא נשנה קריאת הכתובים ממה שהם בתורה, והלא קריאתן מצוה, וכי לחינם ולבטלם קורא אותן בדרך תלמודו, הלא זהו עיקר תלמוד תורה ששקול כנגד כל המצות, כשדורש ומפרש הפסוקים ואי אפשר מבלי שיקראם". והוסיף: "ועוד אני אומר, שאף אם נזדמנו לו אזכרות במטבע ברכות המובאים בתלמוד, כגון סוף פסחים כן ה' אלקינו יגיענו למועדים כו', יראה לי שמזכיר השם כדרך שקוראו בתורה, שהרי צריך שילמוד הברכה כתיקונה, שיהא נוסחה רגיל על לשונו כתקנו, שאם יבוא לצאת בו ידי חובה שלא ישנה במטבע ברכות [ועיין בדבריו במה שדחה את ראיות המג"א מדברי הרמב"ם והתוספות הנ"ל].

והחוות דעת (5ב)  כתב "לדון לזכות על האומרים במעמדות ובבקשות ברוך אתה ה', דדווקא דרך חוב אסור, דהא חזינן דהרבה פיוטים וזמירות נתייסדו ונתקנו בלשון ברכה והודאה בהזכרת שמו".

והט"ז (5ג) כתב "דכל הקור אפסוק יוכל לומר השם באדנות כמו שאומרו בתפילה. ובמקום שאין אנו רוצים להזכיר שם של אדנות, יש לומר השם ולא כמו שאומרים המון העם אדושם, כי אין זה דרך כבוד של מעלה".

 ד. הזכרת שם השם בפסוקים ובברכות בדרך לימוד - הכרעה והנהגה למעשה

הפוסקים נחלקו בהנהגה הראויה למעשה באמירת שם שמים בדרך הלימוד.

החיד"א כתב בספרו מחזיק ברכה (6ד) "דרבנן בארץ הצבי" היו זהירים לא להזכיר שם שמים בדרך הלימוד.

וכן כתב ה'סטייפלער' במכתביו (7ג) "בענין הזכרת השמות הקדושים בגמרא ובזוהר, יש מחלוקת, וראוי לומר "השם" ולא להזכיר השמות, וכל שכן אם הוא רק חצי פסוק".

אולם המשנ"ב (6ד) חילק בין הזכרת השם בקריאת פסוקים, המותרת, לבין הזכרת השם באמירת ברכות, האסורה.  

יש שחילקו בין קריאה כדי להתלמד בברכות לקריאה בדרך הלימוד, וכדבריו הכריע ביביע אומר (8א).

אמנם האגרות משה (7א) כתב שעיקר הקפידא לא לומר את השם היא רק כאשר מזכיר חלק מפסוק. וכיוצא בזה כתב באור לציון (7ב) "אם פגע בפסוק שלם, או אף בחלק מפשוק שיש לו משמעות, רשאי להזכיר את השם כדרכו".

סיכום - פסקי תשובות (8ב).

 ה. האם מותר להזכיר שמות קודש בדרשה ברבים

בשו"ת תורה לשמה (9א) כתב שאין להזכיר בדרשה שם אדנו"ת והוי"ה וכן י"ה, אבל שאר שמות יוכל להזכיר כמו שהם. אולם בערוך השלחן (9ב) כתב שאין להזכיר שם שמים בדרשה ברבים אלא יאמר "השם".

 ו. אמירת ברייתא במקום 'ברכו את ה' המבורך' - במקומה בתוך סדר התפילה או לאחריה

כפי שהוזכר לעיל [אות א] בסידורי התפילה (1ד) הובא נוסח של ברייתות שיאמר היחיד במקום 'ברכו' או 'קדיש', וכתב הבן איש חי (9ג) "דאין להפסיק באגדה זו בין 'ישתבח' ליוצר' אלא יאמר אגדה זו קודם עלינו לשבח.

וכדבריו נקט להלכה בשו"ת יביע אומר (9ד) עיין בנימוקיו.

 ז. קידוש לבנה במקום שיש ספק

הפוסקים דנו האם מותר לקדש את הלבנה בליל ט"ז בחודש, ומחמת הספק, הובא בספר דרך פיקודיך (10א) ובשו"ת מור ואהלות (10ב) שהיו צדיקים שאמרו את נוסח הברכה בשם ומלכות מתוך הגמרא והרמב"ם.

אמנם בשו"ת יביע אומר (10ד) פקפק בהנהגה זו, לשיטתו (8א) שאסור להזכיר שם שמים באמירת ברכות בדרך הלימוד. ובשו"ת שבט הלוי (10ג) חידש לחלק בין ספק ברכה במקום שהספק הוא "במצוה" ולא ספק "בברכה", לקידוש לבנה שהספק הוא "בברכה שהיא המצוה".

 ח. רב שלא ספר יום אחד ספירת העומר - כיצד ינהג למעשה

האבני נזר (11א) חידש להלכה בספק בקיום מצות מרור "ללמוד קודם האכילה הדין ברמב"ם, ויאמר בפיו "כשאוכל מרור יברך ברוך אתה וכו' בשם ומלכות על אכילת מרור", ותיכף יאכל". ועל פי דבריו הציע בספר חשוקי חמד (11ב) לרב ששכח ספירת העומר לומר את נוסח הברכה בשם ומלכות מתוך הגמרא והרמב"ם [וראה במה שדן שם בזה].

 ט. הזכרת שם שמים בזמירות שבת

ממוצא הדברים, יש לדון האם בשעת אמירת זמירות שבת מותר להזכיר שם שמים. יעויין במנהגים השונים שהבאנו בנדון, ובמה שחידשו הרב נבנצל (12ב) והרב פיינהנדלר (12ו) להיזהר בשעת אמירת הזמירות בשם שמים שלא להפסיק באמצע בשיחה אחרת, ואף לא בדברי תורה, אלא "בסיום הענין".

 י. אמירת הפיוט 'צור משלו' במקום ברכת המזון וברכת הזימון

לסיום, בדומה לאפשרות לצאת ידי חובת אמירת דברים שבקדושה על ידי אמירת דברי חז"ל, יש שנהגו לומר את הפיוט 'צור משלו אכלנו' (13א) בסעודה שלא היה בה זימון כ'תחליף' לזימון, כמובא בספר יוסף אומץ במילואים לספר כתר ראש (13ב). וראה עוד במנהג הגר"א (שם) שלא אמר 'צור משלו' מחשש שיצא בזה ידי חובת ברכת המזון.

עגלת קניות

Your Cart7
  • x 6 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 280.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס