שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

הכנה משבת ליום חול

תקציר השיעור

 

א. איסור הכנה מפורש בדברי המשנה: "מציעין את המיטות מלילי שבת לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת". ובברייתא אמרו: "קערות שאכל בהן ערבית מדיחן לאכול בהן שחרית... מן המנחה ואילך שוב אינו מדיח".

ב. וצ"ע בגדר איסור הכנה, האם איסורו בגלל הטרחה בשבת ללא צורך, או משום האיסור להכין ליום חול. ונפק"מ, בהכנה משבת זו לשבת אחרת.

ג. עוד יש לעיין ביסוד איסור הכנה, אם הוא משום הזלזול בשבת שיש במעשה ההכנה ליום חול, או בגלל הטרחה ללא צורך. ונפק"מ מה הדין כאשר הכין למוצ"ש ונמלך בדעתו ורצה להשתמש במה שהכין בשבת.

ד. כמו כן יש לדון האם יש איסור הכנה בהליכה לצורך מוצאי שבת, או בדיבור לצורך חול [האומר נלך לישון בשבת לעשות מלאכתינו במוצ"ש • הזמנה לשמחה המתקיימת ביום חול].

ה. איסור הכנה משבת ליום חול במקום הפסד או בטרחה מועטת.

ו. דיני הדחת כלים בשבת: הדחת כוסות • הדחת כלים לצורך שבת כשיש לו כלים אחרים • הדחת כלים לצורך מניעת נזק • שריית כלים במים.

ז. סידור הבית: ניקוי שלחן לאחר אכילת סעודה שלישית • החזרת כלי כסף למקומם בארון • נתינת כלים במדיח או בגדים מלוכלכים במייבש כביסה.

ח. נתינת מאכלים במקרר ובמקפיא • החזרת חפץ למקומו [החזרת טלית או סידור לביתו לאחר התפילה, כאשר ישתמש בהם רק לאחר השבת].

ט. לימוד למבחנים בשבת  • לבישת בגד המיוחד ליום טוב בשבת אחה"צ.

י. הבאת מגילה לבית הכנסת לצורך קריאה במוצאי שבת.

יא. לבישת בגדים בשבת חזון כדי להשתמש בהם בשבוע שחל בו תשעה באב.

יב. אמירה לנכרי לעשות מעשה הכנה.

א. איסור 'הכנה' משבת ליום חול, מפורש בדברי המשנה במסכת שבת [1] קיג, א) "מקפלים את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים, ומציעים את המיטות מלילי שבת לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת". ופירש רש"י: "כדי לחזור וללובשם בו ביום [אבל לא בשביל מחר]. ובתוספות (ד"ה מקפלים) כתבו: "מכאן למדנו דאסור לקפל טליתות של בית הכנסת, לפי שהם צורך מחר". ודין זה הובא להלכה בדברי הטור [1] והשו"ע [2] ומשנ"ב באו"ח סי' ש"ב סע' ג'.

עוד למדנו בדברי הגמרא [1] שבת קיח, א) "קערות שאכל בהן ערבית מדיחן לאכול בהן שחרית... מן המנחה ואילך שוב אינו מדיח". ודין זה נפסק בדברי המהרי"ל [2] ובשו"ע [3] או"ח סי' שכ"ג סע' ו'.

ומבואר כי חכמים אסרו לעשות פעולות בשבת לצורך מוצאי שבת, אף באופן שאין בפעולות אלו איסור מלאכה כלל.

בטעם האיסור, כתב הרמב"ם [2] בנדון הדחת כלים בשבת לצורך מוצ"ש, שאיסורו "מפני שהוא כמתקן", ואילו הראב"ד כתב בהשגות: "כל זה אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול". וכתב המגיד משנה (שם) "ואף רבינו [הרמב"ם] כך הוא סבור, שתיקון זה אינו אסור אלא מפני שהוא לצורך חול". והמשנה ברורה [3] סי' שכג ס"ק כח) נקט כדברי הראב"ד, שאיסור הדחת הכלים בשבת לצורך מוצ"ש הוא "משום טורח".

והנה גדר האיסור להכין משבת לחול, לא נתפרש בהרחבה בדברי הגמרא והראשונים, ולשם כך נבואה לטרקלינם של רבותינו האחרונים שישבו על המדוכה, ומתוך הגדרת יסודות האיסור, נתבררו פרטיו להלכה ולמעשה [ועי' בספר ארחות שבת [12] הערה רלז) שציין כי מלבד הנדון הנ"ל [שלא להכין משבת או מיו"ט לחול] - יש נדון נוסף בגמרא הנקרא 'הכנה דרבה', ועניינו שסעודת שבת ויו"ט צריכה הכנה מימות החול, ואין יו"ט מכין לשבת ואין שבת מכינה ליו"ט, ואכמ"ל].

 ב. ראשית כל, צ"ע בגדר איסור הכנה, האם איסורו בגלל עצם הטרחה בשבת ללא צורך, או משום שהאיסור הוא בכך שבטורח זה הינו מכין ליום חול. ונפק"מ, בהכנה משבת זו לשבת אחרת. ואמנם בתוספתא [1] מובא: "מדיחין כלים משבת לאותה שבת, אבל לא משבת זו לשבת אחרת". ומפורש שכל הכנה שאינה לצורך שבת זו, נאסרה, לרבות הכנה משבת זו לשבת אחרת. אולם בפירוש רבנו חננאל בסוגיית הגמרא [1] שבת קיג, א)  כתב: "מקפל כלים מלילי שבת לשבת, ובשבת מצפרא [בוקר] לפניא [ערב], ולשבת אחרת". ומפורש בדבריו שאין איסור בהכנה משבת אחת לשבת אחרת, ועי' בספר ארחות שבת [12] סע' קנח ובהערה רמד) שהביאו חילופי גירסאות בתוספתא ובר"ח, ובמש"כ בשו"ת נשמת השבת [8] סימן שסו, מאת רבי ישראל דוד הארפענעס, ניו יורק תשס"ג).

עוד יש לעיין ביסוד איסור הכנה, אם הוא משום הזלזול בשבת שיש במעשה ההכנה ליום חול, או בגלל הטרחה ללא צורך. ונפק"מ מה הדין כאשר הכין למוצ"ש ונמלך בדעתו ורצה להשתמש במה שהכין בשבת. מצד אחד, סוף כל סוף עשה מעשה של זלזול בכבוד השבת, אך מצד שני נתברר שאין מעשהו נחשב כטרחה ללא צורך, שהרי נצרך למעשהו בשבת. ועי' במש"כ בזה בספר בירורי חיים [11] אות ז, מאת רבי חיים שלום סגל, בני ברק תשס"ד).

 ג. מהות איסור הכנה הוא "עשיית פעולה, אף אם יש בה טרחא מועטת".

 הגדרה זו למדנו מהלכה נוספת בדיני הכנה, המבוארת בדברי הרמ"א [3] שכתב "אסור להכין ביום טוב לצורך ליל יום טוב [שני], וכן אסור להעמיד השולחנות והספסלים [שהיו בסוכה להביאם] בבית לצורך הלילה [דשמיני עצרת] דהוי הכנה". ובמשנ"ב שם הביא את דברי המג"א שאסר להביא יין מיו"ט לחברו. וזו כמובן טרחא מועטת, וכפי הגדיר בספר שמירת שבת (הובא בבירורי חיים [10] סוף אות ב) "הכנה פירושה, כל דבר שאדם עושה והוא אינו לצורך אותו היום, אפילו אין בו אלא טורח מועט".

והנה על דברי הרמ"א שאסר לפנות את השולחנות והספסלים מהסוכה לבית לצורך השימוש בהם בליל שמיני עצרת משום איסור 'הכנה', כתב המשנה ברורה (ס"ק ו) "והסכימו האחרונים דדווקא לסדרם אסור, אבל להביאם מהסוכה לבית מותר. ואם צריך אותם לצורך היום, וכן אם צריך לסדר אותם שלא יהא נראה הבית כחורבה, מותר לסדר אותם". ומדבריו נלמד כמה יסודות בדיני הכנה משבת ליום חול, כדלהלן.

דברי המשנ"ב יסודם במש"כ החיי אדם [4] בטעם ההיתר להביא את השולחנות והספסלים מהסוכה לבית: "דדווקא היכא שגומר איזה ענין, מקרי הכנה". ומתבאר בדבריו כי איסור 'הכנה' הוא רק אם "גומר" איזה דבר, דהיינו מכשירו ומתקנו לשימוש, שאז יש במעשיו איסור "הכנה". ולכן בעצם הבאת השולחנות מהסוכה לבית, כל עוד אינו מסדרם ו"גומר", אין כל איסור. ואילו "לחפש [לגלול] ספר תורה משבת ליו"ט, אסור", כי בזה כמובן "גומר" הענין.

ועי' במנחת שלמה [6] ובספר ארחות שבת [13] סע' קעז) שהתירו החזרת חפץ למקומו, כגון נתינת מאכלים במקרר (שם סע' קעח), וכן החזרת טלית או סידור לביתו לאחר התפילה [כאשר ישתמש בהם רק לאחר השבת], שלא כדעת שו"ת נשמת שבת [8] סי' שפא) שאסר, ורק בטלית של שבת צידד להקל.

 ד. ענייני סידור הבית - מדברי המשנ"ב "אם צריך לסדר אותם שלא יהא נראה הבית כחורבה, מותר לסדר אותם", מתבאר יסוד נוסף בדיני הכנה. גם פעולה שיש בה הכנה למוצ"ש, אבל נהנה מפעולה זו גם בשבת, אינה אסורה.

והדברים מפורשים גם במש"כ המג"א [2] סי' שב ס"ק ו; הובא במשנ"ב [3] שם ס"ק יט) "דמטה העומדת בביתו והוא דבר מגונה ובזיון לשבת שיעמוד כך, מותר להציע, דמקרי צורך שבת" [ועי' בדברי הקצות השלחן, המובא בספר בירורי חיים [11] הערה לב]. ולכן "מותר לסדר את השלחן לאחר סעודה שלישית כדי שהבית יראה נאה לכבוד שבת, אם ממשיך לשהות בחדר, והשולחן שאינו מסודר מפריע את השהיה", יעו' בארחות שבת [13] סע' קעא) ובנשמת השבת [8] סי' שנט). ועי' בנשמת השבת [8] סי' שסז-שסח) שהתיר מטעם זה להניח בגדים מלוכלכים במכונת הכביסה, וכלי כסף במקומם בארון. וכן מפורש באגרות משה [6] שהתיר להניח כלים במדיח כלים בשבת.

ובארחות שבת [13] סע' קצ) צידד להתיר לימוד למבחנים בשבת, ע"פ הסברא שכבר ביום זה מחכים מלימודו. וכן התיר בארחות שבת [13] סע' קפב)  לבישת בגד המיוחד ליום טוב בשבת אחה"צ, שכן מתנאה בבגד זה כבר בשבת.

ועי' ברץ כצבי [7] שהביא את דברי הפוסקים בנדון הבאת מגילה לבית הכנסת לצורך קריאה במוצאי שבת, שאם קורא במגילה בשבת, מותר. ועוד צידד שם שיש להתיר גם ללא קריאה בשבת ע"פ סברת החיי אדם [4] הנ"ל, שבהבאת דבר, אין איסור 'הכנה', וכן על פי סברת המהרש"ג [5] שבכל מעשה שלא ניכר "שהוא מחליף ועושה עבודה של חול בשבת קודש", ומעוניין "להרוויח הזמן שלא יצטרך לעשות בימי החול", אין איסור הכנה, יעו"ש.

 ה. במקום הפסד - המשנ"ב [4] סי' רנד ס"ק מג) הביא את מחלוקת המג"א והאליה רבה, בענין רדיית הפת בשבת, שלדעת המג"א התירו רק מה שנצרך לאכול בג' סעודות בשבת, ולא לצורך חול משום הכנה, ואילו האליה רבה התיר "במקום פסידא שיתקלקל הפת". ובספר בירורי חיים [10] אות ג) הרחיב בביאור מחלוקתם, ועל פי דברי האליה רבה התיר לתת בשבת במקפיא חלה, היות ואם לא תהיה טריה למחרת, הרי זה הפסד, ובמקום הפסד יש להקל באיסור הכנה. וכתב בטעם הדבר "דכיון דפעולתו אינה כדי להכין משבת לחול אלא להצילו מהפסד, אין זה נחשב כמזלזל בכבוד השבת" [שזהו טעם איסור הכנה]. ברם בספר ארחות שבת [13] סע' קעח ובהערה עדר) הסתפק בזה.

• דברים שרגילים לעשות בלי לחשוב על הצורך, אין בהם איסור הכנה - ע"פ סברא זו התיר הגרש"ז אויערבך בשו"ת מנחת שלמה [6] להחזיר ספר למקומו וכן לשרות במים כלים עם שיירי מאכל [יעו"ש עוד פרטים בדין הכנה].

•  סיכום דיני הדחת כלים בשבת: הדחת כוסות • הדחת כלים לצורך שבת כשיש לו כלים אחרים • הדחת כלים לצורך מניעת נזק, יעו' בארחות שבת [12] סע' קנט-קסד). ובנדון שריית כלים מלוכלכים במים בשבת, כאמור, יעו' במנחת שלמה [6] אות ז) ובבירורי חיים [11] אות ח) ובארחות שבת [12] סע' קסה).

• אמירה לנכרי לעשות מעשה הכנה – בשו"ת נשמת השבת [4] הביא מדברי האחרונים שנחלקו בדין זה, ותלה מחלוקתם ביסוד איסור הכנה, שלפי הרמב"ם [2] שהאיסור הוא משום 'תיקון' הרי זה שבות גמור שאסור באמירה לנכרי, אך להראב"ד שאסר משום טרחה, מה איכפת לן שהנכרי טורח.

ובספר ארחות שבת [13] סע' קצד) הכריע שאין לומר לנכרי לעשות מעשה הכנה משבת לחול, אלא באופנים שהותרה אמירה לנכרי בשאר איסורים דרבנן, דהיינו לצורך מצוה או במקום הפסד מרובה, עי' בדבריו.

• איסור הכנה בהליכה לצורך מוצאי שבת  - בספר בירורי חיים [10] הוכיח שאין בזה איסור, יעו' בדבריו בנדון ההולך לאדמו"ר בשבת אחה"צ כדי לקבל ממנו ברכתו במוצ"ש.

• איסור הכנה בדיבור בשבת לצורך חול - בספר חסידים [2] כתב שאין לומר "נלך לישון בשבת לעשות מלאכתינו במוצ"ש", אמנם למעשה נקטו הפוסקים שאין איסור הכנה בדיבור בשבת, יעו' בנשמת שבת [9] סי' שצ) שכתב דשאני דברי הספר חסידים, שדיבורו מקושר עם מעשה שעושה בשבת, ולכן מותר להזמין בשבת לשמחה המתקיימת ביום חול, וכן הכריע לדינא בספר ארחות שבת [13] סע' קצג, יעו' בדבריו.

 לבישת בגדים בשבת חזון - כדי להשתמש בהם בשבוע שחל בו תשעה באב, יעו' בבן איש חי [2].

עגלת קניות

Your Cart4
  • x 2 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 130.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס