שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

המקום הראוי לצירוף למנין

תקציר השיעור

 המקום הראוי לצירוף למנין

צירוף למנין לשוהים בבידוד

א. דיני המקום הראוי לצירוף למנין - סוגיית הגמרא ודברי הראשונים

בסוגיית הגמרא במסכת פסחים מבואר הצורך להימצא במקום אחד בתפילה, ומהו המקום הראוי לצירוף למנין. בדברי הפוסקים מצינו אופנים נוספים לבירור דין זה.

הערה נחצה: יש להבחין בין עשרה הנמצאים בשני מקומות שצירופם יוצר מנין, לבין מנין קיים במקום אחד, ויחידים הנמצאים במקום אחר ומבקשים להצטרף אליו.

ב. צירוף העומדים במקומות שונים [כגון הנמצא בעזרת נשים] על ידי ראיה

ההיתר לצרף למנין אשר "רואים אלו את אלו" • האם דין זה נאמר רק כשעומד בחצר בית הכנסת או ברחוב בלבד או גם כשנמצא בבית הכנסת בחדר אחר.

• צירוף הנמצא ברשות אחת וציבור ברשות אחר [עזרת נשים] הלכה למעשה, לכתחילה ובדיעבד.

ג. מחיצה שאינה מגיעה לתקרה - צירוף המתפללים משני צדיה למנין עשרה

ד. צירוף למנין במחיצה שרואים זה את זה דרך סורגים, רשת או זכוכית

ה. הצטרפות לתפילה בציבור עם מנין הנמצא ברשות אחרת או בצד אחד של מחיצה

הנמצא ברשות אחרת - האם נחשב כמתפלל תפילה בציבור.

ו. צירוף למנין בשטח פתוח

רוצה להגיד קדיש בבית עלמין, היכול לצרף אנשים העומדים במרחק • האם שביל או דרך מהווים הפסק בין העומדים בשטח פתוח לצירופם למנין.

ז. צירוף למנין תפילה בציבור וברכת כהנים ב"בידוד"

החילוק בין צירוף למנין בזימון לצירוף למנין עשרה בתפילה • צירוף חיילים ומתיישבים לתפילה בזמן ה"התנתקות" • נשיאת כפים בציון רבי שמעון בר יוחאי במירון - כאשר הכהנים נמצאים מחוץ לציון.

ח. דיני המקום הראוי לצירוף למנין - סיכום

צירוף המתפללים הרואים אלו את אלו • תפילה בחדר הסמוך, פרוזדור או עזרת נשים, כאשר דלת או חלון פתוחים לבית הכנסת • תפילה על הבימה בבית הכנסת כשאין מנין בלעדיו • עניית דברים שבקדושה כאשר נמצא במקום אחר ממנין המתפללים ואינו רואה אותם.

ט. תפילה ברכת כהנים וקריאת התורה ב"מנייני המרפסות" - תשובות ופסקים

כאשר יש שביל המפסיק בין הבתים - האם יש הבדל בין הנמצא במרפסות גבוהות למעלה מעשרה טפחים לבין העומדים על הקרקע • שביל הנמצא בין בניינים.

בקריאת התורה: היכן יעמדו הקורא והקרואים • מי מברך את הברכות • האם וכיצד מחלקים את העליות.

 

 

 

 

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה (COVID-19) בעולם [בחודש אדר תש"פ], הוחלט במדינות רבות בעולם להורות על 'בידוד' נשאי הנגיף וכל מי שיש חשש שבאו עמהם במגע, משאר האוכלוסיה, על מנת לנסות לבלום ולצמצם את הפצת הנגיף. הוראות אלו הביאו לפתחם של מורי ההוראה, שאלות רבות, ואחת מהן היא - האם קיימת אפשרות למי שנמצא ב'בידוד', סגור בביתו, בהתאם להנחיות, להצטרף למנין ולתפילה בציבור.

הערה נחצה: יש להבחין בין עשרה הנמצאים בשני מקומות שצירופם יוצר מנין, לבין מנין קיים במקום אחד, ויחידים הנמצאים במקום אחר ומבקשים להצטרף אליו.

 א. דיני המקום הראוי לצירוף למנין - סוגיית הגמרא ודברי הראשונים

במשנה במסכת פסחים (1) מבוארים דיני צירוף ל"מקום אחד" של הנמצאים שני מקומות לענין קרבן פסח. ובסוגיא אמר רב יהודה אמר רב: "וכן לתפילה". רש"י (שם) פירש את דברי הגמרא "וכן לתפילה", לענין צירוף עשרה למנין תפילה. אולם תוספות על אתר הקשו על פירושו, וביארו שהכוונה "לענין לענות יחיד קדיש וקדושה ויהא שמיה רבה" עם הציבור [וראה במאירי (1ב) במה שכתב ביישוב שיטת רש"י].

בדברי רש"י מבואר איפוא, הצורך להימצא במקום אחד בתפילה, ומהו המקום הראוי לצירוף למנין.

בדברי הפוסקים מצינו אופנים נוספים לבירור דין זה:

• הבית יוסף (2א) הביא את דברי רבינו ירוחם, שניתן לצרף למנין כאשר ראשו ורובו בחלון, ואת מה שכתב רבנו האי גאון שניתן לצרף למנין כאשר "מראה להם פניו משם".

• הרשב"א נשאל (2ב) היאך ש"ץ העומד על התיבה, מוציא את הרבים בתפילה ועונים אחריו קדיש וכל דבר שבקדושה, שכן לכאורה תיבה זו היא כחדר אחר ורשות נפרדת [כמו לענין שבת].

הרשב"א השיב להיתרא משתי סיבות:

[א] "תיבה זו ששליח צבור עומד לתשמיש בית הכנסת עושים אותה גבוהה כדי להשמיע הצבור ומכלל בית הכנסת היא, ומפני זה הרי הוא כאילו הוא בתוך הציבור". כלומר, בגלל שהתיבה נועדה לשימוש הציבור הרי שהיא בטלה לבית הכנסת, ובשל כך הש"ץ נחשב כעומד בתוך הקהל ומצטרף אליהם.

[ב] "עוד אני אומר שאפשר לומר שכל שרואים אלו את אלו כאילו הן בבית אחד דמי ומצטרפים. ודומיא דזימון של ברכת המזון דתנן (ברכות פ"ז מ"ה; 2ג) שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתם רואים אלו את אלו, הרי אלו מצטרפים לזימון". לפי טעם זה יש ללמוד מהלכות זימון להלכות תפילה, שאם רואים אלו את אלו מצטרפים לעשרה, ואף אם הש"ץ עומד ברשות נפרדת.

• • •

בשולחן ערוך (3) הובאו להלכה כללי הצטרפות למנין:

סעיף י"ג - "צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד ושליח ציבור עמהם". מבואר שתפילה 'בציבור' היא רק אם המקום המשותף מצרפם, ולא די בכך שעשרה שומעים את שליח הציבור.

סעיף י"ד - אם חלק מהעשרה במקום אחד וחלקם במקום שני, ורואים אלו את אלו, פסק השו"ע: "מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון אפילו גבוה כמה קומות אפילו אינו רחב ארבע, ומראה להם פניו משם, מצטרף עמהם לעשרה". וביאר המשנה ברורה (ס"ק נב) "דאף דיש הפסק מחיצה ביניהם, כיון דמראה להם פניו, דומה למה שמבואר (לקמן בסימן קצה) לענין זימון, דאם מקצתם רואים אלו את אלו דמצטרפים". וכתב הביאור הלכה (שם ד"ה ולחוץ) כי מקור הדין הוא מתשובת הרשב"א הנ"ל (2ב).

 סעיף י"ט -מרן המחבר פסק להלכה את דברי הרשב"א: "ש"ץ בתיבה ותשעה בבית הכנסת מצטרפים, אע"פ שהיא גבוהה עשרה טפחים ורחבה ארבעה טפחים ויש לה מחיצות גבוהות עשרה טפחים, מפני שהיא בטלה לגבי בית הכנסת". ומבואר שהביא להלכה את הטעם הראשון של הרשב"א, שהתיבה בטילה לגבי בית הכנסת, ולא הזכיר כלל את הטעם השני, שיש צירוף למנין כשרואים אלו את אלו [וכן בבית יוסף הביא רק את הטעם הראשון].

אולם הגר"א בביאורו על השו"ע (5א) ציין את שני הטעמים של הרשב"א: "אבל כאן תשמיש אחד הוא ותשמיש בית הכנסת הוא. ועוד, כיון שרואים מצטרפים אפילו בב' בתים, כמו שכתב בירושלמי לענין ברכת המזון וכנ"ל סעיף י"ד רשב"א שם".

 ב. צירוף העומדים במקומות שונים [כגון הנמצא בעזרת נשים] על ידי ראיה

ב. על פי דברי המג"א והגר"א כתב המשנה ברורה (ס"ק נב; 3), שגם העומדים בעזרת נשים ורואים אלו את אלו, מצטרפים לעשרה. ואף שלא שייך הטעם שהביא המחבר "מפני שהיא בטלה לגבי בית הכנסת". אך הטעם השני "כיון שרואים אלו את אלו מצטרפים" מאפשר את הצירוף למנין גם לנמצאים בעזרת נשים [ומה שלא הביא השו"ע את הטעם השני המבואר בתשובות הרשב"א, כתב הפרי חדש (5ב) כי השו"ע רצה להשמיענו דין זה אף באינם רואים אלו את אלו]. אמנם המשנה ברורה (ס"ק מח) כי "יש מחמירים אפילו ברואים".

ולדינא נקט המשנה ברורה (ס"ק נב) לענין צירופם של העומדים בעזרת נשים: "ואע"פ כן יותר טוב אם בנקל הוא לו לירד לבית הכנסת שירד, דיש מהאחרונים שחולקים על עיקר הדין וסוברים דעניינינו אינו דומה כלל לזימון". בשער הציון (אות נג) ביאר מדוע אין לסמוך לכתחילה על הפוסקים שהתירו צירוף למנין כשרואים אלו את אלו: "הגר"א (בס"ק לא) כתב דיש לדחות כל הראיות, ובאמת הרשב"א גופא לא כתב דדומה לזימון רק בדרך אפשר" [וראה בדברי המשכנות יעקב (4ב) שכתב כי אין ראיה מדיני זימון, כי שם מדובר שיש מנין קיים ולכן אפשר להצטרף אליהם על ידי ראיה, אך ליצור מנין עשרה אי אפשר על ידי ראיה, ובמה שכתב בספר רץ כצבי (10) אות ג].

אולם לדעת ערוך השלחן (5ד), אם נמצאים בשני מקומות נפרדים, גם כשרואים אלו את אלו - אינם מצטרפים למנין: "מיהו זה ודאי העומדים בעזרת נשים לא יצטרפו עם העומדים בבית הכנסת, אף שיש חלונות מעזרת נשים לבית הכנסת, ורואים אלו פניהם של אלו, כיון שמחיצות גמורות הן, הוויין שתי רשויות". ואין להקשות מפסק השו"ע (סעיף יד) שהתיר צירוף למנין לנמצא ברשות אחרת על ידי ראיה דרך החלון "דהתם אינו עומד בבית בפני עצמו אלא בחצר או ברחוב, ולכן חשבינן ליה כאילו עומד בבית הכנסת, אבל לא בעומד בבית בפני עצמו". ולמעשה, סיים ערוך השלחן: "וגם בהעומד אחורי בית הכנסת אינו מצטרף אלא אחד, ולא יותר, דכן משמע לשון השו"ע, והבו דלא לוסיף עלה, כן נלע"ד בדינים אלו". וכדבריו נקט להלכה בשו"ת שבט הלוי (6א) [וראה בדברי האגרות משה (6ב) שנקט כי צירוף על ידי ראיה בחלון הוא חידוש רק בדיני תפילה וזימון ולא לדברים אחרים].

 ג. מחיצה שאינה מגיעה לתקרה - צירוף המתפללים משני צדיה למנין עשרה

כאמור לעיל, הרשב"א דן (2ב) האם בימת בית הכנסת חוצצת בין הקהל ובין הש"ץ העומד עליה ומוציא את הרבים ידי חובה, ומסקנתו להתיר "משום דתשמיש בית הכנסת היא, ומכלל בית הכנסת היא".

ובדברי הסמ"ק (6ג) מבואר שרק מחיצה שמגיעה לתקרה נחשבת הפסק.

על פי האמור, יש לדון האם ניתן לצרף למנין מתפללים הנמצאים משני עברי מחיצה שאינה מגיעה לתקרה.

המשנה ברורה (ס"ק מט; 3) כתב כי ניתן לצרף למנין גם כשנמצאים משני צדי מחיצה שנפרסה לצניעות.

עוד כתב המשנה ברורה בנדון הנמצא בעזרת נשים (ס"ק נב; 3) "אם בנקל הוא לו לירד לבית הכנסת שירד", ונראה ללמוד שכך הדין כשעזרת הנשים נמצאת בקומה מעל בית הכנסת, אולם במקום שעזרת נשים באותה קומה שבה היכל בית הכנסת, יתכן שהמחיצה לא מפרידה בין המתפללים הנמצאים בשני צדדיה, ויצטרפו למנין גם אם אינם רואים זה את זה. וכן נקט בשו"ת משנה הלכות (7א) שפסק, כי בחדר אחד שיש בו מחיצה שאינה מגיעה עד התקרה, מצטרפים למנין אע"פ שאין רואים אלו את אלו.

עם זאת, בספר הליכות שלמה (7ב) הובא בשם הגרש"ז אויערבך, כי "העומד בחדר הסמוך לבית הכנסת, כגון בעזרת נשים, אינו מצטרף עמהם להיחשב כמתפלל עם הציבור, עד שיעמוד סמוך לחלון שניתן לראותו שם מבית הכנסת. ובכל זה אין חילוק בין עזרת נשים הבנויה בגובה בית הכנסת, לעזרה שהיא בגובה שווה לבית הכנסת, שבשניהן נחשבת התפילה בכהאי גוונא תפילה בציבור, אך לא במעלה שלימה, כנ"ל".

ובספר דולה ומשקה (7ג) הביא בשם הגר"ח קנייבסקי, כי למקום שנקבעה 'עזרת נשים' באמצעות מחיצה ניידת, יש את כל דיני עזרת נשים, אשר נתבארו לעיל [ונחלקו בזה המשנה ברורה וערוך השלחן].

 ד. צירוף למנין במחיצה שרואים זה את זה דרך סורגים, רשת או זכוכית

בענין זה דן בספר כף החיים (סי' נה אות עו) והביא מדברי התשב"ץ שאם יש שם "אויר כמלוא מקדח", אין זה מעכב לצירוף למנין, כי סוף כל סוף "רואים אלו את אלו" דרך הנקבים, וכתב: "ולי נראה דכל שיש סריגה קבועה בחלון, אף שיש בנקביה כמלא מקדח, אינו מצטרף, וסיים: "וכן יש להחמיר".

 ה. הצטרפות לתפילה בציבור עם מנין הנמצא ברשות אחרת או בצד אחד של מחיצה

רבי יהושע בן לוי בסוגייית הגמרא במסכת פסחים (1א) אמר: "אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים". התוספות (שם) ביארו את כוונתו "לענין לענות יחיד קדיש וקדושה ויהא שמיה רבה" עם הציבור. וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך (סי' נה סע' כ; 4א) "היו עשרה במקום אחד ואומרים קדיש וקדושה, אפילו מי שאינו עמהם, יכול לענות". ויש לדון האם באופן זה, הנמצא ברשות אחרת נחשב כמתפלל תפילה בציבור.

והביא בשם המשנה ברורה (ס"ק נח; 4א) הביא את דברי החיי אדם "כשיש בית ולפנים הימנו חדר, והחדר ההוא אינו פרוץ במילואו, המתפלל שם כאלו מתפלל ביחיד, ורק קדיש וקדושה יכול לענות (כדלקמן בסעיף כ). ובתשובת הרדב"ז (סימן תר"נ) מצאתי שכתב דזה דווקא לענין צירוף, אבל שיהיה כמתפלל עם הצבור, אם אין לחדר פתח אחר רק דוקא דרך הבית הגדול, חשיב כמתפלל עם הצבור". ובשו"ת שלמת חיים (8ב) כתב שראוי לסמוך על דברי הרדב"ז "אפילו לא בשעת הדחק".

ובשערי תשובה (סי' נה ס"ק יד; 3) כתב: "עיין ברכי יוסף בשם מלכי בקדש, מי שביתו אחורי בית הכנסת וביניהם חלון קטן ששומע משם כל מה שאומרים, המתפלל שם חשיב כמתפלל עם הציבור". וגם בערוך השלחן (8א) למרות שהחמיר בענין העומדים בשני חדרים ורואים אלו את אלו שאינם מצטרפים למנין, אולם אם יש מנין בחדר אחד, העומדים במקום אחר ושומעים את הש"ץ נחשבים כמתפללים בציבור: "ואם אחד עומד בעזרה, והיינו בבית הכניסה, או בחדר שאצל בית הכנסת, אף שיש פתח מהחדר לבית הכנסת, אין מצטרפים. וכבר נתבאר דכל זה הוא לענין צירוף, אבל כשיש מנין במקום אחד, יכולים העומדים במקומות אחרים לענות אמן וקדיש וקדושה וברכו, ואם מתפללים עמהם נחשבים כמתפללים בצבור". וכן דעת החזון איש, כמובא בספר ארחות רבנו (8ג).

 ו. צירוף למנין בשטח פתוח

כאשר קבוצת אנשים עומדים בשדה פתוח, ואין חדר או רשות שמצרפת אותם למנין, כתב בשו"ת מנחת  יצחק (9א) כי צירופם "תלוי בשמיעת הש"ץ המבואר (באו"ח סי' קכד), וברואים זה את זה, והיינו אפילו אם המה בשני חדרים לגמרי, ומקורו מדברי הרשב"א (בתשובה סי' צו). ואף דלהלכה יש חולקים ומחמירים וכמבואר שם בשערי תשובה (אות מז), מכל מקום באין מחיצה מפסיק ביניהם, אף שאינם בבית אחד אלא בשדה שפיר יש לומר דמהני רואים זה את זה לכו"ע".

בדומה לכך, דן רבי יצחק זילברשטיין בספרו חשוקי חמד על מסכת סוכה (עמ' שלח) בעניינם של שמונה אנשים שפקדו את קבר אביהם בבית העלמין, ורצו לצרף שני פועלים שעמדו במרחק [ולא יכלו להפסיק באמצע עבודתם] כדי שיהיה מנין ויוכלו להגיד קדיש. ופסק לפי דברי המשנה ברורה "שכל זמן שרואים אחד את השני ושומעים את קולו של הש"ץ או של אומר הקדיש, מצטרפים למנין, ובלבד שלא יפסיק ביניהם שביל או רשות הרבים, כי אז הם כשתי רשויות שיש מחמירים שאינם מצטרפים".

 ז. צירוף למנין תפילה בציבור וברכת כהנים ב'בידוד'

ראה במאמרו המסכם של צבי רייזמן (10)-(11)-(12) במה ממוצא הדברים שנתבארו לעיל, במעשה שהיה בזמן ה'התנתקות', כאשר משני צידי הגדר בכפר מיימון עמדו לתפילת מנחה חיילים ומתיישבים - האם וכיצד הצטרפו למנין. ובמה שדן בדיני נשיאת כפים כאשר הכהנים נמצאים בחדר אחר אך רואים את הציבור [וכפי שיש כהנים בציון רבי שמעון בר יוחאי במירון הנושאים כפיים כאשר הם נמצאים מחוץ לציון].

 ח. דיני המקום הראוי לצירוף למנין - סיכום

בספר אשי ישראל (13) סיכם את דברי הפוסקים בנדון צירוף המתפללים הרואים אלו את אלו • תפילה בחדר הסמוך, פרוזדור או עזרת נשים, כאשר דלת או חלון פתוחים לבית הכנסת • תפילה על הבימה בבית הכנסת כשאין מנין בלעדיו • עניית דברים שבקדושה כאשר נמצא במקום אחר ממנין המתפללים ואינו רואה אותם.

ט. תפילה ברכת כהנים וקריאת התורה ב"מנייני המרפסות" - תשובות ופסקים

כאשר יש שביל המפסיק בין הבתים - האם יש הבדל בין הנמצא במרפסות גבוהות למעלה מעשרה טפחים לבין העומדים על הקרקע • שביל הנמצא בין בניינים.

בקריאת התורה: היכן יעמדו הקורא והקרואים • מי מברך את הברכות • האם וכיצד מחלקים את העליות.

ראה במכתביהם של הגאונים רבי משה שטרנבוך (15)-(17), רבי אשר וייס (18)-(19), רבי יצחק רובין (20)-(21).

עגלת קניות

Your Cart8
  • x 3 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 320.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

לזכרון עולם בהיכל ה'

לעילוי נשמתו

הר"ר פנחס נצר ז"ל

בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

אהוב על הבריות וקירבם לתורה

נפטר בשם טוב בדמי ימיו

ביום ב' חשון תשס"ח

תנצב"ה

 


הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'