שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

השמעת קול בשבת

תקציר השיעור

א. מחלוקת בית שמאי ובית הלל בענין שביתת כלים בשבת, וחידושו של רבה לאסור נתינת חיטים לרחיים לפני שבת והן טוחנות בשבת מדין "אוושא מילתא". מחלוקת הראשונים האם חידוש זה נפסק להלכה.

ב. יש לחקור מהו גדר איסור השמעת קול בשבת משום "אוושא מילתא": האם זהו בגלל שבעצם השמעת הקול יש זלזול בשבת, או שהזלזול בכבוד השבת הוא כי יאמרו [יחשדו] שבשבת התחיל את המלאכה.

ג. חידושו של ספר האגור [הובא ברמ"א] להתיר עריכת שעון המקשקש בשבת, ואף על פי שמשמיע בשבת קול להודיע השעות - כי הכל יודעים שבדרך כלל מכוונים אותו לפעולה מאתמול.

 

דוגמאות מעשיות לדברים שיש לדון האם נאסרו בשבת משום השמעת קול

ד. שעון מעורר שכיוונו את צלצולו מערב שבת.

ה. שימוש ברמקול ומכשיר רדיו שכיוונוהו לפעולה מבעוד יום על ידי שעון.

ו.  מדוע הותר להשתמש בשבת במקרר ובמיזוג אוויר המשמיעים קול.

ז. שימוש בשבת וביום טוב במדיח כלים המופעל על ידי שעון מבעוד יום.

ח. האם מותר לכבס במכונת כביסה שהופעלה בערב שבת וממשיכה לפעול בשבת, במקום צורך.

ט. הזמנה בערב שבת של שירות "שיחת יקיצה" בשבת.

י. שימוש בגנרטור המשמיע קול רעש בשבת.

כפי שנלמד בשיעור זה, אסרו חכמים להשתמש בדברים המשמיעים קול בשבת.

ולכן יש לדון האם מותר להשתמש במכשיר פלאפון כשעון מעורר בשבת, כאשר צלצול טלפון נשמע בעיצומה של השבת. והאם מותר לאדם שאינו נמצא בביתו בשבת, להשאיר רדיו או טייפ דולקים מערב שבת, למניעת פריצה [כי יחשבו שיש מישהו בבית].

 

א. במשנה במסכת שבת [1] נחלקו בית שמאי ובית הלל האם שביתת כלים אסורה בשבת - כאשר האדם לא עושה פעולה בשבת, אך כליו עושים פעולה בשבת, האם הדבר מותר. כגון, לשרות דיו וסממני צבע בגיגית לפני שבת, או לתת אגודות של פשתן לתוך התנור מבעוד יום, ובמשך השבת השריה גורמת לצביעה, וכך גם הפשתן מתלבן בתנור בשבת. לדעת בית שמאי הדבר אסור כי אדם מצווה על "שביתת כלים", דהיינו שכליו ישבתו מעשיית מלאכה בשבת. אך לדעת בית הלל אין איסור "שביתת כלים" בשבת.

בסוגיית הגמרא [1] הובאו דוגמאות למלאכות נוספות שמותר לעשותן מבעוד יום והן נמשכות מעצמן בשבת: "תנו רבנן פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה ומתמלאת והולכת כל היום כולו, ומניחין מוגמר תחת הכלים (ערב שבת) ומתגמרין והולכין כל היום כולו", ודוגמאות נוספות. מלבד מלאכה אחת שנאסר לעשותה הגם שנגמרת מבעוד יום: "אבל אין נותנין חטין לתוך הרחיים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום". ובטעם האיסור "אמר רבה מפני שמשמעת קול".  ומתבאר בדברי הגמרא שיש לאסור מעשה המותר מצד עצמו, נתינת חיטים לרחיים המופעלות באופן טבעי על ידי מים - "מפני שמשמעת קול".

לפני שנדון בטעם האיסור, יש להדגיש כי טעם זה בהסבר איסור נתינת חיטים לרחיים של מים נאמר על ידי רבה. אולם בגמרא מובא שרב יוסף חלק עליו, ולדעתו האיסור הוא משום "שביתת כלים" ואליבא דבית שמאי הסבורים שאדם מצווה שכליו לא יעשו פעולה בשבת. ומבואר בדברי התוספות (ד"ה ולימא) שרב יוסף העדיף לבאר את דברי הברייתא כדעת בית שמאי שאינם להלכה, מאשר לחדש טעם ["מפני השמעת קול"] שכלל לא מוזכר בגמרא.

להלכה הביא הבית יוסף [2] שנחלקו הראשונים ובעקבותיהם הפוסקים, האם מסקנת הסוגיא כדעת רבה, ויש לאסור בשבת דברים משום "השמעת קול". או שההלכה כרב יוסף, ואין כל מקור לאיסור משום השמעת קול בשבת. לאחר שהביא את הדעות בנדון, כתב הבית יוסף: "ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם ורבנו תם מתירים, ועוד, דמילתא דרבנן הוא - הכי נקטינן, אלא שבמקום שנהגו איסור אין להתיר".

וכן סתם בשו"ע [4] להקל - שאין איסור בשבת משום השמעת קול. אולם בדרכי משה [2] והרמ"א [4] מפורש כדעת המחמירים - שיש איסור בשבת משום השמעת קול: "והכי נהוג לכתחילה. מיהו במקום פסידא יש להקל".

 

לאחר שנתבררה כי יש דברים האסורים בשבת מפני "השמעת קול", יש לבאר מה טעם הדבר, וכפי שיבואר להלן, הגדרת טעם האיסור תוביל למסקנות מעשיות בנדונים שונים.

 

ב. איסור השמעת קול - משום זילות בכבוד השבת או משום חשד שנעשתה מלאכה אסורה בשבת 

רש"י פירש בסוגיא ([1]; ד"ה שיטחנו מבעוד יום) "מפני שמשמעת את הקול ואוושא מילתא [הדבר מפורסם] בשבת ואיכא זילותא". ומבואר בדבריו, שהאיסור הוא משום זלזול בכבוד השבת, שנשמע בה קול מלאכה שנעשית בשבת. כעין דבריו כתב המאירי [3] שהאיסור הוא "מפני שיש בה השמעת קול ופרסום גדול והוא זלזול שבת".

ובפשטות משמע לדעת ראשונים אלו, שיש איסור לגרום בשבת שישמע קול מלאכה [הגם שהמלאכה מותרת מצד עצמה] - מאחר ובהשמעת הקול יש פרסום למלאכה, ועל ידי כך נגרם זלזול בכבוד השבת. כלומר, ה"זילות" בכבוד השבת, הוא בעצם השמעת הקול.

אולם מצאנו פירוש אחר לטעם איסור השמעת קול בשבת, בספר "האגור" [2] שנשאל האם מותר להכין מלפני שבת "זוג המקשקש לשעות עשוי על ידי משקולות [שעון "אורלוגין"]  כדי שילך ויקשקש כל השבת, כי שמא יש לדמות לנותן חיטים לרחיים". ובתשובתו כתב ש"עיקר טעמא דאוושא מילתא - שיאמרו רחיים של פלוני נותנים בשבת, דסבירי בשבת נתן בהם חיטים". כלומר, לפי דעתו, טעם איסור נתינה לרחיים הוא מפני החשד שיחשדוהו שטחן בשבת. והאיסור משום "השמעת קול" פירושו, מכיון שהרחיים משמיעות קול יש פרסום למלאכה, ויבואו לחושדו שעושה מלאכה אסורה בשבת.

ולכן לפי טעם זה מותר לכוון בערב שבת שעון המשמיע קול בשבת, מכיון שכולם יודעים שבדרך כלל מכוונים את השעון בערב שבת כדי שיפעל בשבת - ואם כן אין חשד שנעשתה פעולת איסור בהשמעת הקול בשבת.

ולכאורה היה נראה שלפי הדעות שאיסור השמעת קול הוא בגלל הזילות בכבוד השבת הנגרמת מעצם השמעת הקול [רש"י והמאירי הנ"ל] - יש לאסור לכוון שעון שיצלצל בשבת, שהרי סוף סוף השמעת קול הצלצול בשבת גורמת לזלזול בכבוד השבת [ולפי דעות אלו לא נזכר כלל ענין החשד].

 

ג. גדר איסור השמעת קול - זילות בכבוד השבת בגלל החשד שנעשתה מלאכה בשבת

אולם נראה שגם לדעות אלו, כיוון שעון בערב שבת, מותר, ונבאר את הדברים.

כאמור לעיל, הרמ"א [4] פסק שיש לאסור נתינת חטים לתוך רחיים של מים בערב שבת משום "שיש לחוש להשמעת קול". וביאר המשנה ברורה ([4]; ס"ק מח) "ובכל מקום - כלל בזה כל כיוצא בזה המשמיע קול דאוושא מילתא ואיכא זילותא לשבתא וכמו שכתב בדרכי משה". ובפשטות מבואר שטעם איסור השמעת קול הוא משום הזילות שבעצם השמעת הקול [כדעת רש"י והמאירי].

אך בהמשך דברי הרמ"א שהביא את דברי האגור בדין כיוון שעון בערב שבת, מפורש טעם איסור השמעת קול משום חשד שנעשתה פעולה אסורה, כדברי הרמ"א "ומותר להעמיד כלי משקולת שקורין זייגע"ר [שעון] מערב שבת, אע"פ שמשמיע קול להודיע השעות בשבת, כי הכל יודעים שדרכן להעמידו מאתמול". וביאר המשנה ברורה ([4]; ס"ק נ) "כי הכל יודעים - ולא יחשדוהו שהעמידו בשבת [וכן כתב המשנה ברורה (סי' של"ח ס"ק י"ד) "דלא חיישינן כשישמעו קולו יחשדוהו שהעריכו בשבת דהכל יודעין שדרכו להעריכו מאתמול"].

ומכאן אנו למדים, ששני הטעמים שהובאו לעיל נכונים, וגדר איסור השמעת קול הוא - הזילות בכבוד השבת שנגרמת כתוצאה מהחשד שנעשתה מלאכה בשבת.

וכן מפורש בדברי רבי יחזקאל אברמסקי, בספרו חזון יחזקאל על מסכת שבת [3] שהביא את דברי רש"י בסוגיא שפירש שהאיסור בהשמעת קול הוא כי "איכא זילותא". והסתפק, האם ה"זילותא" היא השמעת הקול עצמה, או ש"הזילותא" היא כיון דאוושא מילתא יש כאן זלזול בדיני השבת, בגלל החשד שיאמרו שבשבת התחיל המלאכה ולא איכפת לו מקדושת השבת. וכתב הרב אברמסקי שמדברי הרמ"א מוכח שהזילותא היא שיש כאן זלזול בשבת שיאמרו שבשבת התחיל המלאכה. ולפי זה אין השמעת קול אסורה אלא בדבר שיש בו איסור לעשותו בשבת. וציין שכן מפורש בדברי השו"ע הרב [3] שאסר "בכל מקום שיש השמעת קול כשהמלאכה נעשית מאליה בשבת מפני שהוא זלזול שבת שיאמרו שבשבת התחיל המלאכה".

לסיכום: גדר איסור השמעת קול הוא, הזילות בכבוד השבת שנגרמת בגלל החשד שנעשתה מלאכה בשבת. ולכן, כאשר אין סיבה לחשד, כגון בשעון שידוע לכל שכיוונוהו מבעוד יום [משום שכך נהגו לכוונו כל יום ליום שלמחרתו] אין איסור משום השמעת קול, שכן אין איסור בעצם השמעת הקול אלא בחשד שהקול מעורר שנעשתה מלאכה בשבת.

 

ד. שימוש בשעון מעורר שכוון בערב שבת

לפי דברי הרמ"א שהתיר לכוון שעון אורלוגין שמצלצל מידי שעה, יש לדון האם מותר לכוון שעון מעורר בערב שבת כדי שיצלצל שבת. 

ואמנם דעת האגרות משה ([5]; או"ח ח"ד סימן ע' אות ו') לאסור, משום שיש לחלק בין שעון אורלוגין שנהגו לכוונו מידי יום, ועל כך נאמר שאין איסור השמעת קול בשבת, מאחר ואומרים שכיוונו את הצלצול ביום הקודם [בערב שבת]. מה שאין כן שעון מעורר, שבדרך כלל מכוונים אותו בלילה הקודם, ואם כן עדיין שייך החשש שיחשדו שהפעיל את השעון בשבת.

[>>>יש להדגיש כי בדבריו מפורש שיעור עוצמת רעש השמעת הקול האסורה בשבת: "אם הוא קול כזה שלא נשמע אלא בחדרו שהוא לעצמו אין בזה איסור, אבל אם נשמע גם חוץ מחדרו שנשמע להרבה הלנים בביתו וכל שכן כשנשמע לחוץ אסור מצד גזירת השמעת קול דנתינת חיטים לתוך רחים של מים כשיטחנו בשבת"].

אמנם בספר שמירת שבת כהלכתה [5] התיר לכוון שעון מעורר מבעוד יום. והגם שבהערה ס"ה מובאת דעת הגרש"ז אויערבך שנטה לאסור, כסברת האגרות משה "דהרי שייך בו החשש דאוושא מילתא, דכאן אין יודעים שעריכתו היתה לפני שבת ויאמרו שהעריך אותו בליל שבת קודש". אולם בתיקונים ומילואים לספר שמירת שבת כהלכתה [5] התיר הגרש"ז את השימוש בשעון מעורר "כיון שאדם עכשיו ודאי לא מתעסק בצלצול ורק מוכן מקודם, לכן יש לדון לכף זכות שהפעמון היה סגור והוא רק פתח אותו בלילה, ומותר אפילו אם הצלצול הוא בשעה כזו שבתחילת הלילה היה כבר בשבת".

[במאמר המוסגר, ביחס לשימוש בשעון מעורר על בטריות, דעת הגרי"ש אלישיב המובא בספר שבות יצחק [5] שלשחרר ניצרה של שעון מעורר הפועל על סוללות אסור, משום שכשמשחרר הניצרה מחבר מעגל חשמלי. וכן לסגור ניצרת שעון זה כדי שלא יצלצל השעון בשעה היעודה אסור שיש לחוש בזה משום סותר, וכל שכן שאסור לסגור הניצרה בשעון זה בשעה שהוא מצלצל].

 

ה. שימוש במכשירים חשמליים מרעישים כשפעולתם כוונה בערב שבת

לאור האמור לעיל, יש לדון מדוע נהגו להשתמש במזגן שנדלק על ידי שעון שבת, ולא חששו לאיסור השמעת קול. וכמו כן יש לדעת האם מותר להפעיל בערב שבת מכונת כביסה, מייבש כביסה או מדיח כלים, הממשיכים את פעולתם בשבת ומשמיעים רעש. וכן האם מותר להשתמש  במיקרופון והפעלת מכשיר רדיו וטייפ על ידי שעון שבת. או להתעורר באמצעות שיחת יקיצה ושימוש בפלאפון כשעון מעורר.

הגרש"ז אויערבך דן בהרחבה בנדונים אלו בשו"ת מנחת שלמה ([7] [6]; ח"א סימן ט)  ובמנחת שלמה ([8]; ח"ב סימן כ') ובדבריו מתבארים גדרי הדברים ופרטיהם, והכלל העולה מהם:  שהאיסור משום השמעת קול נאמר רק כשיש חשד שנעשתה מלאכה בשבת. ולכן רק במכשירי חשמל שרגילים להפעיל אותם בידיים בשעת השימוש, כשיש השמעת קול נאסר הדבר מחשד שהפעולה נעשתה בשבת. אולם מכשירים שיש רגילות להפעילם מבעוד יום, יש להתיר את השימוש בהם, מאחר וכולם יודעים שהפעלת המכשיר נעשית מבעוד יום ואין חשד שנעשה חילול שבת [בדומה להיתר שעון המובא ברמ"א]. וכן מובא בספר שמירת שבת כהלכתה [7].

 

ו. סיכום

האיסור משום השמעת קול נאמר רק כשיש חשד שנעשתה מלאכה בשבת. ולכן רק במכשירי חשמל שרגילים להפעיל אותם בידיים בשעת השימוש, כשיש השמעת קול, נאסר הדבר מחשד שהפעולה נעשתה בשבת. כגון:

מכונת כביסה ומייבש כביסה שהופעלו בערב שבת ופעולתם נמשכת בשבת. מדיח כלים, מיקרופון ומכשיר רדיו וטייפ המופעלים באמצעות שעון שבת. בכל המכשירים הללו, שרגילים להפעיל אותם בשעת השימוש, כשיש השמעת קול, נאסר הדבר מחשד שהפעולה נעשתה בשבת.

יחד עם זאת, הרי כבר נתבאר בדברי הרמ"א [4] שגם לדעת האוסרים בשבת דברים שיש בהם השמעת קול, יש להקל בהפסד מרובה, ולכן גם במקום צורך יש להקל להפעיל מכונת כביסה או מייבש כביסה מבעוד יום אף שפעולתם נמשכת בשבת בהשמעת קול - וכגון לצורך חיילים הבאים לחופשה לשבת וחוזרים לבסיסם מייד לאחר השבת, וכמו שפסק בשו"ת אור לציון [9].

וכמו כן יתכן לפי זה שיש מקום להקל להפעיל טייפ באמצעות שעון שבת מחשש גנבים בהפסד מרובה.

וראה במש"כ בשו"ת שבט הלוי [9] שלכאורה יש לדון לאסור שימוש בגנרטור המתחיל לפעול בשבת ואוושא מילתא, וכל ההיתר הוא משום צורך מצוה, על פי היתר הרמ"א הנ"ל. 

אמנם מכשירים שיש רגילות להפעילם מבעוד יום, יש להתיר את השימוש בהם, מאחר וכולם יודעים שהפעלת המכשיר נעשית מבעוד יום ואין חשד שנעשה חילול שבת [בדומה להיתר שעון המובא ברמ"א]. ולכן נהגו להשתמש בחשמל ומזגן שנדלקים על ידי שעון שבת, ולא חששו לאיסור השמעת קול. וכן משתמשים בשעון מעורר המכוון מערב שבת, מכיון שידוע לכל שהפעלתו נעשית מבעוד יום.

וכן שירות שיחת יקיצה כשעון מעורר, התיר בשו"ת אז נדברו [9].

עגלת קניות

Your Cart1
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 40.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס