שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

זר בברכת כהנים

תקציר השיעור

א. זר שמברך ברכת כהנים עובר באיסור עשה, ומובא בשם הגר"א שלא הסכים למנהג לומר ברכת כהנים כשמלוה את חברו. 

ב. ברם כבר נהגו בכל תפוצות ישראל לברך בנשיאת כפים [ויש ענין גדול בברכה שנעשית דווקא באופן של נשיאת כפים] כגון:

• את הילדים בכל ערב שבת ובערב יום כיפור.

• בפדיון הבן  - כהן מברך את הילד בנשיאת כפים ואומר פסוקי ברכת כהנים.

• בהטבת חלום ובבר מצוה נאמרים פסוקי ברכת כהנים.

וצריך ביאור מדוע אין בכך איסור עשה.

ג. עוד יש לעיין, האם מותר לברך ברכת כהנים: בלא נשיאת כפים, וכשמכוון בפירוש שלא לקיים בזה מצות ברכת כהנים.

ד. כמו כן יש לדון, האם איסור ברכת כהנים בזר נאמר רק בבית המקדש.

ה. אופני היתר נוספים אימתי אין איסור ברכת כהנים בזר ובכהן.

ו. ביסוד ברכת כהנים נאמרו ב" הלכות: [א] ברכה [ב] עבודה. ולפי זה יבואר אימתי אין לזר ולכהן לברך ברכת כהנים.

א. בגמרא בכתובות [1] נאמר שישראל הנושא כפיו עובר באיסור עשה, ופרש"י שאיסור זה נלמד מהפסוק "כה תברכו" - "אתם ולא זרים". ומשמע מדבריו שזהו איסור מהתורה, כדין לאו הבא מכלל עשה, עשה. [ובספר האשכול [1] לר' אברהם ב"ר יצחק מנרבונה (אחד מרבותינו הראשונים) הביא שנחלקו בדבר, ויש הסוברים שאיסורו מדרבנן, וביאר בפירוש נחל אשכול, משום שלדעתם איסור ברכה שאינה צריכה הוא מדרבנן].

ובספר מעשה רב החדש, מובא בשם הגר"א [1] שלא הסכים למנהג שישראל מברך בפסוקי ברכת כהנים כשמלוה את חברו, וכנראה טעמו משום חשש איסור זר המברך ברכת כהנים. ברם מאידך מובא בשם הגר"א בפתיחה לספר אמונת התחיה [1] שבירך בנשיאות כפים [כמסופר שם שנשארו טביעות עשר אצבעותיו של הגר"א על השטריימל] והשמועות סותרות, וצ"ב מדוע כאן לא חשש הגר"א לברך בנשיאות כפים.

 

ב. ברם כבר נהגו בכל תפוצות ישראל לברך את הילדים בערב שבת, יעו' בסידור בית יעקב (עמדין; [1]) ובערב יום כיפור [2] בפסוקי ברכת כהנים ובנשיאת כפים [ובספר מעבר יבק [2] ביאר שיש ענין גדול בברכה שנעשית דווקא באופן של נשיאת כפים]. וכן בהטבת חלום נאמרים פסוקי ברכת כהנים (23). והבן איש חי [2] מביא שנהגו בסעודת בר מצוה שהגדולים שבקרואים מניחים את ידיהם על ראש הנער ומברכים אותו בברכת כהנים, וצריך עיון מדוע אין בכך איסור עשה.

ובספר החינוך מביא בשם הרמב"ן [2] שהכהן מברך את הילד בפדיון הבן בנשיאת כפים, אמנם משמע מדבריו שלא אומר את פסוקי ברכת כהנים אלא פסוקים אחרים, ויש להבין האם הסיבה שנקט הרמב"ן כן היא משום שגם לכהן אסור לברך ברכת כהנים ולשאת כפים שלא על הדוכן, ולהלן יבואר. ומכל מקום, בסידורי התפילה מובא [2], וכן נוהגים היום בפדיון הבן, שהכהן נותן ידיו על התינוק ומברכו ברכת כהנים [ויש סידורים שמובא שהכהן נותן את ידו, והיינו יד אחת ולא שתי ידיו, ואולי זה כדי שלא יהיה ברכה בנשיאות כפים, ויבואר להלן].

וכבר עמדו בכל זה רבותינו האחרונים, יעו' בתורה תמימה [3] שהעיר על כך - ומעניין לציין שהביא את השמועה על ברכת הגר"א לרי"ח לנדא מו"ץ וילנא באופן אחר מספר אמונת התחיה [1], ולפי דבריו נזהר הגר"א להניח רק יד אחת, כי בכך אין זה נשיאות כפים של ברכת כהנים, וכל האיסור לזר הוא בנשיאות כפים, דהיינו שתי ידיו, אך ביד אחת אין כל איסור.

 

ג. ואמנם חילוק זה, שמותר לזר לברך ברכת כהנים בלא נשיאת כפים, מבואר בדברי הב"ח [4] שתמה על מש"כ התוספות בשבת [3] שרבי יוסי אמר שאינו יודע מה איסור יש בזר העולה לדוכן, והרי מפורש אמרו בכתובות [1] שזר המברך ברכת כהנים עובר באיסור עשה. והרמ"א תירץ בדרכי משה [4] שזר העולה לבדו לדוכן לבד עובר בעשה, אך כשעולה עם כהנים אחרים אין איסור. ותמה הב"ח על תירוצו, והעלה הב"ח במסקנת דבריו, שכל האיסור הוא רק כשמברך בנשיאות כפים.

ובמשנה ברורה [5] בס"ק ג' הביא את דברי הב"ח, אך ציין שמהפמ"ג משמע שיש איסור בכל גווני. ובמשנה ברורה והביאור הלכה (שם ד"ה דזר) מבואר יסוד אחר, שאם מכוון בפירוש שלא לקיים בזה מצות ברכת כהנים, אין איסור בדבר. ובזה יישב את מנהג העולם שנוהגים לברך אחד לחבריו, בין שהוא כהן או זר בברכת כהנים, יעו' היטב בדברי המשנה ברורה והביאור הלכה.

 

ד. ישוב נוסף למנהג העולם לברך בברכת כהנים ואף בנשיאת כפיים, מבואר על פי דברי הישועות יעקב המובא בפתחי תשובה [4] והפני יהושע [3] שכתבו, כי איסור ברכת כהנים בזר נאמר רק בבית המקדש שבירכו בשם המפורש [יעו' בדברי הפני יהושע שכתב כן כדי ליישב את דברי התוספות בשבת הנ"ל; [3]]. ועל פי דבריהם כתב השדי חמד [6] ליישב את המנהג לברך ברכת כהנים גם שלא בשעת הדוכן, כי בברכה ללא שם מפורש אין כל איסור.

[והנה הישועות יעקב בא להצדיק על פי יסוד זה את פסק הרמ"א שמי שבא בזמן הזה ואמר שהוא כהן, מעלין אותו לכהונה וישא כפיו, כי אפילו אם יהיה זר, אין איסור לזר לשאת כפיו שלא בשם המפורש. ותמה השדי חמד על דבריו, שהלוא הרמ"א עצמו פסק בסי' קכ"ח ס"א, שאסור לזר לשאת כפיו גם בזמן הזה שלא מברכים בשם המפורש, יעו"ש בדברי השדי חמד, ובמה שדן בדברי המשנה ברורה והביאור הלכה].

 

ה. בנדון דידן - אימתי אין איסור ברכת כהנים בזר ובכהן, דן בהרחבה הרב יהושע אלעזר הכהן חמצי (מרבני איזמיר ובסוף ימיו אב"ד בחיפה, לפני למעלה ממאה שנה) בספרו כה תברכו על ענייני ברכת כהנים [7]

לדעתו, האיסור לזר לברך ברכת כהנים ולשאת כפיו הוא אפילו שלא בציבור המתפללים. ובתוך דבריו גם דן בדברי הרמב"ן שבפדיון הבן הכהן לא יברך בפסוקי ברכת כהנים, משום שגם לכהן אסור לברך ברכת כהנים ולשאת כפים שלא על הדוכן.

וביישוב מנהג העולם, ייסד שהאיסור הוא דווקא כשמברכים כפי דיני נשיאות כפים, דהיינו בעמידה ובפריסת שתי כפות הידים. ואשר על כן, אמנם מותר לברך בפסוקי ברכת כהנים, אלא שיש להקפיד לברך בישיבה וכן שלא לשאת את שתי הידים. ומתוך כך העיר על מנהג הכהנים בפדיון הבן המברכים בנשיאות כפים ובעמידה, דלאו שפיר עבדי. ועוד הוסיף, שמלבד זה כשמברך בפסוקי ברכת כהנים, ראוי לאמרם בנגינת טעמי המקרא כדרך הקורא בתורה, ואז מותר משום שנחשב כקורא בתורה.

[תירוץ נוסף הובא בשם החזון איש (עי' בחבצלת השרון; [8]) שכל האיסור לזר לעלות לדוכן הוא מדין 'וקדשתו' שנצטוינו לקדש שבט הכהונה להיות מיוחדים לעבודתם. ומה שפרש"י בכתובות שדין זה נלמד מדכתיב כה תברכו ולא זרים, היינו רק שאין מצוה לזרים, ומאחר שהקפידה תורה בקדושתו של אהרן בכל המצוות, למדנו שאין לזר לישא כפיו. ועל פי זה כתב שאין לזר לישא כפיו שלא בתורת קיום מצוות כהונה].

 

ו. אמנם מצינו בדברי שו"ת גינת ורדים ([8]; שחיברו רבי אברהם בן מרדכי הלוי, ראש רבני מצרים לפני כשלוש מאות שנה) שאין כל איסור לברך ברכת כהנים שלא בשעת תפילה, שכן האיסור הוא רק כשהזר עולה לדוכן בשעת התפילה, בין עם הכהנים או בלא כהנים אחרים, משום שהיא השעה הראויה לברכת כהנים, ובזה אמרה התורה "אתם ולא זרים" [יעו' בדבריו שיישב לפי זה את דברי התוספות תמוהים במסכת שבת הנ"ל; [3]].

ובהרחבת ביאור הדברים, כתב בספר חבצלת השרון ([9] [8]; חידושי סוגיות בביאורי מקראות, מאת הרב מרדכי קרליבך, ירושלים תשס"ז) על פי המבואר בספרי האחרונים, שביסוד ברכת כהנים נאמרו ב' הלכות:

[א] דין ברכה - לברך את עמו ישראל באהבה. [ב] דין עבודה - ברכת הכהנים היא חלק מעבודת הכהנים במקדש, וכך משמע מדברי הרמב"ם והרס"ג, שעיקר קיום מצות נשיאת כפים הוא במקדש בתורת עבודת המקדש. ומכך למדו חז"ל שברכת כהנים היא בשעת התפילה אחר ברכת ה"עבודה" בשמונה עשרה, ולכן ההלכה היא שכל כהן שלא עקר את רגליו ב"עבודה" [בעת אמירת "רצה"], אינו עולה לדוכן - כי ביסוד ברכת הכהנים מלבד מה שהיא ברכה, הרי היא גם בגדר של "עבודה", גם בזמן הזה.

ומעתה מיושבים כל המנהגים לברך בברכת כהנים [בערב שבת ובערב יום כיפור, וכשמלוה את חברו לדרך, ובבר מצוה, פדיון הבן והטבת חלום] - שכן לפי האמור, עיקר האזהרה לזר שלא לעלות לדוכן אינו בגלל דין "הברכה", אלא האיסור הוא לברך בתורת "עבודה" כי עבודה זו נמסרה לכהנים ולא לזרים. ומאחר וכל האיסור אינו אלא על הדוכן במקדש או בשעת עבודה שבתפילה, שבזה מתקיים דין ה"עבודה" שבברכת כהנים, הרי שאם מברך בתורת ברכה בלבד אין בזה בית מיחוש. וכן הכהן בפדיון  הבן, מאחר וברכתו אינה בשעת עבוד עבודת כהונה, אין בזה כל חשש [ועי"ש במה שכתב לפי זה בענין חיובם של ישראל להתברך בברכת כהנים].

 

 

מקורות נוספים לעיון בסוגיא:

המג"א (שו"ע סי' קכח ס"ק א) כתב הסבר נוסף בדברי התוספות בשבת מדוע לא חשש רבי יוסי לברך על הדוכן. . * הגרב"ד פוברסקי בספרו בד קודש עמ"ס ברכות (סימן יט) הרחיב בביאור גדר ברכת כהנים שיש בו דין "ברכה" ודין "עבודה"

עגלת קניות

Your Cart12
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 6 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 465.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס