שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

חמר מדינה לקידוש והבדלה

תקציר השיעור

א. שיטות הראשונים בדין קידוש על שכר ושאר משקים הנחשבים "חמר מדינה".

ב. שיטות הראשונים בדין הבדלה על שכר ושאר משקים הנחשבים "חמר מדינה".

ג. מחלוקת הפוסקים אלו משקאות נחשבים "חמר מדינה", ובאלו תנאים הותר לקדש או להבדיל על "חמר מדינה".

על פי זה יש לדון האם מותר לקדש או להבדיל על:

ד. בירה שחורה, תה, קפה [שחור או נמס], מיץ טבעי, משקאות קלים תוססים [קוקה קולה וכדומה], מים מינרלים.

ה. קביעת סדרי עדיפויות בשעת הדחק [לדוגמא: בירה או קפה, תה או חלב].

ו. מנהג העולם לקדש בשבת ביום על משקאות חריפים, וצ"ע האם יש חיוב שתיית רביעית ממשקאות אלו [והאם ניתן לקדש על כוס קטנה של יי"ש].

ז. הבדלה בתשעת הימים על יין או שכר - מה עדיף.

ח. חולה האוכל בתשעה באב שחל ביום ראשון, האם יבדיל במוצאי שבת על יין או על שיכר.

ט. סיכום דעות הפוסקים בדין קידוש והבדלה על חמר מדינה.

א. בגמרא בפסחים [1] מובא שאמימר הבדיל על השכר כשנתברר לו שזהו 'חמר מדינה'. עוד הסתפקו בסוגיא האם מותר לקדש בשבת על שכר, ונחלקו בדבר תנאים ואמוראים.

בטור ובבית יוסף [2] מתבאר שמותר להבדיל על חמר מדינה, ואילו לענין קידוש על 'חמר מדינה' נחלקו הראשונים: דעת ר"י וראב"ן ורוב הגאונים שרשאי לקדש על שכר, אבל לדעת הרמב"ם אין לקדש עליו.

 

ב. בטרם נבוא לפסק השו"ע בענין, ולהמשך הדיון בדברי הפוסקים בנדון, נברר מה מוגדר 'חמר מדינה'.

מדברי הרשב"ם בפסחים [1] משמע כי שכר נחשב ל'חמר מדינה' רק אם אי אפשר למצוא בעיר כלל יין אחר מלבד השכר [כדבריו ש"אין יין אחר בעיר", וכפל וכתב "כי אם שכר"]. ואילו בטור [2] נאמר ביאור אחר מהו 'חמר מדינה', וז"ל: "ויש מפרשין דלא הוי חמר מדינה אלא אם כן שלא יהא גדל יין מהלך יום סביב העיר". ודברי הטור הם קולא מפירוש הרשב"ם, שכן לפי דברי הטור  שאר משקין לא נקראו חמר מדינה אלא אם כן לא יהיה היין גדל מהלך יום כל סביבות העיר. והרמב"ם (המובאים בטור; [2]) כתב: "מדינה שרוב יינה שכר אע"פ שהוא פסול לקידוש מותר להבדיל עליו הואיל והוא חמר מדינה".

ההגדרות הנ"ל נכללו להלכה ולמעשה בדברי השו"ע הרב (סימן ערב סע' י; [3]). אמנם לכשנדקדק בדבריו, הגם שהזכיר כמה וכמה פרטים הקובעים מה נחשב 'חמר מדינה', כגון: שרוב היין במדינה או בעיר הוא שכר או שאר משקין, וכן שאין יין גדל סביבות העיר כמהלך יום אפילו שמצוי אצל החנווני - אולם נראה שעיקר ההגדרה מה נחשב 'חמר מדינה' היא קביעות הסעודה על שתיית אותו משקה, כדברי השו"ע הרב: "משקה שדרך רוב אנשי העיר ההיא לקבוע סעודותיהם עליו". ועל ציר זה סובבים והולכים שאר הפרטים הנ"ל [כי הביטוי המעשי לכך שהמשקה מצוי במדינה הוא ברגילות לקבוע עליו הסעודות: במקום שהיין מצוי וגדל בשפע בסביבות העיר מסתמא קובעים סעודות עליו, ולא על שכר ושאר משקים. וכשאינו מצוי כל כך, הגם שמצוי אצל החנווני, מן הסתם אין דרך רוב אנשי העיר לקנות יין תמיד לכל סעודה, ובוודאי הם קובעים את סעודותיהם על שאר משקים].

כנראה למד השו"ע הרב את יסוד ההגדרה ל'חמר מדינה', מדברי הרמב"ם הנ"ל במה שכתב "מדינה שרוב יינה שכר", שפירושו הוא, ששם 'חמר מדינה' נקבע על ידי מה שמשקה זה הוא רוב המשקה הנחשב ליין במדינה זו, דהיינו המשקה שהדרך לקבוע עליו סעודה [וכפי שהעתיק השו"ע הרב בתחילת דבריו את מש"כ הרמב"ם "מדינה או עיר שרוב יינם שכר או שאר משקין", ופירש את דבריו: "דהיינו שדרך רוב אנשי העיר לקבוע סעודותיהם על השכר או שאר משקין כמו שהוא דרך לקבוע על היין במקום שהיין מצוי, הרי משקין אלו בעיר זו כמו יין ונקראים שם חמר מדינה"].

כעין הגדרה זו, שהקובע מהו 'חמר מדינה' הוא ענין קביעות שתיית המשקה, והיותו משקה שהדרך לשתותו, כתב גם ערוך השלחן (סימן ערב סע' יד; [6]) וז"ל: "אין אצלינו חמר מדינה כלל זולת יי"ש, דרוב בעלי בתים במדינתנו אין שותים בחול לא יין ולא שכר לכל סעודה ומה שייך לקרותם חמר מדינה". ומבואר בדעתו, ש'חמר מדינה' אינו משקה חשוב שבא לפרקים בשביל כיבוד אורחים, אלא משקה ששותים בכל סעודה. וכדבריו (שם בסוף סע' יג) "ויש שכתבו שלא לקדש על יי"ש אלא אם כן במדינות שרוב שתיית ההמון הוא יי"ש בכל יום".

 

ג. בהלכות קידוש הביא השו"ע [4] את מחלוקת הראשונים האם מותר לקדש על שכר ושאר משקין "במקום שאין היין מצוי", ופסק שבבוקר יותר טוב לקדש על השכר. ולדעת המשנה ברורה [4] הגדרת 'חמר מדינה' היא "שאין יין מצוי בכל העיר בשנה הזו ועיקר שתייתן הוא משכר ושאר משקין, ואם יש שם יין אלא שהוא ביוקר מקרי מצוי". [אולם בביאור הלכה (שם ד"ה שמקדשין) הוסיף: "עיין במשנה ברורה, והוא מהמג"א בשם הפוסקים.  ודעת הרמב"ם דאם רוב שתיית המדינה הוא שכר מיקרי חמר מדינה, ומשמע דאפילו אם יש ג"כ יין בעיר"].

והוסיף המשנה ברורה: "אבל יין במקום שהוא מצוי ודאי יברך עליו אפילו ביום. ומכל מקום במדינתנו שהיין ביוקר ורוב שתיית המדינה הוא משאר משקין, לא נהגו אפילו הגדולים להדר אחר יין ביום שהקידוש שלו הוא רק מדרבנן לכו"ע, וסומכין עצמן על דברי המקילין בזה. ומי שמברך גם ביום על היין ודאי עושה מצוה מן המובחר".

ועוד כתב המשנה ברורה, כי בלילה יש להיזהר לכתחילה שלא לקדש על שום משקה חוץ מהיין, או על פת כשאין יין בעיר.

ובהלכות הבדלה פסק השו"ע [5] "על שכר מבדילין אם הוא 'חמר מדינה', והוא הדין לשאר משקין, חוץ מן המים".

*  *  *

לאור המבואר בהגדרת 'חמר מדינה', יש נפקא מינה להלכה ולמעשה במציאות שהתחדשה במשך השנים, כאשר משקאות שונים כגון תה, קפה, קוקה קולה, מיץ טבעי, ואפילו מים מינרלים - נהפכו להיות משקאות מצויים שנהוג לשתותם. ומתוך כך יש לדון בשאלות הבאות:

[א] כאשר מונח לפניו יין האם יכול להבדיל על חמר מדינה.

[ב] אם אין לפניו יין, או כשאינו יכול לשתותו מסיבות בריאותיות, האם יכול להבדיל על תה, קפה, משקאות קלים ומיצים טבעיים, ואיזה מהם עליו להעדיף.

 

ד. מלבד ההגדרות המתבארות בדברי שו"ע הרב [3] ערוך השלחן [6] והמשנה ברורה [4] שהקובע מהו 'חמר מדינה' הוא קביעות שתיית המשקה, והיותו משקה שהרגילות והדרך לשתותו, מצאנו בדברי הפוסקים הגדרות אחרות בענין זה:

בשו"ת הלכות קטנות (מאת רבי יעקב חאגיז, מרבני ירושלים לפני 350 שנה, הובא בספר מנחת שבת; [6]) דן לענין קידוש אם קפה נחשב לחמר מדינה, וכתב שאין לקדש "אלא על חמר מדינה דמרווי ומשכר דומיא דיין". ומבואר בדבריו, שאפילו אם רוב שתיית המדינה הוא מאותו משקה, חשיבות 'חמר מדינה' הוא בדמיון ליין שתכונתו הוא "מרווי ומשכר". הגדרה זו הובאה בספר מנחת שבת שדן בענין הבדלה על תה וקפה, ומסקנתו ש"בשעת הדחק שאין לו משקה אחרת להבדיל עליו אלא תה, צ"ע אם מותר להבדיל עליו", והעיר שעל פי דברי שו"ת הלכות קטנות הנ"ל אין תה וקפה נחשבים כ'חמר מדינה', מכיון שאינם משכרים. ובהגהות שיורי המנחה על המנחת שבת [6] ציין שגם המהרש"ם מברעז'אן כתב שלענין הבדלה לא נקרא 'חמר מדינה' רק משקה משכר.

הגדרת 'חמר מדינה' כמשקה משכר, מובאת גם בשו"ת תשובות והנהגות (חלק ד; [8]) בשם הגרי"ז מבריסק [שלא הבדיל על "בירה שחורה - דאינו משכר פסול להבדלה"] ובשם הגר"ח מוולוזי'ן שקיבל כן מהגר"א [ומתוך כך יצא התשובות והנהגות (שם, ובחלק א סימן רנו; [8]) לחלק בין קידוש והבדלה, שרק בקידוש שעיקר ויסוד חיובו הוא על יין, כדרשת חז"ל "זכרהו על היין" - צריך שהמשקה יהיה דומה ליין משכר, אולם בהבדלה שמעיקר יסוד החיוב בה תקנוה בתפילה, לכן כל דבר שהוא חמר מדינה, אפילו אינו משכר, ראוי להבדלה].

אולם מאידך גיסא, בשו"ת ציץ אליעזר [7] פסק שבשעת הדחק יכול להבדיל על קפה שחור ואפילו על קפה עם חלב מאחר וכיום זהו חמר מדינה, ודחה את דברי ההלכות קטנות מאחר "ואין זה במשמעות פשטות דברי הגמרא והשו"ע". ולדעתו שפיר יכולים בשעת הדחק [כשאין לו יין או שכר מצוי בביתו, או מסיבות בריאותיות] להבדיל גם על קפה שחור, או עם חלב, תה מתוק או חלב.

 

ה. בשו"ת אגרות משה [7] דן האם מותר להבדיל במי סודה, ובתוך דבריו קבע שהגדרת משקה כ'חמר מדינה' איננה נקבעת רק על ידי מה ששותים הרבה ממשקה זה באותה מדינה, אלא צריך שיהיה זה משקה שמגישים אותם בדרך של כבוד, לכבוד הסעודה ולכבוד האורחים, ולא רק על מנת להרוות את הצמאון [ולפי הגדרה זו ביאר האגרות משה מה השוני בין מי סודה לבין תה קפה וחלב, שיש מהאחרונים שמתירים להבדיל עליהם].

וכעין הגדרה זו משמע גם מדברי המשנה ברורה (סי' רצו ס"ק יב; [5]) בענין כשרות משקאות קווא"ס ובארשט להבדלה, וכתב ש"מוכח מדברי הט"ז ואליה רבה דאף בשעת הדחק אין מברכין, דאף שההמונים שותין אותן מכל מקום לא חשיבי וכמו מים הוא. ובחיי אדם כתב דבשעת הדחק יש להבדיל על משקה קווא"ס ולא ידעתי טעמו, ואולי מיירי בשנעשה חשוב כעין משקה שכר וגם זה דווקא אם עיקר שתיית ההמון הוא מהמשקה הזה".  הרי לנו גם בדברי המשנה ברורה, שקביעת שם 'חמר מדינה' אינה תלויה רק במה "שההמונים שותים אותם" באותה מדינה, אלא צריך שהמשקה יהיה משקה חשוב.

 

ו. סיכום דעות הפוסקים בדין הבדלה על יין ושאר משקאות - ספר שמירת שבת כהלכתה [9].

[ועי' במכתבו של הגר"ח קנייבסקי [13] במה שהביא כי לדעת החזון איש אין להבדיל בארץ ישראל בשום אופן אלא על יין "כי אין היום בירה או שכר 'חמר מדינה', כי אין ההמונים שותים זה במקום יין, ואמר שאולי מיץ תפוזים הוא 'חמר מדינה', ולמעשה גם על זה לא הסכים"].

 

ז. סיכום דעות הפוסקים בדין תה וקפה ומשקאות תוססים לענין קידוש - ספר פסקי תשובות [10].

 

*  *  *

ח. מנהג העולם לקדש בשבת ביום על משקאות חריפים, וצ"ע האם יש חיוב שתיית רביעית ממשקאות אלו [והאם ניתן לקדש על כוס קטנה של יי"ש].

והנה המשנה ברורה (סי' ערב ס"ק ל; [4]) כתב במפורש: "ואם חביב לו יין שרוף יכול לקדש עליו ביום לכתחילה במדינתנו שהוא חמר מדינה, אך שיזהר ליקח כוס מחזיק רביעית ולשתות ממנו מלא לוגמיו שהוא רוב רביעית. ובדיעבד או בשעת הדחק, שאין יכול לשתות כמלא לוגמיו, ואין לו יין ושאר משקין, אפילו שתיית כל המסובין מצטרפין למלא לוגמיו".

אולם בספר פסקי תשובות [10] הביא את דברי המהרש"ם מברעז'אן [10] שכתב, שביי"ש שהדרך לשתות ממנו רק מעט מפני חריפותו, מותר לקדש עליו אף בכוס קטנה שאין בה שיעור רביעית, וכן נהגו מרנן הגה"ק מלובלין ומרופשיץ ועוד צדיקים [הגה"ק מקוצק והדברי חיים מצאנז].

 

*  *  *

ט. מסוגיית הבדלה על 'חמר מדינה' יש לדון כיצד ראוי להבדיל בתשעת הימים.

בשו"ע [12] נפסק שמותר לשתות יין הבדלה בתשעת הימים, ואילו הרמ"א כתב: "ונוהגין להחמיר שלא לשתות יין בברכת המזון ולא בהבדלה, אלא נותנים לתינוק, ובמקום דליכא תינוק מותר בעצמו לשתות הבדלה".

ולאור האמור לעיל שמותר להבדיל על 'חמר מדינה', יש לדון שמא ראוי להעדיף במוצאי שבת בתשעת הימים להבדיל על שכר. ובספר פסקי תשובות [12] כתב כי לדעת ערוך השלחן, אכן ראוי להבדיל על שכר. אולם שאר הפוסקים סתמו לא כן, אלא יבדיל על היין וישתהו.

 

י. שאלה מעניינת נוספת הנוגעת לסוגיית 'חמר מדינה', נדונה בין הגרי"ש אלישיב וחתנו הגר"ח קנייבסקי, בענין חולה האוכל בתשעה באב שחל ביום ראשון, שעליו להבדיל במוצאי שבת - האם יבדיל על יין או על שיכר. תורף השאלה, מאחר ובגמרא בתענית נאמר "כל האוכל ושותה יין בתשעה באב, עליו הכתוב אומר ותהי עוונותם על עצמותם, אולי יש להעדיף להבדיל על שכר. ברם מאידך הביא הגר"ח את פסק החזון איש שהיום אין לנו חמר מדינה וצריך להבדיל רק על יין. עי' בדבריהם מה שנשאו ונתנו בזה.

 

 

עגלת קניות

Your Cart1
  • x 1 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
סה"כ: 40.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס