שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

חשמל - בתורת נר

תקציר השיעור

חשמל - בתורת נר

בהדלקת נר שבת, נר הבדלה, נר חנוכה, נר נשמה ובבדיקת חמץ 

 

א. בכמה מצוות התלויות בנר, דנו אחרונים אם נורת חשמל דינה כנר, או לא.

• כי אין נר אלא כשאש בוערת בו, והחוט הלוהט שבנורה אינו חשוב אש.

משום שאין נר אלא כשיש בו שמן ופתילה.

בהדלקת נורת חשמל לכאורה אין "מעשה הדלקה" של המדליק.

ב. ובכלל זה צ"ע האם יש הבדל בין הדלקת נורה הדולקת באמצעות חשמל המיוצר בתחנת כח, להדלקת נורה הדולקת באמצעות מצבר או פנס.

ג. דברי הפוסקים האם הדלקת חשמל בשבת אסורה מדאורייתא, והרי כיבוי גחלת מתכת אסור מדרבנן, כדין "מלאכה שאינה צריכה לגופה".

ד. הדלקת חשמל - מעשה הבערה בידים או ב"גרמא" בעלמא.

ה. דברי הפוסקים האם ניתן לקיים מצוות ב"גרמא".

•    •    • 

ו. נר שבת - הנדון תלוי גם במחלוקת הראשונים האם גדר המצוה "להדליק" נר לכבוד שבת, או די ב"נר דלוק" לכבוד שבת • הנר לכאורה נחשב "אבוקה" • הדלקת נורה פלואורסנטית • הדלקת נרות במקום המואר באור החשמל.

ז. נר הבדלה - האם ניתן לברך על אור החשמל "בורא מאורי האש", מאחר ואין זו שלהבת או שאין זו אש המכלה חומר דולק ["מאורי האש" - ברכת "שבח" או "נהנין"] • ההדלקה נחשבת כנר הנמצא בתוך "אספקלריא" שאין מברכים עליו.

ח. ברכה על נר שבת והבדלה מחשמל המיוצר על ידי חילול שבת של יהודים.

ט. נר חנוכה - לכאורה אין שמן, פתילה, ושלהבת [דבר של ממש הבוער] - בדומה למנורה שהודלקה בבית המקדש • צריך לתת שמן "שיעור הדלקה", ובנורת חשמל אין זרם למשך זמן ההדלקה, כי החשמל נוצר בכל רגע בתחנת הכח.

י. בדיקת חמץ - באמצעות אור החשמל או פנס חשמלי בברכה • האם חובה לכבות את החשמל בשעת בדיקת החמץ לאור הנר.

יא. נר נשמה - בהדלקת נר שיש בו שמן ופתילה בלבד, או גם בהדלקת נר חשמל.

יב. נר למאור בבית הכנסת - הנודר נרות האם יוצא ידי חובה בחשמל [האם יש הבדל בין "נר תמיד" זכר למנורה שבמקדש, לשאר נרות שעיקרם להאיר למתפללים].

יג. מנורת חשמל בעלת שבעה קנים - האם אסור לעשותה כדין כלי המשכן בתבניתם.

בכמה מצוות התלויות בנר, דנו אחרונים האם נורת חשמל דינה כנר [ראה באנציקלופדיה תלמודית [1] ובדברי רבי צבי פסח פרנק [רבה של ירושלים] בשו"ת הר צבי [5] הקדמה קצרה בהסבר מהות זרם החשמל]. וזאת משום שלכאורה אין "נר" אלא כשאש בוערת בו, והחוט הלוהט שבנורה אינו חשוב אש. וכמו כן, אין "נר" אלא כשיש בו שמן ופתילה. וגם יש לדון האם הדלקת נורת חשמל נחשבת כ"מעשה הדלקה" בידים של המדליק, או מעשה ב"גרמא" בעלמא, והמסתעף מכך לשאלה האם ניתן לקיים מצוות במעשה של "גרמא".

א. בשיעור זה לא נעסוק בהרחבה בדברי האחרונים בנדון הדלקת נורת חשמל בשבת - האם חייב משום מלאכת "מבעיר" או "בונה", אולם מוכרחים אנו להזכיר בראשית הדברים, את דברי גדולי האחרונים: רבי יצחק שמלקיש [ראב"ד לבוב, בגלציה. נפטר בשנת תרס"ה] בשו"ת בית יצחק [4], ורבי חיים עוזר גרודז'ינסקי [ראב"ד וילנא, ליטא. נפטר בשנת ת"ש] בשו"ת אחיעזר [5] שנקטו להלכה שיש חיוב מהתורה בהדלקת וכיבוי חשמל בשבת.

כיבוי חשמל אסור מהתורה - ואף על פי שכיבוי גחלת של מתכת אסור מדרבנן, כדין "מלאכה שאינה צריכה לגופה", כמבואר בסוגיית הגמרא במסכת שבת [2] מב, א) וכפי שנפסק בטור ושו"ע [3], כתב הבית יצחק: "זה דווקא גחלת של מתכת שאינו שורף, אבל שלהבת עלקטרית שהוא שורף, חייב משום כיבוי בשבת", יעו' בדבריו.

לחיצה על מתג הפעלת חשמל אסורה מהתורה - ואף שהיה מקום לדון את המעשה כ"גרמא", על פי המבואר במסכת סנהדרין [3] "זרק חץ ותריס בידו, ובא אחר ונטלו, ואפילו הוא קדם ונטלו, פטור, דבעידנא דשדי ביה מיפסק פסיקיה גיריה", ומשמע ש"סילוק התריס" נדון כ"גרמא". כתב בשו"ת אחיעזר [5] שהלחיצה על המתג נחשבת כמעשה בידים ממש, כדין המבואר בהמשך הסוגיא בסנהדרין [5] "הכופת את חברו ואשקיל עליה בידקא דמיא" [הפנה את מרוצת המים עליו] חייב כזורק חץ על חברו, מכיון שזו פעולה ישירה מכוחו [ומפורסם כי רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי ורבי חיים מבריסק, בירכו "מאורי האש" על חשמל, כדי להוציא מלב הטועים שחשבו שאין החשמל בכלל הבערת אש מהתורה, כמובא בחזון עובדיה 10) ובשמירת שבת כהלכה [12] פרק סא הערה קד) וראה להלן מה שדנו בזה למעשה].

•    •    •

ב. נר שבת - הגרצ"פ פרנק נקט בשו"ת הר צבי [5]-[6] כי "לכאורה לחומרא יש לצדד דבסבובו להכפתור שבתוך המעריך אינו אלא גרמא בעלמא [כלומר ה"חומרא" היא לאסור הדלקה בשבת ולאסור הדלקה לנר שבת], ודמיא לההיא דזרק חץ ותריס בידו ובא אחר ונטלו, ואם כן מזה ניקח לנדון דידן שזה המדליק את החשמל אין עושה דבר הנדלק אלא שמזמין גשר או מסלק הגשר אשר דרך בו יעבור הזרם", ואין זה אלא "גרמא". ולפי זה כתב: "ואם כן גם בנדון דידן [הדלקת נר שבת בחשמל] יש לדון, דלא קיים מצוותו בהדלקה שנדונה כאילו הודלקה מאליה ולא כמאן דמדליק בידים". ברם מאידך גיסא יתכן "דלגבי מצות עשה די לו גם בגרם עשיה, ובלבד שיהא הוא המסבב לעשיית המצוה דאמרינן דהיינו עשיה דידיה. וא"כ גם בהדלקת נר שבת ושל חנוכה נאמר דאין המצוה שידליק בידים דווקא, אלא שישתדל שיהא נר דלוק בבית" [הגרצ"פ הוכיח שניתן לקיים מצוות גם במעשה של "גרמא", מהציווי לפתח את אבני האפוד, שנעשה בדרך של "גרמא", על ידי תולעת השמיר. וראה במש"כ הגרש"ז אויערבך על דבריו, בספרו מאורי אש [9] אות ה)].

בהמשך דבריו דן הגרצ"פ [6] בשאלה האם ניתן להדליק נר שבת בחשמל, ע"פ מחלוקת הראשונים האם גדר המצוה "להדליק" נר לכבוד שבת [דברי רבנו תם המובא בתוספות [2] ד"ה חובה, ונפסק להלכה ברמ"א [2] בסי' רסג סע' ד] - ועל כן צריך "מעשה הדלקה ממש" ולא ב"גרמא", או די ב"נר דלוק" לכבוד שבת [כלשון הרמב"ם [2] בהלכות שבת] - ודי במעשה של "גרמא". וראה בתוספת ביאור בנדון זה בשו"ת ציץ אליעזר [7], ובספר כוכבי יצחק [14] רבי יצחק שטרנהל, ניו יורק תשכ"ט,  סימן א). ובשו"ת ציץ אליעזר [7] הוסיף כי "אפילו לפי הצד שרבנו תם סובר שכשהיתה מודלקת צריך לכבות ולחזור ולהדליקה, ושכן הוא דעת הרמ"א, נמי יש לומר שאין זה מפני שבעינן שעצם ההדלקה תהיה לכבוד שבת, כי אם מפני שבעינן שהתהוות האור שהיא עיקר המצוה תהיה לשם שבת, וכשהיתה דולקת ועומדת, הרי התהוות האור לא נהיה לשם שבת. ואם ניתן להסביר זאת, אם כן בנר חשמלי אף אם נאמר שאין זה נקרא שהוא מדליק, אבל מכל מקום ברור שהתהוות האור נהיה לשם שבת, שהרי סיבוב הכפתור הוא דרך התהוות האור, והאיש מהווה זאת לכבוד שבת". ומתוך כך הסיק: "ולפי זה צריך להיות שפיר מותר להדליק נר שבת בנר חשמלי".

מאידך, במקראי קודש [6] הובא כי הגאון הרוג'אצובר הורה שאין לברך על הדלקת נורת חשמל לנר שבת "דהברכה היא להדליק נר, וזה לא חשיב מדליק". ובשו"ת ציץ אליעזר [7] כתב בסוף דבריו שאין לברך על הדלקת נורת חשמל, כי חוט הלוהט שבנורה עשוי בעיגול, והרי זה כ"אבוקה", ולדעת הרמ"א  יזהר שלא לעשות נרות שבת כ"מדורה".

להלכה: מדברי הגרצ"פ נראה שנקט לדינא להתיר הדלקת נר שבת בחשמל בברכה. ובספרו מקראי קודש [6] הביא הגרצ"פ את דברי הפתחי שערים, שהוכיח מהמעשה עם בתו של רבי חנינא בן דוסא שהדליקה נר של שבת בחומץ [וקיימה בזה את המצוה], שאין צורך בשמן ופתילה להדלקת נר שבת, ויוצאים ידי חובה גם בהדלקת נורת חשמל [ועי"ש במה שפלפלו הגרצ"פ פרנק והגר"ע יוסף בספרו חזון עובדיה [10] בראיה זו].

וכן פסק הגר"ע יוסף [10] שבוודאי עדיף להדליק נר בת בנרות שמן או שעוה, אך "במקום שאין אפשרות בשום פנים להשיג נרות שמן או שעוה, אפשר לברך ולהדליק על נרות חשמל, ויוצאים בהם ידי חובת הדלקה" [והוסיף, כי בבתי מלון שמעמידים שולחן מיוחד בפרוזדור, שעליו מדליקות כל הנשים את הנרות, הרי זו ברכה לבטלה, ולכן עדיף להדליק את אור החשמל בחדר לכבוד שבת ולברך על ההדלקה]. ובשו"ת כוכבי יצחק [14] סימן א) הביא שהגאון רבי אהרן קוטלר, התיר ליולדת ששהתה בבית חולים ללא נרות שמן או חלב, להדליק בנורת חשמל [ועי"ש שכתב, כי בהדלקה זו, ודאי לא נאמר ה"קנס" שהוטל על אשה ששכחה להדליק נר שבת. וכן נקט לדינא רבי בן ציון אבא שאול בשו"ת אור לציון [12] יעו"ש בדבריו].

ובספר שמירת שבת כהלכתה [12] פרק מג) כתב "המדליק נרות שבת ויום טוב בנורות חשמל, יש לו על מי לסמוך, וגם יברך על הדלקה זו, ובלבד שידליק לכבוד שבת". והביא (שם הערה כב) מדברי הגרש"ז אויעבך שיש לחלק בין הדלקת נורה הדולקת באמצעות חשמל המיוצר בתחנת כח "דהרי זה חשיב בשעת הדלקה כמדליק בלא שמן", להדלקת נורה הדולקת באמצעות מצבר או פנס "אשר הזרם כבר צבור ונמצא בתוכו, שפיר מסתבר שיכולים גם לברך". וחילוק זה הובא לדינא בשו"ת אור לציון [12], יעו"ש בדבריו.

• הדלקת נרות במקום המואר באור החשמל - בספר שמירת שבת כהלכתה [12] פרק מג סע' לד) חידש להלכה, כי לאור מחלוקת הפוסקים, האם אפשר לברך על הדלקת נרות במקום מואר שכבר דלוק בו אור אחר "טוב לברך את ברכת ההדלקה באופן שיוצא ידי כל הדעות. ומן הראוי איפוא, שהאשה תדליק את נרות השבת ותברך, ורק אחר כך ידליק אחד מבני הבית את מנורות החשמל, או שיכוון שעון שבת שבאמצעותו יידלק אור החשמל לאחר מכן, או שהאשה תדליק את אור החשמל לכבוד שבת לפני הדלקת הנרות ותכוון בברכתה גם על אור זה".

ג. נר חנוכה - הבית יצחק [4] נקט בפשיטות שאינו יוצא ידי חובת המצוה בהדלקת נורת חשמל, ואין לברך על הדלקה זו, משתי סיבות: "חדא, ששמן זית מצוה מן המובחר. ועוד, כיון שנעשים להדליק בכל ימות השנה לא הוי פרסומא ניסא". ובמקראי קודש [6] פסק כדבריו מנימוקים נוספים: האחד, כי צריך לתת שמן "שיעור הדלקה", ובנורת חשמל אין זרם למשך זמן ההדלקה, כי החשמל נוצר בכל רגע בתחנת הכח, ולכן אין בנר "שיעור" הדלקה.

אמנם הגרש"ז אויערבך כתב בספרו מאורי אש [8] כי יתכן "דלא בעינן דומיא דמנורה [שהדליקו בה החשמונאים במקדש] אלא למצוה מן המובחר". אך בהמשך דבריו כתב: "אמנם נראה דאף אי שמן בלי פתילה כשר, מ"מ פתילה בלא שמן אפשר דלא, משום דעיקר הנס היה בשמן ולא בפתילה, ואם כן אפשר דבעינן דווקא שמנים".

סברא נוספת כתב המקראי קודש [6] "דכאן אין אור של שמן דולק, אלא מתכת שמתחממת על ידי כח החשמל והמתכות שהוא בתוך כלי זכוכית חתום מאיר לעיניים, אבל באמת אין כאן שמן וגם אש לוהטת אין כאן, רק שהוא נראה לעיניים כמאיר, ואין בזה דמיון לנר דולק, ולכן אין סברא לצאת על ידו במקום שצריך להדליק נר".

וכעין דבריו מבואר גם במאורי אש [9], ובסיום דבריו כתב: "בנדון דידן נראה לפסול מטעם אחר, כיון דעיקר הטעם דהדלקה עושה מצוה הוא מושם דבעינן דומיא דמנורה שבמקדש, ושם היתה עיקר המצוה לעשות שלהבת, כדכתב רחמנא "בהעלתך" את הנרות, ולא "בהדלקתך", ואם כן דילמא הכי נמי בנר חנוכה בעינן דווקא שלהבת ולא ליבון החוט לבד. ואף כי פשוט הוא דלא לכל הדברים הצריכו דומיא דמנורה, מ"מ נראה דאפשר דנכלל במאי דאמרו הדלקה עושה מצוה, דבעינן הדלקה כדי שתהא שלהבת עולה מאליה" [וראה במש"כ על דבריו בכוכבי יצחק [14] סימן ה].

ד. נר הבדלה - במסכת פסחים [3] מסופר על אדם הראשון שבמוצאי שבת "הביא שתי אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהם האור", ובירושלמי בברכות [3] הוסיפו כי בירך על אש זו ברכת "מאורי האש".

ובמקראי קודש [6] כתב: "דאין לברך מאורי האש על נר חשמלי, שאין זה "אש המאיר" אלא מתכת המאירה". אולם לדעת הכוכבי יצחק  [14] סימן יא) נדון זה תלוי במחלוקת הראשונים בגדר ברכת "מאורי האש", אם זו ברכת "שבח" על מה שנברא במעשה בראשית וחוזר ומתחדש בכל מוצאי שבת, ולכן צריך לברך על אש ממש, בדומה לאור שהיה במוצאי שבת הראשון. אך אם זו ברכת ה"נהנין", שפיר יכול לברך גם אם נהנה מאור החשמל.

עוד נאמר בירושלמי [הובא בבית יוסף ושו"ע [3] בהלכות הבדלה] שאין לברך ברכת "מאורי האש" אלא אם כן "רואה את השלהבת ומשתמש לאורה", ולכן "נר בתוך פנס או בתוך אספקלריא, אין מברכים עליו". וכתב המשנה ברורה [3] "והמגן אברהם ושארי אחרונים כתבו דדווקא בפנס שהיא של ברזל אף שיש בה נקבים אין רואה השלהבת להדיא [אין לברך], אבל באספקלריא של זכוכית מקרי רואה השלהבת, ויכול לברך עליה כשהיא בסמוך לו שיוכל להשתמש לאורה, ועיין בביאור הלכה שהבאנו דכמה פוסקים סוברים כדעת השו"ע , ועל כן אין כדאי לכתחילה להקל בזה".

והנה כפי שהוזכר לעיל [אות א], הגרח"ע וכן רבי חיים מבריסק, בירכו "מאורי האש" על חשמל, כדי להוציא מלב הטועים שחשבו שאין החשמל בכלל הבערת אש מהתורה. ובשו"ת יחוה דעת [11] הביא שכן פסק הרב ב"צ עוזיאל.

אולם כפי שהובא לעיל, לדעת המקראי קודש אין לברך "מאורי האש" על נר חשמלי, וכן נקט הגרש"ז אויערבך בספרו מאורי אש [8] שאין לברך ברכת "מאורי האש" על נורת חשמל: ראשית, לדעת הראב"ד [2] שבהבערת גחלת של מתכת חיב משום מבשל ולא משום מבעיר, וגם לדעת הרמב"ם שחייב משום מבעיר "אפשר דאף אנן בעינן הבערה דאית ביה כילוי, משא"כ הבערה זו [בחשמל] דחשיב רק תולדת הבערה, מנלן דמברכים עליה".

ושנית, על פי האמור לעיל בדעת השו"ע שאין לברך על ראיית נר באספקלריא "כיון שהאש עצמו אינו עשוי להאיר כי אם על ידי זכוכית, גריעא טפי, משום דבעינן אש שיהיה עשוי להאיר גם כשהוא גלוי", ומסקנתו: "כיון דבלי הזכוכית אין החוט מאיר כלל, יש להדר שלא לברך כלל על מאור זה". וכן פסק לדינא הגר"ע יוסף בשו"ת יחוה דעת [11]. ובספר שמירת שבת כהלכתה [12] פרק סא) הביא את מחלוקת הפוסקים בדין זה, יעו"ש בדבריו.

• ברכה על נר שבת והבדלה מחשמל המיוצר ע"י חילול שבת של יהודים - באנציקלופדיה תלמודית [16] סמוך לציון 329) – [17] סמוך לציון 361) הביאו מדברי הפוסקים שאין לברך.

ה. בדיקת חמץ באמצעות אור החשמל או פנס חשמלי בברכה - בספר חוט שני [13] שיעורי הגר"נ קרליץ, אב"ד בני ברק) כתב שאין להתיר לבדוק חמץ לאור פנס, ורק כשבודק לאור הנר מותר לו להסתייע גם בפנס. אולם בפסקי תשובות [13] הביא מדברי הפוסקים שאם אינו יכול להשיג נר, וכן "במקומות שלא רוצים לבדוק בנר מחשש דליקה [כגון במכונית, חדרי חשמל ותחת רהיטים מעץ] יש לכתחילה לבדוק בפנס, שאז לא יחשוש לבדוק יפה בחורים והסדקים".

אין חובה לכבות את החשמל בשעת בדיקת החמץ לאור הנר - שו"ת שבט הלוי [13], פסקי תשובה [13].

ו. נר נשמה - רבי יחיאל מיכל טיקוצי'נסקי, כתב בספרו גשר החיים [12] כי "מהדרין" להדליק את הנר לעילוי נשמת הנפטר [בבית שנפטר שם, משעת הפטירה ובמשך כל ימי השבעה] בשמן זית, או בנר שיש בו שמן ופתילה בלבד "כי הנר מסמל את קשר הנשמה עם הגוף, וחיבור הפתילה עם השמן הוא דוגמא לחיבור הגוף והנשמה". ורק "אם אין שם אלא נר חשמלי, מדליקים נר חשמל". ובשו"ת כוכבי יצחק [15] סימן יג) כתב בשם הגאון מטשעבין ש"אין יוצאים ידי חובה בנר חשמל, כיון שנר יארצייט הוא לרמוז בנר ה' נשמת אדם, ונר חשמל לא הוי בכלל נר".

ז. נר למאור בבית הכנסת - רבי יעקב ברייש [אב"ד ציריך] דן בשו"ת חלקת יעקב [13], האם הנודר נרות לבית הכנסת יוצא ידי חובת נדרו בתרומה למאור בית הכנסת באור החשמל, וכתב כי בנרות שנדבו עבור נשמות הנפטרים "במקומות החרדים מדקדקים להדליק רק בנרות ולא בחשמל מיוסד על פי הקבלה". ועוד מבואר בדבריו כי "בנדרים הולכים אחר לשון בני אדם", ולכן צריך להתנדב בנרות ממש "כיון דבלשון בני אדם שמן אין בכלל נר".

ובשו"ת כוכבי יצחק [15] סימן יב) כתב לחלק בין "נר תמיד" שמדליקים בבית הכנסת "זכר למנורה שבמקדש", שיש מצוה מן המובחר להדליקם בשמן, לבין שאר נרות שעיקרם להאיר למתפללים, ואין כל מניעה להדליקם גם בחשמל.

ח. מנורת חשמל בעלת שבעה קנים  - האם אסור לעשותה כדין כלי המשכן בתבניתם, יעו' בשו"ת יביע אומר [11] שפסק כדברי החכם צבי, שאין איסור בעשיית כלי המקדש שלא במתכונתם המדוייקת, ו"כל שמעכב בדיעבד [בעשיית הכלים], מותר לעשותה בחוץ". ולכן "בנדון דידן שאין נרות למעלה לקבל השמן והפתילות, שאין שם אלא חוטי חשמל בלי בית קיבול, נראה שאפשר להתיר, שהרי אינם מעכבים במנורה".

סיכום דיני הדלקת חשמל בתורת נר - אנציקלופדיה תלמודית [16]-[17].

נורות פלורסנט ונורות לד

נראה שכל הדיון ההלכתי שהובא מדבר בנורות להט שהן חוט ברזל לוהט וקרוב להיות אש אבל היום כמעט כבר לא נמצא בשימוש אלא נורות פלורסנט שהן גז ונורות לד שאינן אש כלל וא"כ ישתנה הדין 

מקור נוסף לעיון

עגלת קניות

Your Cart5
  • x 1 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 1 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
סה"כ: 170.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס