שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

טיסה ביום צום

תקציר השיעור

א. בדורות האחרונים, כאשר התעבורה האווירית נעשתה מצויה לכל, נדרשו הפוסקים להכריע מה דינו של הטס ממקום למקום בתענית:

בטיסה מערבה [מישראל לאירופה או לארה"ב] - בעקבות הפרשי השעות, בהיותו במטוס, הסתיים הצום במקום מוצאו, אך כשיבוא ליעד עדיין לא הסתיים הצום - האם צריך להשלים את התענית במועד סיומה במקום שנחת בו, או שרשאי לאכול בשעה שבה הסתיימה התענית בארץ המוצא.

בטיסה מזרחה [מארה"ב או אירופה לישראל] - כשמגיע ליעד, לא הסתיים הצום במקום מוצאו, אך במקום שאליו הגיע סיימו לצום - האם רשאי לאכול מייד, או שצריך להשלים התענית בזמן סיומה במקום שיצא ממנו.

ב. דברי הגמרא: "כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית", וצ"ע האם הכוונה לשקיעת החמה או לצאת הכוכבים.

ג. האם חיוב התענית צריך להיות בשיעור של לא פחות מכ"ד שעות ביום הכיפורים ובתשעה באב, וי"ב שעות בשאר התעניות.

ד. דין העובר ממקום למקום בתענית כשנמצא עדיין במטוס ועוד לא הגיע ליעדו.

ה. סיים תעניתו והגיע למקום שעדיין מתענים - לענין תפילה וקריאת התורה.

ו. חידושו של המנחת חינוך שקביעות ארבע תעניות לא תלויה ביום מיוחד, אלא בחודש שבה אירעה הפורענות, והמסתעף לנדון דידן ההבדל בין תשעה באב לבין שאר התעניות [האם איסור האכילה בתענית נובע מהחיוב להתענות].

•   •   •

דיני החוצה את קו התאריך בתענית

ז. עבר באמצע התענית [עשרה בטבת] את קו התאריך למקום שעדיין לא התענו [ט" בטבת] - האם רשאי להפסיק תעניתו, או לא. והאם צריך להתענות לאחר שיגיע לשם את התענית [עשרה בטבת], או לא.

ח. עבר את קו התאריך באמצע התענית [עשרה בטבת] למקום שכבר התענו בו [י"א בטבת] - האם רשאי להפסיק תעניתו ולאכול שם, או שצריך להשלימה.

ט. השלים תעניתו [עשרה בטבת] ועבר את קו התאריך למקום שמתחילים עתה להתענות - האם צריך לחזור ולהתענות עם אנשי המקום שאליו הגיע.

בדורות האחרונים, כאשר התעבורה האווירית נעשתה מצויה לכל, נדרשו הפוסקים להכריע מה דינו של הטס ממקום למקום בתענית:

בטיסה מערבה [מישראל לאירופה או לארה"ב] - בעקבות הפרשי השעות, בהיותו במטוס, הסתיים הצום במקום מוצאו [ישראל], אך כשיבוא ליעד [אירופה או ארה"ב] עדיין לא הסתיים שם הצום - האם צריך להשלים את התענית במועד סיומה במקום שנחת בו [אירופה או ארה"ב], או שרשאי לאכול בשעה שבה הסתיימה התענית בארץ המוצא [ישראל].

בטיסה מזרחה [מארה"ב או אירופה לישראל] - כשמגיע ליעד, לא הסתיים הצום במקום מוצאו, אך במקום שאליו הגיע [ישראל] סיימו לצום - האם רשאי לאכול מייד, או שצריך להשלים התענית בזמן סיומה במקום שיצא ממנו [אירופה או ארה"ב].

סיום הצום נקבע לפי שקיעת החמה במקום שבו נמצא המתענה

א. במסכת תענית [1] יב, א) "אמר רב חסדא, כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית". ופירש רש"י: "שלא שקעה עליו חמה, שלא התענה עד אותה שעה". ומבואר כי תענית שלא הושלמה עד שקיעת החמה, אינה נחשבת כתענית. ובשו"ע [1] או"ח סי' תקסב סע' א) נפסק שאין הכוונה לזמן שקיעת החמה אלא לצאת הכוכבים.

על פי דברי הגמרא והשו"ע, כתב רבי אליהו זלאטניק [דיין בבד"ץ העדה החרדית בירושלים], בשו"ת פרי אליהו [2] בנדון הטס מישראל לארצות הברית בתענית י"ז בתמוז, שהקובע היחיד למועד סיום התענית הוא צאת הכוכבים במקום שבו נמצא המתענה, בין לקולא - כשיצא מארה"ב לישראל, התענית מסתיימת בצאת הכוכבים בישראל, אפילו אם לא סיים להשלים "יום" של צום מאז יצא מארה"ב. ובין לחומרא - כשטס מישראל לארה"ב, יצטרך לצום עד לצאת הכוכבים בארה"ב, הגם שיום התענית כבר הסתיים בארץ מוצאו, ואפילו כשהדבר כרוך בתוספות של עוד שעות מעשרים וארבע שעות של תענית.

וכך נקט להלכה באגרות משה [3] שציין בתחילת דבריו כי "קשה להשיב בזה, כי אין על זה מקורים ממשיים מדברי רבותינו, וצריך לדון בזה רק מסברא", והכריע "שלענין תענית מתענה בין לקולא בין לחומרא עד צאת הכוכבים שהוא במקום שנמצא אז, ואף שלפעמים הוא רק שעות מועטין. משום שלא נקבע התענית על שעות אלא על יום, שהוא עד צאת הכוכבים. וכן בתענית של תשעה באב אף אם יזדמן שמתחילת תעניתו עד הגמר לא יהיה כ"ד שעות, נמי א"צ להתענות יותר מצאת הכוכבים של אור לעשירי". וכדבריהם פסק הגר"ע יוסף בספרו חזון עובדיה [5] שהביא ראיות לכלל זה "שאין לך אלא מקומו ושעתו" [מדברי המשך חכמה [4] בנדון איסור 'אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד', שאם לדוגמה, שחטו בארה"ב בהמה ביום ראשון בשעה שבע בבוקר, מותר לשחוט את בנה בישראל ביום ראשון בשעה עשר בלילה [אור ליום שני, לפי שעון ישראל]. ואף שלפי  שעון ארה"ב, השעה שלוש אחה"צ, אין זה נחשב ששחטו 'אותו ואת בנו ביום אחד', מכיון "שאין לך אלא מקומו ושעתו", ובשל כך האֵם נשחטה ביום ראשון בארה"ב, ובנה ביום שני בישראל].

סיום הצום - לאחר י"ב או כ"ד שעות

ב. ברם בהמשך דבריו הוכיח הפרי אליהו [2] שקביעות תענית צריכה להיות בשיעור של י"ב או כ"ד שעות, ולא פחות, מדברי הרמ"א בהלכות שבת [3] "ויש אומרים שאם חלם לו חלום רע בצהרים יתענה עד חצות הלילה". ומוכח כי סיום התענית לא נקבע בשקיעת החמה בלבד, אלא רק לאחר סיום ה"יום", דהיינו עם תום י"ב שעות של תענית [בתענית שצריך להשלים את היום, כדוגמת צום גדליה, עשרה בטבת וי"ז בתמוז. וכ"ד שעות בתענית שצריך להתענות "מעת לעת", כתשעה באב]. אמנם לאידך גיסא, כאשר טס מישראל לארה"ב, והסתיימו י"ב או כ"ד שעות התענית בעודו במטוס, יהיה רשאי להפסיק את תעניתו, למרות שבבואו לארה"ב עדיין צום. ואכן לאור הנ"ל נקט: "בנדון דידן שהתחיל להתענות בא"י, ולפי הזמן של א"י אם יעבור סכום השעות שבא"י כבר שקעה החמה, אם כן כבר התענה את החשבון של יום תענית, אף שבמקום שבא שם חסר עדין איזה שעות, יהיה מותר להפסיק את תעניתו ולאכול".

אולם למעשה לכאורה הדבר בלתי אפשרי, היות ונפסק בשו"ע [2] או"ח סי' תקעד סע' ב) "ההולך ממקום שאין מתענים למקום שמתענים, יתענה עמהם אפילו דעתו לחזור" [ומקור דין זה בסוגיא במסכת תענית [1] י, ב]. ואם כן "תיכף שהגיע לשם חל עליו דין החומרי המקום שהלך לשם, ויש עליו להשלים שם [בארה"ב] עד שתשקע החמה שם". ולכן למעשה פסק הפרי אליהו [2] "שיפסיק תעניתו בזמן שבא"י כבר שקעה החמה, ועודנו באוירון, טרם שירד שם [בארה"ב], ואז עדיין נראה דלא חל עליו חומרי המקום שבא שם. אבל אם ירד במקום שמתענים עדיין, יחול עליו חומרי המקום, ויצטרך להשלים אתם התענית עד שתשקע החמה שם" [וצירף לכך שהשאלה היתה בצום י"ז 'נדחה', שיש יותר להקל לפטור חלושים מתענית]. וכשיטה זו פסק רבי עובדיה הדאיה [דיין בבית הדין הגדול בירושלים] בשו"ת ישכיל עבדי [3].

ולמדנו מדברי הפרי אליהו [2] והישכיל עבדי [3] שני חידושי דינים להלכה:

• בהיות במטוס - דינו כמי שיצא ממקומו ונמצא במדבר, שעדיין אינו מחוייב לנהוג כדיני המקום אליו הוא שואף להגיע, כל עוד לא הגיע למחוז חפצו. ולכן כשטס מישראל לארה"ב, בעודו במטוס רשאי לאכול כשסיים להתענות י"ב או כ"ד שעות, היות וטרם חלו עליו "חומרי המקום" שאליו יגיע.

• בהגיעו לישראל - מחוייב להשלים את "יום" התענית, כ"חומרי המקום" שהגיע אליו, ולכן בתשעה באב שצמים כ"ד שעות, יצטרך לצום עד מלאת כ"ד שעות לתעניתו, זמן רב לאחר יציאת הצום בצאת הכוכבים בישראל.

צאת הכוכבים קובע את סיום הצום לקולא ולא לחומרא • ההבדל בין תשעה באב לבין שאר התעניות

ג. הגר"ש ואזנר נקט בשו"ת שבט הלוי [4] בדרך ממוצעת, ולדעתו בטיסה מארה"ב לארץ ישראל, הצום מסתיים בצאת הכוכבים בישראל, ואף שלא צם י"ב או כ"ד שעות. וכשטס מישראל לארה"ב אף שמעיקר הדין היה צריך להמתין עד צאת הכוכבים בארה"ב, רשאי להפסיק את תעניתו בזמן המשוער של יציאת הצום בישראל, ודינו כחולה, שמותר לאכול רק בדברים הנצרכים ולא אכילה רגילה, עד לסיום הצום בצאת הכוכבים בארה"ב.

ואילו לדעת הגר"מ שטרנבוך בשו"ת תשובות והנהגות [3] בט' באב יש לנקוט לחומרא בין בטיסה מארה"ב לישראל, שצריך להשלים כ"ד שעות תענית, גם לאחר צאת הכוכבים בישראל. ובין בטיסה מישראל לארה"ב, שצריך להשלים תעניתו בצאת הכוכבים בארה"ב [למרות שמתענה יותר משלושים שעות, כי עליו לנהוג כ"חומרי המקום" שהגיע אליו]. אך בשאר תעניות רשאי להקל ולהפסיק תעניתו בהשלימו י"ב שעות [במועד יציאת התענית בישראל, טרם סיומה בארה"ב].

סיים תעניתו והגיע למקום שעדיין מתענים - לענין תפילה וקריאת התורה

ד. הרב ואזנר כתב סיום תשובתו [4] ח"ח סי' רסא) "ותפילת תענית בלאו הכי יכול להתפלל, עיין או"ח שם". וכוונתו לחדש, שמאחר ומי שטס מישראל לארה"ב רשאי להפסיק את תעניתו לאחר י"ב או כ"ד שעות [לפי מועד יציאת התענית בישראל], עוד בטרם צאת הכוכבים בארה"ב, נחשב אדם זה כחולה שהותר לו לאכול לצורך בעת התענית, ורשאי להצטרף למנין ולקריאת התורה בתפילת מנחה בארה"ב, ששם עדיין תענית, כמפורש במשנ"ב (סי' תקסו ס"ק יד) "שבתענית צבור של ד' צומות, אפילו אין מתענים רק ז' והשאר חולים, יכולים לקבוע ברכת עננו ולקרות ויחל".

וראה בדברי רץ כצבי [9] אות ז) שחידש על פי דברי המנחת חינוך [7] שקביעות כל ד' התעניות אינן תלויות בתאריך של יום מיוחד, אלא בחודשים שבהם אירעו הפורענויות - כי אדם זה שהגיע לארה"ב מישראל לאחר שכבר התענה י"ב או כ"ד שעות כדת וכדין, הרי צם באחד הימים מאותם החודשים שצריך להתענות בהם, ושפיר נחשב כ"מתענה" [למרות שבהגיעו לארה"ב אינו מתענה כדין חולה]. לצורך אמירת עננו כברכה בפני עצמה וקריאת פרשת ויחל.

סיכום דיני הטס ממקום למקום בתענית כשהגיע ליעדו וכשעדיין נמצא במטוס - רץ כצבי [9], פסקי תשובות [13].

•   •   •

ה. דיני החוצה את קו התאריך בתענית [על נושא קו התאריך בהלכה - ראה בהרחבה בשיעור עולמות בנדון זה]

רבי בצלאל שטרן [אב"ד מלבורן, אוסטרליה] בשו"ת בצל החכמה [6]-[7] ורבי ישראל טאפלין [ליקווד, תשס"ח] בספר תאריך ישראל[11]-[12]-[13]  דנו בהרחבה בשאלת החוצה את קו התאריך בתענית, כגון:

עבר באמצע התענית [עשרה בטבת] את קו התאריך למקום שעדיין לא התענו [ט' בטבת] - האם רשאי להפסיק תעניתו, או לא. והאם צריך להתענות לאחר שיגיע לשם את התענית [עשרה בטבת], או לא   עבר את קו התאריך באמצע התענית [עשרה בטבת] למקום שכבר התענו בו [י"א בטבת] - האם רשאי להפסיק תעניתו ולאכול שם, או שצריך להשלימה השלים תעניתו [עשרה בטבת] ועבר את קו התאריך למקום שמתחילים עתה להתענות - האם צריך לחזור ולהתענות עם אנשי המקום שאליו הגיע.

ועי' בספר תאריך ישראל [13] במה שדן האם איסור האכילה בתענית תלוי בחיוב להתענות, ונפק"מ לנדון דידן.

וראה בחידושו של הרב דוד לאו [10] על פי דברי המנחת חינוך הנ"ל [7], שמאחר ובתעניות לא נקבע יום מיוחד לצום בו, אלא צריך לצום בחודשים תמוז אב תשרי וטבת יום אחד - אם התענה במקומו ונסע למקום אחר, אינו צריך להמשיך את התענית במקום שהגיע אליו [שמתענים שם] או להתענות יום נוסף, כי כבר התענה יום אחד באותו חודש.

עגלת קניות

Your Cart11
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
סה"כ: 440.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

לזכרון עולם בהיכל ה'

לעילוי נשמתו

הר"ר פנחס נצר ז"ל

בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

אהוב על הבריות וקירבם לתורה

נפטר בשם טוב בדמי ימיו

ביום ב' חשון תשס"ח

תנצב"ה

 


הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'