שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

טעויות בתפילה ובברכת המזון

תקציר השיעור

א. נחלקו רבותינו הראשונים במי שטעה ולא אמר יעלה ויבוא בתפילת מנחה של ראש חודש, האם צריך להתפלל ב" פעמים ערבית.

ב. הכרעת  הפוסקים והשו"ע במחלוקת זו.

ג. בביאור  מחלוקתם כתבו האחרונים שהדבר תלוי מהו גדרה של תפילה ששכח מלהזכיר בה אחת מההזכרות שנקבעו לומר בה [יעלה ויבוא, טל ומטר, עננו וכיו"ב].

ממחלוקת זו מסתעפים נפקא מינות לנדונים הבאים:

ד. התפלל תפילה ראשונה לשם מנחה כדינו, ותפילה שניה לשם תשלומין, וטעה בשל מנחה באופן שצריך לחזור [כגון שלא אמר טל ומטר] – האם צריך לחזור ולהתפלל ב" תפילות.

ה. שכח ולא אמר טל ומטר במנחה בערב שבת, האם מתפלל ב"  ערבית.

ו. לא אמר טל ומטר, ואין לו שהות לחזור לברכת השנים עד שיעבור זמן תפילה, האם ימשיך בתפילתו.

ז. התפלל בשבת תפילת חול ונזכר בברך עלינו, האם צריך לומר טל ומטר.

ח. שכח יעלה ויבוא במוצ"ש שהוא חול המועד, האם צריך לומר בפעם השניה אתה חוננתנו.

ט. לא אמר יעלה ויבוא בשחרית ובמנחה, אך התפלל מוסף, האם צריך לחזור ולהתפלל.

י. חקירת האחרונים האם דינם של טעויות בהזכרות בברכת המזון שווה לדין טעויות בהזכרות בתפילה, או שיש לחלק ביניהם.

א. אדם שלא התפלל תפילה בשוגג או באונס, משלים את התפילה בתפילה הסמוכה לה, ואת תפילת ה"תשלומין" הוא מתפלל כפי התפילה בזמן ההשלמה, כדברי הגמרא במסכת ברכות [1] "תנו רבנן טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת, מתפלל בליל שבת שתים. טעה ולא התפלל מנחה בשבת, מתפלל במוצאי שבת שתים של חול". ובתוספות (שם ד"ה טעה) מובאת מחלוקת מה הדין במי שטעה ולא אמר 'יעלה ויבוא' בתפילת מנחה של ראש חודש [ובערב כבר לא ראש חודש], האם צריך להתפלל ב' פעמים ערבית. מצד אחד כתב רבינו יהודה ש"לא יתפלל עוד בלילה, דְלָמה יתפלל עוד' הרי כבר התפלל כל תפילת המנחה מבעוד יום לבד ראש חודש שלא הזכיר, אם כן אין מרוויח כלום אם יחזור ויתפלל במוצאי ראש חודש, שהרי לא יזכיר עוד תפילת ראש חודש, ושמונה עשרה כבר התפלל".

אולם מצד שני הביאו התוספות את דברי רבי משה מאלווא"ר שדייק מדברי הרי"ף, שצריך להתפלל ב' פעמים ערבית. ושיטה זו מוסברת יותר בדברי הרא"ש בסוגיא [1] שהביא שחכמי פרובינציה היו אומרים שמכיון ולא יצא ידי חובתו בתפילה שבה לא אמר 'יעלה ויבוא' "הוה ליה כאילו לא התפלל" ולכן צריך להתפלל בערבית של מוצאי ראש חודש פעמיים.

למעשה, הביא הרא"ש את דברי רבינו יונה שמאחר ונחלקו הראשונים בהלכה זו, כדי לצאת מן הספק יתפלל את התפילה השניה של ערבית במוצאי ר"ח בתורת "נדבה". וכן נפסק בשו"ע [2] וכפי שביאר המשנה ברורה [2] עי' בדבריו הרחבת פרטי הדברים [בס"ק לב-לד].

 

ב. בביאור מחלוקת הראשונים כתבו הקהילות יעקב [2] ועוד אחרונים [שנביא דבריהם לקמן] שהדבר תלוי מהי הגדרת ה"הזכרות" ['יעלה ויבוא', 'טל ומטר', 'עננו' וכיו"ב] הנאמרות בתפילה, וכתוצאה מכך כיצד מוגדרת תפילה ששכח מלומר בה הזכרה: האם ההזכרה היא חלק ממטבע התפילה, ואם כן, כששכח את ההזכרה הרי זה כאילו כלל לא התפלל, ועל כן צריך להשלים את התפילה בתפילה הסמוכה לה [כן דעת הר"מ מאלווא"ר וחכמי פרובינציה].

אך אם ההזכרה אינה חלק ממטבע התפילה, אלא יש לה דין "הזכרה" ו"תוספת" שיש להוסיף על עצם התפילה, הרי כששכח ולא אמר את ההזכרה הרי זה נחשב שהתפלל, אלא שחסרה לו ההזכרה, ולכן באופן ש"לא ירוויח דבר" בתפילה השניה, וכגון בנדון הנ"ל [לא אמר 'יעלה ויבוא' במנחה של ראש חודש] - אין לו לחזור ולהשלים בתפילה הסמוכה [כן דעת רבינו יהודה המובא בתוספות].

* * *

ממחלוקת זו מסתעפים נפקא מינות לנדונים הבאים

ג. הקהילות יעקב [3] מביא מחלוקת בין הפוסקים, בדין התפלל תפילה ראשונה לשם מנחה כדינו, ותפילה שניה לשם "תשלומין", וטעה בשל מנחה באופן שצריך לחזור, כגון שלא אמר 'טל ומטר' - האם צריך לחזור ולהתפלל ב' תפילות. כדי לבאר את הדברים נקדים את פסק השו"ע (או"ח סי' קח סע' ב) "טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים, הראשונה ערבית והשניה לתשלומין". כלומר, כשמשלים ומתפלל ב' תפילות, הראשונה היא התפילה שצריך להתפלל באותו הזמן, והשניה מיועדת ל"תשלומין", ואין להתפלל ה"תשלומין" לפני שהתפלל לפניה תפילת חובה.

והנה אם התפלל תפילה ראשונה לשם מנחה כדינו, ותפילה שניה לשם "תשלומין", וטעה בשל מנחה באופן שצריך לחזור, כגון שלא אמר 'טל ומטר', ולאחר מכן התפלל את תפילת ה"תשלומין" - כתב מהר"ש גראמיזאן, שגם ידי חובת התשלומין לא יצא, וצריך לחזור ולהתפלל שתי תפילות. וביאר הקהילות יעקב את דבריו, כי דעתו כחכמי פרובינציה שתפילה ללא הזכרה נחשבת כלא התפלל, ונמצא שהתפלל את תפילת ה"תשלומין" בראשונה בלא שהתפלל לפניה תפילת חובה, ולכן צריך לחזור ולהתפלל ב' תפילות כדינו. והפרי חדש חולק וכתב על דברי המהר"ש "ואינו נראה, דשאני הכא שכבר הקדים התפילה העיקרית קודם ה"תשלומין", אלא שטעה בה". וביאר הקהילות יעקב שדעת הפרי חדש כרבינו יהודה המובא בתוספות, שתפילה ללא הזכרה נחשבת כתפילה אלא שחסרה בה הזכרה, ולכן שפיר תפילת ה"תשלומין" עלתה לו מכיון שנחשבת כבאה אחרי תפילה.

 

ד. נפקא מינה נוספת כתב הקהילות יעקב [3] במי ששכח 'יעלה ויבוא' בראש חודש בזמן שצריך לומר 'טל ומטר', ובתפילה זו אמר 'טל ומטר', וחזר והתפלל [בגלל שכחת ה'יעלה ויבוא'] ובתפילה השניה אמר 'יעלה ויבוא' אך שכח 'טל ומטר' - האם צריך לחזור בשלישית כדי להתפלל תפילה כדינה. ונקט הקהילות יעקב שדין זה תלוי במחלוקת חכמי פרובינציה ורבינו יהודה המובא בתוספות, עי' בדבריו.

אולם בחידושי הגר"ח מבריסק ([3]; סטנסיל) כתב בדין שכח ולא אמר 'טל ומטר' במנחה בערב שבת, שיתפלל ב'  פעמים ערבית, ואף שלא יזכיר בערבית 'טל ומטר'. והגם שלכאורה דין זה היה צריך להיות תלוי במחלוקת חכמי פרובינציה ורבינו יהודה המובא בתוספות, האם תפילה ללא הזכרה נחשבת כלא התפלל, וכמו שביאר הקהילות יעקב - אולם לדעת הגר"ח הזכרת 'טל ומטר' שונה מ'יעלה ויבוא' "משום דטל וטר הוא מסדר התפילה, וכשלא אמר הוא משנה ממטבע שטבעו חכמים וכאילו לא התפלל, אבל יעלה ויבוא הוא רק חיוב הזכרה".

[אך דברי הגר"ח צ"ע, שהרי הלכה פסוקה, שאם לא ביקש 'טל ומטר' בברכת השנים יכול לבקש בברכת שמע קולינו, ולדברי הגר"ח הרי הזכרת 'טל ומטר' היא חלק ממטבע התפילה, ולא מסתבר שאם חיסר ברכה שלימה יכול להשלים בשמע קולינו. ברם הגאון רבי יצחק הוטנר [3] הסתפק שמא מעיקרא כך נאמרה התקנה - שיש שני מקומות בהם ניתן לבקש גשמים, ולפי זה יובנו דברי הגר"ח שהזכרת 'טל ומטר' היא חלק ממטבע שטבעו חכמים בתפילה אלא שקבעו שרשאי לאומרה בשני מקומות].

 

ה. הגאון רבי צבי פרומר זצ"ל [אב"ד קוז'יגלוב, פולין, שימש כראש ישיבת חכמי לובלין לאחר פטירת המהר"ם שפירא] דן באריכות במחלוקת התוספות וחכמי פרובינציה בספריו שיח השדה [4] וארץ צבי [5] וכתב נפק"מ רבות בנושא:

• לא אמר 'טל ומטר', ואין לו שהות לחזור לברכת השנים עד שיעבור זמן תפילה, האם ימשיך בתפילתו.

• התפלל בשבת תפילת חול ונזכר בברך עלינו, האם צריך לומר 'טל ומטר'.

שכח יעלה, האם יש לו עצה לשמוע מש"ץ ברכת 'רצה' עם 'יעלה ויבוא' בלבד.

האם בימות הגשמים יכול להתפלל תפילה קצרה 'הביננו' בלא הזכרת 'טל ומטר'. 

הסתפק בתענית ציבור אם שכח 'טל ומטר', האם כשחוזר צריך לומר עננו. 

האם יכול לצרף את תפילת השמונה עשרה ששכח בה הזכרה למנין מאה ברכות שצריך לברך כל יום.

שכח 'יעלה ויבוא' במוצ"ש שהוא חול המועד, האם צריך לומר בפעם השניה 'אתה חוננתנו'.

 

ו.  הרב בצלאל ז'ולטי זצ"ל [רבה של ירושלים] בספרו משנת יעבץ [6] כתב נפקא מינה נוספת במחלוקת תוספות וחכמי פרובינציה, בדין מי שכח 'יעלה ויבוא' בשחרית, אך התפלל מוסף, האם צריך לחזור ולהתפלל. הבאר היטב הביא בשם כנסת הגדולה שאינו צריך לחזור. אולם בשערי תשובה כתב שהברכי יוסף [חיד"א] פסק שאפילו התפלל כבר מוסף צריך לחזור ולהתפלל שמונה עשרה של שחרית.

וביאר הרב ז'ולטי, שהכנסת הגדולה סובר כדעת רבינו יהודה המובא בתוספות ש'יעלה ויבוא' אינה מעצם מטבע תפילת שמונה עשרה, אלא היא "הזכרה" הנחשבת כתפילה בפני עצמה, ולכן אם התפלל תפילת מוסף, הזכרת ר"ח בתפילת מוסף היא במקום הזכרת 'יעלה ויבוא'  שהחסיר בשחרית. אולם החיד"א נקט כדעת חכמי פרובינציה שתפילה ללא הזכרה אינה נחשבת כתפילה, ולכן אפילו התפלל כבר מוסף צריך לחזור.

* * *

ז. האחרונים חקרו האם דינם של טעויות בהזכרות בברכת המזון שווה לדין טעויות בהזכרות בתפילה.

רבי שמואל רוזובסקי [ראש ישיבת פוניבז'] חקר ביום טוב שחל בשבת ובירך ברכת המזון ושכח 'רצה' אבל 'יעלה ויבוא' אמר, וחזר ובירך ואמר 'רצה' ושכח 'יעלה ויבוא', אם צריך לחזור ולברך פעם שלישית. ונקט בפשטות, שדין זה של ברכת המזון שווה לתפילה ותלוי במחלוקת האם תפילה ללא הזכרה נחשבת כאילו לא התפלל - והוא הדין ברכת המזון ללא 'יעלה ויבוא' או 'רצה', האם נחשב כאלו לא בירך [ואז יוצא שכל פעם ששכח הזכרה בברכת המזון כאילו לא בירך, ולכן יברך בפעם השלישית] או שנחשב כבירך רק שהחסיר את ההזכרה [ולכן אינו צריך לברך בשלישית]. ולהלכה, מכיון שאת הפתרון שאמרו בתפילה שיתפלל מספק תפילה נוספת בנדבה, אי אפשר לקיים בברכת המזון, הרי שמספק לא יברך פעם שלישית [וביאר שם שזהו ספק דרבנן ולא ספק דאורייתא, עי' בדבריו].

אולם הגאון רבי יוסף כהן [אב"ד ירושלים] כתב [8] שיש לחלק בין החסיר מעין המאורע בתפילה, לבין החסיר 'רצה' או 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, שזהו חסרון בברכה - ובזה ודאי נחשב כאילו לא בירך כלל [עי' בדבריו שם לענין שכח לומר 'רצה' בליל הסדר, אם צריך לומר שנית על הכוס, ולענין הזכרת על הניסים שאינה נחשבת כברכה לעצמה].

סיכום הנפקא מינות שנתבררו בשיעור במחלוקת התוספות וחכמי פרובינציה - ראה בספר אשי ישראל [9].

ראש חודש

אם יש עוד שיעור שקשור לקריאת התורה ביום ר"ח,נשמח אם יועלה לאתר. יישר כח על השיעורים ושבת שלום.

עגלת קניות

Your Cart5
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 200.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס