שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

ימות המשיח

תקציר השיעור

 ימות המשיח - חלק א - באגדה

א. הגדרתם: זמן הגאולה העתידה שבו תחזור המלכות לישראל בארץ ישראל על ידי מלך המשיח, בית המקדש יבנה ונדחי ישראל יקובצו מכל פינות תבל.

ב. זמנם: השיטות השונות בדברי חז"ל [ביאור דברי הגמרא "אלפיים שנות משיח"].

ג. דברי הגר"א שיש שתי תקופות שנקראו "ימות המשיח".

ד. תיאור ימות המשיח: עתידה ארץ ישראל להוציא גלוסקאות • אילנות סרק יטענו פירות • עתידה אשה שתלד בכל יום [דברי חז"ל אודות "דור שבן דוד בא"].

ה. דברי חז"ל על ימות המשיח: לדעת רבי חייא בר אבא ורבי יוחנן "כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, ופליגא דשמואל דאמר אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד". וצ"ב האם ובמה נחלקו [ביאור דברי הרמב"ם שהביא להלכה גם את דברי רבי חייא בר אבא וגם את דברי שמואל].

ו. רשב"א דרש את הפסוק "שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ" - אלו ימי המשיח "שאין בהם לא זכות ולא חובה", וצ"ב בפשר הדברים.

ז. שינוי הטבע: מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון בביאור ההבטחה "וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ" • שיטות הראשונים בביאור נבואת ישעיהו "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ".

ח. תכליתם: מבוארת בדברי הרמב"ם: "מפני זה נתאוו כל ישראל, נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח, כדי שימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה, כדי שיזכו לעולם הבא". וצ"ע שהרי אין ראוי לעבוד את הקב"ה על מנת לקבל פרס.

ט. הבחירה בימות המשיח: מחלוקת הראשונים בגדר "ביטול" היצר הרע בימות המשיח, וביאור מהות הבחירה באותם הימים [חזרת העולם לתיקונו הרוחני השלם כבזמן אדם הראשון קודם החטא • מהות הבחירה של אדם הראשון קודם ואחר החטא].

י. בימות המשיח יפסידו את בחינת "לפום צערא אגרא".

 

ימות המשיח - חלק ב - בהלכה

 א. הברכות שנברך בקבלת משיח צדקנו [האם יברכו "שהחיינו" או הטוב והמטיב"].

ב. נוסח התפילות לעתיד לבוא [כיצד יאמרו בשמונה עשרה "תקע בשופר", "ולירושלים  עירך ברחמים תשוב", וכיוצא בזה מהתפילות לגאולה].

ג. במסכת בבא בתרא אמרו: "עתידה ארץ ישראל שתתחלק לי"ג שבטים, שבתחילה לא נתחלקה אלא לי"ב". ונחלקו הראשונים האם שבט לוי מקבל חלק ונחלה לעתיד לבוא, וצ"ב יסוד מחלוקת זו.

ד. מבואר בסוגיא כי את החלק הי"ג נוטל מלך המשיח. וצ"ע שהרי מבטל מצות עשה "לאלה תחלק הארץ", וכן צ"ע היכן נוטל המשיח חלקו.

ה. גדר חלוקת הארץ לעתיד לבוא כאשר יתווספו עוד ארצות שיכבשו - האם זו תוספת על החלוקה הראשונה או שתהיה חלוקה חדשה.

ו. הזכרת יציאת מצרים בימות המשיח.

ז. מצוות שבטלו בזמן הגלות ועתידים לחזור לקיימן בימות המשיח.

ח. ביאור דברי חז"ל והרמב"ם: כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר". וכבר השיג הראב"ד שם: "דבר הדיוטות הוא זה כי לא יבטל ספר מכל הספרים", וצ"ע.

ט. קבלת גרים לימות המשיח קיום מצוות על ידי הגויים באחרית הימים.

י. ביטול הצומות לעתיד לבוא וקביעתם כימים טובים.

ימות המשיחחלק א - באגדה 

פתיחה

האמונה בביאת המשיח היא אחד מי"ג עיקרי האמונה, ובתפילותינו אנו מזכירים תמיד את ימות המשיח. בתפילת שחרית: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ וכו' שֶׁנִּשְׁמֹר חֻקֶּיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. ובברכת המזון: "הָרַחֲמָן הוּא יְחַיֵּינוּ וִיזַכֵּנוּ וִיקָרְבֵנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא". מובן מאליו כי אין אפשרות לנגוע ולו בקצה דברי חז"ל ורבותינו הראשונים ואחרונים בנושאים אלו.

ומה גם שכבר כתב הרמב"ם בסוף הלכות מלכים [4] פי"ב ה"ב) "יש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו, וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו", יעו"ש.

במסגרת זו השתדלנו להביא העניינים מרכזיים בנושא ימות המשיח באגדה - בחלקו הראשון של השיעור, ובהלכה - בחלקו השני.

הגדרת ימות המשיח וזמנם

א. בראשית הדברים, הגדרת "ימות המשיח", על פי המבואר בקצרה באנציקלופדיה תלמודית [3] היא: "זמן הגאולה העתידה שבו תכלה הגלות ויתבטל השיעבוד מישראל, ותחזור המלכות לישראל בארץ ישראל על ידי מלך המשיח, ויבנה בית המקדש ויקובצו נדחי ישראל". כמו כן, "ימות המשיח" נקראו בתנ"ך בשם "אחרית הימים" ובשם "קץ".

אין חולק על כך שימות המשיח הם בכלל ששת אלפי שנות קיומו של העולם הזה.

אולם בשאלת השאלות - מהו זמנם של ימות המשיח, יש דעות רבות בדברי חז"ל: במסכת עבודה זרה [1] מובא בשם תנא דבי אליהו: "ששת אלפים שנה הוי העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח". ואמרו בגמרא: "בעוונותינו שרבו יצאו מהן מה שיצאו מהן", ופירש רש"י: "שרבו יצאו משני האלפים האחרונים מה שיצאו, ומשיח לא בא". וראה בספר אוצרות אחרית הימים [24] הערה 42) שהביא מדברי המאירי ורבי יוסף אלבו שפירשו כי "שני אלפים ימות המשיח" אינם שנות שלטון המשיח אלא שנות הציפיה למשיח.

ובסוגיית הגמרא במסכת סנהדרין [1] צט, א) נחלקו תנאים ואמוראים כמה זמן יארכו ימות המשיח, וראה סיכום הדעות בענין זה בספר אוצרות אחרית הימים [24] [ולהלן נביא את דברי הגר"א שיש ב' תקופות שנקראו "ימות המשיח"].

 תיאור ימות המשיח

ב. מאמרים רבים נאמרו בתנ"ך, בש"ס ובמדרשים בנושא זה, נציין לחלק מהם.

• בתורה: בפרשת בחוקותי [6] נאמר על תקופת אחרית הימים: "וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם", ולהלן תבואר המחלוקת בביאור פסוק זה.

• בנביא: בנבואתו המפורסמת של ישעיה [6] נאמר: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ, ְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן", ולהלן תבואר המחלוקת בביאור פסוק זה.

• בש"ס ובמדרשים: במסכת שבת [2] ל, ב) מבואר כי "עתידה אשה שתלד בכל יום, ועתידים אילנות שמוציאים פירות בכל יום. ובמסכת כתובות [2] הפליגו בתנובת הגפנים ואילנות הסרק לעתיד לבוא [וראה בדברי המדרש [1] שיר השירים רבה) אודות "דור שבן דוד בא" שתהא האמת נעדרת, ופני הדור כפני הכלב, וצרות רעות ורבות באות על הציבור].

 שינוי הטבע בימות המשיח

ג. כאמור לעיל, בביאור ההבטחה "וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ", הובאה במכילתא [6]  מחלוקת: "רבי יהודה אומר מעבירם מן העולם, רבי שמעון אומר משביתן שלא יזוקו". והרמב"ן בפירושו על התורה [6] כתב על דברי רבי שמעון "והוא הנכון", וביאר שבימות המשיח ישתנה טבעם של בעלי החיים, והם יחזרו להיות כפי שהיה בטבעם בתחילת הבריאה, קודם חטא אדם הראשון.

ד. גם בפירוש נבואת ישעיהו "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ", נחלקו רבותינו הראשונים, ומצאנו בזה ארבע שיטות:

[א] שיטת הרמב"ן - בפרשת בחוקותי הנ"ל [6] לפרש המקרא כפשוטו, שבימות המשיח, טבע בעלי החיים ישתנה, ואכן הזאב ידור בכפיפה אחת עם כבש, וכדעת רבי שמעון במכילתא בביאור הציווי  "וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ".

[ב] שיטת הרמב"ם - בהלכות מלכים [4] פי"ב ה"א) שמנהג בעלי החיים יהיה בעתיד כאשר הוא היום, והפסוקים הם "משלים", והנמשל, יֵשבו לבטח ואומות העולם לא יציקו להם.

[ג] שיטת הרד"ק בספר ישעיהו [6] שלא כהרמב"ם והרמב"ן [יעו"ש מה שהקשה על פירושם], ולדעתו טבע החיות לא ישתנה, כדעת רבי יהודה במכילתא, אלא שהקב"ה הבטיח הבטחה מיוחדת שבארץ ישראל החיות לא יזיקו.

[ד] שיטת הרדב"ז - בהלכות מלכים [4] פי"ב ה"א) לחלק בין ארץ ישראל לשאר הארצות. בארץ ישראל יתקיים המקרא "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ" הן כפשוטו, דהיינו שטבע בעלי החיים ישתנה, והן כמשלו, שעם ישראל ישבו לבטח מכל אויביהם. אולם בשאר העולם לא יחול שינוי בטבע בעלי החיים, והמקרא נאמר בדרך משל בלבד.

סיכום הדעות - ספר אוצרות אחרית הימים [23] הערה 24).

 ה. בכמה מסוגיות הש"ס מבוארת מחלוקת אמוראים מה יהיה בימות המשיח.

לדעת רבי חייא בר אבא ורבי יוחנן בסוגיא במסכת סנהדרין [1] צט, א) ובמסכת שבת [2] סג, א) "כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, ופליגא דשמואל דאמר אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד".

ומשמע כי לדעת רבי חייא בר אבא כל התיאורים שנכתבו בספרי הנביאים, והיינו התיאורים על שינוי הטבע באחרית הימים, נאמרו על תקופת ימות המשיח, וזאת בניגוד לדעת שמואל שסבר כי לא יהיה כל שינוי בימות המשיח בטבע העולם, מלבד גאולת ישראל משעבוד מלכויות אומות העולם.

ולכאורה נראה שנחלקו רבי חייא בר אבא ושמואל האם יהיה שינוי בטבע העולם בימות המשיח.

ומכאן תמה הכסף משנה על דברי הרמב"ם שהביא בהלכות תשובה [5] פ"ח ה"ז) את דברי רבי חייא בר אבא ש"כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל עולם הבא עין לא ראתה אלקים זולתך", ומאידך הביא בהלכות תשובה [5] פ"ט ה"ב) והלכות מלכים (פי"ב ה"ב) את דברי שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד". וכמו כן כתב הרמב"ם בפסקנות בתחילת פרק י"ב מהלכות מלכים [1] "אל יעלה על לב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג", וצ"ע.

ביישוב הסתירה בדברי הרמב"ם, הובא בשם הגר"א בכמה מקורות [ביאורי אגדות למסכת ברכות [5] ובהרחבה בספר חזון יואל [10] יעו"ש בדבריו] כי "באמת [רבי חייא בר אבא ושמואל] לא פליגי". וזאת משום ש"ב' ימות המשיח הן. בימות משיח בן יוסף, וזה תליא בזכות, כמו שאמרו (סנהדרין צח, א) "זכו אחישנה", ואם זכו היה מתחיל בתחילת האלף החמישי [כדברי הגמרא בעבודה זרה [9] "שני אלפים ימות משיח"], ואז אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד גלויות, אבל עֵשָו לא יפול בידו [והיינו דברי שמואל]. ואחר כך באלף השישי, כשיבוא הזמן "בעתה", יבוא עֵשָו עם גוג ומגוג על ה' ועל משיחו, ויפלו כולם ביד משיח בן דוד. וכשיבוא משיח בן דוד יתקיים מה שנאמר (ישעיה כה, ח) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וכל יעודי הנביאים, וזה נקרא לעתיד לבוא [והיינו דברי רבי חייא בר אבא]". וראה בספר לתשובת השנה [11] מאת הרב יוסף רפפורט, ראש כולל מרכז תורני בני ברק) במה שכתב בביאור דברי הרמב"ם.

להשלמת היריעה בנושא מהות ימות המשיח, מומלץ לעיין בספר אוצרות אחרית הימים [23]-[24] בפרטים נוספים מדברי חז"ל בתיאור ימות המשיח.

ומעתה יש להבין מה התכלית של כל התיאורים הללו, או במילים אחרות, לשם מה נועדו ימות המשיח.

•   •   •

תכלית ימות המשיח

ו. מבוארת בדברי הרמב"ם בפירוש המשניות [3] ובהלכות תשובה [5] פ"ט ה"ב) ובסוף הלכות מלכים [4] פי"ב ה"ד) והיא, ה"תאווה" של כל ישראל, נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי למצוא מרגוע להרבות בחכמה, כדי לזכות לעולם הבא, כדברי הרמב"ם בסוף הלכות מלכים: "לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בעכו"ם, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויים בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא".

אמנם דברי הרמב"ם צ"ע, שהרי כידוע לא ראוי לעבוד את הקב"ה "על מנת לקבל פרס", והיאך ניתן לומר שכל הנביאים והחכמים השתוקקו לימות המשיח "כדי שיזכו לחיי העולם". וראה הסבר הענין בספר לתשובת השנה [12].

 ביטול היצר הרע ומה תהיה ה"בחירה" בימות המשיח

ז. ממוצא הדברים שנתבארו לעיל, נבוא לבירור ענין ה"בחירה" בימות המשיח.

בסוגיית הגמרא במסכת שבת [2] קנא, ב) דרש רשב"א את הפסוק "שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ" - אלו ימי המשיח "שאין בהם לא זכות ולא חובה", וצ"ב בפשר הדברים.

וביאר הרמב"ן בפרשת נצבים [6] "לימות המשיח, תהיה הבחירה בטוב להם טבע, לא יתאווה להם הלב למה שאינו ראוי, ולא יחפוץ בו כלל... וישוב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון, שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות ולא היה לו ברצונו דבר והפכו... וזהו מה שאמר הכתוב בירמיה (לא, לב), הנה ימים באים נאם ה' נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה, וזהו ביטול יצר הרע ועשות הלב בטבעו מעשהו הראוי... וזהו שאמרו רבותינו והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ, אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה. כי בימי המשיח לא יהיה באדם חפץ, אבל יעשה בטבעו המעשה הראוי, ולפיכך אין בהם לא זכות ולא חובה, כי הזכות והחובה תלויים בחפץ".

בביאור דברי הרמב"ן, כתב רבי חיים פרידלנדר [משגיח ישיבת פוניבז'] בספרו שפתי חיים [8]-[9], שבימות המשיח יחזור העולם לתיקונו הרוחני השלם כבזמן אדם הראשון קודם החטא, ואז גם ה"בחירה" תהיה כמו ה"בחירה" שהיתה לאדם הראשון קודם שחטא "שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות ולא היה לו ברצונו דבר והפכו" - וזו כמובן "בחירה" מסוג שונה שיש לבני האדם כיום, לאחר חטא אדם הראשון, ראה בהרחבה בדבריו.

וראה עוד בדברי הרמח"ל [7] והמהר"ל [7]. ובסיכום השיטות בנדון ביטול היצר הרע בימות המשיח, בספר אוצרות אחרית הימים [25]. ובשפתי חיים [9] בשם החפץ חיים, שבימות המשיח יפסידו את בחינת "לפום צערא אגרא".

 

ימות המשיח - חלק ב - בהלכה

חלק זה של השיעור יוקדש לנדונים הלכתיים שונים אשר עתידים להתרחש בימות המשיח.

 

הברכות שנברך בקבלת משיח צדקנו

א. בשו"ת מנחת שלמה [15] מובא מכתבו של רבי שמואל הומינר, מגאוני ירושלים, שבו מנה ארבע ברכות שנברך בשעה שנקבל את פני משיח צדקנו: [א] ברוך... חכם הרזים, שבוודאי יהיו שם ששים ריבוא. [ב] ברוך... שחלק מחכמתו ליראיו. [ג] ברוך... שחלק מכבודו ליראיו. [ב] ברכת שהחיינו. ולאחר מכן הסתפק, האם ניתן לכלול את הברכה השניה והשלישית ביחד ולומר "ברוך שחלק מחוכמתו ומכבודו ליראיו", או שזהו שינוי ממטבע שטבעו חכמים בברכות. וראה במה שפלפל הגרש"ז אויערבך בדבריו.

ובספר ימות המשיח בהלכה [16] הביא מדברי ספר לב חיים שיברכו ברכה נוספת, "ברכת גואל ישראל", כסדר שתיקנו בהגדה של פסח ברכה "נודה לך שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשינו". ועוד דן שם בדברי הגר"ש הומינר והגרש"ז אויערבך שכתבו שלעתיד לבוא יברכו "שהחיינו" בביאת המשיח, וצ"ע מדוע לא יצטרכו לברך "הטוב והמטיב", לפי הכלל בהלכות ברכות שלהטבה שיש לאדם ולאנשים אחרים מברך "הטוב והמטיב".

נוסח התפילות לעתיד לבוא

ב. כיום אנו מתפללים ומבקשים מהקב"ה בתפילות שמונה עשרה שיתקע בשופר גדול ויקבץ גלויותינו, וכן שיבנה את ירושלים ויצמיח את קרן מלך המשיח - ולכאורה בימות המשיח כבר לא יהיה כל צורך בבקשות אלו, ויש לברר מה יהיה נוסח התפילה לעתיד לבוא. ובספר ימות המשיח בהלכה [15] כתב על פי דברי התשב"ץ, שבזמן בית המקדש השני גם היו מתפללים תפילת שמונה עשרה בנוסח שהתאים למציאות שבית המקדש בנוי על מכונו בתפארתו, והיו מתפללים על קיום מלכות בית דוד, ושלא יחרב בית המקדש ושלא יגלו ישראל מארצם, והוא הדין לעתיד לבוא.

 חלוקת הארץ לעתיד לבוא

ג. במסכת בבא בתרא אמרו [17] "עתידה ארץ ישראל שתתחלק לי"ג שבטים, שבתחילה לא נתחלקה אלא לי"ב". ונחלקו הראשונים האם שבט לוי מקבל חלק ונחלה לעתיד לבוא. לדעת הרשב"ם, התוספות והסמ"ג, לעתיד לבוא יטלו בני לוי חלק כמו שאר השבטים, כאמור בלשון הכתוב (יחזקאל מח, לא)  "שער לוי אחד". ולעומת זאת, אפרים ומנשה לא יטלו אלא חלק אחד, כאמור בלשון הכתוב (שם) "שער יוסף אחד".

אולם הר"ן [הובא בספר ימות המשיח בהלכה [17]] תמה על דבריהם מפסוקים בספר יחזקאל, ונקט שגם לעתיד לבוא לא יקבל שבט לוי חלק ונחלה בארץ ישראל, ואילו מנשה ואפרים יטלו כל אחד חלק גם לעתיד לבוא [ראה סיכום השיטות באנציקלופדיה תלמודית [20] אות ד].

ובביאור יסוד מחלוקתם כתב בשו"ת דברי יציב [הובא בספר ימות המשיח בהלכה [17] הערה 26]  שנחלקו בטעם שאין ללוויים חלק ונחלה, אם נאמר שהטעם כדי שלא יהיו עסוקים בעבודת האדמה, הרי שלעתיד לבוא שיעמדו זרים וירעו צאן ישראל, שפיר יוכלו הלוויים לקבל שדה וכרם כמו שאר שבטי ישראל. אבל אם הטעם ששבט לוי לא נחלו בארץ משום "שה' הוא נחלתם", והיינו שאין להם חלק בענייני העולם הזה, טעם זה יהיה שייך גם לעתיד לבוא.

וראה במה שהוסיף וביאר בספר ימות המשיח בהלכה [17]-[18] את שיטת הרשב"ם וסיעתו, היאך ישתנו דיני חלוקת הארץ לעתיד לבוא, ובמה שחקר בגדר חלוקת הארץ לעתיד לבוא כאשר יתווספו עוד ארצות שיכבשו - האם זו תוספת על החלוקה הראשונה או שתהיה חלוקה חדשה.

עוד מבואר בסוגיא בבבא בתרא [13] כי את החלק הי"ג נוטל מלך המשיח. וצ"ע שהרי מבטל מצות עשה "לאלה תחלק הארץ", וכן צ"ע היכן נוטל המשיח חלקו. וראה במה שכתב בזה בספר ימות המשיח בהלכה [19].

 כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח

ה. כתב הרמב"ם [22] "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר" [ומקור דבריו בירושלמי (מגילה פ"א ה"ה) כמובא בהגהות מיימוניות]. וכבר השיג הראב"ד שם: "דבר הדיוטות הוא זה כי לא יבטל ספר מכל הספרים", וצ"ע.

וביאר מו"ר רבי שמחה זיסל ברוידא זצ"ל [ראש ישיבת חברון] בספרו שם דרך [22] על פי דברי חז"ל במסכת נדרים (כב, ב) "אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד", שביאורם יובן על פי דברי הרמב"ן בהקדמתו לתורה, שכל הנבואות יסודן במה שכבר נכתב בתורה, ומה שראה יחזקאל וכל הנביאים  - ראו דרך התורה. ברם חלק זה של תורה אינו גילוי בדרך של לימוד רב ותלמיד כמו יתר חלקי התורה הנלמדים איש מפי איש עד למשה מסיני, אלא גילוי למצוא את הנסתר בתורה על ידי הנבואה - ותורה זו לא נמסרה לכלל ישראל על ידי משה רבנו בהר סיני, אלא נשארה טמונה וספונה בתורה עד שנתגלתה ונתפרשה על ידי הנביאים. ולכך התכוונו חז"ל במאמרם שאלמלא חטאו ישראל, היו זוכים שכל אחד ואחד "להיכנס לחדרי המלך" ולראות בתורה מה שיחזקאל הנביא ושאר הנביאים ראו. ורק מפני שחטאו לא זכו לדרגה זו, וחלק זה של התורה נמסר להם על ידי הנביאים. ונמצא שחטאם גרם להם שחלק זה של תורה אינו בדרגת תורה אלא בדרגה של דברי קבלה, והם הם ספרי הנביאים. ואלמלא שחטאו היו משיגים את החלק הזה בתורה עצמה והיה זה מכלל התורה שקיבלו בסיני, בגדר תורה, והיה בכלל החמשה חומשי תורה, ולא כפי שנמצא כיום בדרגת דברי קבלה.

 

ועל פי זה מבוארים היטב דברי חז"ל והרמב"ם שכל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח" - והיינו שלעתיד לבוא כשיהיו כלל ישראל בדרגה של "אלמלא חטאו", ממילא לא יהיה צורך בנביאים והכתובים כי יוכלו ללמוד הכל מהתורה עצמה, ותתקיים בחינת "הביאני המלך חדריו". ואכן גם לפי הרמב"ם "לא יבטל דבר מכל הספרים", אלא אדרבה, דברי הנביאים והכתובים יתעלו ויתרוממו ממדרגה של "דברי קבלה" למדרגה של תורה מסיני, והכל יהא נלמד מהתורה [ועי"ש בדבריו מדוע מגילת אסתר שונה, שגם לעתיד לבוא תישאר ספר כתורה שבכתב].

•   •   •

• הזכרת יציאת מצרים בימות המשיח - אנציקלופדיה תלמודית [21] אות ה ד"ה בכמה מצוות.

• מצוות שבטלו בזמן הגלות ועתידים לחזור לקיימן בימות המשיח - אנציקלופדיה תלמודית [20]-[21] אות ה.

• קבלת גרים לימות המשיח - אנציקלופדיה תלמודית [21] אות ה ד"ה אין מקבלים גרים.

• קיום מצוות על ידי הגויים באחרית הימים - אנציקלופדיה תלמודית [21] אות ה ד"ה בירושלמי.

• ביטול הצומות לעתיד לבוא וקביעתם כימים טובים - אנציקלופדיה תלמודית [21] אות ה ד"ה כל הצומות.

 

[*] בעריכת השיעור נעזרתי במיוחד בספרים הבאים: אנציקלופדיה תלמודית, כרך כד, ערך ימות המשיח; ספר ימות המשיח בהלכה, מאת רבי אברהם יצחק גערליציקי, ברוקלין ניו יורק, תשע"ה. ספר אוצרות אחרית הימים, מאת רבי יהודה חיון, בני ברק תשנ"ג.

עגלת קניות

Your Cart9
  • x 1 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 345.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס