שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

כבוד מלכות

תקציר השיעור

א. הקב"ה צוה את משה רבנו ואהרן הכהן "לחלוק כבוד למלכות", ואמרו חז"ל: "וכן מצינו ביעקב, יוסף, אליהו, דניאל, חנניה מישאל ועזריה, שחלקו כבוד למלכות", ויש לבאר מה החשיבות במלכות שיש לחלוק לה כבוד.

ב. עוד אמרו בגמרא: "הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו, מלכי עכו"ם אומר ברוך שנתן מכבודו לבריותיו לבשר ודם. אמר רב יוחנן, לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי עכו"ם, שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים", ודינים אלו הובאו להלכה בשו"ע, ויש לדון בפרטיהם:

ג.  מיהו ה"מלך" שמברכים על ראייתו, והאם מברכים בזמנינו על נשיאי מדינות שנבחרים במשטר דמוקרטי [דין מלכים שאין בידם סמכויות שלטוניות].

ד. ברכה על ראיית מלכה • הרואה מלך ישראל רשע, האם יברך.

ה. מה מברכים על מלך או נשיא יהודי השולט במדינה של גויים.

ו. גדרי ראיית המלך: האם צריך לראות את פני המלך ממש, או די כשרואה בכבוד המלכות [השיירה שבה נמצא המלך] • ראיית מלך באמצעות משקפת, תמונה או בשידור חי באמצעי צפיה אלקטרוניים.

ז. ברכה על ראיית מלך הלבוש בבגדים אזרחיים או כשנמצא בחדרו בארמון ולא ניכרים עליו גינוני כבוד המלכות • ברכה על מלך שלא נמצא במדינתו.

ח. דברי הפוסקים האם מותר לעבור על איסור דרבנן בכדי לראות מלכים.

ט. האם צריך להתבטל מלימודו כדי לראות פני מלכים.

י. הברכה שיברכו לעתיד לבוא בראיית מלך המשיח, שיתגלה לעינינו במהרה.

א. חז"ל [1] דרשו את הפסוק "וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות ו, יג), שהקב"ה "צום לחלוק כבוד למלכות", והפליגו שם חז"ל במעלת כבוד המלכות ואמרו: "וכן מצינו ביעקב, יוסף, אליהו, דניאל, חנניה מישאל ועזריה, שחלקו כבוד למלכות".

ואמנם בסוגיית הגמרא במסכת ברכות [1] נח, א) נתבארו הברכות שנתקנו על ראיית מלכים: "הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו, מלכי עכו"ם אומר ברוך שנתן מכבודו לבריותיו לבשר ודם". ובהמשך הסוגיא הובא מאמרו של רבי יוחנן: "לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי עכו"ם, שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים" [שאם יזכה לעולם הבא לראות גדולתם של ישראל, יבחין כמה הרבה גדולתם יותר על אומות עכשיו", עי' בפירוש רש"י בברכות [1] ט, ב). וכתב החתם סופר [3] סימן קנט) כי החיוב בכבוד המלכות "מן התורה". ובתשובה אחרת [3] סימן קצט) כתב שהעובר על מצוה זו "הוא אצלינו כמי שלא הניח תפילין". וראה בדברי כף החיים [3] ס"ק לב) נוסח "יהי רצון" שאומרים לאחר ראיית פני המלך].

הנה כי כן, מדברי הגמרא רואים אנו את החשיבות שייחסו חז"ל לראיית מלכים, ואפילו מלכי אומות העולם, שיש "להשתדל לרוץ" לקראתם, בכדי לראותם. ולא עוד, אלא שבדברי הגמרא בברכות [1] יט, א) הובא: "אמר רבי אלעזר ב"ר צדוק, מדלגים היינו על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו אלא אפילו לקראת מלכי עובדי כוכבים, שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים". ונתבאר שם כי התירו לעבור על איסור טומאה מדרבנן "משום כבוד מלכים".

ובראשית הדברים יש להבין מהו ענין החשיבות במלכות שנצטווינו לחלוק לה כבוד, וראה בדברי מו"ר הגרש"ז ברוידא, ראש ישיבת חברון, במה שכתב בספרו שם דרך [9] בביאור הדברים.

•    •    •

מיהו ה"מלך" שמברכים על ראייתו - ברכה על מלכים ונשיאים בזמן הזה

ב. ומעתה יש לברר מיהו ה"מלך" שמברכים על ראייתו, האם ההגדרה היא מי שיש בידו סמכויות שלטון מוחלטות, ובידו להמית ולהחיות. ולפי זה יתכן שצריך לברך גם על ראיית מושל או קצין שבידו סמכויות להמית ולהחיות.

או שמברכיים על "מלך" המיוחד במדינתו, ואפילו אין בידיו סמכויות שלטוניות. ונפקא מינא לברכה בזמנינו לברכה על מלכים או נשיאי מדינות שנבחרים במשטר דמוקרטי, והחלטותיהם כפופות לערכאות ממשל ושיפוט.

והנה בגמרא הנ"ל [1] הודגשה ראיית "מלך" בדווקא, אולם בירושלמי [2] הובא מאמרו של רבי יוחנן בנוסח אחר: "מצוה לראות גדולי המלכות לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות". ומשמע שמברכים גם על "גדולי מלכות", שאינם המלך בדווקא, ואף יש להשתדל ולרוץ לראותם [ועי' בשו"ת שבט הלוי [6] במש"כ בזה].

וכתב הראב"ד (רבי אברהם ב"ר יצחק מנרבונה, בעל ספר האשכול; הובא באורחות חיים [2] "כללו של דבר, כל מי שהוא חשוב בשולטנותו כמלך, ודן והורג במשפט, ואין מי שמשנה על דבריו מהן ללאו ומלאו להן, כמלך הוא, ומברך עליו שחלק מכבודו ושנתן מכבודו". ולמדנו מדבריו כי מברכים בשם ומלכות גם על ראיית שליט, בתנאי:

[א] שהוא חשוב בשולטנותו כמלך. [ב] דן והורג במשפט. [ג] אין מי שמשנה על דבריו מהן ללאו ומלאו להן.

 

ג. על פי דברי הראב"ד כתב הרדב"ז [4] במענה לשאלה האם מברכים על ראיית ה"באשה" [שר] שנשלח על ידי מלך מצרים, כי "הטוב והישר בזה לברך בלא שם ומלכות", שהרי "המלך משנה דבריהם מהן ללאו ומלאו להן על ידי כתבים ומאמרים כאשר אנו רואים בעינינו".

וכן מבואר בדברי החתם סופר [3] שכתב: "גדר המלך לענין ברכה הוא כל שבידו להמית ולהחיות אפילו בעירו. ובמדינת ריי"ך מברכין על כל דוכסיהם מפני שהמדינה היא שלהם, ואין עליהם שום אימת מלך, וגם בנימוסיהם שאין המלך מתחתן אלא במלך אחר או עם דוכסי רייך, שהמה נחשבים מלך ממש. וגם בניהם נקראים פרינצן [נסיכים] כמו בני מלכים וזה ידוע לכל מי שיודע קצת בנימוסי מדינות" [ובהמשך דבריו חידש החתם סופר שמברכים על ראיית מלך או הדוכס גם כשאינו נמצא במדינת מלכותו].

וכדברי הרדב"ז נקט לדינא המשנה ברורה [2] ס"ק יב) "השלטונים שאין עול מלך עליהם לשנות דבריהם ודן והורג במשפט, מברך עליהם. ועל השרים שממנה המלך בכל עיר ועיר, טוב וישר לברך בלא שם ומלכות".

אמנם התנאי בברכה "שנתן מכבודו לבשר ודם", שאדם זה בידו להמית ולהחיות, נאמר רק על שליט שאינו מלך המיוחס מזרע המלוכה, ועליו נאמרו התנאים הנ"ל שיש בידו סמכות בלתי מוגבלת להמית ולהחיות. אולם על מלך שהוא "המיוחד בעם" מברכים, ואף שאין בידו סמכות בלתי מוגבלת להמית ולהחיות, כפי שמצוי בזמנינו ברוב המדינות שיש בהם מלכים, ולכן מברכים על ראיית מלכת אנגליה גם כיום, וכפי שפסק הגר"ש ואזנר בשו"ת שבט הלוי [6] "וכן פשוט בעיני דאפילו אין בידה להרוג ממש בלי התייעצות עם ראשי השלטון, מכל מקום היות היא או הוא היותר מכובדים בעמם, וחולקים להם כבוד שאין דוגמתו, ראוי לברך עליהם שנתן מכבודו. וכן יראה להדיא מתשובת הרדב"ז [4], דאין המדובר אלא מאלו שנתמנו ע"י המלך, שחסרון רשות להרוג הוא סימן על חסרון גדולתם, לא במלך עצמו שאין תכסיסי החוק מונעים הברכה כיון שהוא מלך באמת". וכן נקט בשו"ת תשובות והנהגות [6].

 

ד. ממוצא הדברים דנו הפוסקים האם מברכים על ראיית נשיאי המדינות שנבחרים במשטר דמוקרטי, החלטותיהם כפופות לבתי נבחרים, ואין בידם סמכות בלתי מוגבלת להרוג.

רבי כלפון משה הכהן [מגדולי רבני ג'רבה בתוניס, נפטר בשנת תש"י] כתב בשו"ת שואל ונשאל [4] לברך גם על "נשיא הרפובליקה, הגם שהעם הם הנותנים לו כח ובחירה ובידם לשנותו, מ"מ מלך גמור הוא שהרי עתה יש בידו אותו הכח והשולטנות, וגם כן יש לו הכח להכריע בפרטים מיוחדים לשעה ולדורות, ולשפוט ולהעניש ולבטל כל חוק ומשפט אם יראה לו צורך שעה". וגם רבי משה שטרן [אב"ד דעברצין, הונגריה, ואחר כך בניו יורק] פסק בשו"ת באר משה [6] כי "פרעזידענט [נשיא] שאי אפשר להוציא משפט מות בלא חתימתו, מברכים עליו ברכת המלך".

והגר"ע יוסף הוסיף בשו"ת יחוה דעת [7] "נראה שהואיל ויש בידו של נשיא מדינה לקבל או לדחות המלצת חנינה על מי שנידון למות על ידי בתי המשפט המוסמכים לכך, נמצא שסמכות דיני נפשות מסורה בידו, והרי הוא כמלך שדן והורג במשפט". אולם בשו"ת תשובות והנהגות [6] כתב שאין לברך על נשיא מדינה בשם ובמלכות "כיון שמעמדו תלוי ועומד בהחלטת בית הנבחרים", עי"ש.

מכל מקום נראה כי למעשה אין לברך על נשיאי מדינות בזמנינו מטעם אחר, כדלהלן.

גדרי ראיית המלך

ה. יש לדון האם צריך לראות את פני המלך ממש, או די כשרואה בכבוד המלכות.

בשערי תשובה [2] הביא בשם מהר"י יצחקי: "הרואה המלך בים בספינה קטנה והיא מכוסה ובל יראה המלך עצמו, אך יודעים בבירור שהמלך שם, יכול לברך, וראיה מרב ששת [עי' בסיפור המובא בגמרא בברכות [1] נח, א] דהוי סגי נהור ואפילו הכי בירך". ומשמע מדבריו שאין צורך לראות את המלך בדווקא, אלא די בכך שרואה את כבוד המלכות. ובשו"ת יחוה דעת [7] כתב להוכיח מכאן שלא כדעת האחרונים שנקטו שאין לברך על מלך הלבוש ב"בגדים אזרחיים", אולם למעשה הכריע שם שיברך בלא בשם ומלכות. וכן דעת התשובות והנהגות [6] שאם אין המלך לבוש בבגדי המלכות ומלווה בפמליא מכובדת, אין לברך בשם ומלכות [והדבר מוסבר על פי דברי מו"ר הגרש"ז ברוידא [9] שענין כבוד המלכות הוא משום ההשגה ב"מלכותא דארעא" שהיא כעין "מלכותא דרקיעא", ועל כן עיקר הברכה כאשר ניכר כבוד המלכות]. ולפי זה חידש שלכאורה אין לברך על ראיית מלך כשנמצא בחדרו בארמון ולא ניכרים עליו גינוני כבוד המלכות, אולם בסיום דבריו כתב: "אבל שמעתי שהגרי"ח זוננפלד שנפגש עם מלך ירדן בסתר באוהל בירך, ומשמע שאפילו לא מופיע בכבודו מברכים על עצם הראיה". אמנם כשמדובר בראיית נשיא מדינה, אין לברך בשם ומלכות.

ועל ראיית המלך בשידור חי באמצעי צפיה אלקטרוניים, אין מברכים - עי' בשו"ת בצל החכמה [5] סימן יח).

• ברכה על ראיית מלכה - ראה בדברי שו"ת בצל החכמה [5] סימן יט), שבט הלוי [6] ותשובות והנהגות [6].

• מה מברכים על מלך או נשיא יהודי השולט במדינה של גויים - שו"ת שואל ונשאל [4].

• האם מותר לעבור על איסור דרבנן בכדי לראות מלכים - עי' בדברי המג"א [3] ובמחצית השקל [3] במש"כ בביאור דבריו. ולמעשה כתב המשנה ברורה [2] "ומותר לטמא בטומאה של דבריהן מפני כבודן בין למלכי ישראל, ובין למלכי אומות העולם". וראה בנדון זה בדברי האור שמח [4], ובאינצקלופדיה תלמודית [7].

•  האם צריך להתבטל מלימודו כדי לראות פני מלכים - המשנה ברורה [2] ס"ק יג) הביא את דברי הספר חסידים [2] "אם רואה פעם אחת המלך, לא יבטל יותר מלימודו לראותו אם לא שבא בחיל יותר ובכבוד גדול יותר".

•  הברכה שיברכו לעתיד לבוא בראיית מלך המשיח, שיתגלה לעינינו במהרה - הליכות שלמה [7].

סיכום - פסקי תשובה [8].

עגלת קניות

Your Cart2
  • x 2 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
סה"כ: 80.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס