שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

כניסה לבית כנסת

תקציר השיעור

כניסה לבית הכנסת

שלא למטרות תפילה או לימוד

א. במשנה במסכת מגילה מובא שאין עושים בבית כנסת "קפנדריא" [דרך מעבר]. ובסוגיא שם מבואר: "בתי כנסיות אין מטיילים בהם, ואין נכנסים בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים". ועוד מבואר שם, כיצד ינהג הנכנס לבית הכנסת כדי לקרוא לחברו. ויש לדון האם גדר האיסור לעשות "קפנדריא" הוא מפני שנכנס לבית הכנסת שלא לצורך מצוה או שזהו איסור "בעצם".

ב. עוד דנו הפוסקים האם מותר לעשות קיצור דרך בבית הכנסת, או להיכנס אליו מפני החמה והגשמים על ידי שהיה מעט בבית הכנסת או כשנכנס ואומר פסוק [מה צריך ללמוד והמנהג למעשה].

ג. קיצור דרך במקום שהיתה דרך לעבור קודם שנבנה בית הכנסת.

ד. כניסה לצרכים פרטיים • אחרי קידוש לבנה להחזיר את הסידור.

ה. קיצור דרך כדי להגיע לבית הכנסת אחר או לשאר דבר מצוה.

ו. לעבור דרך בית הכנסת לחדר תפילה שבצדו • חדר שהכניסה אליו רק דרך היכל בית הכנסת • לקצר את הדרך ליציאה מבית הכנסת דרך הבימה.

ז. קיצור דרך מחדר לחדר בתוך בית הכנסת • כאשר יש שלושה בתי כנסת, והוא יושב בראשון ורוצה לעבור דרך השני לקחת ספר מבית הכנסת השלישי.

ח. מעבר דרך בית הכנסת למשרד [בחדר צדדי] שאין לו כניסה ממקום אחר.

ט. "קפנדריא" דרך חצר בית הכנסת • דרך פרוזדור או מבואה המובילים לבית הכנסת • דרך עזרת נשים • דרך בית כנסת זמני.

י. ההבדל בין איסור "קפנדריא" בהר הבית לאיסור "קפנדריא" בבית הכנסת.

א. במשנה במסכת ברכות [1] מובא: "לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו, ולא יעשנו קפנדריא". ופירש הרע"ב: "קפנדריא - ליכנס בפתח זה ולצאת בפתח שכנגדו כדי לקצר הילוכו דרך שם", והביא את פירוש הגמרא במסכת בברכות [1] ובמגילה [2] בנדון האיסור לעשות "קפנדריא" בבית כנסת: "מאי קפנדריא, כדאמרי אינשי  אדמקיפנא דרי אעול בהא", ופירש רש"י שם: "בעוד שאני מקיף כל שורות הבתים הללו אכנס כאן לקצר דרכי". כלומר, "קפנדריא" היא "דרך מעבר" שנועדה לקיצור הדרך, ומבואר שאסור לעשות זאת דרך בית כנסת [ולהלן יבואר הטעם].

עוד מובא בסוגיא בברכות [1] ובמגילה [2] "אמר רבי אבהו אם היה שביל מעיקרא [קודם שנבנה עליו בית כנסת, רש"י], מותר לעשותו קפנדריא" [אמנם במסכת מגילה [2] כז, ב) מסופר על רבי אלעזר בן שמוע שאמר כי זכה לאריכות ימים בגלל שלא עשה מימיו "קפנדריא לבית הכנסת". וביאר הרשב"א [2] שוודאי אין כוונתו לומר שנזהר מלעשות איסור בעשיית "קפנדריא", אלא שהחמיר על עצמו לא לעשות "קפנדריא" גם במקום שהיה שביל מעיקרו, שאין בזה איסור מעיקר הדין].

ועוד מובא בסוגיא בברכות [1] ובמגילה [2] "אמר רב נחמן בר יצחק, הנכנס על מנת שלא לעשות קפנדריא, מותר לעשותו קפנדריא. ואמר רבי חלבו אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת להתפלל מותר לעשותו קפנדריא, שנאמר (יחזקאל מו, ט) וּבְבוֹא עַם הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' בַּמּוֹעֲדִים הַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹן לְהִשְׁתַּחֲוֹת יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב" [ובביאור הגר"א הביא את גירסת הרי"ף והרא"ש "מצוה לעשותו קפנדריא"; הובא במשנה ברורה [4] ס"ק כא), וראה במקור חיים [4]].

גדר האיסור להיכנס לבית הכנסת שלא למטרת תפילה או לימוד

ב. ויש לדון מהו גדר האיסור להיכנס לבית הכנסת שלא למטרת תפילה או לימוד אלא לעשותו "קפנדריא", או לקרוא לחברו. רש"י פירש ביסוד השאלה כיצד ינהג הנכנס לבית הכנסת כדי לקרוא לחברו, וזה לשונו: "מאחר שאין נכנסים בהם שלא לצורך". ומשמע שגדר האיסור הוא מפני שנכנס לבית הכנסת שלא לצורך מצוה. וכן מפורש בדברי הרמב"ם שכתב בנדון האיסור לעשות קפנדריא [2] הלכה ח) "לא יעשנו קפנדריא כדי שיכנס בפתח זה ויצא בפתח שכנגדו לקרב הדרך, שאסור ליכנס בהן אלא לדבר מצוה".

אולם רבנו בחיי כתב בספרו כד הקמח [2] "ואין עושין אותו קפנדריא, לפי שזה דרך בזיון, שמשמש בו כמי שמשתמש באחד הבתים". וכעין זה רבי יצחק אבוהב בספרו מנורת המאור [2] "והנכנס לבית הכנסת לצרכו ולעבור דרכו נמצא מבזה אותו ומיקל בו". ומשמע מדבריהם שהאיסור אינו מפני שנכנס לבית הכנסת שלא לצורך מצוה אלא זהו איסור "בעצם" בגלל שמבזה את קדושת בית הכנסת, כשמשתמש בו לתשמישי חולין. ובשו"ת משנת יוסף [6] דייק מדברי השו"ע בסידור ההלכות, שנקט כטעם זה. וכתב נפק"מ בין הטעמים, אם נכנס לעשותו "קפנדריא", ולפני שיצא מהצד השני נזכר או נודע לו שעושה איסור - לפי הטעם שמבזה את בית הכנסת ודאי אין להמשיך לצאת בצד השני, אך לפי הטעם שהאיסור שנכנס שלא לדבר מצוה, הרי כבר נכנס, וגם אם יחזור לאחוריו לא תיקן את האיסור [וראה במש"כ בענין זה, בביאור ההבדל בין איסור "קפנדריא" בהר הבית לאיסור "קפנדריא" בבית הכנסת, בשיעורי רבי משולם דוד סולובייצ'יק [5], ראש ישיבת בריסק].

עוד יש לציין לדברי רבי יוסף חיים זוננפלד [רבה של ירושלים] שכתב בשו"ת שלמת חיים [6] שאף שמלשון השו"ע "שלא יהא נראה כאילו נכנס לצורכו", היה קצת משמע שהאיסור להיכנס לבית הכנסת שלא למטרות תפילה או לימוד הוא משום "מראית עין", יש לומר שאיסור זה הוא גם כאשר אף אחד לא רואהו משום "מורא" בית הכנסת.

העצה לומר פסוקים או לשהות בבית הכנסת כאשר נכנס שלא למטרות לימוד

ג. במשנה ובסוגיית הגמרא במגילה [1] כח, א-ב) נתבארו דינים נוספים בהלכות קדושת בית הכנסת:

"תנו רבנן, בתי כנסיות אין מטיילים בהם, ואין נכנסים בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים". ועוד מבואר שם, כיצד ינהג הנכנס לבית הכנסת כדי לקרוא לחברו: "אי צורבא מרבנן הוא לימא הלכתא, ואי תנא הוא לימא מתניתא, ואי קרא הוא לימא פסוקא [אם הנכנס תלמיד חכם, יאמר דבר הלכה או משנה או פסוק],  ואי לא, לימא ליה לינוקא אימא לי פסוקיך [יאמר לתינוק לומר פסוק שרגיל בו], אי נמי נישהי פורתא וניקום" [ואם אינו אומר בעצמו או שמבקש מתינוק לומר פסוק, ישהה קצת בבית הכנסת וילך לדרכו]. דינים אלו נפסקו להלכה בשו"ע [4]. ועי' במשנה ברורה [4] ס"ק יב) שאין להקדים את הקריאה לחברו לאמירת הפסוקים "דיהיה נראה דאמירת הדבר תורה הוא רק טפל" [וראה בספר מאיר עוז [9] במש"כ האם סדר העצות שמבואר בגמרא הוא בדווקא, ובביאור לשון השו"ע "או ישהה מעט ואח"כ יצא, שהישיבה בהם מצוה" - האם צריך לשבת או רק לשהות. ועי"ש גם במנהגים לומר את הפסוק הקצר ביותר בתורה "אָדָם שֵׁת אֱנוש"  (דברי הימים א א, א) או פסוק שהוא גם דבר הלכה "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" (שמות כב, יז)]

אמנם, כאשר רוצה להיכנס לבית הכנסת מפני החמה או גשמים, כתב המשנה  ברורה [3] ס"ק ד) שלא מועיל שיקרא או ילמד מעט בכניסתו לבית הכנסת "מאחר שיכול להיכנס לבית של חול להינצל מהחמה והגשמים", ובשער הציון (ס"ק ב) הוסיף: "ולא דמי למה שהתיר בגמרא על ידי עצה זו כשצריך לקרוא לאיזה אדם, התם אין לו עצה אחרת". אולם בערוך השלחן [4] כתב שאמירת פסוק מתירה כניסה לבית הכנסת מפני הגשמים "אף שנראה שנכנס מפני זה, מכל מקום מכיון שלומד פסוק או הלכה, לא מינכר כל כך שנכנס מפני הגשמים והחמה והצינה".

וכאשר נכנס לבית הכנסת לעשות "קפנדריא", כתב הביאור הלכה [4] ד"ה לעשותו) שאם שהה בו או קורא מעט, אין בכך איסור [וצ"ע מה ההבדל בין דין "קפנדריא" לדין הנכנס מפני החמה או הגשמים]. וכן מבואר בן איש חי [4] שכתב: "אם נכנס בפתח זה ולמד בבית הכנסת מזמור תהלים, שרי לצאת בפתח השני, דהוי נכנס לצורך מצוה, ומיהו טוב לשהות מעט שם, שאז יהיו בידו שתי מצוות, לימוד ושהיה".

לעומתם, בשו"ת משנת יוסף [6] אות ו) הביא את דעת המחמירים בזה, וכן נקט הגרש"ז אויערבך כמובא בשמו בספר הליכות שלמה [8], וביסס את הוראתו על דברי האור שמח [3] בביאור סדר ההלכות של הרמב"ם, יעו"ש.

כאשר נכנס לבית הכנסת לצורך מצוה ולא לצורך תפילה או לימוד

ד. הביאור הלכה [4] ד"ה לקצר) הביא את דברי הרמב"ם הנ"ל [2] בטעם איסור "קפנדריא", משום "שאסור ליכנס בהם אלא לדבר מצוה", ואת דברי הפרי מגדים שכתב: "ואם הוא הולך לדבר מצוה אפשר דשרי". אך הביאור הלכה כתב שאין הוכחה מדברי הרמב"ם להקל בזה "דהרמב"ם מיירי דהכניסה לבית הכנסת היה בשביל דבר מצוה, דאז ממילא מותר אחר כך גם כן קצר דרכו, משא"כ בזה שנכנס בכוון דרך בית הכנסת רק כדי לקצר דרכו, והמצוה שמקוה לעשותה, הלא יוכל לעשותה אפילו אם לא יעשה הבית הכנסת קפנדריא, מסתברא דאסור".

אולם הבן איש חי [4] והערוך השלחן [4] נקטו להלכה להקל כדעת הפרי מגדים.

• אחרי קידוש לבנה להחזיר סידור - בספר מאיר עוז [9] כתב שאין איסור, כי אינו נכנס לצורכו אלא לצורך בית הכנסת.

דיני עשיית "קפנדריא למעשה

ה. בקיצור דרך מחדר לחדר בתוך בית הכנסת או מעבר דרך בית הכנסת לחדר תפילה שבצדו, אין כל איסור, יעו' במשנת יוסף [6] ובשו"ת אבני ישפה [8].

• מעבר דרך בית הכנסת למשרד [בחדר צדדי] שאין לו כניסה ממקום אחר - ראה בשו"ת ציץ אליעזר [7], שיש להקל אם יעשו במשרד צרכי מצוה, וכמו כן בכל פעם שיכנס ישתדל לשבת מעט ולומר פסוק.

• כאשר יש שלושה בתי כנסת - והוא יושב בראשון ורוצה לעבור דרך השני לקחת ספר מבית הכנסת השלישי, דן בשו"ת שבט הלוי [8], שיתכן ובנין שנעשה בצורה כזו יש לדונו כבית כנסת אחד, אך למעשה "הדברים שקולים".

• לקצר דרך במעבר דרך הבימה - ראה בחידושו של המקור חיים [4] שיש לאסור בגלל שיש בה "קדושה יתירה".

 "קפנדריא" דרך חצר בית הכנסת, פרוזדור או עזרת נשים

המהרי"ל [2] אמר שאסור לעשות "קפנדריא" אפילו דרך החצר שלפני בית הכנסת "כי אף לשם  מתפללים הבחורים ושאר העם, רובם כששוהים [דהיינו מאחרים] לבוא לבית הכנסת, והוי מקדש מעט". אבל בערוך השלחן [4] כתב שאיסור "קפנדריא" הוא "דווקא בבית הכנסת עצמו, אבל לעבוד דרך חצר בית הכנסת לקצר הדרך מותר, ומעשים בכל יום יוכיחו, וכן דרך פרוזדור של בית הכנסת מותר לקצר". ועי' במאיר עוז [9] שהביא את המנהג להקל בזה.

ובספר הליכות שלמה [8] מובא בשם הגרש"ז אויערבך, שמקום שהיה מתחילה פרוזדור לבית כנסת, ואחר כך קבעו גם אותו לתפילה, מותר לעבור דרכו לבית הכנסת הראשון כרגיל, כי אין בכוחם לאסור הילוך זה שהחזיקו בו הרבים ובהערה מוזכר, שכן נהג הגרש"ז למעשה בבית הכנסת "הגר"א" בשכונת שערי חסד בירושלים, שבו התפלל.

סיכום - פסקי תשובות [8].

• דרך בית כנסת זמני - ראה בספר מאיר עוז [9]  שיש לאסור.

עגלת קניות

Your Cart7
  • x 3 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 4 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 220.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס