שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

כתיבה בחול המועד

תקציר השיעור

א. במשנה מפורשים דיני כתיבה בחול המועד: "ואלו כותבים במועד, קידושי נשים, גיטין ואגרות של רשות. אין כותבים שטרי חוב במועד, אין כותבים ספרים תפילין ומזוזות במועד, ואין מגיהים אות אחת". וצ"ב איזה מלאכת כתיבה נאסרה במועד ואיזה כתיבה הותרה, ומדוע.

ב. במלאכת הכתיבה מצינו חילוק בין מעשה אומן [המותר לצורך דבר האבד או לצרכי הרבים כשהם מצרכי הגוף] למעשה הדיוט [המותר גם לשאר צרכי המועד]. וצ"ב איזה כתב נכלל במעשה ההדיוט.

ג. בעיקר היתר כתיבה שהיא מעשה הדיוט צ"ע האם הענין נמדד ע"י הפעולה או ע"י תוצאה, ונפקא מינא לכתיבה במכונת כתיבה • חתימה בחותמת • צילום • הקלטה • פיתוח תמונות.

ד. עוד דנו הפוסקים האם מותר לכתוב בחול המועד בכתב משיט"א [המכונה בלשון הרמ"א "כתב שלנו", דהיינו הכתב המעוגל הרגיל אצלינו], והאם צריך לשנות מהכתיבה הרגילה ובאלו אופנים [כל השורות או שורה ראשונה עקומה].

ה. סוגי הכתב: כתב עברי מרובע אותיות לועזיות מספרים ציורים.

ו. כתב שאינו מתקיים: כתיבה במחשב וצריבה על הדיסק צילום במצלמה דיגיטלית קישוטי עוגות באותיות וציורים כתיבה בגיר על הלוח.

ז. כתיבת חשבונות והוצאות שטרי כתובה ותנאים הדפסת עיתונים במועד.

ח. כתיבה לצרכי רבים: החלטות אסיפת הנהלת מוסד מודעה על דרשה או זמני תפילות כתיבה לצורך צדקה או השבת אבידה.

ט. כתיבת דברי תורה: חידושים שנתחדשו במועד סיכום הלימוד בכתב כתיבת תשובה הלכתית צילום חידושי תורה בדיקת מבחנים בגמרא.

א. במשנה במסכת מועד קטן [1] מפורשים דיני כתיבה בחול המועד: "ואלו כותבים במועד, קידושי נשים, גיטין ואגרות של רשות" [ופירש רש"י: "אגרות של רשות, צווי וקיום של שלטון". אבל תוספות הביאו פירוש נוסף בשם הירושלמי, שהכוונה לאגרות של "פריסת שלום"]. ובמשנה הסמוכה אמרו: "אין כותבים שטרי חוב במועד [וכתבו תוספות (ד"ה אין) שלצורך המועד או בדבר אבד, מותר], אין כותבים ספרים תפילין ומזוזות במועד, ואין מגיהים אות אחת".

ובתוספתא [1] מובא: "כותב אדם חשבונותיו במועד, ומחשב אדם יציאותיו במועד". וצ"ב איזה מלאכת כתיבה נאסרה במועד ואיזה כתיבה הותרה, ומדוע.

והנה הכלל המתבאר בדברי הבית יוסף [3]-[4] הוא, שבמלאכת הכתיבה יש הבדל בין מעשה אומן המותר לצורך דבר האבד או לצרכי הרבים, לבין מעשה הדיוט המותר גם לשאר צרכי המועד. וצ"ב איזה כתב נכלל במעשה ההדיוט.

ובכן, כתב "אשורי" שבו נכתבים ספרי תורה תפלין ומזוזות, הוא לכל הדעות מעשה אומן, ופשיטא שאסור לכתוב כתב זה במועד, כדברי המשנה [1] וכפי שנפסק בשו"ע [5] סע' א).

וכתב הרמב"ם [1] "ומותר לכתוב אגרות של שאלת שלום במועד, וכותב חשבונותיו ומחשב יציאותיו, שכתיבות אלו אין אדם נזהר בתיקונן מאד, ונמצאו כמעשה הדיוט במלאכות". ובמגיד משנה (שם) הביא את דברי הרמב"ן: "שמעשה הדיוט הם, שכל אדם כותב כפי מה שיזדמן לו, ולפיכך אין צריכים שינוי. וכן כותב חשבונותיו שבתוספתא, מפני מלאכת הדיוט וצורך המועד הותרו. ויש אומרים [שהותרו במועד] משום דבר האבד [דעת הראב"ד בהשגות שם, וכן דעת הרשב"א בתשובה [2] "דחשבונות של הוצאות כדבר האבד, שהכל תלוי בזכרון ושמא לא יזכור ויאבד ממונו]".

אבל בהגהות מיימוניות (שם) הביא את דעת הבה"ג כי "בשאר כתבים" [דהיינו "אגרות שלום"] כותבים שלא כדרכם כדי לשנות משאר יומי. וכן נהג מהר"ם להחמיר ולכתוב בשינוי אותיות שבורות ומופרדות באמצעיתם". וכן מפורש בתוספות בסוגיא במועד קטן [1] יט, א ד"ה וטווה) "ויש כותבים על ידי חילוק האות, וכן היה עושה רבי זקני, והיו"ד שאי אפשר היה כותב בכתב הפוך". ובבית יוסף הביא את דברי הרוקח, שהתיר לכתוב משכונות בחול המועד על ידי שינוי משום דבר האבד. ואמנם הקשה עליו הבית יוסף: "שהרי דבר האבד אין צריך שינוי".

כתב משיט"א - כתב שלנו מעוגל

ב. ממוצא הדברים דנו הפוסקים האם מותר לכתוב בחול המועד בכתב משיט"א, המכונה בלשון הרמ"א [5] סע' א) "כתב שלנו שאינו מעשה אומן", דהיינו הכתב המעוגל הרגיל אצלינו (שער הציון שם ס"ק ח), והאם צריך לשנות מהכתיבה הרגילה ובאלו אופנים [כל השורות או שורה ראשונה עקומה, כדלהלן].

התוספות במועד קטן [1] יט, א ד"ה וטווה) כתבו: "ומה שנהגו לכתוב בעוגל, לא מצינו היתר", עי"ש. והב"ח [3] סע' ד) כתב "דעל פי דברי הרוקח נהגינן שלא לכתוב אפילו מעשי"ט בלא שינוי היכא דליכא דבר האבד, והשינוי צריך שיהא בכתיבת כל אות ואות שלא יהא כתיקונו, ומוהרא"י [תרומת הדשן [2]] החמיר עוד אפילו בצרכי רבים".

והבית יוסף [4] סע' ה) הביא את דברי תרומת הדשן, וכתב "ואין דבריו מחוורים כלל, דמשמע ודאי דלא חשיבא כתיבה מלאכת אומן אלא כגון כתיבת סת"ם, אבל כתיבת אגרות ודאי מעשה הדיוט". ועוד הביא הבית יוסף את דברי רבנו ירוחם, שרבנו תם התיר לכתוב בחול המועד בכתיבת משק"י שהיא כתיבה דקה בלא שינוי", וכתב הבית יוסף על דבריו: "ואין זה ברור בעיני". וכן נקט הדרכי משה שכתב: "וכן נראה דהרי בימי האחרונים היה נוהג כתיבת משיט"א ואפילו הכי הצריכו שינוי".

להלכה: הבית יוסף התיר לכתוב אגרות שלום בחוה"מ גם ללא שינוי. אולם הדרכי משה כתב: "וכן נראה אליבא דהלכתא, אך במקומות אלו נוהגים לשנות, וכן ראוי להורות לכתחילה, והמיקל במקום שאין מנהג לא הפסיד".

וברמ"א [5] סע' א) כתב "ולצורך רבים יש אוסרים כל שאינו צורך המועד", והיינו דעת התרומת הדשן[2]. וביאר המשנה ברורה (ס"ק ג-ד) דהיינו בכתב שלנו, וטעמם "דסתם כתיבה מעשה אומן הוא". והוסיף הרמ"א "ויש מתירים", והיינו דעת הבית יוסף הנ"ל. ובטעמם ביאר המשנה ברורה: "דכל כתיבה זולת סת"ם אפילו בכתב מרובע, הוי מעשה הדיוט שאין אדם מקפיד לכתוב אותם כתיקונם". וציין המשנה ברורה (ס"ק ה) למבואר להלן [6] סע' ה) דאף בזה הכתב נהגו להחמיר ולשנות, ומכל מקום בענייננו שהוא צרכי הרבים אין צריך לשנות".

ולמעשה: כתב שם המשנה ברורה (ס"ק לד-לה) שהמחמיר לעשות שינוי בכתיבת כל השורות באלכסון יחמיר לעצמו, ונוהגים לשנות קצת לעשות השורה עליונה עקומה [ובביאור הלכה שהביא את דעת היעב"ץ בחיבורו מור וקציעה [6] שהחמיר בזה, וכתב: "ואף שהעולם נהגו להקל בזה, אין למחות בידם שיש להם על מי שיסמוכו, מ"מ טוב לחוש לדבריו אם לא לצורך גדול, ובפרט לענין פרקמטיא שאינה אבודה, בודאי נכון למעט לכתוב אודות זה בחול המועד כל מה שיוכל"].

סוגי הכתב: בספר פני השלחן [10] כתב שכל האמור לעיל מדובר בכתיבה "סתמית", אולם אם הכותב מדייק מאד שיהיה כתב נאה ומיוחד, או שכותב באותיות גראפיות, הרי זה "מעשה אומן". ועי"ש במה שהביא מדברי הפוסקים בנדון כתיבה באותיות לועזיות ומספרים. ובספר חוט שני [8] פסקי רבי ניסים קרליץ, אב"ד בני ברק, אות ג) כתב שבכלל איסור הכתיבה לצייר ציורים.

כתיבה לצרכי רבים: עי' בספר פני השלחן [10]  במש"כ בפרטי דין זה, דהיינו כתיבת החלטות אסיפת הנהלת מוסד או מודעה על דרשה או זמני תפילות, שאין צורך לעשות שינוי, אולם בספר חוט שני [8] אות ג) כתב שמודעות להודיע על "שלום זכר" וכן על "השבת אבידה" יכתוב בכתב שלנו ובשורות אלכסון. ועי' בפסקי תשובה [13] אות ט).

הגדרת מעשה אומן - במעשה או בתוצאה

ג. בעיקר היתר כתיבה שהיא מעשה הדיוט יש לדון האם הענין נמדד ע"י הפעולה או ע"י תוצאה, ונפקא מינא לכתיבה במכונת כתיבה, חתימה בחותמת, או הדפסה במדפסת, וכן משלוח פקס, צילום, או צילום מסמכים.

דעת הגרש"ז אויערבך המובאת בשמירת שבת כהלכתה [7] הערה רט) שכתיבה במכונת כתיבה וחותמת אין זה נחשב מעשה אומן, ומותר לצורך המועד. וכן דעת הגר"מ פיינשטיין המובא בספר פני השלחן [11]. אולם לדעת  הגר"נ קרליץ המובא בספר חוט שני [9] שמעשה הלחיצה על הכפתור הוא חלק ממעשה האומן של המכונה, ולכן אסור גם לצורך המועד להדפיס במדפסת. וכן נקט לאיסור להדפיס במדפסת בשמירת שבת כהלכתה [7] הערה ריא).

 צילום והקלטה - בשמירת שבת כהלכתה [7] פרק סח סע' ל; פרק סז סע' יט) התיר לצורך המועד, או אם חושש שלא תחזור הזדמנות זו לאחר המועד [אבל פיתוח תמונות אסור]. וכן הביא בספר פני השלחן [11] בשם האגרות משה והבאר משה שהתירו לצלם במועד. ברם בספר חוט שני [9] הביא כי החזון איש אסר לצלם במצלמה במועד, כי אין זה בגדר "דבר האבד", עי"ש בדבריו .

כתיבה במחשב וצריבה על הדיסק - ודאי אינו נחשב כמעשה אומן, ולכן הותר לצורך המועד, יעו' בחוט שני [9]. ובשמירת שבת כהלכתה [7] פרק סו סע' נה) הוסיף שבכתיבה במחשב מוגדר הכתב "כתב שאינו מתקיים", ואין בכך איסור [אמנם "הזנת" המחשב בנתונים ע"ג הדיסק נחשבת פעולת בונה, ואסורה אם אינה לצורך המועד או בדבר האבד]

• צילום במצלמה דיגיטלית - פני השלחן [11].

• קישוטי עוגות באותיות וציורים - בשמירת שבת כהלכתה [7] פרק סו סע' נה) הביא בשם הגרש"ז אויערבך שיש להקל מכיון שאין זו כתיבה גמורה. ובפני השלחן [11] כתב שהדבר תלוי מאד באופן הקישוט, וכאשר הוא אומנות יש לאסור. ועי' בפסקי תשובה [13] אות טו) במש"כ בנשון זה, ובנדון כתיבה בגיר על הלוח או בלורד נמחק.

• הדפסת עיתונים במועד - בשמירת שבת כהלכתה [7] פרק סח סע' יג)

כתיבת דברי תורה

ד. בשו"ת הרשב"א [2] כתב: "אבל חידוש ששמע בעיונו, זה באובנתא דלבא תלי, ולאחר המועד עשוי הוא לחזר שמועותיו ויבין כמו שהבין מתחילה. וכן אם מתיירא שלא ישכח, ישנה הרבה פעמים בעל פה כדי שיהיה שגור בפיו". ומבואר בדבריו שאין היתר לכתוב במועד חידושי תורה, כי יש עצה שישנן אותם ועל ידי זה לא יאבדו ממנו. אבל הריטב"א [3] כתב כי רבותיו "התירו לכתוב שיטת חידושים שלי שהייתי לומד וכיוצא בו כדי שלא אשכח, וכן נראה הלכה למעשה". ובבית יוסף [4] סע' ח) הביא מדברי הסמ"ק שהביא ראיה מהגמרא בתמורה [2] שמותר לכתוב חידושי תורה בחול המועד, וכן פסק בשו"ע [6] סע' ח-ט). והמשנה ברורה (ס"ק מז) הוסיף כי הב"ח כתב את חיבוריו בחול המועד. וסיים: "ומכל מקום יזהר שיכתוב בכתב משיט"א, וא יצטרך לכתוב אות מרובע יכתוב אות שבור".

סיכום - ראה בחוט [9] אות ז) ובספר פני השלחן [12] בנדון חידושים שנתחדשו במועד סיכום הלימוד בכתב כתיבת תשובה הלכתית צילום חידושי תורה בדיקת מבחנים בגמרא.

 

[*]שיעור זה נכתב על פי ספר פני השלחן [10]-[12] - הלכות חול המועד, מאת רבי פנחס דינאל ויטמן, מו"ץ בבני ברק, תש"ע.

טעות לכאו' בהבנת השמירת שבת

השש"כ כתב שאין להדפיס במדפסת בחוה"מ אם זה אינו לצורך המועד וזהו כדעת הגרש"ז ולא כהחוט השני שחידש שאף לצורך המועד אסור, ודלא כמו שנכתב בשיעור. דרך אגב רציתי לשאול אם כתיבה לדיסקט אסורה משום בונה האם שייך כן גם בכתיבה לדיסק הקשיח לאון קי וכדו'?

עגלת קניות

Your Cartטרם התווספו פריטים לעגלת הקניות

    בראשית

    שמות

    ויקרא

    במדבר

    דברים

    נושאים

    מועדים

    הקדשות

    לעילוי נשמת

    הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

    ת.נ.צ.ב.ה.

    לעילוי נשמת

    אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

    כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

    אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

     

    מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

    בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

    נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

     


    תנצב"ה

    לעילוי נשמת

    איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
    הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
    נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

    ת.נ.צ.ב.ה.

    התודה והברכה

    לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

    ובראשם

    הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

    על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
    במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

    הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
    שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
    הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

    שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

    למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

    בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
    בבריות גופא ונהורא מעליא

    וזכות הרבים תעמוד להם לעד

    לעילוי נשמת
    גאון התורה והמוסר
    מרן ראש הישיבה
    הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
    שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
    בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

    נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס