שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לא בשמים היא

תקציר השיעור

א. מחלוקת הראשונים אימתי סומכים על בת קול, ואימתי אומרים "לא בשמים היא".

ב. מצינו בכמה מקומות בש"ס ששכחו הלכות ומנהגים וחזרו ויסדום על פי הדיבור, וצ"ע שהרי "לא בשמים היא".

ג. במחלוקת התלמוד ובעלי הקבלה, הלכה כדברי התלמוד, אמנם יש מקומות שנוהגים להלכה על פי הקבלה, וצ"ע מדוע בגילויים שנמסרו בקבלה מפי אליהו הנביא, לא חל הכלל ש"לא בשמים היא".

ד. כיצד סומכים על אליהו הנביא בבירור הספיקות בהלכה [תיק"ו] והרי "לא בשמים היא".

ה. דברי החתם סופר בביאור שתי בחינות בגילוי אליהו, כשמתגלה בגופו, וכשמתגלה בנשמתו לצדיקים, והנפק"מ בין שתי הבחינות.

ו. הגילויים שנמסרו לרשב"י ולהאריז"ל ברוח הקודש שהיה מושפע עליהם בעת לימודם, שונים מגילויים הנמסרים בנבואה.

ז. ביאור הכללים אימתי סומכים להלכה על אליהו הנביא.

ח. היאך סומכים על שאלת חלום להלכה, והרי "לא בשמים היא" - דברי הפוסקים אודות שו"ת מן השמים לרבינו יעקב ממרויש, כיצד פסק הלכה על פי חלומותיו, והאם אנו מחוייבים לפסוק הלכה כפי שהשיבוהו בחלומותיו.

א. במסכת בבא מציעא [1] מובא המעשה בתנורו של עכנאי שנחלקו רבי אליעזר וחכמים, וכאשר יצאה בת קול ואמרה שהלכה כרבי אליעזר, אמר רבי יהושע "לא בשמים היא". ומבואר בגמרא כלל גדול בדרכי ההוראה, שאם נחלקו חכמי ישראל בדין, אין אומרים שיוכיחו מהשמים מה נפסק להלכה, כי "לא בשמים היא".

והקשו התוספות (שם ד"ה לא בשמים היא), מדברי הגמרא בעירובין [1] וביבמות, שיצאה בת קול ואמרה שהלכה כבית הלל, ותמוה שהרי "לא בשמים היא". ותירצו התוספות ב' תירוצים:

[א] דווקא כאשר הבת קול היא נגד מה שכתוב בתורה, לא שומעים לבת קול, כנדון תנורו של עכנאי, שהבת קול היא נגד מה שכתוב בתורה אחרי רבים להטות. אבל במקום שנחלקו ב"ה וב"ש, ואדרבה בית הלל הם הרוב, והבת קול רק ביררה שלא נבוא לסמוך על ב"ש שהיו חריפים יותר, אלא נשאיר את הדין שהולכים אחר הרוב על מקומו, שפיר סומכים על הבת קול.

[ב] תמיד סומכים על בת קול, ורק בתנורו של עכנאי שלא יצאה הבת קול אלא משום כבודו של רבי אליעזר, לא סמכו עליה. ומתבאר איפוא בדבריהם, שיש אופנים שסומכים על בת קול מהשמים להכריע ההלכה.

אולם שיטת הרמב"ם [2] שאסור לשמוע לנביא שאומר הלכה על פי נבואתו, כי "לא בשמים היא". ונתבארה שיטה זו בדברי הר"ן בדרשותיו [2] שההכרעה בהלכה נמסרה לחכמי הדורות. ומשמע שלפי הרמב"ם לעולם אין לסמוך על גילוי מהשמים [וכדוגמת בת קול] בהכרעת ההלכה. וכבר עמד בכסף משנה (שם) על הקושי בדברי הרמב"ם, מדוע מסתמכים על הבת קול שאמרה שהלכה כבית הלל, ונשאר בצ"ע.

 

ב. והנה מצינו במסכת מגילה [3] שמנצפ"ך [כפל האותיות] נאמרו על ידי הנביאים, והקשו בגמרא שנביא אינו רשאי לחדש דבר, ותירצו ש"ששכחום וחזרו ויסדום". וכעין זה מובא גם במסכת סוכה [3] לענין חביטת הערבה שהיא מנהג נביאים ש"שכחום וחזרו ויסדום", וברש"י פירש, שחזרו הנביאים האחרונים ויסדום על פי הדיבור.

ובשלמא לשיטת התוספות מובן שחזרום ויסדום על פי הדיבור, כיון שאין זה נגד דין התורה, אלא אדרבה, חזרו ויסדו הלכה שנשתכחה. ברם לשיטת הרמב"ם שנביא אינו יכול לפסוק הלכה מתוך נבואתו קשה, היאך חזרו ויסדום על פי הדיבור, והרי "לא בשמים היא".

אולם גם על שיטת תוספות קשה מדברי הגמרא בתמורה [3] שבימי אבלו של משה רבנו, כשנשתכחו שלושת אלפים הלכות, לא חזרו ללמדם על פי הנבואה מפני "שלא בשמים היא", ולכאורה תמוה מדוע לפי שיטת התוספות לא יכלו להחזיר את ההלכות שנשתכחו על פי הדיבור, כיון שאין זה סותר לדין תורה, ובאופן זה הרי הותר לפי תוספות להסתמך על גילויים שמימיים.

 

ג. עוד יש לתמוה על שיטת הרמב"ם שלא סומכים בהלכה על גילוי נבואי מן השמים, ממה שמצינו שבאופנים מסויימים נוהגים להלכה על פי ה"קבלה" [חכמת הנסתר] כמבואר בדברי השדי חמד [5]. והרי ידוע ומפורסם כי סתרי התורה נמסרו בקבלה לרשב"י ולמקובלים הראשונים ולרבנו האריז"ל בגילוי מפי אליהו הנביא, כמבואר באריכות בהקדמת מהר"ח ויטאל [4] - ונשאלת איפוא השאלה, כיצד אנו פוסקים להלכה את מנהגי הקבלה שנמסרו מפי אליהו הנביא, והרי "לא בשמים היא" [לדוגמה, עי' בדברי החיד"א בספרו מחזיק ברכה [5] שכתב להסתמך להלכה על דברי האריז"ל במנהג אמירת "בריך שמיה" מכיון שלא יתכן לחלוק על האריז"ל בכל מה שנוגע לענייני הקבלה,  כי "אליו נגלה האלקים", ויש לתמוה כנ"ל, שהרי "לא בשמים היא"].

וידועים ראשי התיבות "תיקו" שנאמרו בש"ס, שמובנם "תשבי [אליהו הנביא] יתרץ קושיות ובעיות [5]. ותמוה, כיצד יותר להסתמך לעתיד לבוא בפתרון בעיות הלכתיות על אליהו הנביא, והרי "לא בשמים היא".

 

ד.  ובביאור הדברים נראה על פי דברי החתם סופר [6] שפעמים מתגלה אליהו הנביא בגופו ואז הוא כ"אדם" לכל דבריו, וככל חכמי ישראל, ובודאי אם יאמר הלכה שומעים לו. ופעמים מתגלה בנשמתו, אך אז הוא כ"מלאך", ולכן אין לקבוע הלכה על פי דבריו כי זהו כנבואה, ו"לא בשמים היא".

ומובן היאך לעתיד לבוא "תשבי יתרץ קושיות ובעיות", כי יפשוט הספקות מכח חכמתו, ולא מכח נבואתו.

[החתם סופר הוכיח את דבריו מהסוגיא בעירובין [6] שנסתפקו אם יש תחומין למעלה מי' טפחים, ורצו להוכיח מ"שב שמעתתא דאתאמרו בצפרא דשבתא [שבת בבוקר] בסורא, ובפניא בשבתא [מנחה בשבת] בפומבדיתא", ואמרו בגמרא שאליהו הנביא אמרם. ולכאורה קשה איך סמכו עליו, והרי "לא בשמים היא". ועוד הקשה החתם סופר, אם נאמר שאליהו לא יכול לבוא לברית מילה בשבת כיון שזהו מחוץ לתחום, כיצד אומרים בברית "זה הכסא של אליהו", והמוהלים אומרים "אליהו עמוד על ימיני לסמכני". ועל פי החילוק הנ"ל שייסד החתם סופר, מבוארים הדברים: כשהתגלה אליהו למסור את השמועה בסורא התגלה בגופו, ולכן יכל למסור להם תורה [ושפיר הוכיחו ממה שבא אליהו בגופו שאין תחומין למעלה מעשרה]. אבל בכל ברית מילה אליהו מתגלה רק בנשמתו כמלאך, ואינו מחוייב במצוות, ולפיכך יכול לבוא גם בשבת. ולפלפולא דאורייתא, עי' בחידוש מעניין שכתב הגר"ח קנייבסקי [6] על דברי החתם סופר].

 

ה. ברם חילוקו של החתם סופר אינו מיישב את חידושי התורה וההלכה שנאמרו לרבי שמעון בר יוחאי והאריז"ל  על ידי נשמות הצדיקים שהיו מתגלים אליהם, ועדיין יקשה כיצד סומכים להלכה על גילויים אלו, והרי "לא בשמים היא" - כפי שהקשה המקובל חכם יעקב הלל שליט"א, ראש ישיבת אהבת שלום בירושלים, והביא מקורות לדבריו [7].

וביאר שהגילויים הללו אמנם היו ברוח הקודש, אך מכיון שהיו בעת הלימוד, אין בזה איסור "לא בשמים היא". כי רק בגילוי שהוא בדרך נבואה נאמר "לא בשמים היא", אך כאשר החכם עוסק בתורה ועל ידי זה מתעלה ומשיג השגות ברוח הקודש בעת לימוד, לא נאמר הכלל ש"לא בשמים היא". [וביאר לפי זה את דברי הגמרא במגילה וסוכה [3] שהנביאים החזירו את ההלכות ששכחו על פי הדיבור, כי יש לומר שהגילוי היה בדרך הלימוד, ובזה לא נאמר "לא בשמים היא". ועל פי זה מבוארת הסוגיא בתמורה [3] שעתניאל החזיר את ההלכות שנשתכחו בפלפולו ולא בנבואה].

 

ו. כלל נוסף אימתי סומכים להלכה על אליהו הנביא, כתב המהר"ץ חיות בספרו תורת הנביאים [8], שבלימוד תורה והלכה אין אליהו הנביא יכול לחדש על פי נבואה, כי "לא בשמים היא", אך בבירור המציאות ודאי נוכל לסמוך על אליהו הנביא כשמברר את ספקות התלויים במציאות ברוח הקודש והנבואה המתנוססת בקרבו. ולפי יסוד זה ביאר המהר"ץ חיות [9] את סוגיות הש"ס שאמרו לסמוך על אליהו הנביא.

[ועי' בדברי רבי אלחנן וסרמן בקובץ שיעורים [8] שכתב כיסוד זה, וביאר את ההלכה "יהא מונח עד שיבוא אליהו", ותמוה, מה כוחו של אליהו לברר. והתשובה, כי במציאות כשיבוא אליהו יודה הבעל דין כי יתבייש לכפור בפניו].

ועי' בחומש תורה תמימה [10] שסיכם את הכללים אימתי סומכים על אליהו הנביא כפי שנתבררו בשיעור זה: כאשר מחדש בתורה מכח חוכמתו [ולא מכח נבואה], או כשמברר את המציאות מכח נבואתו.

 

ז. אחד מרבותינו הראשונים, רבי יעקב ממרויש, חיבר ספר שו"ת בשם "מן השמים" [11] שבו התשובות שענוהו בחלום על שאלות הלכתיות. ותמה החיד"א [11] היאך נפסוק להלכה על פי חלום, והרי "לא בשמים היא".

ותירץ החיד"א שהכלל "לא בשמים היא" נאמר  רק בזמן הסנהדרין, ובדבר שטרם נחלקו בו הסנהדרין, שאז חובה לברר את הענין אצל השופטים ולא על ידי בת קול. אבל בדבר שכבר נחלקו בו ולא הכריעו במחלוקת, בזה מצייתים לנביא ולאליהו ולרוח הקודש. ולכן בזמנינו כאשר נודע לחכם הלכה ברוח קודשו או בחלום, עליו לנהוג להלכה לפי זה. [אמנם לפי דבריו נוכל לסמוך על חלום או גילוי אליהו רק בהכרעה במחלוקת, אך לחדש חידושים שלא הובאו בתלמוד, לא נוכל, וצ"ע היאך סומכים על חידושים בתורת הקבלה שלא הובאו בש"ס. ועכצ"ל כנ"ל באות ה].

אמנם בשו"ת יביע אומר [12] הביא את דברי החיד"א, וביאר שיש להבדיל בין דברי נבואה שבהם נאמר הכלל "לא בשמים היא" לדברי חלומות "שאינם מעלים ואינם מורידים",  ובמקום שהחלומות הם נגד הרוב, אין חוששים להכריע ההלכה כמותם, ולכן לדעתו אין חיוב לקבל את מה שכתוב בשו"ת מן השמים, ואם מסתפק בהלכה יפנה אל חכמי הדור ולא אל השמים מעל.

מקורות נוספים לעיון בסוגיא:

הר"ר ראובן מרגליות מביא בהקדמה לספר שו"ת מן השמים (מהדורת מוסד הרב קוק) עשרות מקורות מדברי חז"ל והראשונים למקומות שסמכו בהם על נבואה, בת קול, רוח הקודש וחלומות * אנציקלופדיה תלמודית, ערך "אליהו" וערך "בת קול". * ברכי יוסף להחיד"א (או"ח סי' לב אות יג) דן אימתי סומכים על גילויים מהשמים ולא חוששים ל"לא בשמים היא".

עגלת קניות

Your Cart6
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 225.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס