שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לשמה ע"י מכונה

תקציר השיעור

 

 לשמה על ידי מכונה

בטויית ציצית, עיבוד הקלף והבית לתפילין ואפיית מצות

 א. להלכה נפסק בשו"ע שצריך טויה לשמה בציצית, ועיבוד לשמה בעשיית הקלף והבתים לתפילין. ודנו הפוסקים, האם כאשר פעולות אלו נעשות על ידי מכונה חשמלית, הציצית והתפילין כשרים לכתחילה.

ב. בעיקר נדון כשרות ציצית שטוו במכונה, יש לדון האם צריך "כח גברא" בטויית ציצית, וצ"ע.

ג. כמו כן יש לעיין בגדר "לשמה" הנצרך בטויית ציצית, האם הוא כגדר "לשמה" בכתיבת גט או כתיבת ספר תורה וכדומה.

ד. סוגיית הגמרא במסכת חולין בדין השוחט במוכני [גלגל] של מים, שיש חילוק בין "כח ראשון" [ששחיטתו כשרה], ל"כח שני" [ששחיטתו פסולה]. ועל פי זה יש לדון האם פעולות הנעשות במכונה נחשבות "כח ראשון" או "כח שני".

ה. עוד צ"ע האם ע"י אמירת "לשמה" בעת הפעלת המכונה, נחשב כאילו אמר "לשמה" במשך כל זמן פעולת המכונה [דין "סתמא לשמה", ו"כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה", בציצית, תפילין ומצוות נוספות].

ו. מחלוקת הפוסקים האם אפיית מצות מכונה נחשבת אפיה "לשמה".

ז. נחלקו הרמב"ם והרא"ש בדין עיבוד עורות לקלף סת"ם שנעשה על ידי גוי וישראל עומד על גביו. וכתב הבית יוסף כי לדעת הרא"ש שכשר, הוא הדין בטויית ציצית. אך צ"ע שמא רק טויה הנמשכת זמן רב דומה לעיבוד קלף, ולא טויה הנמשכת רגעים אחדים [ועל פי זה יש לדון לענין טויה במכונה].

ח. סיכום דיני ניפוץ, טויה ושזירת ציצית על ידי מכונה חשמלית, לכתחילה ובשעת הדחק • הוראות להשגחה במפעל לטויית ציציות.

ט. סיכום דיני עשיית קלף "לשמה" על ידי מכונה • עשיית "ריבוע" בתי התפילין על ידי מכונה • כשרות רצועות תפילין שהושחרו על ידי מכונה.

 

 א. בסוגיית הגמרא במסכת מנחות [1] מבואר כי צריך לטוות את הציצית "לשמה" [ראה בספר פסקי תשובות [13] אות א) ביאור סדר עשיית הציציות מהשלב הראשון של גזיזת הצמר, ומהו "ניפוץ" "טויה" ו"שזירה"], והובא שם כי נחלקו תנאים אם צריך לעבד את עור הבתים לתפילין "לשמה".

להלכה נפסק בשו"ע [2] או"ח סימן יא סע' א) "החוטין צריך שיהיו טוויין לשמן, שיאמר בתחילת הטווי שהוא עושה כן לשם ציצית, ואם לא היו טווין לשמן פסולים" [וברמ"א הוסיף: "ויש מחמירין אפילו לנפצן לשמן, והמנהג להקל בנפוץ". והמשנה ברורה (ס"ק ג) כתב בשם המהר"ל מפראג, כי לכתחילה יש להחמיר לנפץ לשמה]. ובהלכות תפילין [3] סי' לב סע' ח) נפסק: "צריך שיהיה [הקלף] מעובד לשמו, טוב להוציא בשפתיו בתחילת העיבוד שהוא מעבדו לשם תפילין או לשם ספר תורה". ועוד נפסק בהלכות תפילין [3] סי' לב סע' לז) "עור הבתים צריך שיהיה מעובד לשמו היכא דאפשר".

ונחלקו הפוסקים, האם כאשר פעולות אלו נעשות על ידי מכונה חשמלית, הציצית והתפילין כשרים לכתחילה, וצדדי האוסרים והמתירים יבוארו להלן.

 "כח גברא" בטויית ציצית

ב. בשו"ת חסד לאברהם [4] רבי אברהם תאומים, אב"ד בוטשאטש, גאלציה, נפטר בשנת תרכ"ח) הכשיר טויה ע"י מכונה, כי לדעתו "לא מצינו בכולא תלמודא שיהה צריך כח גברא בציצית בטויית החוטין, רק שיהיה הטויה לשמה". וכתב שאין זה דומה לשחיטה, שיש לימוד מיוחד שצריך "כח גברא" [וממילא שחיטה שאינה ב"כח" ראשון", פסולה, כמבואר בגמרא בחולין [1] וכדלהלן], ולכן הסיק לדינא ש"כל שעושה הטויה לשמה בתחילה שפיר דמי, כמו בעיבוד עורות לתפילין וס"ת דסגי שנותן העור בתחילה לשמה והעיבוד נעשה אחר כך מעצמו ע"י הסיד, וזה ברור בעיני". ובשו"ת הר צבי [7] צירף רבי צבי פסח פרנק [רבה של ירושלים] את דברי החסד לאברהם, להתיר טוייה במכונה חשמלית.

 עשיה על ידי מכונה - "כח ראשון" או "כח שני"

ג. בסוגיית הגמרא במסכת חולין [1] נתבאר בדין השוחט במוכני [גלגל] של מים, שיש חילוק בין "כח ראשון" [ששחיטתו כשרה], ל"כח שני" [ששחיטתו פסולה]. ועל פי זה נקט בשו"ת אמרי אש [4] רבי מאיר אייזנשטטר, מראשוני תלמידי החתם סופר, אב"ד וראש ישיבה באונגוואר, הונגריה, נפטר בשנת תרי"ב) שיש לפסול ציציות שנטוו במכונה "כמו בשחיטה דפסול מסיבוב שני ואילך, דלאו מעשה אדם מיקרי, והוא הדין בציצית" [יש לציין כי הנדון בדבריו היה במכונה "אשר יסובבו על ידי המים", וכנדון הגמרא בחולין, ולא במכונה חשמלית, ועי' להלן].

גם מדברי האדמו"ר מצאנז הדברי חיים [5] ח"ב סוף סימן א) נראה כי פסל ציציות שנטוו ע"י מכונה מטעם זה, כדבריו: "ראוי לפוסלם בכל אופנים מחמת הרבה טעמים, אולם בני הרב נ"י [האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווע] הדר סמוך להמאשין [מכונה] הגיד לי בבירור שאינו נטווה כלל בידי אדם, ולכן המה פסולים בבירור" [ועי' בדברי חיים בתשובה הקודמת שם, שפסל טווית מכונה מחשש תערובת חוטי כלאיים. ועי' גם בדבריו המפורסמים (ח"א סימנים כג-כד) לאסור "מצת מכונה". אם כי על טווית מכונה כתב הדברי חיים "שלא הרעיש העולם" [וזאת בניגוד למצות מכונה, אשר כידוע בזה "הרעיש העולם" נגדם, וכתב שהם "חמץ גמור"]. וראה גם בדברי רבי שלמה קלוגר, בשו"ת האלף לך שלמה [5] במה שנקט לפסול אפיית מצה מכונה "דהמאשין [מכונה] נעשה על ידי  אדם נראה דלא נחשב מעשה אדם".

מאידך, בשו"ת ארץ צבי [6] כתב רבי אריה צבי פרומר [הרב מקוז'יגלוב, עמד בראשות ישיבת חכמי לובלין לאחר פטירת מהר"ם שפירא מלובלין] "דבאמת אף כח שני חשיב מעשה ממש, והא דמחלקינן בחולין [1] בין כח ראשון לכח שני, היינו דווקא באשקיל בידקא דמיא, דהיינו שמסלק הדף המונע דאינו פועל בגוף המים, אבל בפועל בגוף המים, אפילו כח שני חשיב מעשיו" [ועי' גם במה שכתב בארץ צבי כי בדברים שצריך "לשמה" די גם ב"גרמא"].

 עשיית המכונה נגררת אחר ה"כח הראשון" שנעשה בכוונה ובאמירה לשמה

ד. בנדון עשיה "לשמה" על ידי מכונה, יש לעיין האם ע"י אמירת "לשמה" בעת הפעלת המכונה, נחשב כאילו אמר "לשמה" במשך כל זמן פעולת המכונה, והדברים יתבארו מתוך מחלוקת הרמב"ם והרא"ש בדין עיבוד עורות לקלף סת"ם שנעשה על ידי גוי וישראל עומד על גביו.

כתב הרא"ש בהלכות ספר תורה (הובא בספר זכרון אליהו [10] סימן יג) "לא בעינן אלא תחילת העיבוד, כשישים העור בתוך הסיד שיאמר אז אני עושה לשם ס"ת, ואז יעשה העכו"ם לדעת ישראל כשאמר לו עשה כך". וטעמו הובא בחזון איש [7] ובביאור הלכה [2] סי' יא סע' ב ד"ה וישראל) בגלל שיש הבדל בין גט [שפסול כאשר נעשה ע"י גוי וישראל עומד על גביו] לעיבוד עורות לתפילין וברית מילה ע"י גוי "דבגט דבעינן שיכתוב כל תורף הגט לשמה וזה לא יעשה, אבל בעיבוד לא בעינן אלא בתחילת העיבוד כשישים העורות לתוך הסיד, וכן במילה כיון דברגע הוא עושה ודאי יעשה אדעתא דישראל מה שיאמר לו". ברם לדעת הרמב"ם, עיבוד ע"י גוי וישראל עומד על גביו, פסול. ומחלוקתם הובאה להלכה בשו"ע בהלכות תפילין [3] סי' לב סע' ט).

וכתב הבית יוסף כי לדעת הרא"ש שהכשיר עיבוד תפילין ע"י גוי וישראל עומד על גביו, הוא הדין בטויית ציצית, וכן פסק בשו"ע בהלכות ציצית [3] סי' יא סע' ב). ותמהו עליו הנודע ביהודה [6] ובחידושי רעק"א (הובא בביאור הלכה [2] סי' יא סע' ב ד"ה וישראל) דהא טויית ציצית דומה לגט דבעי "לשמה" על כל חלק וחלק של החוט, ואיך מהני ישראל עומד על גביו, כדברי הנודע ביהודה: "דבטויה אין התחלת הטויה כוללת כל הטויה, וכל הטויה כולה צריכה לשמה, אבל עיבוד, התחלת העיבוד ממשיך אחריו כל העיבוד, וטויה דומה לכתיבת הגט דלא מהני גם להרא"ש אפילו אמר לו הישראל שיכתוב לשמו, כיון שכל התורף צריך עשיה לשמה, וכמו כן ממש הוא טוויית ציצית".

ואמנם הביאור הלכה הנ"ל [2] סי' יא סע' ב ד"ה וישראל) נדחק וכתב דע"כ מיירי בטויית ציצית דאינו נמשך אלא זמן קצר, ולכן מועילה מחשבת עכו"ם כשישראל עומד על גביו.

 ה. ברם החזון איש [7] כתב בביאור דברי הרא"ש, דשאני ציצית דכיון שהישראל התחיל בטויה לשמה, אמרינן שהכל נעשה ב"סתמא לשמה", כשם שבעיבוד העור לשמה "כל שהתחיל לשם ס"ת בתר הכי סתמא לשמה, ואינו צריך שימשך אמירתו על כל פעולה אלא גמר הפעולה סתמא לשמה", משא"כ בגט "אפילו התחיל לכתוב לשם גירושין, לא אמרינן עכשיו דסתמא לשמה, דבכל רגע ראוי לפיוס ולחרטה מגירושיה, ובעינן לשמה בכל כתיבת הגט".

ומתוך כך מסיק החזון איש: "ונראה דאין צריך עבודת אדם, אלא אפילו גמר קוף עבודתו. ולא דמי לגט דבעינן כתיבה, וכן בטוית ציצית אי טוה ע"י דשקיל בדקא דמיא על מכונה שטוה, סגי. דכיון דכח ראשון הוי לשמה, הוי ליה אידך סתמא לשמה, ואין צריך כח אדם".

ובשו"ת הר צבי [7] נקט על פי דברי החזון איש הנ"ל להתיר טוייה במכונה חשמלית ללא כל חשש. וכתב שאף שלכאורה דברי החזון איש נראים כסותרים את דברי הנודע ביהודה [וכמו שכתב החזון איש בעצמו], אך יתכן שאין סתירה, כי הנודע ביהודה מיירי בסתם טויה ביד, שכל טויה היא פעולה בפני עצמה. משא"כ בנדון החזון איש גם הנודע ביהודה יודה שכל מעשי המכונה נגררים אחרי הפעולה הראשונה שהיתה לשמה.

וראה סיכום הענין בספר זכרון אליהו [10]-[11] ובמש"כ בדין "סתמא לשמה", ודין "כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה", בציצית, תפילין ומצוות נוספות.

ואילו הגרש"ז אויערבך כתב במנחת שלמה [8] ליישב את דברי הבית יוסף מקושיית האחרונים, שיש לחלק בגדר "לשמה" בין היכא "שהמחשבה צריכה לעשות חלות וכמו לשמה בגט, וכן בכתיבת ס"ת וכדומה, משא"כ בטווית ציצית שאין נעשה שום חלות בגוף החפצא, ורק בעינן כוונה, בכגון דא שפיר מהני גם בעכו"ם וישראל עומד ע"ג כשאומר שמתנה בתחילת המעשה שכל מה שהוא עושה יהיה לשמה.

וראה בדברי הגר"ש ואזנר בשו"ת שבט הלוי [8] והגר"ד יוסף בספר הלכה ברורה [9], סברות נוספות בנדון טויית ציצית במכונה, והכרעתם למעשה בנדון.  

• סיכום דיני ניפוץ, טויה ושזירת ציצית על ידי מכונה חשמלית, לכתחילה ובשעת הדחק - פסקי תשובה [13] סימן יא אות א-ב)

• הוראות להשגחה במפעל לטויית ציציות - ראה במכתבו של הרב אריה לוין [9].

• סיכום דיני עשיית קלף "לשמה" על ידי מכונה - פסקי תשובה [13] סימן לב אות טז).

• עשיית "ריבוע" בתי התפילין על ידי מכונה - בספר זכרון אליהו [11] אות טז) הכשיר, ברם בתשובות והנהגות [12] נטה להחמיר בזה, ועי' סיכום הדעות בפסקי תשובות [13] סימן לב אות נט).

• כשרות רצועות תפילין שהושחרו על ידי מכונה - משנת סופרים [12] ס"ק יד).

עגלת קניות

Your Cart12
  • x 1 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 450.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס