שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

מגילת רות

תקציר השיעור

מגילת רות - בהלכה ובאגדה

מנהג קריאת מגילת רות בחג השבועות הוזכר במסכת סופרים, והובא להלכה בדברי הרמ"א, וצ"ב בטעמי הקריאה, גדרה, חיובה והמנהגים למעשה.

חיוב קריאת המגילה

א. "מדינא דגמרא" או "מנהג בעלמא".

ב. חובת ציבור או חובת יחיד [לא שמע קריאה בציבור, האם חייב לשמוע הקריאה].

ג. קריאה מתוך מגילה כתובה בקלף או גם בחומשים.

הברכות על קריאת המגילה

ד. שורש חילוקי המנהגים האם קוראים את המגילה בברכה, או לא.

ה. גדרי הברכה - ברכת המצוות או ברכה על ה"חפצא" של התורה.

ו. עמידה בזמן הברכה • ברכת שהחיינו על קריאת המגילה.

ז. קרא מגילת רות, האם יכול לחזור ולקרוא בברכה כדי להוציא אחרים • האם

בן ספרד שאינו קורא את המגילה בברכה רשאי לקרוא בברכה לאשכנזים.

מנהגי הקריאה

ח. זמן הקריאה - המנהג לקרוא את המגילה קודם קריאת התורה בשחרית, וצ"ע מדוע אינה נקראת לאחר קריאת התורה כמגילת אסתר בפורים.

ט. האם מותר לקרוא את המגילה קודם הנץ החמה, או אחר הצהרים.

י. חיוב נשים בקריאת מגילת רות [חיובן בהשוואה לחיובן בקריאת התורה ומגילת אסתר].

•   •   •

יא. הטעמים לקריאת מגילת רות בחג השבועות [מעלת העוני והיסורים • "מגילת רות כולה חסד והתורה כולה חסד" - מעלת החסד].

יב. קריאת המגילה להודיע יחוסו של דוד המלך שנפטר בעצרת [שורש מלכות בית דוד ומלך המשיח קדוש או פגום והיה הוא ותמורת"ו קודש - תמר ורות].

א. מנהג קריאת מגילת רות בחג השבועות הוזכר במסכת סופרים [1], והובא להלכה בדברי הרמ"א [1] בשם האבודרהם "ונוהגים לומר רות בשבועות".

כמה טעמים נאמרו לקריאת מגילת רות בשבועות:

הדרכי משה [1] כתב שמגילת רות נקראת בשבועות, כי הסיפור המתואר במגילה התרחש במועד חג השבועות, בזמן הקציר, וכדברי הלבוש [3] סי' תצד) "בימי קציר חיטים שכלה בחג השבועות, שמביאים שתי הלחם מחיטים".

המג"א [1] (סי' תצ ס"ק ח) והמשנה ברורה [3] ס"ק יז) הביאו את דברי הילקוט שמעוני: "מה ענין רות אצל עצרת שנקראת בזמן מתן תורה, ללמדך שלא ניתנה תורה אלא על ידי יסורים ועוני".

האליהו זוטא [3] כתב: "מגילת רות מדברת בחסד, ושבועות יום מתן תורתנו שהוא חסד בתחילתו ובאמצעיתו ובסופו".

הברכי יוסף [1] הביא בשם ספר שלמה חדשה: "שביום זה נולד דוד המלך, שהרי נפטר בעצרת, והקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום, ומגילת רות היא ייחוסו של דוד".

למעשה, בקהילות ישראל מצינו ארבעה חילוקי מנהגים בדבר כפי שסיכם בספר ברכת המצוות [7].  ויש לברר את הנושאים יסודיים בסוגיא זו:

• חיוב קריאת המגילה - הנוהג לקרוא את המגילה ולא שמע את הקריאה - האם חייב ללכת ולשמוע את קריאתה.

• ברכה על קריאת המגילה - צ"ב מה שורש חילוקי המנהגים האם קוראים את המגילה בברכה, או לא.

• מנהג הקריאה קודם קריאת התורה - צ"ע מדוע זה שונה מקריאת מגילת אסתר בפורים לאחר קריאת התורה.

• חיוב נשים בקריאת מגילת רות - נושא נוסף טעון ביאור, האם נשים חייבות בקריאת המגילה.

ברכה על קריאת מגילת רות

ב. במסכת סופרים [1] מפורש שמברכים על קריאת מגילות. וכן מבואר בדברי המהרי"ל [1] "מגילת רות כל אחד מברך לפניה על מקרא מגילה". והלבוש [3] סי' תצד) פסק כדבריהם: "קוראים מגילת רות ומברכים עליה".

לעומתם, הרמ"א [1] כתב "והעם נהגו שלא לברך עליהם על מקרא מגילה". וכן הובא בבית יוסף בהלכות תשעה באב (או"ח סי' תקנט) בנדון קריאת מגילת איכה: "והעולם לא נהגו לברך כלל על שום מגילה חוץ ממגילת אסתר".  בדבריהם לא נתבאר איפוא, נימוק מדוע אין מברכים על קריאת מגילות רות, קהלת ושיר השירים, אלא נאמר כי הסיבה שאין מברכים היא בגלל שכך מנהג העולם.

ואמנם סיבה זו מעוררת שתי תמיהות, כפי שכתב הלבוש [3] סי' תצ) "ואיני יודע למה לא יברכו עליו" - עצם המנהג שלא מברכים על קריאת המגילה אינו מְספק הסבר מדוע באמת לא מברכים. "ועוד, תמיהני עליו היאך ידע זה המנהג [שלא מברכים על הקריאה] כל כך בפשיטות, שהרי הכל קוראים בלחש ומברכים בלחש, ומי הגיד לו שלא ברכו כולם אם שמע שקצת מהם לא ברכו, שמא מחסרון ידיעה עשו שלא קראו".

בביאור המנהג לא לברך על קריאת מגילות [שיר השירים, קהלת ורות] הרחיב הרמ"א באחת מתשובותיו [2]-[3], במענה לשאלה כיצד נקט להלכה כמנהג העולם שאין מברכים על קריאת המגילות, בניגוד לפסק המהרי"ל שהביא בדרכי משה, שמברכים על מקרא המגילה, ומנה ארבעה טעמים מדוע אין לברך על קריאת המגילות:

הקריאה אינה "מדינא דגמרא" אלא "מנהג בעלמא".

חשש ברכה לבטלה שמא לא יברך על מקרא המגילה את הברכה המתאימה.

אי אפשר לברך ולומר "וצוונו" על קריאה שיסודה במנהג שאינו קבוע.

אם היו מברכים על קריאת המגילה היו מהדרים אחר מגילות כשרות.

ג. סיכום הדעות להלכה  

• הסוברים שאין לברך - הבית יוסף (או"ח סי' תקנט) והרמ"א [1] כתבו ש"העם נהגו שלא לברך" על קריאת מגילת רות. אולם בתשובתו [2] הסיק הרמ"א שאסור לברך.  וכדבריהם פסקו הט"ז [1] והחוק יעקב [1].

• הסוברים שקורא בברכה - המגן אברהם [1] ס"ק ט) הביא את דברי הרמ"א וכתב: "אבל הלבוש וב"ח ומנהגים ומטה משה כתבו לברך על כולם חוץ מקהלת, וכן עיקר כמנהג קדמונינו". וכדבריהם פסק הגר"א בביאורו לשו"ע [1]  "והקורא מברך שתי ברכות, על מקרא מגילה ושהחיינו", וכמבואר בספר מעשה רב [4] בו מובאים מהנהגי הגר"א).

• הסוברים שמברך בלי שם ומלכות - אליה רבה [3] ס"ק י)  הביא את דברי הט"ז [שאין לברך] והמג"א [שמברכים] ופסק: "לכן נ"ל לברך בלא שם ומלכות, וכהאי גוונא מצינו בכמה עניינים".

• סיכום - המשנה ברורה [3] ס"ק יט) סיכם את דברי הפוסקים הנ"ל: "והעם נהגו שלא לברך, וכן הסכים הט"ז. ומג"א הסכים עם אותם הפוסקים המצריכים לברך על כולם חוץ ממגילת קהלת, והגר"א בביאורו כתב דאף על קהלת יש לברך. ולכן הנוהג לברך על כל פנים כשכתובים על קלף בוודאי אין למחות בידו".

ומנהג בני עדות המזרח לא לברך על קריאת המגילה, וכפי שכתב הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר [8]. ויעו' בדבריו שאסר על בן עדות המזרח שנתבקש לקרוא את המגילה בברכה בבית הכנסת של אשכנזים.

ויש להבין מה שורש המחלוקת האם קוראים את המגילה בברכה, או לא.

•     •     •

ברכה על המגילה - ברכה על החפצא של התורה או ברכה מיוחדת בלימוד וקריאת התורה בציבור

ד. בביאור המחלוקת האם מברכים על קריאת מגילת רות או לא, ביאר הגרי"ז [5] רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, רבה של בריסק), כי לדעת הסוברים שאין מברכים על קריאת המגילה, משום שאין זה מנהג קבוע [כמבואר בשו"ת הרמ"א [2]], גדר הברכה הוא ברכת המצוות, ולפיכך אין מברכים ברכת המצוות על מנהג שאינו קבוע.

ואילו המחייבים ברכה על קריאת המגילות, סברו כי זו ברכה על עצם "החפצא הכתובים",  כי "עצם לימוד הטעון ברכה". ולכן למרות שקריאת המגילה אינה מנהג קבוע, מכל מקום מברכים על עצם הלימוד הטעון ברכה.

בספר מועדים וזמנים [5] ביאר רבי משה שטרנבוך [ראב"ד בד"צ העדה החרדית] את מחלוקת הפוסקים האם מברכים על קריאת המגילות על פי דברי הירושלמי (ברכות פ"ז ה"א) שברכת התורה ברבים דאורייתא, ובשל כך אם בירך בבוקר ברכת התורה ביחיד, לא נפטר מלברך בציבור, וחייב לברך על קריאת התורה בציבור "שהיא חובה מיוחדת לברך בציבור דווקא". ולכן המחייבים ברכה על קריאת המגילה, זהו משום שקריאה בציבור טעונה ברכה. והסוברים שלא מברך נקטו שחיוב ברכת התורה לציבור הוא מפני כבוד הציבור "ולא תיקנו אלא במקום שיש חיוב קריאה, ובארבע מגילות אין חיוב קריאה, ולכן אין צריך ברכה".

קריאת המגילה - חובת היחיד או חובת הציבור

ה. בספר רץ כצבי [9] הביא את מחלוקת האחרונים האם גדר קריאת התורה הוא חובת הציבור - כי החיוב חל רק על ציבור של עשרה איש, וכל זמן שאין עשרה אין כלל חיוב. או שחיוב קריאת התורה חל על כל יחיד ויחיד, אלא שהדין הוא, שאין קריאת התורה אלא אם כן יש ציבור של עשרה.

ומעתה יש לדון לדעת המחייבים ברכה על קריאת מגילת רות - האם קריאת המגילה היא חובת יחיד כמגילת אסתר, או חובת ציבור, כדעת הסוברים שקריאת התורה היא חיוב על ציבור.

בהגהות פעולת שכיר על ספר מעשה רב [4] מובאת שאלה שנשאל הגר"א, מדוע [לשיטתו] מותר לקרוא את המגילות בשבת, ואין איסור משום "גזירה דרבה" שמא יטלטל את המגילה ארבע אמות ברשות הרבים בשבת, כשם שאין קוראים את מגילת אסתר בשבת בגלל "גזירה דרבה". תשובת הגר"א היתה: "הגזירה דרבה לא שייכא אלא בחיובים המוטלים על כל יחיד ויחיד, כמו שופר לולב מגילה בזמנה. והיינו דדייק רבה הכל חייבים בשופר, הכל חייבין בלולב. אבל קריאת המגילות הללו לא הוקבעו כלל על היחיד כי אם על הרבים, כמו קריאת ספר תורה, שאם אין כאן מנין עשרה אין חיוב כלל על היחיד. ובדבר שאין חיובם מוטל כי אם  על הרבים, ליכא למיחש שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים, כמו דאמרינן בעלמא עירובין (נט, א) רבים מדכרי אהדדי".

בדברי הגר"א מבואר שחיוב קריאת התורה מוטל על ציבור, ואילו בחיוב קריאת המגילות יש הבדל בין חיוב קריאת מגילת אסתר לקריאת שאר המגילות. חיוב קריאת מגילת אסתר מוטל על היחיד, ברם קריאת מגילות שיר השירים, קהלת ורות הם חיוב על ציבור. ומכאן נובע ההבדל בין מגילת אסתר שאינה נקראת בשבת מטעם "גזירה דרבה", היות וזו חובת יחיד, ויש חשש שהיחיד יטלטל את המגילה ארבע אמות ברשות הרבים בשבת. ברם בחובה ציבורית ידוע הכלל "רבים מדכרי אהדדי", כלומר, הרבים מזכירים אחד לשני לא לעבור על איסורים. ולכן קוראים בתורה בשבת, ולא נאמרה "גזירה דרבה". ומטעם זה קוראים את מגילות שיר השירים, קהלת ורות בשבת - היות וחיוב קריאתן מוטל על ציבור, שמזכירים איש לרעהו לא לעבור על איסורים.

הנה כי כן, למדנו מדברי הגר"א, שחיוב קריאת מגילת רות הוא חיוב על ציבור ולא חובת יחיד, ונפקא מינה לכמה מפרטי הלכות קריאת המגילה, כדלהלן.

ו. פרטים נוספים בדיני קריאת המגילה

• לא שמע קריאת מגילת רות, האם חייב ללכת לשמוע את הקריאה - בספר הלכות חג בחג [7] הובא בשם הגרי"ש אלישיב, שפסק על פי דברי הגר"א שחיוב קריאת מגילת רות הוא חיוב על ציבור ולא חובת יחיד, ולפיכך ברור איפוא, שאם יחיד לא שמע קריאת מגילת רות אינו חייב ללכת לשמוע את הקריאה. ובספר רץ כצבי [9] הביא שהגר"ח קנייבסקי כתב כי "יש ענין לקרוא מגילת רות אפילו לבד".

• עמידה בזמן הברכה על קריאת המגילה  - ברץ כצבי [9] הביא מדברי הגר"מ שטרנבוך במועדים וזמנים, שלפי הגר"א שחיוב קריאת המגילה על הציבור "דינו כקריאת התורה בציבור, דהשומע אינו חייב לעמוד בשעת הברכה".

• קריאת המגילה קודם נץ החמה - בשו"ת רבבות אפרים [6] ח"ז סימן רסח) הביא בשם הגרי"ש אלישיב שהתיר, להקדים קריאת המגילה מיד אחר עלות השחר. וכן נקט להלכה בשו"ת תשובות והנהגות [6] ח"א סימן שנא) על פי שיטתו הנ"ל של הגר"א שחיוב הקריאה מוטל על הציבור, יעו"ש. אולם בספר מעדני הגר"ח [6] תשובה קפז) הביא שהגר"ח קנייבסקי נשאל "אם אפשר לקרוא מגילת רות קודם שחרית וברכת התורה", והשיב בקצרה כדרכו: "לא".

• קריאת המגילה - בתפילת שחרית קודם קריאת התורה - בספר הליכות שלמה [7] מבואר [בשם הגרש"ז אויערבך] הטעם להקדמת קריאת מגילת רות לקריאת התורה מכיון שהקריאה אינה חובה כקריאת התורה ומגילת אסתר. כאשר שתי הקריאות הן חובה, כדוגמת קריאת התורה וקריאת מגילת אסתר, יש להקדים את קריאת התורה מדין "תדיר קודם". אולם כשקריאת המגילה היא "רשות", אפשר להקדימה לקריאת התורה מדין "חביב". ולכן ניתן להקדים את קריאת מגילת רות שהיא מנהג ואינה חיוב, לקריאת התורה. ואדרבה, יתכן לומר שהיא הנותנת, ובדווקא הקדימו את קריאת המגילה לקריאת התורה - כדי להראות שאין חיוב בקריאתה.

• ברכת שהחיינו על קריאת מגילת רות - החיוב לברך 'שהחיינו' על קריאת מגילה, מובא בדברי הלבוש [3] תצ סע' ה) "וקוראים שיר השירים משום שמדבר ומשורר על גאולת מצרים, ומברכים עליו על מקרא מגילה ושהחיינו, דהא מזמן לזמן קאתי". וכן מובא בספר מעשה רב [4] בשם הגר"א: "הקורא מברך שתי ברכות על מקרא מגילה ושהחיינו". וראה במה שתמה בתשובות והנהגות [6] על הנוהגים לברך שהחיינו, וסיים: "ולמעשה בארץ ישראל המנהג היום לברך שהחיינו, אבל אם באים לקרוא בחו"ל במקום שלא נהגו לברך גם שהחיינו, מסופקני טובא אם כדאי. ועל כן נראה דבחו"ל עכ"פ יש להשתדל שיהיה לו פרי חדש לשהחיינו, שאז יוכל לברך ולצאת ידי כל חשש".

• חיוב נשים בקריאת מגילת רות - ברץ כצבי [10] הביא מדברי הפוסקים בנדון חיוב נשים בקריאת התורה ובקריאת מגילת אסתר, והביא מדברי הגר"ח קנייבסקי שנשאל בספר מועדי הגר"ח [6] "האם אשה צריכה לשמוע מגילת רות", והשיב: "ככל קריאת התורה". וכתב שלדעת המג"א שנשים חייבות בקריאת התורה, הן תהיינה חייבות לשמוע את מגילת רות, אולם לפי המשנה ברורה שנשים אינן נוהגות להיזהר בשמיעת קריאת התורה, הוא הדין בקריאת מגילת רות.

ועי"ש ברץ כצב שכתב כי לדעת הגר"א שחיוב קריאת מגילת רות מוטל על ציבור, ברור שנשים אינן חייבות בקריאת מגילת רות, שהרי אינן מצטרפות לציבור. ולכאורה יש לתמוה מדוע חייב הגר"ח קנייבסקי נשים לשמוע את קריאת מגילת רות, שכן אם חיוב הקריאה במגילה יסודו בשיטת הגר"א,  אזי נשים אינן חייבות בקריאת מגילת רות, שהרי אינן מצטרפות לציבור, וצ"ע.

•   •   •

קריאת מגילת רות - באגדה

ז. ראה בספר נחלת יוסף [11]-[12] מאת רבי יוסף לופוביץ, מתלמידי הסבא מסלבודקה) תוספת ביאור בטעמי קריאת מגילת רות בחג השבועות - מעלת העוני והיסורים, ומעלת החסד.

וראה במאמרו של רבי משה שווערד [12]-[13] בביאור טעם קריאת מגילת רות כדי להודיע יחוסו של דוד המלך שנפטר בעצרת, ובמה שביאר בעומק ענין שורש מלכות בית דוד ומלך המשיח שנעשה באופן מופלא ופלאי, ונרמז בלשון הכתוב "והיה הוא ותמורת"ו קודש - תמר ורות, מהן הושתתה מלכות בית דוד, ומשיח צדקנו שיבוא במהרה.

עגלת קניות

Your Cart14
  • x 1 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
סה"כ: 515.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס