שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

מכונת אמת

תקציר השיעור

א. מאז הומצאה "מכונת אמת" [פוליגרף] ונעשה בה שימוש בחקירות פליליות, דנו הפוסקים האם לתוצאות הבדיקה במכונת אמת יש משקל בהכרעת הדין, והאם בית הדין יכול להכריח את הצדדים להיבדק בה.

ב. בירור הענין מצריך עיון בשאלות הבאות:

האם תוצאות הבדיקות מהוות "אומדנא", ואולי אפילו "אומדנא דמוכח", ולשם כך יש לברר האם מסתמכים על "אומדנא" בדיני נפשות וממונות.

• עדות ידיעה [שלא על פי ראיית המעשה] בדיני ממונות ודיני נפשות.

קבילות ראיה נסיבתית בהלכה.

כאשר העדים נמצאו שקרנים בבדיקה במכונת אמת, האם עדותם בטלה כי זהו "דין מרומה".

ג. בעל החושד באשתו, האם רשאי לחייבה להיבדק במכונת אמת [הסתמכות על "אומדנא" לאסור אשה על בעלה].

ד. הראיה מדברי הגמרא: "ביקש קהלת לדון דינים שבלב שלא בעדים ושלא בהתראה, יצתה בת קול ואמרה לו וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת (קהלת יב, י), עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים יָקוּם דָּבָר" (דברים יט, טו) - שאין להסתמך בדין תורה אלא על עדים.

ה. עוד דנו הפוסקים מדברי חז"ל על כסאו של שלמה המלך, שהשתמשו בו כדי לאיים על העדים שיעידו אמת - האם מותר לבית הדין להשתמש במכונת אמת כדי לאיים על בעלי הדין והעדים שלא ישקרו.

ו. ראובן התובע כסף משמעון חברו, ושמעון נמצא דובר אמת [בבדיקה בפוליגרף] האם נפטר משבועה [כדין עד המסייע הפוטר משבועה]. ומה הדין כאשר ראובן [התובע] נמצא דובר אמת, ושמעון [הנתבע] נמצא משקר.

ז. כאשר הצדדים מקבלים על עצמם את הכרעת הבדיקה במכונת אמת [עם או בלי מעשה קנין] - האם יש לכך תוקף.

ח. חולה שאינו יכול לדבר ולרמוז האם יכול לגרש אשתו על ידי פוליגרף.

א. מאז הומצאה "מכונת אמת" [פוליגרף], ונעשה בה שימוש בחקירות פליליות, דנו הפוסקים האם לתוצאות הבדיקה במכונת אמת יש במשקל בהכרעת הדין, והאם בית הדין יכול להכריח את הצדדים להיבדק בה.

על פעולתה של המכונה ראה בדברי הגר"ע יוסף ביביע אומר [6] והרב אושינסקי [8], ובמה שכתבו כי אין בתוצאות הבדיקה הוכחה ברורה וחותכת. וגם להבדיל, בבתי המשפט, לא מסתמכים על תוצאות הבדיקה במכונה, אלא רק לבסס ראיות שכבר קיימות [ראה גם בדברי הרב אברזל [11] אות ט)].

ואמנם בציץ אליעזר [7] נשאל האם יש לשלוח אשה [שנחשדה בניאוף] להיבדק במכונת אמת, וכתב באופן נחרץ: "לדעתי אין לזה כל מקום בהלכה, וזאת הן מכח זה שאין בכחה של מכונה הזאת להוכיח בבטחה, והן מכח זה שכמה וכמה תקלות נגרמות לא פעם במכונה מסיבות שונות, כאשר גם אלה הדנים בערכאות מודים לכך".

והוסיף והביא את דברי הגמרא במסכת ראש השנה [1] שיצאה בת קול ואמרה לשלמה המלך, אשר ביקש לדון שלא בעדים ושלא בהתראה: "וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת (קהלת יב, י), עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים יָקוּם דָּבָר (דברים יט, טו)", וכתב: "נעלה מכל ספק, כי חכמת שלמה להכיר מה דבליביה דאינשי, ואם דיבורם בפיהם אמת, היתה בודאי גדולה פי כמה וכמה ממה שמכונת אמת בידה להוכיח, ובכל זאת מנעו מכך מן השמים שלא ידון על פי זה. ומזה איפוא דעל אחת כמה וכמה שאין כל מקום לפי ההלכה להסתייע בפסיקת הלכה על יסוד תוצאות של מכונת אמת, וממילא אין כל מקום לחייב את האדם להיבדק במכונה כזאת" [וראה במאמרו של הרב אושינסקי [9] שהביא דברי הזוהר, שרק משה רבנו, שלמה המלך ומלך המשיח "דנו עלמא, בלא סהדי והתראה, אבל שאר בני עלמא על פום סהדי"].

לעומתו, רבי יהושע בוימל [אב"ד סעלעטין ברומניה ולאחר מכן רב בויליאמסבורג] בשו"ת עמק הלכה [5] ורבי משה שטרן [אב"ד דעברצין] בשו"ת באר משה [7], הביאו ראיה שמותר להשתמש במכונת אמת לקבלת עדות, מדברי הילקוט שמעוני [1] ותוספות ביומא [1], ששלמה המלך השתמש ב"מכונות" שבכסאו "לחטוף לבם של העדים שיעידו אמת".

ומסקנתם, שאמנם אין להשתמש במכונה בדיני ממונות בגלל דברי הגמרא בסנהדרין [2] שאין בודקים דיני ממונות בדרישה וחקירה כדי שלא לנעול דלת בפני הלווים. אך כאשר הדין הוא "דין מרומה" [דין שנראה לדיין שיש בו רמאות מצד בעלי הדין או מצד העדים, יעו' בגמרא בסנהדרין [2] ושבועות [2], ברמב"ם [3] סנהדרין פכ"ד ה"ג) ובאנציקלופדיה תלמודית [4]] -  מותר לבית דין להשתמש במכונה [ועוד כתבו העמק הלכה [5] והבאר משה [7], שאם קיבלו העדות בדין מרומה ובבדיקת המכונה נמצא שהעדים משקרים, עדותם בטלה. אך הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר [6] דחה דבריהם, יעו"ש].

 'אומדנא' ו'אומדנא דמוכח' - בדיני נפשות דיני ממונות לאסור אשה לבעלה

ב. אולם עדיין יש לדון, האם תוצאות הבדיקות מהוות 'אומדנא', ואולי אפילו אומדנא דמוכח', ולשם כך נברר מה הם ההגדרות של 'אומדנא' ו'אומדנא דמוכח', והאם מסתמכים על 'אומדנא' בדיני נפשות ובדיני ממונות.

כאשר אנו מסופקים בעצם המעשה אם התקיים, ואנו באים לברר את קיומו על ידי אומדנא, נחלקו תנאים האם דנים על פי אומדנא זו, יעו' בגמרא במסכת שבועות [1] "גמל האוחר [בועט ברגליו] בין הגמלים ונמצא גמל הרוג בצדו, ר' אחא אומר בידוע שזה הרגו", דהיינו מסתמכים על האומדנא. אולם חכמים סוברים כרבי שמעון בן שטח בנדון ראוהו עדים רודף אחר חברו והתרו בו, וראו שנכנס אחריו לחורבה ונכנסו אחריו ומצאו סייף בידו ודם מטפטף והרוג מפרפר, באופן שאומדנא ברורה היא שזה הרגו, ואף על פי כן אמר רבי שמעון בן שטח שאין הורגים את הרוצח על פי אומדנא זו, אלא על פי שני עדים בלבד.

ומאחר ולהלכה נפסק כחכמים ורבי שמעון בן שטח, דלא ר' אחא, כמפורש ברמב"ם [3] הלכות סנהדרין פרק כ), נמצא שאין דנים בדיני נפשות על פי אומדנא [וראה בהגדרת הדברים באנציקלופדיה תלמודית [4] ערך אומדנא), ובמה שנתבאר שם החילוק בין אומדנא זו לכל האומדנות המועילות: "שאומדנא אינה מועילה אלא כשהמעשה ברור לנו ואנו מסופקים רק על כוונת העושה בלבד, אבל כשלא נתברר גוף המעשה, צריכים לעדות ברורה ואין דנים לפי האומדנא". ועי"ש שהביא דעת הפוסקים כי "באומדנא ברורה לגמרי", כגון שעלתה לו נשיכה על ראשו וניקב קרום של מח ומת, דנים על פי אומדנא זו שבודאי הרגו, אמנם יש חולקים וסוברים, שאין דנים בנפשות אפילו על ידי אומדנא כזאת אלא בעדות גמורה שראו שהרגו].  וגם בדיני ממונות אין הולכים אחר אומדנא, כמבואר בדברי הרמב"ם [3] הלכות נזקי ממון) שפסק בנדון גמל האוחר בין הגמלים "אין אומרים בידוע שזה הרגו, עד שיראוהו עדים כשרים".

ולפי זה נקט בשו"ת יביע אומר [6] שאין להסתמך כלל על בדיקת פוליגרף "דאפילו באומדנא דמוכחא טובא לא מפקינן ממונא, וכל שכן באומדנא של החוקר במכונת האמת, דלא הויא אומדנא דמוכחא כלל" [וראה בדבריו שם במה שהקשה מדברי הגמרא בבבא בתרא [2] במעשה עם רבי בנאה, יעו' בדברי שו"ת הרא"ש [3] שבאומדנא דמוכח מוציאים ממון מחזקתו, וגם שלמה המלך פסק ב'משפט שלמה' מאומד דעת, וצ"ע].

 ג. אלא שמצאנו בדברי הרמב"ם [3] הלכות נזקי ממון פרק כד) כי "יש לדיין לדון בדיני ממונות על פי הדברים שדעתו נוטה להן שהן אמת והדבר חזק בלבו שהוא כן, אף על פי שאין שם ראיה ברורה, ואין צריך לומר אם היה יודע בודאי שהדבר כן הוא, שהוא דן כפי מה שיודע". ולפי זה לכאורה נוכל להגדיר את תוצאותיה של בדיקת הפוליגרף כאומדנא הנתונה לשיקול דעתו של הדיין, שמותר לו להסתמך עליה. ברם אין לומר כן מהסיבות דלהלן [ע"פ מאמריהם של הרב אושינסקי [8]-[9], הרב אברזל [10]-[11] והרב צבי בן יעקב, אב"ד תל אביב, בספרו משפטיך ליעקב [12]-[13]].

דברי הרמב"ם אינם מעשיים בזמנינו, כפי שכתב הרמב"ם בעצמו [3] שם הלכה ב) "משרבו בתי דינים שאינן הגונים, ואפילו היו הגונים במעשיהם אינן חכמים כראוי ובעלי בינה", יעו' בדבריו.

ואף שעל 'אומדנא דמוכח' בדעתו של הדיין ניתן להסתמך גם כיום [ראה בדברי הרב אברזל [10]-[11] שהביא דברי האחרונים הפוסקים כן], רחוק מלהגדיר את בדיקת הפוליגרף כאומדנא דמוכח, ועל כן אין להסתמך על בדיקה זו.

ההסתמכות על אומדן דעת הדיין היא רק בדיני ממונות, ולא בדיני איסורים וערוה. וראה בדברי השבות יעקב [3] שאין להוציא אשה מבעלה על סמך אומדנא, כי "דיני נשים כדיני נפשות".

דברי נתיבות המשפט שבאומדנא של הדיין אין מוציאים ממון, שהרי מצינו שאין עד נעשה דיין, ואין לך אומדנא גדולה מזו, שראה בעצמו, ואעפ"כ אין מסתמכים עליה. ורק כאשר האומדנא גלויה לכל העולם, אפשר להוציא ממון.

מסקנת הפוסקים - אין לקבל את תוצאות הבדיקה במכונת אמת כראיה, הואיל והיא אפילו אינה כאומדנא דמוכח.

וראה בדברי הרב אושינסקי [8] האם יש לקבל את תוצאות בדיקה במכונת אמת כ'ראיה נסיבתית', והאם תוצאות בדיקה במכונת אמת נחשבות כעדות 'ידיעה' [תוקפה של עדות 'ידיעה' שלא על פי ראיית המעשה בדיני נפשות וממונות].

 איום על בעלי הדינים בשימוש במכונת אמת

ד. בשו"ת באר משה [7] ביאר כי שלמה המלך השתמש בכסאו [כדברי הילקוט [1] והתוספות ביומא [1]] לאיים על העדים בדיני נפשות, ולא בדיני ממונות. ברם לדעת הרב אברזל [11] מותר להשתמש בפוליגרף כאיום, כדי להוציא את הדין לאמיתו, וכפי שמצינו בגמרא בסנהדרין שהיו מאיימים על העדים כדי להרתיע אותם.

 פטור משבועה למי שתוצאות הבדיקה מסייעים לטענתו

ה. בשו"ת עמק הלכה [5] תלה נדון זה בשיטות הפוסקים בדין עד המסייע הפוטר משבועה, ונקט כי בעל דין נתבע שטענתו מסתייעת על ידי תוצאות הבדיקה במכונת אמת, נפטר משבועה. וכן פסק לדינא בשו"ת באר משה [7], שפוטר עכ"פ משבועת היסת [מדרבנן]. וחידש שאם תוצאות הבדיקה גילו שהתובע דיבר אמת והנתבע שיקר, מוציאים ממון על פי זה "דלא גרע מחזקה אין אדם פורע תוך זמנו שמוציאים ממון".

אולם ביביע אומר [6] כתב "בבדיקת פוליגרף לא נפטר משבועה, כיון שאין כאן אלא אומדנא גרועה דלא אזלינן בתרה, ואפילו להחזיק". והרב בן יעקב [13] פסק לפטור הנתבע משבועה, אך לא להוציא ממון ע"פ תוצאות הבדיקה.

כאשר הצדדים קיבלו על עצמם את הכרעת הבדיקה במכונת אמת האם יש לכך תוקף

ו. לכאורה הלכה פסוקה, שיכול בעל דין לקבל על עצמו שידון אותו דיין או יעיד נגדו עד קרוב או פסול. ומעתה כשקיבלו הצדדים על עצמם לקבל את הכרעת הפוליגרף, הרי זה נחשב כ"קיבלו עליהם עדות הפסולים", ותוצאת בדיקה זו תקבע מי מביניהם יזכה בדין, ותחייב אותם. וכן פסק להלכה הרב אושינסקי [9].

אולם בספר משפטיך ליעקב [12] כתב שיש לדון זאת כ"תרתי לרעותא": [א] מקבל על עצמו עד פסול. [ב] מקבל על עצמו נאמנות עד הפסול כשני עדים. ובזה אינו יכול לחזור בו אם נעשה קנין, אך אם לא נעשה קנין ורוצים לחזור בהם, יכול המוחזק לומר 'קים לי' כדעה שאין יכולים לחזור לאחר גמר הדין [ויעו"ש במה שדן לחלק בין קיבל קרוב ופסול לקיבל תוצאות הפוליגרף]. ומכל מקום כאשר אחד הצדדים מתנגד לבדיקה, פשיטא שאין בית דין יכול לכופו.

• 'חולה שאינו יכול לדבר ולרמוז, מגרשים אשתו על פי דעתו לגרשה שנתבררה בפוליגרף - אגרות משה [7].

עגלת קניות

Your Cart5
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 185.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס