שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

מסחר בחול המועד

תקציר השיעור

א. נחלקו הראשונים האם איסור מלאכה בחול המועד הוא מהתורה או מדברי סופרים, ונפקא מינה להנהגה בספקות.

ב. "אמר רבא: פרקמטיא [רש"י: לעשות סחורה בחולו של מועד] כל שהוא אסור. אמר רב יוסי בר אבין, ובדבר האבד מותר". ובדברי הראשונים נאמרו כמה טעמים לכך.

ג. מסחר כשיש הפסד של רווח גדול, או כדי שיהיה לו בהרחבה לצורך המועד. ומה הדין כשהזדמן למקום שלא יהיה בו לאחר המועד, האם רשאי לקנות [דינן של מכירות סוף העונה].

ד. פתיחת חנויות לממכר: מזון [מכולות וצרכניות, מאפיות] • בשר ודגים טריים או קפואים • פירות וירקות • תבלינים ופיצוחים • צרכי בנין ורהיטים • חנויות לממכר מצות בפסח או ארבע מינים בסוכות [זמני פתיחת חנויות במועד].

ה. חנות הפתוחה למכירת מוצרים שמותר לסחור בהם במועד - הרשאי למכור בה גם מוצרים שמכירתם במועד אסורה.

ו. קניה בכמות גדול גם לצורך אחר החג • קניית ומתן מתנות במועד • החלפת סחורה במועד.

ז. קניית והשכרת דירות ומכוניות.

ח. מה הם האופנים שהתירו מסחר בצנעה בימינו • ודין מכירות בבתים.

ט. המרת מטבע • פעולות בנקאיות • הפקדה ופדיית שיקים • מסחר במניות וניירות ערך • תשלומי חשבונות חשמל וטלפון.

י. גם באופנים שהמסחר מותר בחול המועד, המחמיר על עצמו, שכרו מובטח מהשמים [האם צריך לסגור עסקיו במועד מדין חובת הבטחון בהשי"ת].

א. בסוגית הגמרא במסכת חגיגה [1] נתבאר עיקר דין איסור מלאכה בחול המועד, והמקורות לאיסור, ובסוף הסוגיא מובא: "השביעי עצור בכל מלאכה, ואין ששה ימים עצורים בכל מלאכה הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים, לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום מותר, איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת". ופרש"י: "ועל חולו של מועד יגידו לך אי זו מלאכה אסורה, דבר שאינו אבד, ואיזו מלאכה מותרת, דבר האבד".  ודנו בתוספות (ד"ה חולו) האם איסור מלאכה בחול המועד הוא מהתורה [כמשמעות הלשון "מסרן הכתוב"] או מדברי סופרים [כמשמעות הלשון "לחכמים"]. ובביאור הלכה [2] סיכם את שיטות הראשונים, ונפקא מינה שאם איסורו מהתורה קיי"ל ספק דאורייתא לחומרא. ולמעשה סיים הביאור הלכה: "ועל כל פנים אין למהר להקל כי אם לצורך גדול".

ועי' במשנה ברורה [1] כללי חמש המלאכות המותרת בחול המועד, ודיני השמחה, הלבוש והסעודה בחול המועד.

 

ב. במסכת מועד קטן [3] "אמר רבא: פרקמטיא [רש"י: לעשות סחורה בחולו של מועד] כל שהוא אסור. אמר רב יוסי בר אבין, ובדבר האבד מותר". ובטעמי האיסור, ראה בספר פני השלחן [3] שהביא מדברי הראשונים: [א] מפני הטורח. [ד] המסחר ימנע שמחת יום טוב. [ג] גזירה שמא יכתוב. [ד] מעשה חול.

וגדר 'דבר האבד', כתבו תוספות ([3]; ד"ה ובדבר האבד) "פירוש בדבר שאם לא ימכרנה עתה שמא לא ימכרנה יפה פעם אחרת ויפסיד מן הקרן, אבל אם לא יפסיד מן הקרן אלא שלא ירוויח כל כך, אין זה חשוב דבר האבד. וכל שכן לקנות סחורה שמא תהיה יותר ביוקר אחר המועד". וכן מבואר בדברי הרא"ש [3].

עוד הובא במשנה מסכת מועד קטן [4] "מוכרי פירות, כסות וכלים, מוכרים בצנעה לצורך המועד". ובגמרא נתבאר כי "צנעה" היינו, שאם היתה החנות פתוחה לרשות הרבים "פותח אחת ונועל אחת" [ולהלן יבואר  מה הם האופנים שהתירו מסחר בצנעה בימינו]. ועוד הובא בסוגיא כי הדין הנ"ל אמור במוכרי פירות "שיש לחשוד שקונה לצורך ימות השנה" [רש"י שם], אבל חנויות לממכר תבלין מותר לפתוח במועד גם בפרהסיה, כי "הכל יודעים דלצורך המועד הן וליכא חשדא, שאין ראויים להתקיים" [רש"י שם].

עתה נבוא לבירור פסקי השו"ע בדיני מסחר בחול המועד, ונדון בנושאים רבים המסתעפים להלכה ולמעשה.

* * *

גדר 'דבר האבד' במסחר

ג. להלכה נפסק בשו"ע [5] [4] בסע' א': "כל סחורה אסורה אפילו כלשהו, בין לקנות בין למכור", ומכל מקום ב"'דבר האבד' נפסקו בסע'  ד', דברי התוס' והרא"ש הנ"ל: "אם יש לו סחורה שאם לא ימכרנה עתה יפסיד מהקרן מותר למוכרה, אבל אם לא יפסיד מהקרן לא. ומכל מקום אם הוא בענין שאם ימכרנה עתה יהיו לו מעות ברווח ויוציא יותר לשמחת יו"ט, מותר למכור" [ועי' ברמ"א בסע' א: "אם הזדמן לו רווח מרובה במועד, יכול, למכור בצנעה, ויוציא לשמחת יום טוב". ומהו "רווח מרובה', ראה בפסקי תשובות [10] ס"ק א]. ובסע' ה' נפסק: "אם הוא דבר שאינו מצוי תמיד לאחר המועד, כגון ספינות או שיירות שבאו או שהם מבקשים לצאת ומכרו בזול או לקחו ביוקר, מותר לקנות ולמכור, אפילו שלא לצורך תשמישו אלא לעשות סחורה ולהשתכר". ובמשנה ברורה ([5]; ס"ק יז) ביאר שרווח שאינו מצוי נחשב כדבר האבד. [וע' בפסקי תשובות (19) פרטי הדינים כשמזדמן למקום שלא יהיה בו לאחר המועד, האם רשאי לקנות. ודינן של מכירות 'סוף העונה'].

והנה הביאור הלכה ([5];סע' ה ד"ה ואפילו) הביא את דברי המחצית השקל "שהרבה מהאחרונים קראו תגר על קלות שנוהגים בעוונותינו הרבים בענין משא ומתן בחול המועד ולא מצאתי להם תקנה". וכן צווח החתם סופר (הובא בפני השלחן ([8] ס"ק ד) "אודות פתיחת החנות בחול המועד, נתקלקלה השורה בכל המקומות בעוונותינו הרבים, ונתפשטה המספחת מימים ימימה, ולא ישמעו". ויסוד ההיתר ולימוד הזכות למה שנהגו היום להקל לפתוח חנויות ומשרדים בחול המועד, כתב הביאור הלכה בשם האליה רבה, שאצלינו נחשב 'דבר אבד' מחשש שאם העסק יהיה סגור בחוה"מ, הקונים יתרגלו לקנות במקומות אחרים. אמנם כבר פקפק בזה הביאור הלכה, עי"ש. ועי' במה שכתב בענין זה הגר"מ שטרנבוך בספרו מועדים וזמנים [7], מהו עיקר ההיתר שסומכים עליו הוא, ובמה שהוסיף לדון האם צריך לסגור עסקיו במועד מדין חובת הבטחון בה'.

 

פתיחת חנויות לממכר

ד. בשו"ע [6] מבואר שיש חילוק בין סוגי החנויות. יש חנויות שמותר לפותחם כדרכם בפרהסיה, ויש חנויות שמותר לפתוח רק בצנעה.  והכלל הוא, כמבואר בסוגיא [4] ובמשנה ברורה (ס"ק לג-לד) שדברים שניכר שהם לצורך המועד, מוכר כדרכו. אבל דברים המתקיימים לאחר המועד ואין ניכר שנקנו לצורך המועד, ויבואו לחשדו שלוקח לאחר המועד, יקנה רק בצנעה.

ועי' בספר פני השלחן [9] [8] פרטי הדברים בהרחבה בדין פתיחת חנויות לממכר מזון, מכולות, צרכניות ומאפיות. חנויות לממכר בשר ודגים טריים או קפואים, פירות וירקות, תבלינים ופיצוחים, צרכי בנין ורהיטים. ופתיחת חנויות לממכר מצות בפסח או ארבע מינים בסוכות.

מה הם האופנים שהתירו מסחר בצנעה בימינו ודין מכירות בבתים -  עי' בשו"ע ([6]; סע' יא), מועדים וזמנים [7], שבט הלוי [11], פני השלחן ([9]; ס"ק ה), פסקי תשובות ([10]; ס"ק ז),  חוט שני ([13]; ובפרט ד"ה עוד פרטי הדינים ס"ק ז-ח).

זמני פתיחת חנויות במועד - [7] פני השלחן ([9]; ס"ק ד). 

קניה בכמות גדולה גם לצורך אחר החג או החלפת סחורה במועד - פסקי תשובות ([10]; ס"ק ח).

בספר חוט שני ([13]; עוד פרטי הדינים ס"ק ו) ובפני השלחן ([8]; ס"ק ב) חידשו כי עיקר גדר 'צנעה' ו'פרהסיה', הוא דין על עצם פתיחת החנות, ונפקא מינה בחנות הפתוחה למכירת מוצרים שמותר לסחור בהם במועד, שמותר יהיה למכור בחנות זו גם מוצרים שמכירתם במועד אסורה, כיון שעצם פתיחת חנות זו מותרת.

 

קניית והשכרת דירות ומכוניות

ה. בשו"ע ([6]; סע' יב) נפסק: "אין לוקחים בתים ואבנים אלא לצורך המועד, או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל, או לצורך השכיר שמוליך הדברים הנקנים שאין לו מה יאכל". ועי' פרטים בזה בפסקי תשובות ([11]; ס"ק י).

 

ו. מתן מתנות במועד

עי' בספר חוט שני ([13]; ד"ה סחורה בחול המועד ס"ק ד). שבט הלוי ([11]; ד"ה הנה בעינן), פסקי תשובות ([10]; ס"ק ח). ומשם יש לדון להתיר קניית מתנות 'אפיקומן' לילדים בחול המועד משום שמחת יום טוב, ועם זאת כתב בשבט הלוי שראוי להכין הכל לפני המועד.

 

ח. המרת מטבעות ובנקאות

בתוספות ([3]; ד"ה פרקמטיא) הביאו מרבינו יצחק בתשובתו, שרבינו יעקב לא היה מחשיב הלואה בריבית כמסיר האסור במועד "אבל הלוואה דשולחנות בקביעות וחילוף, נראה דחשיב פקמטיא", עי' ברא"ש במועד קטן [3]. וכן פסק השו"ע ([6]; סע' יד) "הלוואה דשולחנות בקביעות וחילוף אסור". ולפי זה כתב בספר פני השלחן [12] שאסור להתעסק בחול המועד בהלוואות ומשכנתאות מהבנק, וכן אסור להתעסק בענין זה אצל חברות השקעות העוסקות בזה בקביעות, ורק כשיש חשש להפסד אם ימנע מלהתעסק בהלוואה עד לאחר המועד, יש לדון להיתר מצד 'דבר האבד'. אכן, מי שצריך להמיר מטבע זר כדי להשתמש בכסף במועד, מותר להחליף לו, אלא שיעשה כן בצנעה.

ועי' בפני השלחן [12] ובפסקי תשובות ([11]; ס"ק יב) פרטי הדינים בענין המרת מטבע ופעולות בנקאיות בחול המועד [משיכת כסף מכספומט], הפקדה ופדיית שיקים, מסחר במניות וניירות ערך ותשלומי חשבונות שונים במועד.

 

ט. שכר הפועלים וימי חופשה בחול המועד

יעו' מקצת הכללים והפרטים בנדון מסועף זה בספר חוט שני [13] ועוד יש להאריך בזה טובא, בלי נדר.

* * *

גם באופנים שהמסחר מותר בחול המועד, המחמיר על עצמו, שכרו מובטח מהשמים, וכמו שמסופר על רבינא [3] שהזדמנה לו עסקה בחול המועד ונמנע מלהתעסק בה בחול המועד, ולאחר המועד נשכר בכפליים.

עגלת קניות

Your Cart4
  • x 2 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 160.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס