שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

מצטער בסוכה

תקציר השיעור

א. תנן במסכת סוכה: "חולים ומשמשיהם פטורים מן הסוכה". ואמרו בגמרא: "מצטער, הוא פטור, משמשיו לא". ויש לתמוה, מדוע מצטער פטור מקיום מצות סוכה, וכי מצטער פטור מקיום שאר המצוות, וצ"ע בגדר פטור זה.

ב. ועוד צ"ב מי מוגדר כ"מצטער" הפטור מחיוב סוכה [דין "מצטער" מחמת "דבר צדדי" ולא מחמת ארעיות הסוכה].

ג. עוד דנו הראשונים האם המצטער בסוכה רק בשינה, ולא באכילתו ושתייתו, יוצא ידי חובה בדברים שאינו מצטער בהם.

ד. מחלוקת הפוסקים בדין מי שאינו יכול לישון בסוכה בנוחיות מחמת שצר לו המקום, האם נקרא "מצטער" הפטור מסוכה.

ה. דברי הרמ"א בטעם מנהג המקילים לישון מחוץ לסוכה בגלל הצינה או בגלל שאין אשתו עמו • חיוב הבעל בשינה בסוכה כאשר אשתו פוחדת ואינה מסכימה שישן בסוכה • מצטער מחמת קור, האם עליו לדאוג לחימום סוכתו.

ו. דיני חולה ומצטער בלילה הראשון של חג הסוכות.

ז. המצטער מחמת חוסר מקום פנוי בסוכה • מפני אורחים הנמצאים בסוכה • בגלל אי נעימות שתיגרם לו אם יכנס לסוכה - האם נפטר מחיוב סוכה.

ח. האם צריך להוציא הוצאות כדי שלא יהיה מצטער בסוכה  • מי שאין לו סוכה, האם מחוייב ללכת לסוכת חברו • חיוב בניית סוכה רחוק מביתו כאשר אינו יכול לבנותה בסמוך לביתו.

ט. רבי חיים עוזר גרודזינסקי נכנס לסוכה לכבוד אורח ת"ח באומרו שאע"פ שמדין מצות סוכה אינו מחוייב לשבת בסוכה כי היה "מצטער" [מחמת הקור], אבל חובתו לשהות בה משום מצות הכנסת אורחים. וצ"ע בזה למעשה.

י. סיכום דיני מצטער בסוכה.

תנן במסכת סוכה [1] "חולים ומשמשיהם פטורים מן הסוכה". ואמרו בגמרא (שם) "מצטער, הוא פטור, משמשיו לא". ויש לתמוה, מדוע מצטער פטור מקיום מצות סוכה, וכי מצטער פטור מקיום שאר המצוות, וצ"ע בגדר פטור זה. וכן צ"ב מי מוגדר כ"מצטער" הפטור מחיוב סוכה, ולהלן יבוארו הדברים.

 טעם פטור מצטער ומהותו

א. בתוספות [1] סוכה כו, א ד"ה הולכי) מפורש שפטור מצטער ממצות סוכה נלמד מהפסוק "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מב) ודרשו חז"ל "תשבו כעין תדורו", ואין אדם דר במקום שמצטער. ורבנו מנוח בחיבורו על הרמב"ם [2] כתב שזהו גם טעם פטור החולים ומשמשיהם ממצות סוכה, וכפי שגם ביאר הרע"ב בפירושו למשנה [1]. [ועי' במשנה ברורה [4] על דברי השו"ע סי' תרמ סע' ג, מש"כ בזה].

ומפורש בדבריהם, שזהו הטעם שרק מצטער וחולה אפילו ב"חולי כלשהו" פטורים מקיום מצות עשה של ישיבה בסוכה, למרות שלא מצאנו פטור של "מצטער" בכל שאר המצוות, כי חיוב מצות סוכה הוא "תשבו כעין תדורו", וכדברי רבי אליעזר ממיץ בספר היראים [2] "דכעין דירה בעינן, ואין דרך אדם לעמוד בדירתו בצער".

אמנם מפורש בסוגיא, שבניגוד לחולה שגם משמשיו פטורים מסוכה [מדין "עוסק במצוה פטור מן המצוה", יעו' במשנה ברורה [4] סי' תרמ ס"ק ז) בשם הלבוש], המצטער פטור מסוכה ולא משמשיו, שהרי מן הסתם המצטער יכול לישון גם בלעדי משמשיו [ובמש"כ המשנ"ב (ס"ק יג) כי מי ששכור לשמש את המצטער, פטור כדין שומרי גנות ופרדסים, ראה במה שהעיר במילואים לספר הסוכה [12] אות ה].

והנה בסוגיית הגמרא במסכת סוכה [1] כו, א) נאמרו שתי דוגמאות ל"מצטער" הפטור ממצות סוכה: "משום בקי" [פשפשים או זבובים קטנים] או "משום סירחא דגרגישתא" [קרקע לבנה שהיו טחים בה את הסוכה]. ופרש"י בסוגיא, שגדר דין מצטער הפטור מהסוכה הוא "שהסוכה מצערתו". ועוד מצינו בסוגיא בסוכה [1] כה, ב) "אָבֵל חייב בסוכה", והחידוש בהלכה זו הוא: "מהו דתימא הואיל ומצטער פטור מן הסוכה, האי נמי מצטער הוא, קמשמע לן הני מילי צערא דממילא, אבל הכא איהו דקא מצטער נפשיה". וגם כאן פרש"י: "צערא ממילא, שהסוכה מצערתו, כגון חמה או צינה או סירחה בדברים שסיכך בהן", וצ"ב בהגדרה זו של פטור מצטער "שהסוכה מצערתו".

 ב. ובפשטות הכוונה לכך שכתוצאה מהסוכה נגרם לו צער מחמת דבר צדדי, דהיינו מחמת החמה או צינה שיש בסוכה, או סירחון דברים שמסכך בהם. ובספר היראים [2] הוסיף "שיש לו צער בסוכה, ובצאתו ינצל מהצער". אבל כאשר הצער נובע מחמת עראיות הסוכה, אינו נפטר מכך מלישב בסוכה, וכמו שכתב בשו"ת תרומת הדשן [2] כי "מי שצר לו המקום בסוכה לשינה, בענין זה שאינו יכול לישן בפישוט גופו ורגליו", אינו נפטר משינה בסוכה מפני שמצטער, והוכיח זאת מכך "ששיעור סוכה הוא לפחות ז' טפחים, ואילו "שיעור גופו של סתם בני אדם הן ג' אמות שהוא י"ח טפחים, ועל כרחך אורחיה הוא לפעמים לישן בכפיפת גופו ואיבריו, ולא מיקרי מצטער בהכי". ודבריו הובאו להלכה ברמ"א [3] סי' תרמ סע' ד). ואף שהט"ז [3] סי' תרמ ס"ק ה) הקשה על דבריהם, ונקט שבוודאי נחשב מצטער בכהאי גוונא, הכריע המשנ"ב [5] סי' תרמ ס"ק כו ובשער הציון ס"ק לט) כדברי הרמ"א.

והקשה החכם צבי [7] על התרומת הדשן "ובאמת הדבר תמוה מאד, והחוש מוכיח דאין לך צער גדול מזה" [כשישן בכיפוף ידיו ורגליו מחמת קטנות הסוכה]. אמנם על פי האמור בגדר פטור מצטער, כתב הגרש"ז אוירעבך [הליכות שלמה [10] ס"ק לד] "נראה בדעת תרומת הדשן כדאמרן, דמצטער מסוג זה נובע ממה שהסוכה היא דירת עראי ולא קבע ואינה אלא ז' על ז' בגובה י', ואין זה בכלל מצטער הפטור מסוכה, דכיון שאמר התורה צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי, כמו שדרשו בגמרא סוכה (כח, ב), והרי זו דרכה של ישיבת ארעי שמצטער בה עקב צפיפות הדיור, ואם כן זהו רצון התורה, וכאילו אמרה תורה בפירוש לישב בה אע"פ שמצטער בכך. ולא דמי לקור וחום וכד' שהצער הוא בלתי הכרחי מחמת גוף הסוכה עצמה". [ועי' במשנ"ב בדין אדם המעונג שמצטער לישון בכפיפה, שפטור משינה אך חייב באכילה. וביאר הגרש"ז אוירעבך [בהמשך דבריו הנ"ל] כי "לאיש כזה הרי זה צער גופני ממש, ואין זה קושי רק בעצם הדחק, ועל צער כזה שפיר יש לומר שלא דברה התורה].

וראה בספר אורה ושמחה על הרמב"ם [6] שחקר בעיקר פטור מצטער, אם אין ֹשֵם מצוה על אדם היושב בסוכה כשאין זה באופן של "כעין תדורו", או שיש ֹשֵם מצוה וזהו פטור בפני עצמו, והביא דנפק"מ לכמה דברים.

 שיעור המצטער

ג. הרמ"א [3] סי' תרמ סוף סע' ד) פסק את דברי המרדכי בסוכה [1] בשם היראים [2] "ואין המצטער פטור אלא אם ינצל עצמו מן הצער, אבל בלאו הכי חייב לישב בסוכה, אע"ג דמצטער", והביא המשנה ברורה [5] סי' תרמ ס"ק ל) את דברי הט"ז [3] סי' תרמ ס"ק ז) שכתב בביאור הדברים: "דהטעם דמצטער פטור משום דכעין דירה בעינן, ואין אדם דר במקום צער כל שיוכל להינצל מזה בביתו, והכי נמי בסוכה".

וכאשר מצטער מהסוכה בגלל הרוח, הביא המג"א [3] סי' תרמ ס"ק ז), את דברי הבית יוסף שפטור אף מאכילה. ומתוך כך כתב הביאור הלכה [4] סי' תרמ סע' ד' ד"ה מפני) "דיש ליזהר בזמן הקור שיהא לבוש בגדים חמים כשסועד בסוכה, כדי שלא יהיה מצטער מחמת הקור ויהיה חשש ברכה לבטלה".

אמנם יעו' בדברי המשנה ברורה [5] סי' תרמ ס"ק יח) שכתב כי פטור מצטער מחמת הרוח צינה הוא רק "במקום דליכא צינה, והצער הוא מחמת הרוח וכיו"ב. דאילו במקומות הקרים יוצא יד חובה באכילה, אע"ג דלא יוכל לישן שם, דאי אפשר בענין אחר, וממילא מקרי שם כעין תדורו, וגם מקרי ראוי לשינה אם היה לו כרים וכסתות כראוי".

 מנהג המקילים לישון מחוץ לסוכה בגלל הצינה או בגלל שאין אשתו עמו

ד. כתב הרמ"א [4] סי' תרלט סע' ב) בטעם הנוהגים להקל בשינה מחוץ לסוכה "יש אומרים משום צינה, דיש צער לישן במקומות הקרים. ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו, איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה, ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו, שאין לו סוכה מיוחדת, פטור" [ומסיים: "וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת"].

אולם המשנה ברורה (שם ס"ק לט) כתב על טעמו של הרמ"א להקל לישון מחוץ לסוכה בגלל שאין אשתו עמו: "ובביאור הגר"א חולק על זה, דלא מיפטר משום זה. וגם במג"א מסיק דמשום זה לא מיפטר. ולימד זכות אחר על העולם משום דהו"ל מצטער כשאין יכול לישן שם עם אשתו. והנה לפי טעם זה אם אין מצטער כגון שאין אצלו זמן עונה עכשיו, אין לו לפטור עצמו מן השינה", יעו' כל דבריו שם.

 

ה. וממוצא הדברים יש לברר את הנדונים הבאים:

• האם יש מצוה על האשה לישון בסוכה כדי שהבעל יוכל לקיים מצוותו - יעו' בדברי הגר"מ שטרנבוך בספרו מועדים וזמנים [9] ח"א סימן פח) שנטה לומר שאינה מחוייבת. ובשו"ת תשובות והנהגות [11] הוסיף בסוף דבריו: "ודאי יש לה בזה מידת חסידות, וביותר נראה שתקיים בזה מצות גמילות חסד לעזור ולסייע לו ולזכותו במצוה".

ויעו"ש במועדים וזמנים בדבריו המחודשים, שכל הסיבה להתיר לנשים ובנות להיות בסוכה אף שאינן מצוות ויש לחשוש לאיסור הנאה מעצי הסוכה [למי שיושב בסוכה ואינו מחוייב, ונהנה מחפץ שהוקצה למצוה] נובעת מכך שהיא עוזרת לאיש לקיים מצוותו "כעין תדורו". וכתב שם לפי זה, שהאלמנה הגרה בפני עצמה, אסור לה לשבת לבד בסוכה שנתייחדה לישיבת איש, שאסורה לה בהנאה.

• חיוב הבעל בשינה בסוכה כאשר אשתו פוחדת ואינה מסכימה שישן בסוכה - הגר"מ שטרנבוך בשו"ת תשובות והנהגות [11] כתב שפטור, כי חסר ב"כעין תדורו", אף לדעת הגר"א הנ"ל שחלק על הרמ"א. ואילו דעת הגר"נ קרליץ [חוט שני [11] ד"ה מצטער] "שהדבר תלוי עד כמה הוא מצטער בצערה, ואף דבעינן שהסוכה מצערתו [כמובא לעיל מדברי רש"י], מכל מקום אם הוא עצמו שרוי בצער מצערה, פטור. אבל אם הוא רגוע ורק היא מצטערת, ומשום זה הוא בא להרגיע אותה, הרי אמרו שהמצטער פטור ומשמשיו חייבים".

• מצטער מחמת קור, האם עליו לדאוג לחימום סוכתו - ראה במועדים וזמנים [9] ליקוטי הערות לח"ב סימן קז), שכתב שאם נמצאת מערכת חשמל בסמוך לסוכה, שיכול להכניס תנור בנקל, אין יסוד לפוטרו מלעשות כן. וראה במילואים לספר הסוכה [12] אות ד) שהוסיף כי מסופר על החפץ חיים והגר"ח מבריסק שהכניסו תנור לסוכתם.

• מצטער מפני אורחים הנמצאים בסוכה - בספר הליכות שלמה [10] אות יט) מובא בשם הגרש"ז אויערבך, שפטור מהסוכה [כגון בן הרוצה לאכול או לישן, אך קשה לו לעשות כן מפני האורחים שבאו לסוכת אביו], כי מצטער כזה לא גרע כמצטער מחמת יתושים, שפטור מהסוכה באותה שעה. אולם בספר חוט שני [11] ד"ה אורחים) כתב שאין זה דומה ליתושים "שהם דבר טבעי", אבל כשבני אדם מפריעים לישון אין זה נקרא שהסוכה לא ראויה לשינה. אך "אם הוא לא מוצא מקום אחר לישן, מיקרי מצטער ומותר לישן בבית, דמאי שנא יתושים מבני אדם שנהפכו ליתושים".

וע"ע בספר פסקי תשובות [13] אות ד; ובהערות שם) במש"כ בנדון מצטער מחמת חוסר מקום פנוי בסוכה, או בגלל אי נעימות שתיגרם לו אם יכנס לסוכה.

• רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי נכנס לסוכה לכבוד אורח ת"ח באומרו שאע"פ שמדין מצות סוכה אינו מחוייב לשבת בסוכה כי היה "מצטער" [מחמת הקור], אבל חובתו לשהות בה משום מצות הכנסת אורחים. ועי' במה שדנו בזה במועדים וזמנים [9] ח"א סימן פח; ובליקוטי הערות לסימן זה) ובספר הליכות שלמה [10] הערה 124).

 מצטער בסוכה בשינה האם יוצא יד חובה כשאוכל בסוכה [ואז אינו מצטער]

ו. המרדכי במסכת סוכה [1] הביא את דברי הספר יראים [2] שאם מצטער בסוכה רק בשינה, ולא באכילתו ושתייתו, אינו יוצא ידי חובה כלל, וגם בדברים שאינו מצטער בהם "דהא כעין דירה בעינן, כיון שאין יכול לעשות בה כל צרכיו, אכילה ושתיה ושינה, בלא צער, מתחילה לא הויא סוכה כיון דלצעוריה קיימא". וכדבריו נקטו להלכה בתרומת הדשן [2] והרמ"א [3] סי' תרמ סע' ד).  אולם המשנה ברורה  [4] סי' תרמ ס"ק כ) הביא את דברי החכם צבי [7] החולק על המרדכי, ולדעתו בדיעבד יוצא ידי חובת אכילה משום שבאכילה אינו מצטער [יעו' בראיות שהביא החכם צבי לדבריו, ובאבני נזר [7] שנשא ונתן בדבריו, ובליקוטי הערות על שו"ת חכם צבי]. ובשער הציון (ס"ק כה) כתב שיש להיזהר מאד להחמיר כהרמ"א "כי כמה אחרונים העתיקו דברי הרמ"א להלכה, וקושיות החכם צבי כבר ישבו".

ואמנם לאור פסק הרמ"א כתב המגן אברהם (שם ס"ק ז) בשם הלבוש ש"יש למחות באותן העושים סוכות ברחובות שאי אפשר לישן שם מחמת מורא הגנבים". והוסיף המג"א שאם אינו מתיירא מפני היזק הגוף רק מגניבת כליו יוצא שיכול להכניסם בביתו". אמנם בדיעבד, כתב הביאור הלכה [4] סי' תרמ סע' ד' ד"ה דמתיירא) שיש לצרף את שיטת החכם צבי הנ"ל, ובשל כך המיקל יש לו על מי לסמוך, יעו' בדבריו.

וראה סיכום  הדינים למעשה בפסקי תשובות [13] אות ו) שכתב: "ומיהו בעניינים אלו אזלינן אחר רוב בני אדם", והוסיף בהערה: "ודע כי הדבר מצוי בזמנו שעושים סוכות מיוחדות לאכילה בלבד, ולשינה אינן ראויות עקב פחד מגנבים וליסטים, כגון סוכות הנמצאות על אם הדרך ליד מסעדות ופרוצות לכל רוח, אם כי המקיל יש לו על מי לסמוך, אך נכון להחמיר לכתחילה".

 מצטער הפטור מקיום המצוה - האם רשאי להחמיר על עצמו

ז. הרמ"א פסק [6] סי' תרלט סע' ז) "כל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם, אינו מקבל עליו שכר, ואינו אלא הדיוטות". וכתב המשנה ברורה (שם ס"ק מד) "כגון מצטער". ובהמשך דבריו (ס"ק מה) כתב המשנ"ב: "ק"ו בזה למי שרוצה להחמיר כשיורדים גשמים ולילך לסוכה ולברך שם המוציא וברכת לישב בסוכה, ואח"כ לאכול בבית, והוי ברכה לבטלה, אפילו יאכל שם בסוכה אכילת קבע" [וראה במש"כ בנדון זה בספר אורה ושמחה [6] נפק"מ בחקירתו הנ"ל].

ובספר הליכות שלמה [10] הערה 122) הובא כי הגרש"ז נסתפק "במצטער שנהנה מהמצוה ודבר זה משכיח ממנו את הצער, האם מיקרי מצטער או לא" [ועי"ש במה שהובאו דבריו הנלהבים של הגר"ש סופר דשפיר חייבים במצוה].

 חיובו בטרחה והוצאות כדי שלא יצטער בסוכה

ח. ראה במובא בספר חוט שני [11] האם צריך להוציא הוצאות כדי שלא יהיה מצטער בסוכה, ובדברי הגרש"ז אויערבך המובאים בספר הליכות שלמה [10] ס"ק לז) בנדון זה. ועי' בפסקי תשובה [13] במש"כ בנדון מי שאין לו סוכה, האם מחוייב ללכת לסוכת חברו, וחיוב בניית סוכה רחוק מביתו כאשר אינו יכול לבנותה בסמוך לביתו.

 דיני חולה ומצטער בלילה הראשון של חג הסוכות

ט. רבנו מנוח כתב [2] שחיוב סוכה בלילה הראשון אינו מדין "תשבו כעין תדורו", אלא מגזירת הכתוב "ט"ו ט"ו דילפינן חג הסוכות מחג המצות", ולכן בלילה הראשון של סוכות המצטער אינו פטור מקיום מצות הסוכה. וכן פסק הרמ"א [4] סי' תרמ סע' ד), ועי"ש במשנה ברורה (ס"ק טו) ובמילואים לספר הסוכה [12] סיכום השיטות בדין זה.

עגלת קניות

Your Cart5
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
סה"כ: 200.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

 אשת חיל, עדינת נפש מגזע יחס

מרת מלכה הגר ע"ה

בת הרב מרדכי זיסקינד סג"ל לנדא זצ"ל

נלב"ע ביום ג' אייר תשס"ו

ת.נ.צ.ב.ה

הונצח על ידי בנה הר"ר דוד הגר הי"ו ומשפחתו, לוס אנג'לס

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס