שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

מקום הדלקת נר חנוכה

תקציר השיעור

א. מקום ההדלקה - סוגיית הגמרא ושיטות הראשונים

 

בסוגיית הגמרא מבואר כי מקום הדלקת נר חנוכה "על פתח ביתו מבחוץ".

רבותינו הראשונים נחלקו מה הדין כאשר יש חצר לפני הבית, האם מקום ההדלקה בפתח הבית או בפתח החצר.

ב. מקום ההדלקה – פסק ההלכה

מרן השולחן ערוך פסק להלכה להדליק בפתח החצר, וצ"ע מדוע לא הזכיר את דעת החולקים שסברו שמקום ההדלקה הוא בפתח הבית.

ג. מקום ההדלקה בזמנינו בחצר ובחדר מדרגות

יש לעיין האם בזמנינו [שכבר לא משתמשים בחצרות הבתים כפי שהיה נהוג בזמן התלמוד] הדין השתנה - ומהו מקום ההדלקה בבית פרטי עם חצר, ובבנין מגורים שיש בו חדר מדרגות משותף.

ד. מקום ההדלקה בשעת הסכנה - בימים ההם

בסוגיית הגמרא מבואר כי בשעת הסכנה מותר להדליק נרות חנוכה בתוך ביתו.

וצ"ע האם שלא בשעת הסכנה מותר להדליק בתוך הבית גם מפני שאר צרכים, ומה הדין בדיעבד.

ה. מקום ההדלקה בשעת הסכנה - בזמן הזה

כאמור לעיל, מדינא דגמרא והשלחן ערוך, ההיתר להדליק נרות חנוכה בתוך הבית הוא רק בשעת סכנה, או לכל הפחות בשעת דחק ובדיעבד. ומכאן התמיהה מה ההסבר למנהגם של המדליקים לכתחילה את המנורה בבית גם בזמנינו שאין כל סכנה להדליק בפתח הבית.

ו. הדלקת נרות חנוכה במקומות הגבוהים יותר מעשרים אמה

בסוגיית הגמרא מובא: "נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה, פסולה".

ויש לעיין האם כשיש פרסום הנס לשכנים הגרים ממול, מותר להדליק נרות חנוכה גם במקומות הגבוהים יותר מעשרים אמה.

ז. מקום הדלקת נרות חנוכה – סיכום

בית שבכניסה לחדר המדרגות יש שביל שמוביל מהפתח עד לרשות הרבים • הדר בקומה עליונה ידליק בחלון הסמוך לחדר המדרגות או בפתח הבית לחדר המדרגות • הדלקת נרות בקופסת זכוכית המונחת בחלון - מבחוץ או מבפנים.

מקום ההדלקה - סוגיית הגמרא ושיטות הראשונים

א. בסוגיית הגמרא במסכת שבת (1א) מבואר מקום הדלקת נר חנוכה "להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעליה, מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. רבותינו הראשונים, נחלקו מה הדין כאשר יש חצר לפני הבית, האם מקום ההדלקה בפתח הבית הפתוח לחצר, או בפתח החצר. רש"י פירש: "מבחוץ, משום פרסומי ניסא. ולא ברשות הרבים אלא בחצרו, שבתיהם היו פתוחים לחצר". אבל תוספות (ד"ה מצוה) כתבו שאם יש חצר לפני הבית, מצוה להניחו בפתח החצר. הרמב"ם (2א) כתב ב"סתם" כי מצוה להניחו "על פתח הבית", ובפשטות כוונתו כשיטת רש"י שמצוה להניחו בפתח הבית.

תוספות (1א) הוכיחו את שיטתם מדברי הגמרא (2ג) "חצר שיש לה ב' פתחים צריכה ב' נרות", וכן מדברי הגמרא (2ג) "נר שיש לו ב' פיות עולה לשני בני אדם". אמנם רש"י פירש את דברי הגמרא "שי לה ב' פתחים", דהיינו שיש לבית ב' פתחים. ואת דברי הגמרא "ב' פיות", פירש דהיינו ב' בני אדם המהדרין העושים נר לכל אחד.

על שיטת רש"י קשה מהמשנה במסכת בבא קמא, המובאת בסוגיא (1א) בנדון חנווני שהניח נרו מבחוץ, והזיק הגמל באשו בנר חנוכה פטור, משום שהניחו ברשות מצוה. ולכאורה לדעת רש"י, היה עליו להניח את הנר בתוך החצר בפתח הבית. מכח משנה זו פירש הריטב"א (2ד) שאין כוונת רש"י שיניחו בפתח הבית, אלא לומר שאין מצוותו מבחוץ ממש, אלא הוא הדין סמוך לחוץ מבפנים. אבל הרא"ם בפירושו על הסמ"ג (2ה) פירש בדעת רש"י, שאף שאין מצוותו להניח בחוץ, מכל מקום היות וכוונת האדם שהניחו שם היתה לפרסם הנס, פטור. וכן מדוייק מדברי רש"י שפירש את המשנה הנ"ל "ברשות פרסום מצוה".

 מקום ההדלקה - פסק ההלכה

ב. מרן השולחן ערוך  (3א) פסק להלכה כשיטת התוספות, שבבית הפתוח לחצר יש להדליק בפתח החצר: "נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ. אם הבית פתוח לרשות הרבים, מניחו על פתחו. ואם יש חצר לפני הבית, מניחו על פתח החצר".

וכתב בביאור הלכה (ד"ה פתח החצר) "רוצה לומר, ודלא כדעת רש"י דסובר דמניחו על פתח הבית הפתוח לחצר, ובר"ן ובאור זרוע העתיקו כרש"י. אמנם בערוך השולחן (ב) תמה על דברי השו"ע, מדוע לא הזכיר כלל את דעת החולקים על התוספות: "כיוון שדעת רש"י, ר"ן, הרמב"ם ור"י, סמ"ג, והגהות מיימוניות, שיש להדליק בפתח הבית, איך לא הביא [מרן השו"ע] דעתם כלל, וצ"ע".

 מקום ההדלקה בזמנינו בחצר ובחדר מדרגות

ג. כפי שנתבאר, דעת השולחן ערוך שיש להדליק בפתח החצר. אמנם לא כל הבתים והחצרות דומים זה לזה, ובפרט בזמן הזה, שחצרות הבתים שונות בשימושן ותיכן שיש איפוא גם שינוי במקום הראוי להדליק בהם נרות חנוכה.

רבותינו האחרונים דנו בהרחבה בשאלות בנושא זה, וכהקדמה לדבריהם שיובאו לקמן, נזכיר את דברי הגרש"ז אויערבך המובאים בספר הליכות שלמה (4א) שהיה רגיל לומר, שבהלכות אלו "אין לנו שרשים מספיקים בסוגיות הגמרא ובדברי הראשונים, והדברים תלויים בסברא ובאובנתא דליבא", והוא בעצמו היה חוזר ומלבן את הדברים פעם אחר פעם, ואף היו שינויים בהוראותיו במשך השנים.

בנדון דידן מפורסמת בין הלומדים, מחלוקת החזון איש והרבי יצחק זאב (הגרי"ז) סולובייצי'ק מבריסק, לפנינו סיכום קצר של הנושא, בתוספת פסקי הלכה:

הגר"ח קנייבסקי הביא בספרו דרך אמונה (4ב) את שיטת החזון איש בהלכות עירובין, שחצרות "שלנו", דהיינו החצרות הסמוכות לבתים בזמנינו, אין להם דין "חצר", מכיוון שאין בני אדם משתמשים בהם. ומטעם זה פסק החזון איש "שאין להדליק נר חנוכה בזמננו בחצר, שאין לחצרות שלנו דין חצר. ואפילו בחדר מדרגות לא הסכים שידליקו למטה, כי סבר שאין לחדר המדרגות דין חצר מטעם הנ"ל".

רבי בנימין זילבר, דן בספרו אז נדברו (4ג) בשיטת החזון איש, וכתב שבאופן שכשידליק בפתח הבית יהיה פרסום לבני רשות הרבים, ידליק שם לדידן שאין לנו דין חצר כנ"ל. אבל כשלא רואים משם לרשות הרבים כלל [ואף בחדר מדרגות שרואים שם  שכניו, לא מקרי פרסומא ניסא לרבים] יש להדליק בחלון הבית.

אולם בספר ארחות רבינו (4ד) הביא כי הקהילות יעקב סבר שיש להדליק בפתח חדר המדרגות. ואף אם ננקוט להלכה שאין דיני חצר לחצרות בימינו, מכל מקום לענין חנוכה, יודעים שהחצר שייכת לדירה זו. ואמנם הגר"ח קנייבסקי שאל את החזון איש היכן להדליק בקומה שניה כשחלונו מוסתר מרשות הרבים, והחזון איש אמר לו שידליק בפתח הדירה משום שהחלון מוסתר, ובשום פנים ואופן לא בפתח החדר מדרגות, משום שאין לו דין חצר.

רבי משה פיינשטיין כתב באגרות משה (5א) לבני חו"ל שאינם יכולים להדליק בחוץ, שידליקו בחלון הבית, כדי שיהיה פרסומא ניסא לבני רה"ר [להלן אות ד נרחיב בביאור המנהג להדליק בתוך הבית].

בספר שבות יצחק (5ב) הביא את הוראת רבי יוסף שלום אלישיב, שגם בימינו בבית עם חצר יש להדליק בפתח החצר, שלא כדעת החזון איש הנ"ל.

כיוצא בזה הביא רבי משה שטרנבוך בשו"ת תשובות והנהגות (5ג) שהגרי"ז לא הסכים עם החזון איש, ונקט להלכה שגם לחצרות שלנו יש דין חצר לעניין חנוכה. ולכן יש להדליק בפתח הבית לחדר המדרגות, כדעת רש"י והרמב"ם. ברם יתכן שהתכוון דווקא בחדר מדרגות, שבו הנרות נראים לבני רשות הרבים. ועוד הביא ר"מ שטרנבוך בספרו מועדים וזמנים (5ד) כי "מנהג ירושלים" להדליק בפתח החצר ובפתח חדר המדרגות. אמנם כיוון שלדעת רש"י יש להדליק על החלון "דעביד כמר עביד". ובמקום אחר כתב במועדים וזמנים (5ה) שבבית משותף, יש להדליק בפתח הבית אם נראה לרשות הרבים, והרוצה להדר ידליק גם ברשות הרבים. ואם יש לו פתח לבד, ידליק שם בלבד. ואם גר מעל עשרים אמה, ידליק בתוך הבית, והמהדר ידליק גם בפתח החדר מדרגות.

רבי בן ציון אבא שאול פסק בשו"ת אור לציון (6א) כי בבית עם חצר ידליק בפתח החצר, כפשטות דברי השו"ע. ואף שמצינו דעת הרבה ראשונים כשיטת רש"י, אין להחמיר, משום שאפשר שגם לפי רש"י יוצא בפתח החצר, ורק אם רוצה להחמיר ידליק גם בחלון הבית. אמנם אם פתח החצר מוסתר או שחושש להניח שם יניחנו בחלון. ולגבי דר בבית משותף, אם פתח ביתו נראה לרבים ידליק בפתח הבית, ואם לא ידליק בחלון שיש בו הכי הרבה פרסומא ניסא, ולא בפתח חדר המדרגות משום שאינו נחשב לחצר [עיין בדבריו הטעמים לכך]. ואם החלון גבוה מעשרים אמה [ומודדים זאת ממקום הילוך האנשים] ידליק בפתח הבית. והמדליק בחלון יכבה החשמל כדי שיהיה ניכר לבני רשות הרבים".

 מקום ההדלקה בשעת הסכנה - בימים ההם

ד. בסוגיית הגמרא לעיל (1א) מובא: "בשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו". ופירש רש"י: "שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית עבודה זרה שלהם", ולכן היתה סכנה להדליק את הנרות בחוץ. ולכאורה משמע כי דווקא בסכנה של ממש התירו לשנות ולהדליק בפנים הבית ולא מחוצה לו.

הלכה זו נפסקה בשולחן ערוך (גא) "ובשעת הסכנה, שאינו רשאי לקיים המצוה, מניחו על שולחנו ודיו".

השפת אמת (7א) דייק מדברי התוספות במסכת שבת (1א) כא, ב ד"ה דאי) שכתבו שבזמן סכנה שמדליקים בפנים, ניתן לאחר מזמן שתכלה רגל מן השוק. משמע כי לא בשעת סכנה, אף בדיעבד אם איחר לא יוצא ידי חובה אם הדליק לבני ביתו, משום שהיה יוכל להדליק בזמנו בחוץ.

אבל הריטב"א (7ב) כתב שכל אדם שלא הדליק בזמן, יכול להדליק אחר כך בפנים כדין שעת הסכנה.

עוד מבואר בדברי הריטב"א שגם בגלל סכנת צער ואיבה מותר להדליק בפנים, וכגון כשנושבת הרוח.

ברם בקונטרס חנוכה ומגילה (7ג) הובא בשם הגרי"ז, כי ב"שעת סכנה" יש תקנה מיוחדת להתיר להדליק בפנים רק כשלא מתאפשר להדליק בחוץ בגלל סכנה, אבל באמת כשמתאפשר להדליק בחוץ יש לחזור ולהדליק. וכן נהג הגרי"ז בעצמו כשהדליק בפנים בגלל הרוח שנשבה בחוץ, וכשפסקה הרוח חזר והדליק את הנרות בשנית בחוץ.

מקום ההדלקה בשעת הסכנה - בזמן הזה

ה. כאמור, מדין הגמרא, מותר להדליק בפנים רק בשעת הסכנה.

והנה בדברי הרמ"א (8א) מבואר כי "בזמן הזה כולנו מדליקים בפנים", וזאת למרות שלכאורה כבר חלפה ה"סכנה" המוזכרת בגמרא כסיבה לביטול חובת הדלקת הנרות מבחוץ. בתמיהה זו עמד האור זרוע (8ב) שכתב: "והאידנא דליכא סכנה, לא ידעתי מאי טעמא אין מדליקין בחצרות. ואמנם בעל העיטור (6ג) כתב: "ואחר שנהגו על הסכנה נהגו, ומי שיכול מדליקה מבחוץ". וכוונתו לומר, שמכיוון שכבר נהגו להדליק מבפנים, ממשיכים את המנהג, למרות שהסיבה להנהגת המנהג כבר לא קיימת. אך הדברים טעונים ביאור, מה ההסבר למנהג זה.

ואמנם בערוך השולחן (8ד) כתב: "והנה עתה אין אנו מדליקין בחוץ, ואף שאין סכנה אצלינו, מכל מקום כמעט הוא מן הנמנעות מפני שבכל המדינות שלנו ימי חנוכה הם ימי סגריר, גשם ושלג ורוחות חזקים, ואי אפשר להניחם בחוץ אם לא להסגירם בזכוכית, וכולי הא לא אטריחוהו רבנן". ומכל מקום סיים: "ויותר טוב מהכל, דאם יש לו חלון הפתוח לרשות הרבים, יעמידם אצל החלון".

•    •    •

לאחר הקמת מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות בתוכה בשמחה, דנו הפוסקים, האם במצב שבו בעזרת השי"ת חלפה הסכנה להדליק מחוץ לבתים, יש להשיב את מקום ההדלקה למקומו מעיקר הדין, מחוץ לבית.

 בשו"ת מנחת יצחק (8ה) כתב: "לא ראינו לצדיקי הדור בחו"ל שנהגו להדליק מבפנים, וגם הארץ ישראל הנוהגים להדליק מבחוץ הם רק מיעוטא כלפי הנוהגים להדליק מבפנים, וביותר נוהגים להדליק בפנים החסידים ההולכים בדרכם של תלמידי הבעל שם טוב", ובדבריו מבואר הסבר עמוק לטעם המנהג להמשיך ולהדליק את נרות החנוכה מבפנים גם בזמנינו, על פי דברי הבני יששכר זי"ע.

•  רבי יהושע ארנברג, אב"ד תל אביב, שזכה להסתופף בצילו של האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, כתב תשובה ארוכה ומנומקת בשו"ת דבר יהושע (9ב) לקייים את המנהג להדליק בפנים, כי בשעת הסכנה כשתיקנו להדליק בפנים, ביטלו לגמרי את התקנה להדליק בחוץ [ותמך את יסודותיו מהסוגיא בריש מסכת כתובות, עיין בנימוקיו]. ולכן גם כשבטל הטעם של "שעת הסכנה", עדיין נותר על כנו המקום הראוי להדליק נר חנוכה, בפנים הבית ולא מחוצה. ועל פי זה חידש כי המדליק בזמנינו בחוץ לא יצא ידי חובתו, משום שביטלו התקנה.

בשבט הלוי (9ב)-(10א), "לימד זכות" על הנוהגים להדליק בזמנינו בפנים, כי בהדלקה בבית כנסת יוצאים ידי חובת הפרסומא ניסא לרבים, ולכן די במה שמפרסמים את הנס לבני ביתו. 

בשו"ת אור לציון (11א) הביא שגם מנהג הספרדים בדור שלפנינו היה להדליק בפנים, וכפי שכתב בבן איש חי, ואף שלא במקום סכנה, משלוש סיבות: [א] כיום בטל החיוב להדליק בחוץ. [ב] מצויות רוחות חזקות. [ג] חשש לגניבת המנורה. ומ"מ כתב כי ראוי לכתחילה  להדליק בחוץ, אך המדליק בפנים "יש לו על מי שיסמוך".

לעומתם, הגרי"ש אלישיב (10ב) כתב תשובה לרב ארנברג, ובה דחה את דבריו, והסיק כי בוודאי תקנה ראשונה על תילה עומדת, ובזמן הזה יש להדליק בחוץ. וכן נקט להלכה בחזון עובדיה (11ב), שגם הוא תמה על חידושו של הדבר יהושע, והזכיר את דברי הגרי"ז שהמברך בפנים ברכתו לבטלה.

הדלקת נרות חנוכה במקומות הגבוהים יותר מעשרים אמה

ו. בסוגיא במסכת שבת (1א-1ב) מובא: "נר של חנוכה שהניחו למעלה מכ' אמה פסולה", כי למעלה מכ' אמה לא שולטת עין אדם, ואין פרסומא ניסא. וכן נפסק בשלחן ערוך (גא).

הפוסקים דנו האם אדם שגר בקומה גבוהה מכ' אמה, רשאי להדליק בחלונו ולהסתמך על פרסום הנס לשכנים הגרים ממולו בקומה גבוהה. בשו"ת שבט הלוי (12א) כתב שאין לשנות המנהג להדליק בחלון אף באופן זה, משום שניתן להסתמך על פרסום הנס לשכניו ולבני ביתו. והוסיף: "ובשיעור מרחק של השכנים ממול, לא קיבלנו דבר, אלא העיקר שאפשר להסתכל עוד בראיה רגילה".

גם האור לציון (12ג) נקט להלכה כדעת שבט הלוי, שהפרסומא ניסא הוא עברו השכנים ממול, אלא שכתב שצריכים השכנים לראות הנרות ממש, ולא רק "נצוצי אור בעלמא".

אולם בתשובות והנהגות (12ב) כתב "אם גר למעלה מכ' אמה, אין בזה היכר לבני רשות הרבים. ואף שיש שכנים ממול זה לא מספיק, שחז"ל תיקנו ההיכר לבני רשות הרבים דווקא. ולכן אם החלון למעלה  מכ' אמה, כמו שמצוי כאן בשכונתינו, נראה שעדיף להדליק בביתו בדלת". וראה בדברי הגרש"ז אויערבך בנדון, בספר הליכות שלמה [13] סע' ה.

 מקום הדלקת נר חנוכה - סיכום

ז. הליכות שלמה [13], נר איש וביתו [14]-[17].

עגלת קניות

Your Cart9
  • x 1 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 5 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
סה"כ: 285.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס