שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

נרות שבת

תקציר השיעור

א. מצאנו בדברי חז"ל שלושה טעמים להדלקת נרות שבת:

• כבוד שבת - "נרותיה הם כבודה" [ילקוט שמעוני].

• עונג שבת - "וקראת לשבת עונג, זו הדלקת הנר בשבת" [מדרש תנחומא].

• שלום בית - "נר ביתו ונר חנוכה, נר ביתו עדיף, משום שלום בית" [מסכת שבת].

ב. ויש לדון בנפקא מינה בין טעמים אלו:

בהדלקת נרות ביום טוב.

היתה דלוקה ועומדת האם צריך לחזור ולהדליקה.

הדלקת נרות במקום הסעודה ובשאר המקומות בבית.

ג. דיני סעודת שבת לאור הנרות [מהו המקום המובחר להנחת הנרות].

ד. הנאה מאור הנרות [האם אפשר לברך על הדלקת נרות שבת בחשמל].

ה. הוזמן לאכול במקום אחר וחוזר לביתו בשעה מאוחרת - כיצד ינהג.

ו. מחלוקת הפוסקים האם מברכים על נר שהוא רק תוספת אורה, והמסתעף להדלקת נרות במקומות המוארים בחשמל, להלכה ולמעשה.

ז. דיני הדלקת נרות בבתי מלון.

נרות שבת[*]

 

א. מצאנו בדברי חז"ל שלושה טעמים להדלקת נרות שבת:

• משום עונג שבת - תיקנו שיהיה נר דלוק בביתו משום מצות עונג שבת, וכן מצינו במדרש תנחומא [1] "וקראת לשבת עונג - זו הדלקת נר שבת" [והטעם, כי האדם מתענג כאשר הוא נמצא וכן כאשר הוא סועד במקום מואר, יעו' במדרש לקח טוב הובא בקונטרס לקראת כלה [8] אות א]. וכן נקטו התוספות (1; שבת כה, ב ד"ה הדלקת וד"ה חובה) שהדלקת נרות היא חובה של עונג שבת. וכן מפורש בשו"ע (4; סע' ב) ובמשנה ברורה (4; ס"ק א) "עיקר הדלקת הנר הוא חובה משום מצות עונג שבת" [ועי' ברמ"א (5; סע' י) שכתב כי חובת הדלקה משום עונג היא דוקא במקום הסעודה].

• משום כבוד שבת - תקנו שיהיה נר דלוק בביתו בשבת, כדברי הילקוט שמעוני [1]. ובגמרא (1; שבת כה, ב; 1) אמרו: "הדלקת נר בשבת חובה". ופרש"י: "חובה, כבוד שבת הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא". והיינו שבהדלקת הנרות יש כבוד לשבת, משום שכשאוכל לאור הנרות, הסעודה חשובה ומכובדת. ובתוספות (שם ד"ה חובה) כתבו בשם רבנו תם, וכן פסק ברמ"א (סעיף ד; 4) - שאם היה הנר מודלק ועומד, צריך לכבות ולחזור ולהדליק, כדי שיהיה ניכר שההדלקה היא לכבוד שבת [וכתב הגר"מ פיינשטיין בספרו דברות משה [2] שלפי שיטה זו, הדלקת הנר היא חובת הגוף משום כבוד שבת, ולכן צריך שידליקנו לכבוד שבת. כי משום עונג, הרי יש עונג גם כשהנר דלוק אף מבעוד יום, כמו בהדליקו סמוך לשבת].

• משום שלום בית -  תיקנו שיהא נר דלוק בביתו כדי שלא יכשל בעץ או באבן, ובכך לא תהיה קטטה בתוך ביתו בשבת, כדברי הגמרא (1; שבת כג, ב) "נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו". ופרש"י שבני ביתו מצטערים לישב בחושך. ועוד פירש רש"י (1; ברש"י כה, ב ד"ה הדלקת) "דבמקום שאין נר אין שלום, שהולך ונכשל, והולך באפילה". וטעם זה הובא להלכה בשו"ע (4; סע' ג) ובמשנה ברורה (שם ס"ק ב) "והדלקת הנר צריך להיות בכל החדרים שהולך שם בשבת אף שאינו אוכל שם, כדי שלא יכשל בעץ או באבן".

 

ב. ויש לדון בנפקא מינה בין טעמים אלו. ותחילה נקדים לברר את שיטת הרמב"ם - אשר מחד גיסא מורה לשון הרמב"ם (2; הלכות שבת פ"ה ה"א) שהדלקת נר בשבת היא בכלל עונג שבת. ברם מאידך (2; שם פ"ל ה"א) מבואר בדבריו כי "נר דלוק מבעוד יום" הוא ממצוות כבוד השבת.

ותירץ הגרי"ז מבריסק [2] שאמנם חיוב הדלקת נרות שבת כולל את השני הדינים, עונג שבת וכבוד שבת. וההבדל ביניהם, שמצות "עונג הוא בשבת עצמו, וכבוד הוא בערב שבת" [לשון ביאור הגר"א באו"ח סי' תקכ"ט, הובא בקונטרס לקראת כלה [8] אות ב]. ואף בדין הדלקת נרות בשבת, מכלל העונג, שבשבת יהיה נר דלוק בשבת עצמה, ככל דיני העונג כגון אכילה ושתיה השייכים בשבת עצמה. ובר מן דין, מדין כבוד השבת יש להדליק נרות מבעוד יום, כשם שצריך להכין מבעוד יום שולחן ערוך ומטה מוצעת, שזהו כבוד שבת שדברים אלו יהיו מוכנים קודם השבת [ואפילו יצוייר שניתן יהיה להדליק בשבת עצמה [כגון לצורך חולה שיש בו סכנה, או ע"י גוי] אף דדין עונג שבת איכא בהדלקה זו, שהרי מתענג בשבת לאורה, מכל מקום דין כבוד שבת להדליק מבעוד יום לא מתקיים בזה]. ומיושבים היטב דברי הרמב"ם, שבפרק ה' מבואר דין ההדלקה משום עונג שבת, שמחוייב בשבת להתענג לאור הנרות. ובפרק ל' מבואר החיוב בערב שבת להדליק נרות מדין כבוד שבת, ודין זה הוא דוקא מבעוד יום. [ובערוך השלחן (הובא בשמירת שבת כהלכתה [7] הערה ו) כתב ליישב דברי הרמב"ם, שהדלקת הנר במקום האוכל, הוא מכבוד השבת, ובשאר החדרים הוא עונג שבת, שלא יכשל].

על פי זה, נראה שיש נפקא מינה האם הדלקת הנרות היא משום עונג שבת או משום כבוד שבת  - לענין הדלקת נרות בערב יום טוב. ביום טוב עצמו הרי מותר להדליק נרות, אלא שמשום כבוד יום טוב, שכאמור, קיומו הוא מבעוד יום, צריך להדליק את הנרות בערב יום טוב [ועי' בקונטרס לקראת כלה (8; אות ב) שהביא מדברי המטה אפרים, והדרישה בשם אמו, שעוררו על כך שגם ביום טוב צריך להדליק מבעוד יום מפני כבוד יום טוב].

ואכן יש לדון בזה, על פי יסודו של רבי עקיבא אייגר [3] שנשים אינן מחוייבות במצות עונג יום טוב [מכיון שמצות העונג נכללת במ"ע של יום טוב שהיא מ"ע שהזמן גרמן, בניגוד לעונג שבת, שמחוייבות מההיקש זכור לשמור] - ואם כן יש לתמוה שיפטרו מהדלקת נרות יום טוב. ועי' במילואים לשו"ת רעק"א [3] כמה יישובים לקושיא זו.

וראה בקונטרס לקראת כלה (8; אות ג) עוד נפקא מינה אם הדלקה מטעם כבוד שבת או מטעם עונג שבת:

באופן שהיו הנרות דלוקים מבעוד יום שלא ניכר שהודלקו לכבוד שבת, האם צריך לשוב ולהדליק האם מותר להדליק במקום אחד ואח"כ לטלטלו למקום אחר דין הדלקה באופן שאינו נהנה, והדלקה בשמן של איסורי הנאה.

 

ג. מקום הדלקת הנרות

נפקא מינה אם טעם ההדלקה הוא משום שלום בית או מטעם כבוד ועונג - הוא בהדלקה בשאר חדרים, שאם טעם התקנה משום כבוד ועונג, צריך להדליק רק במקום הסעודה, אבל מטעם שלום בית צריך להדליק אף בשאר חדרים, יעו' בקונטרס לקראת כלה (8; אות ד).

ומפורש בדברי הרמ"א (5; סע' י) כי "עיקר הדלקה תלויה בנרות שמדליקין על השלחן אבל לא בשאר הנרות שבבית. וצריך להניח הנרות במקום שמדליקין, לא להדליק במקום זה ולהניח במקום אחר" [ועי' בדברי המשנ"ב (4; ס"ק ב, 5; ס"ק מה) שעיקר הברכה הוא על הנרות שמדליקים במקום האכילה]. וראה בשמירת שבת כהלכתה (7; סע' טו ובהערות שם) ובקונטרס לקראת כלה (9; אות ה) פרטים נוספים בדין סעודת שבת לאור הנרות [ומהו המקום המובחר להנחת הנרות].

 

ד. הנאה מאור הנרות

נחלקו הפוסקים האם מברכים על נר שהוא רק 'תוספת אורה'. לדעת מרן השו"ע (5; סע' ח) אין לברך, אך הרמ"א נקט שניתן לברך שהמנהג כדעת הפוסקים שמברכים על "תוספת אורה", ולכן כאשר כמה משפחות מתאכסנות במקום אחד ואוכלות ביחד בחדר אוכל משותף, ואחת הנשים כבר הדליקה נרות בחדר האוכל, גם שאר הנשים יכולות להדליק ולברך באותו חדר אוכל. [וראה בקונטרס לקראת כלה (9; אות ז) בשם ספר חוט שני [פסקי הגר"נ קרליץ] שדברי הרמ"א נאמרו רק לענין זה שלמעשה בנדון כזה יש לברך, אבל לכתחילה אין להיכנס לספק זה, וודאי עדיף שאחת הנשים תברך ותוציא את כולן בברכתה, ובזה יוצא ידי כל הדעות]. ומתוך כך יש לדון בתוספת אורה במקום שיש אור חשמל, וגם ללא הנרות יש אור חזק ואין הנרות מוסיפים אור כלל - היאך ניתן לברך על הדלקתם.

והנה מקודם לכן, נציין כי כבר דנו הפוסקים האם אפשר לברך על הדלקת נרות שבת בחשמל - ומסקנתם כי לכתחילה ודאי ראוי להדליק על נרות משמן או שעוה, אך בדיעבד רשאי להדליק ולברך על מאור החשמל [ראה בתשובות והנהגות [6], חזון עובדיה [6], שמירת שבת כהלכתה (7; סע' ד ובהערה כב) ועי"ש שחילק בין הדלקה באור הבא מכח זרם החשמל, לבין אור הבא מכח מצבר או סוללה חשמליים].

ולמעשה, ליישב את מנהג העולם שמדליקים ומברכים על נרות גם במקום שיש חשמל, כתב בשו"ת אגרות משה [6] שהוא מטעם שיש כבוד שבת בהדלקת הנרות אף באופן שיש תאורה. והגרש"ז אויערבך (הובא בשש"כ [7] הערה קעא) כתב, דהוא משום שניכר בנרות אלו שהם לכבוד שבת וזה חשיב כהנאה ושמחה, וגם נעשה כמנהג להדליק בברכה בנרות אלו לכבוד שבת. 

אמנם כל זה הוא מעיקר הדין, אבל ודאי לכתחילה יש להדליק כעיקר התקנה שהאור הנצרך במקום הסעודה יודלק לכבוד שבת. ולכן כתבו פוסקי זמנינו, שבעת שבעלת הבית מדליקה את הנרות, תדליק גם את אור החשמל ותכוין בברכה על שניהם, ואם האור היה דלוק מבעוד יום, תכבה ותדליק אותו לכבוד שבת [עי' בחזון עובדיה [6], שמירת שבת כהלכתה (7; סע' לד) ובקונטרס לקראת כלה [9] אות ז].

•  סיכום דיני הנאה מאור נרות שבת - בקונטרס לקראת כלה (9; אות ו). וראה שם, בדין המוזמן לאכול במקום אחר וחוזר לביתו בשעה מאוחרת, כיצד ינהג.

• דיני הדלקת נרות בבתי מלון - בשו"ת רבבות אפרים הביא כי כאשר הגר"י קמינצקי התארח בבית מלון, נהג להדליק את אור החשמל בחדר השירותים הסמוך לחדרו, ואחר כך כשהרבנית הדליקה בחדר האוכל, היתה סומכת ברכתה גם על הדלקת החשמל. ובחזון עובדיה [6] כתב שאין לברך במקום שמדליקות נשים רבות אלא תדליק את אור החשמל לכבוד שבת בברכה [ויתכן שהורה כן לבנות ספרד, כדעת המחבר הנ"ל שאין לברך על תוספת אורה, וצ"ע].  ובקונטרס לקראת כלה (9; אות ח) כתב שתדליק התאורה בחדר לשם מצות הדלקת הנר, ובלא הפסק תדליק נרות במקום שמאפשרים להדליק [כגון בלובי המלון], ושם תברך, ולאחר הסעודה יאכלו מזונות ליד הנרות בעוד שהנרות דולקים ויהנו לאורם, עי"ש בנימוקיו.

"אם שמרתם נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון" [ילקוט שמעוני בהעלותך, רמז תשיט]

 

 [*] שיעור זה נכתב על פי קונטרס 'לקראת כלה' בענייני הדלקת נרות שבת (9-8) שיצא לאור בבני ברק, תשס"ט, על ידי הרב שמואל אהרן ליכטנשטיין.  

עגלת קניות

Your Cart1
  • x 1 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 40.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס