שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

נר הבדלה

תקציר השיעור

נר הבדלה

במוצאי שבת ויום הכיפורים

 

א. נר הבדלה במוצאי שבת ויום הכיפורים - מקור הדין

בהבדלה במוצאי שבת מברכים ברכת "בורא מאורי האש". ברכה זו לא נאמרת במוצאי יום טוב, מלבד מוצאי יום הכיפורים. יש לבאר טעם הברכה, ומדוע נאמרת במועדים אלו בלבד.

ב. נר הבדלה במוצאי שבת ויום הכיפורים - גדר הברכה

רבותינו הראשונים דנו מהו גדר הברכה על הנר במוצאי שבת ויום הכיפורים - ברכת הנהנין, ברכת השבח או ברכה לזכר בריאת האש • מדוע במוצאי יום הכיפורים חובה לברך על "נר ששבת".

ג. החיוב "לחזר" אחרי נר הבדלה במוצאי שבת ויום הכיפורים

בסוגיית הגמרא במסכת ברכות מבואר שאין חיוב "לחזר" אחר נר של הבדלה במוצאי שבת.

רבותינו הראשונים דנו האם במוצאי יום הכיפורים הדין שונה - ויש "לחזר" אחר נר, ומה טעם החילוק.

ד. נר הבדלה במוצאי שבת ויום הכיפורים - פסק ההלכה

ברכה על אבוקה • נוהגים להסתכל בכפות הידיים ובציפורניים • הבדלה במוצאי יום כיפור שחל בשבת.

ה. חיוב נשים בנר הבדלה

הבאור הלכה דייק מדברי המגן אברהם, שאף לדעת הסוברים שנשים חייבות בהבדלה, הן אינן חייבות בנר, כי ניתקן על בריאת האור - וזו מצות עשה שהזמן גרמא.  

הפוסקים דנו בדבריו הלכה למעשה, ויש שחילקו בין שבת ליום הכיפורים.

ו. ההנאה מנר הבדלה

במשנה מפורש שאין לברך אלא "עד שיאותו לאורו". בגמרא נחלקו בפירוש הדברים, ובדברי הפוסקים נתבאר מהי ה"הנאה" הנצרכת מאורו של נר ההבדלה.

ז. נר של מוצאי שבת ונר של מוצאי יום הכיפורים - השווה והשונה

הנאה מאור הנר - הסתכלות בציפרניים בשעת הברכה  • להחזיק את הנר ביד  • ברכת האור על נורת חשמל  • אבוקה • אמר בורא "מאור האש"  • נר באספקלריא.

ח. נר הבדלה במוצאי שבת ויום הכיפורים - פרטי דינים

בגדרי ברכת מאורי האש, זמן ברכתו, והנאה מהאור קודם לכן  • הנאה מאור הנר כאשר יש אור חשמל.    • הבדלה לאשה שבעלה מתעכב בבית הכנסת  • הבדלה על נר ששבת במוצאי יום הכיפורים - פרטי דינים.

א. נר הבדלה במוצאי שבת ויום הכיפורים - מקור הדין

במשנה במסכת ברכות (1א) מבואר חיוב  הברכה על הנר בהבדלה שבמוצאי השבת. ובסוגיא במסכת פסחים (1ב)  מבואר כי ברכה על הנר נאמרת גם במוצאי יום הכיפורים.

אלא שהבדל מהותי יש ביניהן: במוצאי שבת מברכים על הנר, כי אז היתה תחילת בריאתו של האש, וכפי שמסופר בירושלמי (1ג) ובפרקי דרבי אליעזר (2א) על אדם הראשון שבמוצאי שבת "זימן לו הקב"ה שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור, ובירך עליה בורא מאורי האש. שמואל אמר, לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות שהיא תחילת ברייתה". ואילו במוצאי יום הכיפורים מברך על נר "שכבר שבת האור כל אותו היום". ופירש רש"י (בפסחים) "באור ששבת, שהיה בשבת שדלק היום, ומכל מקום ממלאכת עבירה שבת, שדלק בהיתר, כגון של חיה ושל חולה, או נר הדולק מערב יום הכפורים, מברכים אף במוצאי יום הכפורים, דההיא ברכה משום דדבר חידוש הוא לו, שלא נהנה מן האור היום". כלומר, הברכה היא על "נר ששבת" - על ה"חידוש" שיש בהנאה מהאור, כי ביום הכיפורים לא נהנה מאש שהודלקה בו. ולכן במוצאי יום הכיפורים צריך לברך על נר שהיה דולק ביום הכיפורים בהיתר [והיינו או שהנר היה דולק מערב יום הכיפורים, או שהודלק ביום הכיפורים בהיתר לצורך חולה או יולדת]. ועל נר זה "ששבת ממלאכת איסור", מברך במוצאי יום כיפורים.

ואילו במוצאי שבת הברכה היא כאמור, מטעם אחר לחלוטין: "הואיל ותחילת ברייתו הוא".

 ב. נר הבדלה במוצאי שבת ויום הכיפורים - גדר הברכה

רבותינו הראשונים נחלקו בהגדרת ברכת מאורי האש

הרמב"ן (2ב) הוכיח שזו ברכת השבח, משום שאם לא כן היה עליו לברך כל שעה שנהנה  מאור. ואין לברך על הנאה זו הוא, משום שלא תיקנו ברכה על הנאה אלא בדברים הנכנסים לגוף. והטעם שמברכים רק במוצאי שבת מפני שמשתמשים בו תדיר בלא הפסק, ורק בשבת וביום כיפור שנאסרה עיקר ההנאה ממנו, כשחזרה ההנאה בצאתם יש לברך. ובמוצאי יום כפורים מברכים רק אלא על אור ששבת הוא, משום שאינו ממעשה בראשית. ובשבת מברכים משום שתחילת ברייתו הוא. וכן דעת הריטב"א (2ג) שזו ברכת השבח [להלן תבואר (4ג) בדברי הרשב"א הגדרה נוספת בברכה במוצאי יום הכיפורים].

אבל בספר המאורות (3א) כתב כי ברכה זו היא ברכת הנהנין "ולא מברכין עליה כל יומא, משום שלא פסקה הנאתו". אך צ"ע בדבריו, כי בגמרא בפסחים (3ב) מבואר שאפשר להבדיל עד יום רביעי, אינו יכול לברך ברכת יוצא אור. ואם זו ברכת הנהנין, מדוע שלא יברך כשיהיה לו אור.

וכתב בספר המכתם (3ג) כי בגמרא מדובר רק במי שכבר ברך על האור במוצאי שבת בלא כוס [וכך ראוי לעשות כשאין לו כוס, לברך על האור בפני עצמו], ועל כן לא יברך שוב.

 ג. החיוב "לחזר" אחרי נר הבדלה במוצאי שבת ויום הכיפורים

בגמרא בברכות (4א) אמר רב יהודה אמר רב "אין מחזרין על האור כדרך שמחזרין על המצות". הרמב"ן (2ב) פירש משום שהוא ברכת השבח, ולכן אין צריך לחזר אחריה. הרא"ש (4ב) כתב באופן שונה: "שברכה זו אינה אלא לזכר בעלמא". הרשב"א הביא את דברי הראב"ד (4ג) כי דווקא במוצאי שבת אין לחזר אחר ברכה זו "אבל במוצאי יום כיפור איכא למימר דמהדר, לפי שאינה כברכת הנהנין אלא כברכת ההבדלה". הריטב"א הביא את דברי הרי"ט שגם ביום הכיפורים אין לחזר.  

ותמה הפרישה (4ד) מדוע במוצאי שבת אין צריך לחזר אחר הנר כבמוצאי יום הכיפורים, והרי "גם גבי שבת שייך הטעם שכל היום היינו אסורים להשתמש בו ועכשיו אנו מותרים". ותירץ: "ואפשר לומר דכיון שעיקר הברכה נתקן לזכר שנברא האור במוצאי שבת". המגן אברהם (4ה) תירץ, כי במוצאי יום כיפור מברכים על נר ששבת "להורות שיום זה קדוש משאר יום טוב, שנאסר להבעיר אור". במחצית השקל (שם) ביאר את כוונתו: "רצונו לומר, שבת אין לו דמיון עם יום טוב, אבל יום הכיפורים דהוא גם כן יום טוב, וחלוק בזה משאר יום טוב דבשאר יום טוב מותר להבעיר וביום הכיפורים אסור". במוצאי יום כיפורים יש לברך על 'נר ששבת' ממלאכה, כדי להדגיש את החידוש המיוחד בקדושת יום הכיפורים, שהבערה אסורה בו, משאר ימים טובים שמותר להבעיר בהם אש.

רבי יעקב קמינצקי (5א) הוסיף בביאור דברי המג"א: "דבאמת כל ענין של הבדלה הוא לקדש את השבת או את היום טוב ביציאתו. והנה בהבדלה אנו מזכירים קדושת שבת בפירוש, דהיינו בין יום השביעי לששת ימי המעשה, אבל איך אנו מקדשין ביציאתו בימים טובים וכן ביום הכיפורים. וצריך לומר דמה שאנו אומרים המבדיל בין קודש לחול, בזה אנו מקדשים את ימים טובים מפני שהם מקראי קודש, אבל איך אנו מקדשים את יום הכיפורים מכיון שאנו כוללים אותו בקודש, והרי כל יום טוב הוא קודש, ואיך נוכל להביע קדושת יום הכיפורים. לזה תיקנו לברך על הנר, שבזה קדושת יום הכיפורים מיוחדת מכל יום טוב. ולפיכך הרי היא בכלל הבדלה". ומתבאר בדבריו, שחלק ממהות ההבדלה הוא להזכיר את קדושת היום היוצא, ולכן כדי להזכיר בהבדלה את הקדושה המיוחדת ליום הכיפורים יותר משאר הימים הטובים, תיקנו לברך על 'נר ששבת', שבזה קדושת יום הכיפורים מיוחדת מכל יום טוב, כאמור בדברי המג"א.

נמצא לפי זה, כי ברכת הנר במוצאי יום הכיפורים היא "בכלל הבדלה", ובפשטות, משמעות הדבר שברכת הנר היא חלק מעצם ההבדלה. ולעומת זאת, ברכת הנר במוצאי שבת, לכאורה אינה חלק מעצם ההבדלה, אלא ברכה נפרדת המצורפת להבדלה. וראה עוד בדברי ערוך השולחן (5ב) סיכום הטעמים לברכת האור במוצאי שבת ויום הכיפורים.

 ד. נר הבדלה במוצאי שבת ויום הכיפורים - פסק ההלכה

במוצאי שבת - שולחן ערוך (5ג-6א), וראה שם דיני ברכה על אבוקה; המנהג להסתכל בכפות הידיים ובציפורניים.

במוצאי יום הכיפורים - שולחן ערוך (6ב), וראה במשנה ברורה (ס"ק ז) דין מוצאי יום כיפור שחל בשבת.

 ה. חיוב נשים בנר הבדלה

בשו"ע (7א) הובאו שתי דעות: "נשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש, ויש מי שחולק". ונראה מדבריו, שפסק כדעה הראשונה [שהביא ב"סתם"] שנשים חייבות בהבדלה. אבל הרמ"א כתב: "הגה, על כן לא יבדילו לעצמן רק ישמעו הבדלה מן האנשים". וכתב המשנה ברורה (שם ס"ק לה) "והב"ח כתב אפילו למאן דאמר שפטורות, מכל מקום יכולות להמשיך על עצמן חיוב ולהבדיל לעצמן, כמו בשופר ולולב שגם כן פטורות, ואפילו הכי מברכות, כמבואר לקמן בסימן תקפ"ט. ומסיק המג"א דהעיקר כדברי הב"ח".

הביאור הלכה (שם) הסתפק "אפילו למאן דאמר דנשים חייבות בהבדלה [כנ"ל בשו"ע שם], אם חייבות בברכת הנר. דבשלמא הבדלה אף שהוא זמן גרמא, נכללת במצוה דזכור, שהיא שייכא לשבת, וכמו שכתב הרמב"ם. ואפילו למאן דאמר דרבנן, דומיא דקידוש תקנוה. משא"כ נר שנתקן על בריאת האור במוצאי שבת, שאינה שייכא לשבת כלל והיא זמן גרמא, מנא לן דחייבות. ואין לומר כיון שנקבעת בברכת הבדלה חדא דינא להו. דזה אינו, דהא יכולים לברך אותה בפני עצמה גם כן, וגם אין מחויב לחזור אחר האור, כדלקמן בסימן רצ"ח ס"א. ואולי כיון דלכתחילה מצוה לסדרן ביחד, חדא דינא להו "ויותר נכון לומר דאינה חייבת בברכת הנר לכולי עלמא".

באגרות משה (7ב) השיב על כך: "בעיקר הדבר להחשיב ברכת הנר לזמן גרמא אינו ברור, דהא עצם חיוב הברכות לברך על המצות ולברך על כל דבר שאירעו לישראל, ועל כל דבר מהבריאה שראו אנשי כנסת הגדולה לתקן, שיברכו אינו דבר שתלוי בזמן. שהרי תקנה זו אינה תלויה בזמן, שאם כן אף שאיכא איזו ברכה דתלויה בזמן משום שלא אפשר לראות ולהיות קודם הזמן, אפשר שאין להחשיב זה כזמן גרמא, כיון שעצם חיוב הברכה שתיקנו וחייבו אינו דבר התלוי בזמן.

עוד תמה האגרות משה: "אף אם נימא דשייך גם בזה פטור בנשים מצד שהוא זמן גרמא, הא נשים מקיימות כשרוצות גם מצות עשה שהזמן גרמא ומברכות עליהן. דלכאורה אף החולקים על התוספות וסוברים שנשים אין מברכות כשמקיימות מצות עשה שהזמן גרמא, הוא משום שאיך תאמר וצונו, כמפורש בתוספות ר"ה (לג, א ד"ה הא) אבל בברכה שאין בה לשון וצוונו גם לדידהו יש לברך, מאחר דיכולות הנשים גם לברך, וליכא משום לא תשא". ומתוך כך הסיק, כי מותר לנשים לברך על נר.

ובשו"ת ציץ אליעזר (8א) נקט כי הביאור הלכה לא קבע בדבריו שנשים אינן יכולות לברך על הנר, אלא רצה לומר שמי שכבר יצא ידי חובת הבדלה לא יבדיל עבורן, מכיון שנשים אינן מחוייבות בברכת הנר, אבל אשה שתרצה לברך ודאי יכולה ככל מצות עשה שהזמן גרמא: "מה שבלוח ארץ ישראל מודפס (מידי שנה) דלפי מה שכתב המשנה ברורה לא יברכו הנשים בעצמן מאורי האש, ומתפרש כאילו בא לקבוע שיש לנהוג בכזאת. אין להשגיח בזה, ואין לשנות מנהג הנשים שכן מברכות גם מאורי האש, כשיוצא להן ההכרח להבדיל לעצמן, וכן גם לא מה שהרבה מהנשים מברכות מאורי האש לעצמן גם כששומעות הבדלה מאיש. ומכל שכן שאין למחות בידן. כי שפיר יכולות להכניס את עצמן בחיוב בזה כשם שעושות זאת בעצם ההבדלה גם להשיטות דפטורות משום מצות עשה שהזמן גרמא, כמבואר במג"א ומחצית השקל, ועוד". וסיים: "ושפיר מודה שיכולות בכל גוונא לברך מיהת בעצמן אפילו אם נאמר שזה בכלל מצות עשה שהזמן גרמא, כשם שמנהג הנשים לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא, כנפסק ברמ"א בסי' תקפ"ט שם, ובפרט בכאן בברכת הנר שלא אומרים בלשון וצונו כדכותב מהג"א שם".

למעשה הסיק הציץ אליעזר כי נשים חייבות בברכת הנר מכיוון ברכת הנר היא חלק מסדר ההבדלה, וכך תיקנו חז"ל את צורתה של ההבדלה שתכלול גם ברכת הנר, וממילא נשים שחייבות בהבדלה מחוייבות אף בברכת הנר.

ובתשובות והנהגות כתב (8ב) שבמוצאי יום הכיפורים שתקנו את ברכת הנר כדי שידעו שביום כיפור נאסרה הבערה, וגם נשים בכלל זה, חייבות גם כן בברכת הנר. ואפשר שאפילו לפוסקים שפטורות מהבדלה חייבות בנר.

 ו. ההנאה מנר הבדלה

במשנה (1א) מבואר החיוב להנות מאור הנר 'עד שיאותו לאורו'. ובגמרא (8ג) אמר רב "לא שיאותו ממש אלא כל שאילו עומד בקרוב ומשתמש לאורה ואפילו ברחוק מקום". המאירי (9א) כתב שהלכה שצריך שיאותו ממש, ועל כן נהגו להסתכל בציפורני הידיים, משום שהציפורניים הן דברים שהגידול מצוי בהם, והוא סימן טוב.

ובאגרות משה (9ב) כתב כי מנהג זה הוא "מנהג גדול עוד מזמן התנאים", ומחה נמרצות במי שרצה לבטלו.

וראה בקצות השולחן (9ג) ביאר את מנהג הנשים שלא נהגו להסתכל בציפורניים, על פי דברי הפרי מגדים שטעם ההבטה בציפורניים הוא משום שאדם הראשון קודם החטא היה כולו ציפורן, וכשחטא נשאר רק  הציפורניים. ועל כן הנשים לא מסתכלות כי הם גרמו לזה.

בגינת ורדים (9ד) נשאל, האם מותר להנות לאור הנר קודם שברך ברכת מאורי האש. וכתב, כי ראוי לברך ברכה זו מייד, ולא ליהנות מאור  הנר קודם שמברך. ובשל כך יש לברך קודם ואחר כך להביט בציפורניים.

 ז. נר של מוצאי שבת ונר של מוצאי יום הכיפורים - השווה והשונה

בספר רץ כצבי (11-10) דן בהרחבה בהשוואה שבין נר בהבדלה במוצאי שבת לבין נר בהבדלה במוצאי יום הכיפורים, בנושאים הבאים: הנאה מאור הנר - הסתכלות בציפרניים בשעת הברכה  • להחזיק את הנר ביד  • ברכת האור על נורת חשמל  • אבוקה • אמר בורא 'מאור האש'  • נר באספקלריא.

 ח. נר הבדלה במוצאי שבת ויום הכיפורים - פרטי דינים

בפסקי תשובות (12) נקט להלכה כי ברכת הנר בהבדלה היא ברכת השבח. ולכן מותר ליהנות מהנר קודם הברכה [ואין צריך להחמיר כדעת הגינת ורדים (9ד)]. ועוד כתב: "כמו כן נקטינן שאין צריך לחזר אחרי ברכה זו, ואם כי יש הסוברים שקודם שברכו עליו מהנכון להימנע מליהנות מהאור כל כמה שאפשר, למעשה לא נהגינן להחמיר בזה, והמחמיר יחמיר לעצמו. ולכן יש לסדר ברכה זו על הכוס, אפילו מבדיל מאוחר בלילה, ונהנה קודם לכן מהאור. ועדיף כן, מאשר לברך ברכה זו מייד במוצאי שבת בלא כוס. ואם בירך על הנר קודם שהבדיל על הכוס, אינו חוזר ומברך בשעת ההבדלה. ואם שכח מלברכו בשעת ההבדלה, ישלים ברכה זו מייד כשנזכר, עד עלות השחר, ואפילו הוא לאחר שינה קבועה".

וראה בדבריו בנדון הנאה מאור הנר כאשר יש אור חשמל, וסיכום דיני הבדלה לאשה שבעלה מתעכב בבית הכנסת.

• סיכום דיני הבדלה על נר ששבת במוצאי יום הכיפורים - בפסקי תשובות (13) כתב כי המצוה מן המובחר להשאיר נר מערב יום הכיפורים שיהיה מיוחד לצורך הבדלה. ומי שאינו משיג נר ששבת, מותר לו להבדיל בלא ברכת מאורי האש, כדי שיוכל לשבור את הצום, ואחר כך יחפש עד שישיג נר ששבת ויברך עליו בורא מאורי האש.

וראה עוד במה שכתב כי אשה שלא יכולה להמתין לבעלה, ראוי לכתחילה שתשמע מאחר, אך בדיעבד יכולה להבדיל בעצמה.

עגלת קניות

Your Cartטרם התווספו פריטים לעגלת הקניות

    בראשית

    שמות

    ויקרא

    במדבר

    דברים

    נושאים

    מועדים

    הקדשות

    לעילוי נשמת

    הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

    ת.נ.צ.ב.ה.

    לעילוי נשמת
    אבינו, חמנו וסבנו האהוב
    ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
    בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
    אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
    שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
    תנצב"ה

     

     


    תנצב"ה

    לעילוי נשמת

    איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
    הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
    נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

     

    לעילוי נשמת

    אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

    כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

    אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

     

    מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

    בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

    נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

    ת.נ.צ.ב.ה.

    התודה והברכה

    לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

    ובראשם

    הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

    על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
    במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

    הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
    שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
    הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

    שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

    למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

    בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
    בבריות גופא ונהורא מעליא

    וזכות הרבים תעמוד להם לעד

    לעילוי נשמת
    גאון התורה והמוסר
    מרן ראש הישיבה
    הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
    שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
    בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

    נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

    לזכרון עולם בהיכל ה'

    לעילוי נשמתו

    הר"ר פנחס נצר ז"ל

    בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

    קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

    אהוב על הבריות וקירבם לתורה

    נפטר בשם טוב בדמי ימיו

    ביום ב' חשון תשס"ח

    תנצב"ה

     


    הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'