שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

נשיאת כפים בחו"ל

תקציר השיעור

נשיאת כפים בחוץ לארץ

ובערי הגליל וצפון ארץ ישראל

 

א. "נצטוו הכהנים שיברכו ישראל בכל יום", ומצוה זו "נוהגת בכל מקום ובכל זמן" [ספר החינוך]. ומבואר בדברי הגמרא, שכהן הנושא את כפיו מקיים שלוש מצוות עשה. ואמנם מנהג ארץ ישראל, וכן מנהג הספרדים בחו"ל, לשאת כפים בכל יום.

ב. יחד עם זאת, כבר מאות בשנים נהגו בקהילות האשכנזים בחו"ל שאין נושאים כפים אלא בתפילת מוסף ביום טוב, ותמהו ראשונים ואחרונים, על סמך מה ביטלו את מצות נשיאת כפים בכל יום, וטעמים רבים נאמרו בדבר.

ג. מאידך יש לברר, מדוע בני ארץ ישראל לא קיבלו  טעמים אלו.

ד. נסיונותיהם של הגר"א ובעל התניא לחדש נשיאת כפים בחו"ל בכל יום.

ה. יסוד מצות נשיאת כפים מדין "עבודה" בציבור, ועל כן יש להיזהר לשמוע את חזרת הש"ץ כדי שיתקיים דין זה, ונפק"מ לנשיאת כפים בחו"ל.

ו.  כהן אשכנזי המתפלל במנין של ספרדים בחו"ל, האם יעלה לדוכן.

ז. חידוש נשיאת כפים בחו"ל בקהילה של ספרדים שלא נשאו כפיהם.

ח. הנוסעים במטוס לארץ ישראל, האם צריכים לשאת כפיהם.

•   •   •

נשיאת כפים בערי הגליל וצפון ארץ ישראל

ט. מאימתי התבטלה מצות נשיאת כפים במקומות אלו, על ידי מי, ומדוע.

י. האם צריך לחדש את נשיאת הכפים בצפון ארץ ישראל, כפי שהיה בעבר.

יא. קהילות במקומות אלו ששבו לשאת כפים בכל יום, האם צריכים לבטל מנהגם.

יב. מנהג כהן בן א"י בחו"ל [או במנין בני חו"ל], בן חו"ל בא"י, ובן ירושלים בגליל.

א. כתב בספר החינוך [1] "נצטוו הכהנים שיברכו ישראל בכל יום", ומצוה זו "נוהגת בכל מקום ובכל זמן". ובדברי הגמרא במסכת סוטה [1] מובא, שכהן הנושא את כפיו מקיים שלוש מצוות עשה.

והנה ראה זה פלא, במשך מאות שנים, כבר מתקופת רבותינו הראשונים, נהגו בקהילות האשכנזים בחו"ל שאין נושאים כפים אלא בתפילת מוסף ביום טוב [ראה בשו"ת בית אפרים [4] בדברי רבי אפרים זלמן מרגליות, אב"ד בראד, במש"כ שמנהג זה ותיק ומקובל על גדולי הראשונים והאחרונים זה מאות בשנים] וכפי שהביא להלכה הרמ"א [2] בדבריו: "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאין כפים אלא ביו"ט". וכמובן הדבר תמוה מאד, על סמך מה ביטלו קיום מצות עשה מהתורה של נשיאת כפים בכל יום [ועי' בדברי המג"א [2] ס"ק ע) שכתב כי זהו "מנהג גרוע הוא"].

ואמנם יצויין, כי מרן הבית יוסף [1] לאחר שהביא את דברי הראשונים שהצדיקו את מנהג הקהילות בחו"ל, כתב: "וישר כוחם של בני ארץ ישראל וכל מלכות מצרים שנושאים כפיהם בכל יום". וכן פשטות לשון מרן השו"ע [3] או"ח סימן קכט) שמקיימים את מצות נשיאת כפים בכל יום [יעו"ש במשנ"ב שם [3] ס"ק א]. ואמנם כן הוא המנהג ארץ ישראל, כפי שהעיד רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א שעלה לא"י בספרו פאת השלחן [3] [למעט בצפונה ובאיזור הגליל, וכדלהלן], וכן מנהג הספרדים בחו"ל - לשאת כפים בכל יום.

ומעתה מוטלת עלינו החובה לברר מה טעמם של קהילות האשכנזים בחו"ל שביטלו את מצות נשיאת כפים בכל יום, ומאידך גיסא, מדוע בני ארץ ישראל לא קיבלו  טעמים אלו.

בהקשר זה ראוי להזכיר את ניסיונותיהם של הגר"א ובעל התניא לחדש את מצות נשיאת כפים בחו"ל בכל יום "ומן השמים" עיכבום, יעו' בדברי הנצי"ב בשו"ת משיב דבר [3], ובספר פסקי תשובות [13] הערה 415), שכתב שלכך התכוון ערוך השלחן [3] במה שכתב: "ומקובלני ששני גדולי הדור בדורות שלפנינו כל אחד במקומו רצה להנהיג נשיאת כפים בכל יום, וכשהגבילו יום המוגבל לזה נתבלבל הענין ולא עלה להם, ואמרו שרואים כי מן השמים נגזרה כן".

ב. טעמים רבים נאמרו מדוע נהגו לשאת כפים בחו"ל רק בימים טובים, ונציין כמה מהם.

• האגור המובא בבית יוסף [1] כתב: "מפני שמנהג הכהנים לטבול מקודם כמו שכתוב בהגהות מיימוניות, ובכל יום קשה להם לטבול בחורף, ולכן עלה המנהג דוקא ביו"ט, וגם מטעם ביטול מלאכה" [ועי' בבית יוסף והט"ז [2] ס"ק לז) במה שהקשו על טעם זה].

הרמ"א בדרכי משה [2] וכן בהג"ה בשו"ע [2] כתב שהטעם הוא, כי טרודים בפרנסתם ואינם שרויים בשמחה, וכתיב "וטוב לב הוא יברך", ולכן נושאים כפיים רק ביו"ט שאז הלב פנוי ושרוי בשמחה [אולם גם על טעם זה הקשה הגר"מ שטרנבוך במועדים וזמנים [8] "דהיאך מצינו פטור לברך מפני שאנו טרודים במחייתינו, וכי זה פוטר אותנו מהמצוה"].

  בשו"ת חתם סופר [5] כתב טעם אחר, כיון שנשיאת כפיים היא "עבודה" והתפילה במקום עבודה "ואין ספק כשאין עבודה רצויה והיא פגול ח"ו, גם ברכת כהנים לא תחול על המתברכים אז, והיות בעוונותינו הרבים כל ימות החול טרודים על המחיה והכלכלה, ורוב התפילות בלי כוונה וטרדה מרובה, ותפילה בלא כוונה כקרבן שאינו רצוי, ע"כ מברכים ביו"ט שהעולם פנויים ומכוונים בתפילתם".

• בסגנון דומה כתב במועדים וזמנים [8] שיסוד מצות נשיאת כפים מדין "עבודה" בציבור, ומאחר ויש הבדל בין "תפילת ציבור", שהיא תפילה שמתפלל הש"ץ וכל העשרה שומעים, לבין "תפילה בציבור", שהיא תפילה שהש"ץ מתפלל ואין עשרה שומעים - ונשיאת כפים נתקנה רק בתפילת ציבור, על כן כאשר ראו בחו"ל שנתרופפה ההקשבה לש"ץ, ביטלו את נשיאת הכפים מכיון שכסר אינה "עבודה בציבור". משא"כ בני א"י "וכן הספרדים שרבו אצלם פעם אינם בקיאים, נזהרים לשמוע חזרת הש"ץ כהלכה", שממשיכים את נשיאת הכפים בכל יום, הואיל ותפילתם שפיר נחשבת "תפילת ציבור", וראויה נשיאת כפים להיות בה. ומתוך כך חידש נפק"מ למעשה, שבכל המקומות שנושאים בזמנינו כפים בכל יום יש להיזהר לשמוע את חזרת הש"ץ כדי שיתקיים דין זה.

• טעם נוסף הביא בשו"ת בית אפרים [4], מכיון שהכהנים כיום אינם כהנים ודאיים ואפילו "גרועים מכהני חזקה", ואם כן לכאורה לא היינו צריכים לתת להם לעלות לדוכן לברך שמא אינם כהנים אמיתיים, ועוברים על תעשה ד"כה תברכו" ולא זרים שאסור לזר לברך, ואדרבה קשה מנהג ארץ ישראל שנותנים לכהנים שאינם מיוחסים אלא מוחזקים מספק. ולכן כיון שנהגו בחו"ל שביו"ט מברכים הכהנים, השאירו את המנהג  במקומו כדי להשאיר זכרון למצות נשיאות כפים. אולם בא"י שהוחזקו בחזקת כהונה משנים קדמוניות, לא מוציאים את הכהנים מחזקתם, ולכן הם נושאים כפים בכל יום.

• בשו"ת ארץ צבי [5] כתב שאין נשיאת כפים בחו"ל אלא ביו"ט, ואין בזה ביטול מצוות עשה דאורייתא, מכיון שהש"צ שאומר את נוסח הברכת כהנים בתוך תפילתו, נחשב כשליח הכהנים, וכאילו הם אמרו את הברכה [וראה במה שכתב בספר רץ כצבי [7] אות ג) לתלות בדברי הארץ צבי שהש"צ נחשב כשליח הכהנים, את הנדון האם הקהל צריך לעמוד במקרה שהכהנים לא עולים לדוכן והש"צ אומר "אלקינו ואלקי אבותינו ברכנו וכו'"].

• בסוף דבריו, כתב בארץ הצבי [5] טעם נוסף על פי דברי הגמרא בעירובין ששיכור פטור מתפילה, ולכן הכהנים פטורים מנשיאת כפים, שהרי שיכור אסור לישא את כפיו, "וכיון דעיקר שכרות הגלות הוא מחמת בלבול הדעת, א"כ ביו"ט שהוא זמן שמחת הלב, מסתלק בלבול הדעת של הגלות ואפשר לישא כפיים.

וראה בספר רץ כצבי [6]-[7] ליקוט ט"ז טעמים מדוע נשיאות כפים אינה נוהגת בשבת אלא רק ביום טוב, ובמה שכתב שם לברר על פי טעמים אלו, מדוע אין נשיאות כפים נוהגת בחוץ לארץ בכל יום.

• חידוש נשיאת כפים בחו"ל בקהילה של ספרדים שלא נשאו כפיהם - שו"ת ציץ אליעזר [9].

• כהן אשכנזי המתפלל במנין של ספרדים בחו"ל, האם יעלה לדוכן - בשו"ת רבבות אפרים [9] שישא כפים כמותם.

• הנוסעים במטוס לארץ ישראל, האם צריכים לשאת כפיהם - בשו"ת תשובות והנהגות [10] כתב שלא ישאו כפיהם.

 •   •    •

נשיאת כפים בערי הגליל וצפון ארץ ישראל

ג. כאמור לעיל, מרן הבית יוסף [1] שיבח את מנהג "בני ארץ ישראל וכל מלכות מצרים שנושאים כפיהם בכל יום". וכך נוהגים בכל קהילות עדות המזרח הפוסקים כמנהג מרן השו"ע, עד היום הזה, שנושאים כפים בכל ארץ ישראל [וגם בחו"ל] כל יום. אולם מנהג קהילות אשכנז בצפון ארץ ישראל, בצפת, טבריה ושאר ערי הגליל, כבר מאות בשנים, שאין נושאים כפים בימות החול כלל, אלא רק בשבת ובימי ר"ח ומועד במוסף.

בשו"ת פאת שדך [12] דן הרב שמואל דוד הכהן מונק, שהיה רב הקהילה החרדית בחיפה, בשאלה האם ראוי להנהיג נשיאות כפים דבר יום ביומו בעירו חיפה. שאלה זו הפנה הרב מונק לרבה של צפת באותם הימים, אף הוא כהן, רבי שמחה הכהן קפלן זצ"ל, ומדבריו בשאלתו מתבאר כי הרב מונק סבר שהמנהג שלא לשאת כפים בחיפה "אינו מנהג כלל" - אולם יחד עם זאת, חשש מאד לשנות אפילו מנהג שכזה, כל עוד לא התברר באופן מוחלט שמקורו בטעות [ועי' בדבריו שציין כי בישיבת 'כפר חסידים' נושאים כפים בכל יום על פי ציווי של המשגיח הגה"צ רבי אליהו לאפיאן].

וראה במש"כ הרב שריה דבילצקי בירור מקיף מאימתי פסקה נשיאת הכפים בכל יום בצפון הארץ, בקובץ הנאמן [10], אשר בסיומו יצא בקריאה לרב מונק, לחדש את נשיאת הכפים בקהילות האשכנזים בצפון הארץ בכל יום.

לדעת הרב מונק, התבטלה מצות נשיאת כפים במקומות אלו, על ידי תלמידי הבעש"ט שעלו מחו"ל לאחר הרעש שהיה בצפת. אולם הרב קפלן לא הסכים עמו בזה. ולעצם השאלה, כתב הרב קפלן  שאין למחות במי שאינו נושא כפים בכל יום, אך נראה מדבריו שבמקומות ישוב חדשים המוקמים בצון ארץ ישראל יש לשאת כפים בכל יום.

וכן נקט הגר"ש ואזנר שנשאל האם צריך לחדש את נשיאת הכפים בצפון ארץ ישראל, כפי שהיה בעבר. ובדבריו ביאר את ההבדל בין יושבי הגליל ליושבי ירושלים ע"פ דברי הבית אפרים [4] שהטעים את ביטול נ"כ בחו"ל בגלל שאבדה מהכהנים חזקת הכהונה, משא"כ יושבי א"י, וא"כ הוא הדין יושבי הגליל שהגיעו ברובם מחו"ל, אבדה מהם חזקת הכהונה. ומסקנתו למעשה, כי "אלו שכבר שינו מהמנהג והתחילו לישא כפים בכל יום או בכל שבת, אין בידינו הכח להחזירם למנהג הקדום, אבל גם אלו שעדיין מחזיקים במנהגם חז"ל, אין עלינו לכופם לשנות המנהג".

• סיכום דיני נשיאת כפים בצפון הארץ, והיאך ינהג כהן בן א"י בחו"ל [או במנין בני חו"ל], בן חו"ל בא"י, ובן ירושלים בגליל - פסקי תשובות [13].

עגלת קניות

Your Cart7
  • x 2 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
סה"כ: 250.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס