שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

נשים בפרשת זכור

תקציר השיעור

א. נצטווינו בתורה: "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים", וכן: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח". וראשית כל יש לברר, האם חיוב זכירת מעשה עמלק הוא בכל יום, או פעם בשנה.

ב. וכן צ"ע האם חיוב זכירת מעשה עמלק תלוי בחיוב מחיית עמלק, והאם חיוב מצות מחיית עמלק וזכירת מעשיו מוטל על הציבור או על כל יחיד ויחיד.

קריאת פרשת זכור

ג. הטעם לקריאה פעם אחת בשנה, ומה הדין בשנה מעוברת.

ד. חיוב הקריאה הוא אך ורק בציבור [עשרה זכרים גדולים], או שגם יחיד הקורא לעצמו פרשת זכור, יוצא ידי חובת המצוה.

ה. האם חיוב זה מצריך קריאה מתוך ספר תורה כשר. נפקא מינה, אם קראו פרשת זכור בספר תורה ולאחר מכן גילו בו פסול - היש חיוב לקרוא בשנית מתוך ספר תורה כשר.

נשים בקריאת פרשת זכור

ו. מחלוקת הפוסקים האם נשים חייבות בקריאת פרשת זכור.

ז. בקריאה מיוחדת לנשים צ"ע האם צריך נוכחות של מנין גברים שעדיין לא יצאו ידי חובת הקריאה. ועוד צ"ע מהו ההיתר להוציא ספר תורה במיוחד עבור קריאה לנשים.

ח. קריאת פרשת זכור מחייבת ברכה לפניה ולאחריה. והשאלה היא, מי מברך את הברכה בקריאה לנשים.

ט. קריאת מגילה ופרשת זכור בעשר נשים. 

נשים רבות המטופלות בילדים קטנים, מתקשות להגיע לבית הכנסת בבוקר לשמוע קריאת פרשת זכור. בשל כך נוהגים במקומות רבים לקרוא להן את הפרשה באופן מיוחד [מאוחר יותר בבוקר או בשעות אחר הצהרים]. ויש לברר האמנם נשים בכלל חייבות לשמוע קריאת פרשת זכור, וכמו כן:

האם חיוב זכירת מעשה עמלק מתקיים דווקא בקריאת פרשת זכור בציבור [עשרה זכרים גדולים], או שניתן לקיימו גם כשכל יחיד קורא לעצמו. והאם חיוב קריאת פרשת זכור הוא דווקא מתוך ספר תורה כשר, ואם כן, האמנם מותר להוציא ספר תורה במיוחד עבור קריאה לנשים.

ליישב שאלות אלו ואחרות, נברר תחילה את גדר חיוב זכירת מעשה עמלק ודין קריאת פרשת זכור.

 

 

חיוב זכירת מעשה עמלק בלב ובפה

א. מלשון הכתובים [1] למדו חז"ל שיש מצוה לזכור את מעשה עמלק, כדברי הרמב"ם ([2]; הלכות מלכים פ"ה ה"ה) "ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו כדי לעורר איבתו, שנאמר זכור את אשר עשה לך עמלק". ובדברי הגמרא במסכת מגילה [1] ובסִפְרִי המובא ברמב"ן [1], דרשו חז"ל מהפסוקים, שכדי לקיים את חובת הזכירה אין די במחשבה בלב אלא יש חיוב זכירה בפה, וכדברי ספר החינוך ([2]; מצוה תרג) "מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה שחיוב זכירה זו היא בלב ובפה".

והנה בספר החינוך עורר את השאלה העקרונית: "הזכירה הזאת בלב ובפה לא ידענו בה זמן קבוע בשנה או ביום, כמו שנצטוינו בזכירת יציאת מצרים בכל יום ובכל לילה". ולדעתו: "טעם זכירת מה שעשה עמלק אינו רק שלא תשכח שנאתו מלבנו, ודי לנו בזה לזכור הענין פעם אחת בשנה. והנה בכל מקומות ישראל קוראים ספר התורה בשנה אחת, והנה הם יוצאים בכך מצוה זו. ואולי נאמר כי מנהגן של ישראל בפרשת זכור לקרותה בשבת מיוחד בכל שנה תורה היא, ומפני מצוה זו היא שקבעו כן, והוא השבת שלפני פורים לעולם". ומבואר בדבריו, שבקריאת פרשת זכור בתורה פעם אחת בשנה, יוצאים ידי חובת זכירת מעשה עמלק.

דין קריאת פרשת זכור מפורש במשנה במסכת מגילה [1]. והתוספות בברכות [1] והרא"ש [3] נקטו שחיוב קריאת התורה בפרשת זכור הוא מהתורה, וכן פסק מרן השלחן ערוך [5]. וכנראה חיוב זה נובע מהחיוב לזכור את מעשה עמלק בפה, האמור בגמרא במגילה [1] "הא מה אני מקיים זכור, שתהא שונה בפיך". וכדי לשנות בפה את זכרון מעשה עמלק, נתחייבנו לקרוא בתורה בפרשה זו [ועי' בתוספות בברכות ובגירסאות בענין חיוב קריאת פרשת פרה].

ובביאור הטעם שכדי לזכור את מעשה עמלק די בקריאה פעם אחת בשנה, כתבו המהר"ם שיק [5] ומהר"י פיק המובא בשו"ת תורת חסד[1] [6] על פי דברי חז"ל שאבידה משתכחת בי"ב חודש, וכן על המת נגזרה גזירה שבתוך י"ב חודש ישתכח. כלומר, נוהג שבעולם שי"ב חודש הוא משך הזמן שנשכחים דברים מלב האדם, ולכן כדי שלא ישתכח מלבנו זכרון מעשה עמלק, אנו מחוייבים לקרוא בפרשת עמלק פעם אחת בשנה [ועל פי זה הביא המהר"ם שיק חידוש בשם החתם סופר, שלפני שנה מעוברת, ראוי לכוין בקריאת פרשת כי תצא, כדי לצאת ידי חובת מצות זכרון מעשה עמלק, כי בשנה מעוברת יש יותר מי"ב חודש מהקריאה האחרונה של פרשת זכור בשנה שעברה. אמנם ראה בשו"ת שרגא המאיר[2] [10] במה שהקשה על דברי המהר"ם שיק ממש"כ החתם סופר בעצמו דברים הנראים כסותרים למה שכתב המהר"ם שיק בשמו].

להלכה נפסק בשו"ע [5] "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקראם מדאורייתא". וכתב המשנה ברורה ([5]; ס"ק א) "שבת שניה [מארבע פרשיות], זכור, לזכור מעשה עמלק. וקורין אותה בשבת שלפני פורים לסמכה למעשה המן שהיה מזרע עמלק, וכדי להקדים זכירת מחיית עמלק לעשייתה, וכדכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים". ומבואר שחיוב הקריאה הוא כדי לקיים את מצות הזכירה פעם אחת בשנה, שלא ישתכח הדבר מהלב.

 

האם חיוב קריאת פרשת זכור הוא דווקא בציבור

ב. נדון זה נפתח במעשה המסופר בגמרא בברכות [3] על רבי אליעזר "שנכנס לבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה". ושאלה הגמרא: "והיכי עביד הכי, והאמר רב יהודה כל המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר, לעולם בהם תעבודו". ותירצה הגמרא: "מצוה דרבים שאני". וכתב הרא"ש בברכות [3] בתוך דבריו: "דמיירי בעשרה דאורייתא, כגון לקרות פרשת זכור שהוא מן התורה". ומדברי הרא"ש הבין תרומת הדשן[3] [4] שחיוב קריאת פרשת זכור הוא דווקא בעשרה, ולכן הוכרחו לשחרר את העבד כדי לקיים את המצוה כתיקונה, בעשרה.

ודבריו הובאו בדרכי משה [4] ונפסקו בשו"ע [5] "בני הישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא". ומפורש איפוא החיוב לקרוא פרשת זכור בציבור [ועי' בקושיית שער הציון ([5]; עי' תרפה ס"ק ה) על דברי תרומת הדשן, וראה גם מה שכתב המהדיר את תרומת הדשן [4] בהערה [3]].

מקור לצורך בעשרה לקריאת פרשת זכור, כתב בהגהות הררי קודש על מקראי קודש[4] ([8]; בהערה [8]) מכך שתקנת הקריאה היא בספר תורה [כפי שיבואר להלן] וממילא הרי זה כ'דברים שבקדושה' שצריך עשרה, וככל קריאת התורה. ועוד הביא שם כי טעם קיום מצות זכירת מעשה עמלק הוא בקריאה בציבור דווקא, נובע מכך שהזכירה היא לתכלית מחיית עמלק [עי' במקראי קדש [8] ביאור ענין זה בהרחבה], והואיל ומצות המחיה היא "מן המצוות המוטלות על ציבור" [לשון ספר החינוך [3] במצוה תרד] הרי שגם הקריאה צריכה להיות בציבור.

אמנם בשו"ת תורת חסד [7] כתב כי מדברי הרמב"ן בפירושו על התורה [1] משמע שאין חיוב לקרוא בציבור, ולכן לדעת התורת חסד דין הקריאה בציבור הוא מדרבנן.

למעשה: כתב המשנה ברורה ([5]; ס"ק טז) "אפילו יש לו ס"ת בביתו אלא שאין לו מנין בביתו [עליו לשמוע את הקריאה בציבור]. ואפילו אם נאמר דמנין לפרשת זכור הוא מדרבנן בעלמא, על כל פנים עיקר קריאת זכור הוא דאורייתא" [ולכן יש לקרוא במנין]. כלומר עיקר חיוב קריאת פרשת זכור הוא מהתורה, ובשאלה אם החיוב בציבור הוא מהתורה או מדרבנן, נחלקו הפוסקים. והמנחת חינוך ([3]; מצוה תרג ס"ק ב) כתב: "עכ"פ זה ודאי ברור דהמצוה ביחיד גם כן מקיים, רק פרשת זכור בעשרה ובספר תורה הוא מדרבנן, אבל מהתורה די שיזכור בפה כל יחיד, וזה פשוט".

 

קריאת פרשת זכור מתוך ספר תורה

ג. בדברי הפרי מגדים ([9]; משבצות זהב ס"ק א) מפורש שקריאת פרשת זכור צריכה להיות מתוך ספר תורה כשר, ולכן אם מצאו פסול בס"ת לאחר שקראו בו פרשת זכור, צריכים לשוב ולקרוא את הפרשה מתוך ס"ת כשר. ברם בשו"ת התעוררות תשובה[5] ([9]; אות ט) הסתפק "אי דווקא ספר תורה שכולו שלם וכשר, או די אם רק פרשה זו של זכור [מעשה עמלק] כתובה לבדה, ונקראת ספר כמו פרשת סוטה, וממנו יקרא בספר" [וכוונתו לדברי הגמרא במגילה [1] שזכירת עמלק נלמדת מהפסוק "כתוב זאת זכרון בספר"].

ובפשטות מסתבר שהדבר תלוי בנדון הקודם, האם חיוב הקריאה הוא רק בציבור, או לא. אם החיוב הוא רק בציבור, פירושו של דבר שקריאה זו היא ככל קריאת התורה בציבור המחייבת קריאה מתוך ספר תורה כשר. אך אם נאמר שאין חיוב קריאה דווקא בעשרה, וגם יחיד יוצא ידי חובת זכירת מעשה עמלק בקריאה בפה, יתכן שיוכל לקרוא גם שלא מתוך ס"ת כשר [ויתכן שאפילו מתוך חומש]. וכן משמע מדברי המנחת חינוך ([3]; מצוה תרג ס"ק ב) אשר כרך את שני הדינים ביחד: "פרשת זכור בעשרה ובספר תורה הוא מדרבנן, אבל מהתורה די שיזכור בפה כל יחיד", והיינו שאם החיוב הוא על היחיד שיזכור בפיו אין זה מחייב ס"ת בהכרח, אולם כאשר החיוב הוא בעשרה אזי צריך גם קריאה בס"ת. וכן עולה מדברי התורת חסד [7] שדין הקריאה בציבור ובספר, שורשם אחד - תקנה מדרבנן  [ועי' במקראי קודש ([8]; בהערה [7]) במה שהביא מקור לקיום מצות זכור מהתורה דווקא בספר].

 

ד. חיוב נשים בזכירת מעשה עמלק ובקריאת פרשת זכור

בספר החינוך ([3]; מצוה תרג) מפורש כי מצוה זו נוהגת "בכל מקום ובכל זמן בזכרים, כי להם לעשות המלחמה ונקמת האויב, לא לנשים". והקשה עליו המנחת חינוך ([3]; שם ס"ק ג) "וצריך ראיה לפטור נשים ממצות עשה שאין הזמן גרמא, ובפרט במקום לאו גם כן" [במאמר המוסגר, עי' בדברי המרחשת המובא בהגהות הררי קודש על המקראי קודש [8] הערה [3], שפטר נשים מזכירת עמלק, מפני שמצות מלחמת עמלק רק ביום, ואם כן היא מ"ע שהזמן גרמא].

עוד הקשה המנחת חנוך מדברי המשנה שנפסקו ברמב"ם [2] שבמלחמת מצוה גם נשים חייבות, ומלחמת עמלק היא מלחמת מצוה, ולפי זה נמצא שגם נשים מחוייבות במלחמת עמלק ובמחיית זרעו, ואם כן גם הן צריכות להתחייב במצות עשה של זכירת מחיית עמלק כזכרים. ומסקנת המנחת חנוך: "על כן צ"ע דפוטר נשים ממצות עשה זו. ונראה דכל אישי ישראל [בין זכרים ובין נשים] חייבים כמו כל מצות עשה שאין הזמן גרמא, כן נראה".

ועי' בשו"ת תורת חסד [6] שתלה את הנדון אם נשים חייבות בפרשת זכור, בנדון הנ"ל, אם חיוב הקריאה של פרשת זכור בס"ת ובציבור הוא מהתורה או מדרבנן. ובמקראי קודש [8] הביא דבריו בתמצית, והביא עוד את דברי המהרי"ל דיסקין, שתלה את נדון חיובן של הנשים בפרשת זכור, בשאלה האם נשים חייבות בקריאת התורה.

להלכה נחלקו הפוסקים כיצד לנהוג: בשו"ת בנין ציון[6] [7] הביא בשם "החסיד שבכהונה הגאון מו"ה נתן אדלער [רבו של החתם סופר] שהנשים חייבות, ושהקפיד שאפילו משרתת שלו הוצרכה לשמוע פרשת זכור". וכן פסק המהרי"ל דיסקין [מובא בפסקי תשובה [12] הערה (14)] ש"כן המנהג בכל ערי ארץ ישראל", וכן נקט בשו"ת מנחת יצחק[7] [9] ש"נתפשט המנהג ברוב הקהילות, שנשים באות לבית הכנסת לשמוע קריאת פרשת זכור". וכן מובא בקובץ פסקי שמועות ([12]; הערה [6]) שהגר"מ פיינשטיין הורה שהנשים תלכנה לבית הכנסת לשמוע הקריאה.

לעומתם, כתב בשו"ת תורת חסד [7] כי "מנהג הנשים שלנו שמעולם אינן שומעות קריאת פרשת זכור כלל, ובמדינות פולין לא נהגו הנשים לילך לבית הכנסת לשמוע קריאת זכור, שמנהגן של ישראל תורה הוא ומעולם לא ראינו ולא שמענו מי שהצריך את הנשים לשמוע הקריאה בספר תורה בציבור פרשת זכור. ואף שמעלתו [השואל שהתורת חסד משיב לו] שמועה שמע על גדול אחד [כנראה כוונתו לרבי נתן אדלר] שהיה מצריך ומהדר שישמעו הנשים פרשת זכור בשעה שקורין בספר תורה, מי יודע אם נאמנת שמועתו, ואף אם יתבררו כי כן הם הדברים, דעת יחידאה היא, ואין לבטל על ידי זה מנהגי ישראל".  וכן פסק בכף החיים[8] [9] שנשים אינן חייבות לשמוע קריאת פרשת זכור. וכן הובא בשו"ת קנין תורה[9] [10] "שבמחוזינו לא נשמע מעולם דבר זה". ורבי חיים קנייבסקי הביא בספרו טעמא דקרא [9] שהחזון איש הורה, שאין נשים חייבות לשמוע פרשת זכור.

סיכום הדעות והמנהגים למעשה - הגר"ע יוסף בספרו חזון עובדיה [11] ובפסקי תשובות [12]. ובפסקי שמועות [12] כתב בשם הגר"ח קנייבסקי "מעיקר הדין אין חיוב לארגן מנין מיוחד לקריאת התורה לנשים, אבל אם רוצה אפשר".

 

קריאת התורה מיוחדת לנשים

ה. לאור דברי השו"ע, שחיוב קריאת פרשת זכור הוא במנין, לכאורה יש להצריך נוכחות של עשרה גברים בקריאה, כדי שתהיה הקריאה במנין. וכן הביא בקובץ פסקי שמועות [12] בשם הגרי"ש אלישיב. וראה גם בפסקי תשובות [12] ובהערה (17) שם, שנשים אינן מצטרפות למנין עשרה.

ובשו"ת שרגא המאיר [10] ביאר שאותם הנוהגים שלא לקרוא באופן מיוחד לנשים, חששו למה שכתב בשו"ת משיב דבר ש"להוציא ספר תורה ולקרות אף ביום קריאת התורה אך לא בעת הקריאה, יש גם כן איסור בדבר". ולפי זה יוצא לכאורה שאין להוציא ספר תורה במיוחד לצורך קריאה לנשים [אם אין גברים שלא שמעו את הקריאה] שכן זוהי הוצאה שלא לצורך, שאסורה, עי' בדבריו. אמנם בחזון עובדיה [11] התיר להוציא ס"ת מיוחד לקריאה, עי"ש.

ומכל מקום כתב המנחת יצחק [9] "לענין קריאת פרשת זכור נהוג באשכנז שקוראים לנשים אחר צהרים קודם מנחה, אבל בודאי אין לברך, כיון דלכמה פוסקים ס"ל דפטורים, ואם אין חייבים, אין לקרות בשבילן לבד". וראה בשו"ת קנין תורה [10] במש"כ בענין קריאה מיוחדת לנשים במנחה.

חידוש נוסף בענין קריאת פרשת זכור לנשים, כתב בספר רץ כצבי[10] [13] שמאחר ויסוד ברכת 'הרב את ריבנו' הוא משום פרסום הנס, ניתן לברכה גם כשקוראים את המגילה לעשר נשים. ומכאן, שלפרסום הנס, אין נדרשת נוכחות "ציבור" אלא נוכחות של "רבים", ועשר נשים הן "רבים" שמתקיים בהן פרסום הנס. ולפי זה רצה לומר, שקריאת פרשת זכור יכולה להתקיים גם בפני עשר נשים, בדומה לקריאת המגילה בעשר נשים, עי' בדבריו. אמנם בהערות שם הובאו מכתבי תגובה לפקפק ולהסתייג מחידוש זה, עי"ש.

"ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה (עובדיה א, כא).  והנה כל אשר עשו משה ויהושע עם עמלק בראשונה, יעשו אליהו ומשיח בן יוסף עם זרע עמלק" (רמב"ן שמות יז, ט).

 

[1] רבי שניאור זלמן, אב"ד לובלין, ובסוף ימיו בירושלים, נפטר בשנת תרס"ב.

[2] רבי שרגא פיוויל שנעעבאלג, רו"מ בלונדון, תש"ן.

[3] רבי ישראל איסרליין, הנקרא בפי הפוסקים מהרא"י, מגדולי הראשונים באשכנז, נפטר בשנת ר"כ.

[4] מקראי קודש, מאת רבי צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, ובו הערות הררי קודש מאת נכדו רבי יוסף כהן, אב"ד ירושלים.

[5] רבי שמעון סופר, אב"ד ערלוי [בנו של הכתב סופר ונכדו של החתם סופר] נפטור בשואה, בשנת תש"ד.

[6] רבי יעקב עטלינגר, רבה של אלטונה, בעל הערוך לנר, נפטר בתרל"ב.

[7] רבי יצחק יעקב וייס, גאב"ד בד"צ העדה החרדית בירושלים, נפטר בתשמ"ט.

[8] רבי יעקב חיים סופר, מגדולי הפוסקים והמקובלים בירושלים, נפטר בשנת תרצ"ט.

[9] רבי אברהם דוד הורביץ, אב"ד שטרסבורג, צרפת. יצא לאור בירושלים תשס"ה.

[10] מאת צבי רייזמן, לוס אנג'לס תשס"ח.

עגלת קניות

Your Cart10
  • x 1 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
סה"כ: 370.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס