שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

סעודת פורים

תקציר השיעור

 סעודת פורים

ודיני על הניסים בפורים

א. אנשי כנסת הגדולה קבעו לעשות את ימי הפורים "יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה", ובגמרא במגילה אמר רבא "סעודת פורים שאכלה בלילה, לא יצא ידי חובה, מאי טעמא, ימי משתה ושמחה כתיב". וצ"ב בגדרי וחיובי הסעודה, כדלהלן.

ב. חיוב הסעודה: האם חייב לאכול פת ובשר בסעודה זו כוונה באכילת הסעודה לקיום המצוהביאור הגרי"ז מבריסק במה נשתנה חיוב השמחה בפורים מחיוב השמחה בשאר המועדים.

ג. זמן הסעודה: בתרומת הדשן נשאל האם נכון המנהג להתחיל את הסעודה סמוך לשקיעת החמה ולעשות את עיקר הסעודה במוצאי הפורים הזמן הראוי ביותר לסעודה אכילה בליל פורים.

ד. החייבים בסעודה: נשים קטנים כיצד יקיים אונן את מצות הסעודה.

ה. מנהגי אכילת הסעודה:  מאכלי חלב וזרעונים יסעד עם אנשי ביתו וחבריו.

ו. דיני על הניסים: לא אמר על הניסים, האם צריך לחזור • סעודה שנמשכה במוצאי פורים האם יאמר על הניסים, ומה הדין כשטעה ולא אמר.

ז. גדר אמירת על הניסים: מדיני התפילה וברכת המזון או הודאה מדיני הפורים [הזכרת על הניסים בליל פורים לפני שקרא המגילה • בתפילת נדבה].

ח. פורים שחל בערב שבת: אימתי זמן הסעודה אמירת על הניסים כאשר נסתיימה הסעודה בשבת.

   

ט. ביאור דברי הגר"א שקבעו לשמוח בפורים באכילה ושתיה כדי לתקן את מה "שנהנו ישראל מסעודתו של אותו רשע", וביאור דברי האריז"ל שקדושת יום הכיפורים טפילה לקדושת הפורים [אל תיקרי "כיפורים אלא כ-פורים"].

ימי הפורים נקבעו לדורות כ"יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה" (אסתר ט, כב), ויש לברר את גדרי וחיובי הסעודה.

זמן הסעודה

א. במסכת מגילה [1] אמר רבא "סעודת פורים שאכלה בלילה, לא יצא ידי חובה, מאי טעמא, ימי משתה ושמחה כתיב". ובבית יוסף [2] הביא את דברי הראבי"ה "שצריך לנהוג כליל שבת ויומו דומיא דקריאת המגילה, והמרדכי תמה עליו". וכתב הב"ח בביאור דברי הראבי"ה, שבוודאי הסעודה החשובה בריבוי המינים אינה אלא ביום, אלא דרב כהנא [בסוגיא שם] חשב שאם בלילה אכל סעודה חשובה גם כן יצא ידי חובה, ולפיכך לא צריך להרבות כל כך בסעודה חשובה ביום. ורב אשי השיב לו שמחוייב לעשות את הסעודה החשובה דווקא ביום. "ולפי זה הוכיח הראבי"ה דבעל כרחך צריך לסעוד גם בלילה לערוך שולחנו ולסעוד, ודינו כלילי שבת ויומו, אלא שכבוד היום עדיף".

ואמנם הדרכי משה [2] הביא מתשובת מהר"י ברי"ן שגם בלילה חייב לשמוח, ופסק כדבריו ברמ"א [2] סע' א) "ומכל מקום גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה".

והנה מפשטות דברי הגמרא שחיוב הסעודה ביום, משמע כי נכון לסיים את כל הסעודה ביום.

ובאמת בשו"ת תרומת הדשן [1] דן בשאלה, האם נכון המנהג להתחיל את הסעודה סמוך לשקיעת החמה ולעשות את עיקר הסעודה במוצאי הפורים. ובתשובתו הוא מלמד זכות על מנהג זה "משום דבי"ד שחרית צריך שיהוי בקריאת המגילה, ואחר כך הוא טרוד ושולח מנות לאביונים ואין פנאי לאכול בסעודה בשמחה ותענוג, ולכך קבעוה קדמונינו מקצתה בערב ולהתחיל מבעוד יום גם כן קודם תפילת ערבית, כדי לקיים מצות סעודה ביום שהוא עיקר. ונמשך בה מאז בפנאי ותענוג עד הלילה ובלילה עצמה, וחשיבה הכל סעודה אחת". אולם מסיים תרומת הדשן: "אף כי ישבתי מנהג זה, מכל מקום רבותי ואני אחריהם נהגינן עיקר הסעודה בשחרית". וכדבריו פסק הרמ"א [3] סע' ב) "ורוב הסעודה צריכה להיות ביום, ולא כמו שנוהגים להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה היא ליל ט"ו". וכתב בספר שלמי תודה [7] "דרוב הסעודה אין הכוונה רוב זמן הסעודה, אלא הכוונה למאכלים החשובים, שיאכלו את המאכלים האלו מבעוד יום, ואחר כך בלילה יכולים לשמוח בדברי תורה ובשירים כמה שירצו אפילו כמה שעות".

ועי' במשנה ברורה [4] ס"ק ט) שהביא את דברי האליה רבה בשם השל"ה "המשובח עושה סעודה בשחרית" [והגרצ"פ פרנק הביא במקראי קודש [7] את דברי הגר"צ פרומר בשם היהודי הקדוש מפשיסחא, שלימד זכות על המתחיל להתפלל בסוף זמן תפילה אף שנמשך אחר הזמן, על פי דברי התוספות בברכות שהכל נמשך אחר ההתחלה, ולכן נהגו העולם להתחיל סעודת פורים סמוך ללילה אף שברובה נמשכת כבר לאחר הפורים, כי הולכים אחר ההתחלה. ומכל מקום סיים שאין להיכנס "בפרצה דחוקה" ויותר טוב לקיים כל המצוה בזמנה. וראה בספר ימי הפורים [9] בהערה ח' עוד טעמים לבאר מנהג העולם בזה].

חיוב אכילת בשר בסעודת פורים

ב. בלשון הרמב"ם [1] מפורש "כיצד חובת סעודה זו, שיאכל בשר,  ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, ושותה יין עד שישתכר". ומשמע שיש חיוב אכילת בשר בסעודת פורים, וכמו שביאר המגיד משנה, "בשאר המקומות אמרו אין שמחה אלא בבשר". וכן משמעות לשון השו"ע [3] סי' תרצו סע' ז) שכתב "יש מי שאומר שאונן מותר בבשר ויין" [וראה בדברי הגר"ע יוסף בספרו בחזון עובדיה [8] סע' א) שהכוונה לבשר בהמה].

וביאר המג"א (שם ס"ק טו) שמכיון ובפורים נאמר חיוב שמחה ["ימי שמחה ומשתה"], כשם שביום טוב יש חובה לאכול בשר משום שמחת יום טוב, וכמו שאמרו חז"ל (פסחים קט, א) שאין שמחה אלא בבשר, כך גם בפורים שיש חיוב שמחה מחוייבים לאכול בשר. אולם מצד שני הקשה המג"א שאין חיוב אכילת בשר ביו"ט משום שמחה אלא בזמן שבית המקדש היה קיים [והיו מקריבים קרבנות שלמים], ואם כן בפורים שנתקן לאחר חורבן הבית, בחו"ל בגלות בבל על נס שבחו, אולי מלכתחילה לא נקבע יסוד חיוב השמחה בבשר [ביאור הגאון ממונקטאש בספר נימוקי או"ח, המובא בדברי רבי משה הלברשטאם, חבר הבד"ץ בירושלים, בשו"ת דברי משה [6] סימן מ). ועי"ש שהביא ראיה מדברי הגמרא (ב"מ עח, ב) שהיו לוקחים עגלים לאכילה בסעודת פורים. אמנם לכאורה אין זו ראיה מוכרחת, כי לא מפורש שם שיש בזה חיוב].

ובשו"ת דברי משה [7] חידש כי בזמן הזה יש חיוב יותר גדול לאכול בשר בסעודת פורים מאשר לאכול בשר ביום טוב, כי עיקר ענין אכילת הבשר ביום טוב הוא לעורר את הלב להיות בשמחה. ואילו עניינו של פורים נתבאר בספר עמק ברכה [5] בשם הגרי"ז סולובייצ'יק מבריסק שונה מכל המועדים שעיקר מצות שמחה היא השמחה בהשי"ת, ובשר ויין אינם אלא הסיבה לעורר השמחה, וכמבואר ברמב"ם הנ"ל. ואילו בפורים כיון שנאמר "ימי משתה ושמחה, נמצא שהמשתה עצמו הוא הוא גוף המצוה". ומעתה גם לדעת הפוסקים שאין חובה בזמן הזה לאכול בשר ביום טוב משום שאין בשר קרבנות - בפורים יש חיוב אכילת בשר בסעודה, כי בסעודת פורים שתיקנוה חז"ל אחר החורבן, אכילת הבשר היא עיקר גוף המצוה של סעודת פורים

ובתשובה הסמוכה לתשובה זו קבע הדברי משה [6] סימן מא) שמאחר ונשים מחוייבות בסעודת פורים כאנשים, כשם שיש חיוב על האנשים לאכול בשר בסעודת פורים, כך נשים תהיינה מחוייבות באכילת בשר בפורים.

וראה גם בדברי הגר"מ שטרנבוך בספרו מועדים וזמנים [5] במה שכתב "אם אכל בבוקר פת בלי סעודה דבשר, לא קיים מצות שמחת היום, וממילא נכון להיזהר מאד דלפעמים מאחרים מאד סעודת פורים ואין אוכלים הבשר לפני השקיעה, ומבטלים בזה עיקר מצות היום דסעודת פורים שמתקיים רק עם אכילת בשר ויין" [ועי"ש שכתב לפי זה כי קטנים אינן מחוייבים בסעודת פורים שיסודה מכח מצות משתה ושמחה, ולזה לא שייך בקטנים].

ועי' בספר שלמי תודה [7] במה שדן האם צריך כוונה באכילת הסעודה לקיום המצוה.

חיוב אכילת פת בסעודת פורים וגדרי אמירת על הניסים

ג. הגמרא מסתפקת במסכת שבת [1] "איבעיא להו מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון", ופשטו בגמרא שמזכיר בתפילה ובברכת המזון בברכת המזון [ועי"ש ברש"י ותוספות שהקשו מדוע הסתפקה הגמרא רק בברכת המזון אם צריך להזכיר על הניסים, ואילו בתפילה משמע שהיה פשוט שצריך להזכיר על הניסים, ויבואר להלן].

והנה כתב השו"ע [3] סימן תרצה סע' ג) בדינו של האוכל סעודה בפורים ש"אומר על הניסים בברכת המזון בברכת הארץ". ובדברי המג"א (ס"ק ט) מבוארת מחלוקת הפוסקים בנדון שכח לומר על הניסים בברכת המזון בפורים:

[א] שיטת השל"ה, הרש"ל בשם מהר"י פולק ומטה משה, שיש לחזור על ברכת המזון בכל סעודה מסעודות הפורים, גם אם בירך ואמר על הניסים בסעודה קודמת. [ב] שיטת המג"א כי מעיקר הדין לעולם אין צריך לחזור בברכת המזון, כי לא מצינו שחייב לאכול פת בפורים, ומצי למיפטר נפשיה בשאר מיני מטעמים. ולכן מי שאכל כבר "פשיטא דאין להחזירו ולחוש לספק ברכה לבטלה". ולדינא פסק המשנה ברורה [4] ס"ק טו) פסק להלכה שבכל מקרה לא יחזור אם שכח לומר על הניסים מדין ספק ברכות להקל.

והנה היעב"ץ בספרו המור וקציעה [3] כתב על דברי המג"א שאין חיוב לאכול פת בסעודת פורים: "דבר זה אי אפשר לשמוע כלל לענ"ד", והביא לכך מספר ראיות. ראשית: "דכיון דכתיב ימי משתה ושמחה בעינן סעודה קבועה בפת, וכדפרש"י במגילה שכל המשתה נקרא על שם הלחם" [כוונתו לדברי רש"י עה"פ (ויקרא כא, יז) "דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלקיו", שכתב: "מאכל אלקיו, כל סעודה קרויה לחם, כמו עבד לחם רב"]. והוא מסיים: "כללו של דבר פשוט וידוע הוא שכל מקום שנאמר סעודה אינה אלא בפת ואין קביעות אלא בפת גמור". וכן נקט להלכה השערי תשובה [4] "בשם אחד קדוש בתשובה כתב יד, אם עשה סעודת פורים בלא לחם יצא".

לעומת זאת, בשו"ת ממעמקים [7] הסתמך רבי אפרים אשרי [שהיה רב בגטו קובנה בזמן השואה] לדינא על שיטת המג"א, כאשר נשאל בימי הזעם, האם יוצאים ידי חובת סעודת פורים במעט מרק שחור.

וברץ כצבי [10]-[11] ביאר את מחלוקת הפוסקים בנדון שכח על הניסים בברהמ"ז בפורים האם צריך לחזור ולברך, שתלויה במחלוקת האם יש חיוב פת בסעודת פורים. ועוד הביא שם לבאר את יסוד המחלוקת אם יש חיוב פת בסעודת פורים, בהבנת המשמעות הכללית וההגדרה של "סעודה". ובמה שביאר את מחלוקת הפוסקים בדין שכח על הניסים בתפילה ובברכת המזון, בהבנת גדר הזכרת על הניסים בחנוכה ופורים, אם היא מדיני התפילה וברכת המזון או הודאה מדיני חנוכה ופורים [ונפק"מ בנדון הזכרת על הניסים בליל פורים לפני שקרא המגילה, או בתפילת נדבה].

סיכום דיני ומנהגי אכילת סעודת פורים - חזון עובדיה [8], ימי הפורים [9] [מאכלי חלב וזרעונים • יסעד עם אנשי ביתו וחבריו].

דיני על הניסים - משנה ברורה [4] ס"ק טו-יז) [סעודה שנמשכה במוצאי פורים האם יאמר על הניסים, ומה הדין כשטעה ולא אמר].

דיני פורים שחל בערב שבת - עי' ברמ"א [4] סע' ב) ומשנה ברורה (ס"ק י), ובספר ימי הפורים [9] סע' יד).

•  •  •

להשלמת היריעה נעיין בדברי מו"ר הגר"ד כהן [ראש ישיבת חברון] בספרו ימי הפורים [12]-[13] בדבריו בביאור דברי הגר"א שקבעו לשמוח בפורים באכילה ושתיה כדי לתקן את מה "שנהנו ישראל מסעודתו של אותו רשע", ובביאור דברי האריז"ל שקדושת יום הכיפורים טפילה לקדושת הפורים [אל תיקרי "כיפורים אלא כ-פורים"].

עגלת קניות

Your Cart14
  • x 2 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 4 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 560.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס