שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

עין הרע

תקציר השיעור

א. בדברי חז"ל בגמרא ובמדרשים דובר רבות על ההיזק ב"עין הרע", עד שאמר רב: "תשעים ותשעה [נפטרים] בעין רעה, ואחד בדרך ארץ". ויש לברר ולהגדיר את מהות ההיזק בעין הרע, ואופני נתינתה.

ב. כמו כן יש לעיין, האם כוחה של עין הרע בראייה או גם במחשבה.

ג. ביאור דברי רבי יצחק שהברכה מצויה רק "בדבר שאין העין שולטת בו".

ד. וביסוד הדברים יש לעיין, האם יש איסור מעיקר הדין בהטלת עין הרע [ומה המקור לאיסור], או שיש להימנע מכך מ"מידת חסידות" בעלמא.

ה. עוד יש לעיין האם המזיק את רכוש חברו בעין הרע, נחשב כמזיק בידים ממש וחייב לשלם בעד הנזק שגרם [דיני מזיק על ידי "סגולה"].

ו. עין הרע הלכה למעשה:

עליה לתורה שני אחים, או אב ובנו, בזה אחר זה חופה אחת לשני חתנים מילת שני תינוקות יחד •  הבטה בטובתו של חברו מחיצה בגינת שותפים הצנעת מציאה מאורחים יציאה עם קמיע בשבת שמות זהים לחתן ולחמיו לכלה ולחמותה נישואי שני אחים לשתי אחיות.

ז. שליטת עין הרע בדברים שבקדושה • בדברים המצויים בעולם • עין הרע בזמן הזה.

•   •   •

ח. יש הסוברים שכל מי שאינו חושש מעין הרע, אינו נפגע, באומרם "מאן דלא קפיד לא קפיד בהדיה", והשאלה היא, האם יש להנחה זו על מה לסמוך.

ט. דרכים וסגולות להינצל מעין הרע:

אמירת "בלי עין הרע ו"בן פורת יוסף" ציור צורת כף היד עם חמש אצבעות ואות ה"א ["חמשׂה"] אמירת י"א פסוקים המתחילים באות נו"ן "שיר המעלות אשא עיני אל ההרים" ט"ו מזמורי שיר המעלות סגולות נוספות.

א. בדברי חז"ל בגמרא ובמדרשים הוזכר רבות ההיזק ב"עין הרע", נציין לכמה מקורות בזה:

רב יהודה אמר במסכת בבא מציעא [1] שאין לקנות קרקע סמוך לעיר כי "עין בני אדם שולטת בה תמיד" [רש"י].

רב חידש בסוגיא שם [1] כי "אסור לאדם שיעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקמותיה" ["שלא יפסידנה בעין הרע", רש"י]. ודין זה נפסק להלכה בשו"ע [4] חו"מ סי' שעח סע' ה) "אפילו בראייתו אם יש בו היזק לחברו אסור להסתכל בו, לפיכך אסור לאדם לעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקמותיה" [ובקיצור שו"ע [4] הוסיף: "ומכל שכן שאסור להסתכל בחברו בענין שיש לחוש שיזיקו בעין הרע. ואפילו בעסקיו ובמעשיו שאין בהם חשש היזק עין הרע, אם עושה בביתו וברשותו, אסור לראות שלא מדעתו, כי שמא אינו חפץ שידעו אחרים במעשיו ועסקיו"].

ועוד אמר שם רב: "והסיר ה' ממך כל חולי, זו עין" ["דבר שכל חלאים תלויים בו, וזו העין, עין רעה", רש"י].

ולא זו בלבד אלא שאמר שם רב: "תשעים ותשעה [נפטרים] בעין רעה, ואחד בדרך ארץ".

במסכת בבא בתרא [1] מובאת עצת יהושע בן נון לבני יוסף "החביאו עצמכם ביערים, שלא תשלוט בכם עין הרע".

במסכת בבא מציעא [2] מבואר כי המוצא אבידה, צריך להצניעה מעיני האורחים הבאים לביתו "משום עינא" ["שתשלוט בה עין הרע של האורחים", רש"י שם]. ובהלכה זו נתחדש כי בקנאתו של אדם על חפץ יפה הוא גורם עין הרע לבעליו של החפץ, גם כשזהותו אינה ידועה לו [להלן [אות ג] נביא הלכות נוספות שיסודן מציאות של עין הרע].

בילקוט שמעוני [2] מובא, מאמרו של יעקב אבינו לבניו "למה תתראו", שציווה להם "אל תהיו כולכם נכנסים בפתח אחד, ולא תעמדו כולכם במקום אחד, שלא תשלוט בכם עין הרע".

בפרשת כי תשא [2] מפורש הטעם למנין בני ישראל בשקלים כדי ש"לֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם" ["שהמנין שולט בו עין הרע והדבר בא עליהם כמו שמצינו בימי דוד", רש"י שם].

ציפורה נקראה "אִשָּׁה כֻשִׁית" [2], על שם נויה "כאדם הקורא את בנו נאה כושי, כדי שלא תשלוט בו עין רעה".

ואמנם בתפילותינו מידי בוקר [2] אנו מבקשים מהקב"ה שיצילנו מהעין הרע.

ויש לברר ולהגדיר את מהות ההיזק בעין הרע. והאם כוחה של עין הרע בראייה או גם במחשבה.

כמו כן צ"ב האם יש איסור מעיקר הדין בהטלת עין הרע, או שיש להימנע מכך מ"מידת חסידות" בעלמא.

•   •   •

ב. מהות עין הרע • איסור או מידת חסידות

בביאור מהות ההיזק בעין הרע כתב המהר"ל [2] "כי נחשב מי שהוא רע עין לגודל רוע הפעל הוא כמו שפיכת דמים", ומוסיף: "כי עין הרע יש בו כח אשיי שורף ומקבל האדם היזק מן המזיק אשר יש לו כח אשיי שורף, כי העין הזה שורף כמו האש שהוא שורף". והחזון איש כתב [2] שכח עין הרע הוא "מסודות הבריאה, כי האדם במחשבתו הוא מניע גורמים נסתרים בעולם המעשה, ומחשבתו הקלה תוכל לשמש גורם להרס ולחורבן של גשמים מוצקים. ומכל מקום הכל בידי שמים, וכל שלא נגזר עליו בדין שמים לאבדן, הדבר ניצל. אבל כשנגזר הדבר לאבד, מתגלגל הדבר לפעמים ע"י שימת עין תמהון על הדבר, ועל ידי זה הוא כלה". והוסיף: "ויתכן דכל שהאדם במעלה יתירה, כל סגולותיו ובחינותיו יתירות, ועינו יותר פועלת" [וראה בספר שער ראובן [10] הליכות ומנהגי ישראל, הרב ראובן כמיל, ירושלים תשס"ח) במה שהביא [אות ג-ד-ו] בעניין מהות ההיזק ע"י עין הרע, והיזק ע"י בעל בחירה, ובאופני נתינת עין הרע].

והנה בדברי המהר"ל הנ"ל [2] מפורש כי פעולת עין הרע היא "כמו שפיכות דמים", ומשמע שיש איסור מעיקר הדין לתת עין הרע. וכן נראה גם מדברי ספר חסידים [4] שכתב: "יש גוזל ואינו נראה, זה הדר עם בני אדם ועינו רעה בשלהם", ומתבאר כי הנותן עין רעה בחברו נקרא "גזלן". ברם הרמב"ם נקט להלכה [3] שאין צורך בכותל בגובה ד' אמות בין גינה לגינה, כי דברי הגמרא [1] שאסור לאדם לעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקמותיה אינם אלא דברי חסידות, יעו"ש במגיד משנה, ובספר עין הרע בעין היהדות [4] שביאר את דבריו, וסיכם את השיטות בנדון [5].

ועוד כתב בספר עין הרע בעין היהדות [12] לדון האם כוחה של עין הרע בראייה או גם במחשבה, וביאר שהדבר תלוי בגישות השונות ביחס למקור כוחה של עין הרע - בארס על טבעי הקיים בעין האדם להזיק, שאכן פועל רק בראיה. או במידת הדין המתעוררת על האדם לשופטו אם ראוי לקבל טובה מן הדין, אשר יכול לפעול גם במחשבה.

ג. עין הרע הלכה למעשה

• עליה לתורה שני אחים, או אב ובנו, בזה אחר זה - מרן השו"ע  פסק בהלכות קריאת ספר תורה [3] "יכולים לקרות שני אחים זה אחר זה, והבן אחר האב, ואין מניחים אלא בשביל עין הרע". ופסק המשנה ברורה [3] ס"ק יט) שאיסור זה נותר על כנו גם אם הם אומרים שאינם מקפידים על עין הרע [וראה בספר פסקי תשובות [3] פרטי דין זה].

• חופה אחת לשני חתנים - הרמ"א פסק בהלכות קידושין [7] "ויש אומרים דאין לברך לב' חתנים ביחד משום עין הרע, וכן נוהגים לעשות לכל אחד חופה בפני עצמו ולברך לכל אחד".

• מילת שני תינוקות יחד - בהלכות מילה פסק השו"ע [7] "מי שיש לו שני תינוקות למול, יברך ברכה אחת לשניהם". ואמנם הב"ש באבן העזר [7] נקט כי לדעת הרמ"א שאין  לברך לב' חתנים ביחד משום עין הרע, הוא הדין שאין לברך על שני מילות ברכה אחת. ברם הט"ז בהלכות מילה [7] כתב שיש לחלק בין הנדונים, יעו"ש בדבריו.

• נישואי שני אחים לשתי אחיות -  בספר חסידים [7] כתב לאיסור, ועי' במה שדן בדבריו בשו"ת יביע אומר [7].

וראה בספר עין הרע בעין היהדות [8] עוד הלכות שביסודם עומד החשש מעין הרע - הזכרת נשמות • שליח ציבור ובעל תוקע  • שמות זהים לחתן ולחמיו לכלה ולחמותה • יציאה עם קמיע נגד עין הרע שבת.

 ד. המזיק את רכוש חברו בעין הרע

הנה כי כן, נתברר לעיל שיש איסור להזיק בעין הרע, ויש לעיין האם יש לחייב את המזיק את רכוש חברו בעין הרע בתשלומי הנזק שגרם. ומדברי הספר חסידים הנ"ל [3]  שהנותן עין הרע נחשב "גזלן", היה נראה שחייב לשלם על נזקי עין הרע. וראה בדברי הקהילות יעקב [6] שדן בהרחבה "בדבר מזיק על ידי סגולה", וכתב שהסיבה שחז"ל הזכירו רק את האיסור לעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקמותיה, ולא כתבו שחייב לשלם אם נגרם על ידי הבטתו נזק היא בגלל ש"אי אפשר להוכיח בבירור שעל ידי ההבטה שלו בא ההיזק. אבל אין הכי נמי, דאילו יתברר שהבטתו הזיק, היה חייב בתשלומים כדין אדם המזיק". ועי' סיכום הדברים בספר עין הרע בעין היהדות [12].

•   •   •

ה. במה אין שליטה לעין הרע

• דבר הסמוי מהעין - במסכת בבא מציעא [2] מבואר ש"אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין". ועי' בספר עין הרע בעין היהדות [12] במה שכתב בביאור דבריו, ובמה שביאר [8] כי מדברי הגמרא במסכת בבא מציעא [1] שהמוצא אבידה צריך להצניעה מעיני האורחים הבאים לביתו "משום עינא", יש ללמוד שלא יועיל לאדם להסתיר את זהותו שהוא בעל הממון בכדי למנוע מעצמו עין הרע, אלא הוא צריך להסתיר את הממון עצמו.

• דבר שבקדושה - בספר שער ראובן [11] אות ו) ביאר את דברי הגמרא בברכות [1] שעין הרע לא שולטת בזרעו של יוסף, כי אין עין הרע שולט בדבר שיש בו קדושה [ולכן יצחק אבינו הפריש מעשר לאחר שמדד את ממונו, להצילו מעין הרע].

• בדברים המצויים בעולם - באגרות משה [9] מבואר שיש לחוש לעין הרע "רק בדבר שלא מצוי לפי דרך העולם, ולא לדברים מצויים". ולכן כאשר אשה צעירה אינה מתעברת, אין לה לחוש כלל שהדבר נובע מעין הרע שנתנו בה.

• עין הרע בזמן הזה - בדברי החיד"א בפירושו ברית עולם לספר חסידים [7] מבואר שיש לחוש לעין הרע בזמן הזה יותר מזמן הגמרא. ברם לדעת הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר [7] בזמן הזה אין לחוש כל כך לעין הרע. ובטעם הדבר כתב בספר שער ראובן [10] "משום שהסט"א יונקת מהקדושה, וכיון שנתמעטה הקדושה, ה"ה לסט"א", יעו"ש.

 ו. "מאן דלא קפיד לא קפיד בהדיה"

בספר שער ראובן [10] אות ב) הביא מדברי הסוברים שכל מי שאינו חושש מעין הרע, אינו נפגע, על פי דברי הגמרא בפסחים [9] בענין החשש ל"זוגות" באומרם "מאן דלא קפיד לא קפיד בהדיה". וכן פשטות משמעות דברי האגרות משה [9], ומשמע כן גם בדברי הגר"ע יוסף ביביע אומר [7]. ברם בספר עין הרע בעין היהדות [9] ביאר בהרחבה כי להנחה זו אין על מה לסמוך, יעו"ש בראיות שהביא לדבריו, ומסר כן גם בשם הגר"ח קנייבסקי.

 ז. דרכים וסגולות להינצל מעין הרע

• אמירת "בלי עין הרע ו"בן פורת יוסף" - פלא יועץ [12], ובספר עין הרע בעין היהדות [13].

• ציור צורת כף היד עם חמש אצבעות ואות ה"א ["חמשׂה"] - בן איש חי [12].

• אמירת י"א פסוקים המתחילים באות נו"ן - כפי שנדפס בסידורים [13], ועי' בטעם הדבר בפירוש רבנו בחיי [13].

• סגולות נוספות - ראה בפלא יועץ [12], ובספר עין הרע בעין היהדות [13]

 

 [*] שיעור זה נכתב על פי הספר 'עין הרע בעין היהדות', מאת הרב משה יגודיוב, ירושלים תש"ע.  

עגלת קניות

Your Cart12
  • x 2 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 450.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס