שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

עלינו לשבח

תקציר השיעור

א. בקהילות ישראל נוהגים לומר בסיום התפילה "עלינו לשבח", וצ"ע מדוע הושמטה התפילה מדברי הרמב"ם והשו"ע [מי תיקן את תפילת עלינו לשבח,  ומי קבע לאומרה בכל יום • מי תיקן את תפילת "ועל כן נקוה"].

ב. עוד צ"ע מי קבע לומר עלינו לשבח דווקא בסוף סדר התפילה ולא במהלכה.

ג. כמו כן יש להבין מהו שורש ההבדל בין נוסח ספרד לבין נוסח אשכנז במיקומה של תפילת עלינו לשבח בסוף תפילת שחרית.

ד. כאשר מתפללים בבית הכנסת שתי תפילות אחת אחר השניה ללא כל הפסק [שחרית ומוסף או מנחה ומעריב], האם צריך לומר "עלינו לשבח" בסיום כל אחת מהתפילות, או שניתן לומר פעם אחת בלבד בסיום שתי התפילות.

ה. מדוע ביום כיפור כלל לא אומרים עלינו לשבח בסוף שחרית, מוסף, מנחה ונעילה • מנהג החתם סופר שלא לומר עלינו לשבח לאחר מנחה בערב שבת.

ו. גדר אמירת עלינו לשבח בסוף התפילה - דין בגמר התפילה או תקנה לומר תפילה זו בשעת היציאה מבית הכנסת.

ז. עלינו לשבח במוסף של ראש השנה ויום הכיפורים • בסיום קידוש לבנה לאחר קיום מצות ברית מילה טעם שינוי המנהגים מתי סופרים ספירת העומר, לפני עלינו לשבח או אחריו.

ח. אמירת עלינו לשבח עם הציבור [אמר עלינו עם הציבור, האם צריך לומר פעם נוספת בסיום התפילה] • הכריעה באמירת "ואנחנו כורעים".

ט. מעלת אמירת עלינו לשבח על פי הקבלה • סגולות אמירת עלינו לשבח בעת צרה, לשמירה וביום הדין.

י. נוסח וביאור תפילת עלינו לשבח.

א. בספר הכלבו [1] ובחיד"א בספרו מחזיק ברכה [1] כתב בשם תשובות הגאונים שיהושע בן נון תיקן את תפילת עלינו לשבח כאשר בני ישראל נכנסו לארץ ישראל "שיאמרו זה התיקון להבדיל בין משפחות האדמה וגויי הארצות". וכתב הכל בו: "עלינו לשבח צריך לאמרו בכוונה גדולה, ויש בו כמה סודות ורמזים וכוחו גדול, ויהושע תיקן זה השבח הגדול כשכבש את יריחו. ומסוגל לכל דבר וענין מצרה וצוקה שלא תבוא ולא תהיה, לומר אותו ישר והפוך, וצריך לכוון בו קבלת עול מלכות שמים ויחודו ואלוקותו"... ואחר החורבן תיקנו רבי יוחנן בן זכאי לומר בכל יום".

וראה בספר לדוד שיר [1] מי תיקן את חלקה השני של תפילת עלינו לשבח, הפותח במילים "ועל כן נקוה".

והמשנה ברורה [3] ס"ק ח) כתב: "ויש לומר עלינו באימה וביראה, כי כל צבא השמים שומעים, והקב"ה עומד עם פמליא של מעלה, וכולם עונים ואומרים אשרי העם שככה לו אשרי העם".

אך ראה זה פלא, אמירת עלינו לשבח בתפילה איננה מוזכרת כלל בדברי הרמב"ם בהלכות תפילה [2].

וגם מרן השו"ע לא הזכיר את תפילת עלינו לשבח, וסיום הלכות תפילה בסימן קל"ב [2] סע' ב) הוא בהלכה ש"אסור לאדם לצאת מבית הכנסת קודם קדושה דסידרא".

לעומתם, הטור [2] הזכיר את אמירת עלינו לשבח בסיום התפילה, ודבריו הובאו ברמ"א [2] שהוסיף על דברי המחבר: "ואומרים אחר סיום התפלה עלינו לשבח מעומד, ויזהר לאומרו בכוונה". ובמג"א [2] ס"ק א) הביא בשם שער הכוונות "שיאמרו [עלינו לשבח] אחר כל תפילה מג' תפילות".

ויש לברר מדוע נקבע מיקומה של תפילת עלינו לשבח דווקא בסוף סדר התפילה, ולא במהלכה.

מאידך, פעמים ותפילת עלינו לשבח נאמרת גם באמצע התפילה, כגון במוסף של ראש השנה, כמובא בשו"ע [7] סי' תקצא) ובמוסף של יום הכיפורים, כמובא בשו"ע [7] סי' תרכא; וראה עוד פרטים בספר לדוד שיר [8].

תמיהה נוספת שיש ליישבה, מדוע ביום כיפור כלל לא אומרים עלינו לשבח בסוף התפילות, לא בשחרית ומוסף, ולא במנחה ובנעילה, וצ"ע.

ב. ונראה בביאור הדברים, בהקדם מחלוקת הפוסקים המובאת במג"א [2] ס"ק א) ובמשנה ברורה [3] ס"ק ז) האם כשמתפללים שתי תפילות אחת אחר השניה ללא כל הפסק [מנחה ומעריב, והוא הדין שחרית ומוסף], צריך לומר עלינו לשבח בסיום כל אחת מהתפילות, או שניתן לומר עלינו לשבח פעם אחת בלבד, בסיום שתי התפילות.

ואמנם, כיום המנהג המקובל הוא, כאשר מתפללים שחרית ומיד אחר כך מוסף [בשבת, בראש חודש או בחול המועד], שאומרים עלינו לשבח רק לאחר תפילת מוסף ולא בסיום תפילת שחרית. ויש להבין, אם צריך לומר עלינו לשבח לאחר כל תפילה, מדוע נגרע חלקם של תפילות אלו [מנחה, כאשר מתפללים מיד אחריה מעריב, ושחרית, כשמתפללים מיד אחריה מוסף] - שאין אומרים בהם עלינו לשבח. ואמנם צריך עיון למעשה, מה הדין כשסיים שחרית בראש חודש ויצא מבית הכנסת לצורך כלשהו, ולאחר מכן ישוב להתפלל מוסף - האם במקרה זה חייב לומר עלינו לשבח לאחר תפילת שחרית, או שמא לאחר שנקבע שאין אומרים עלינו לשבח לאחר שחרית אין כל צורך לאומרו.

בביאור הדברים נעיין תחילה בטעמים השונים למיקומה של תפילת עלינו לשבח בסיום התפילה.

[א] הלבוש [2] כתב שטעם אמירת עלינו לשבח, כדי לצאת מבית הכנסת כעבד הנוטל רשות מרבו, ואמירת עלינו לשבח בהשתחוואה היא כ"נטילת רשות" כשנפטר מבית הכנסת והולך לביתו.

[ב] במאירי [1] מבואר שאמירת עלינו לשבח היא מדיני השיהוי שיש לשהות לאחר התפילה.

[ג] בדברי הב"ח [2] מבואר שאמירת עלינו לשבח בסיום התפילה נועדה לחזק את האמונה בבורא עולם ובאפסיות העבודה זרה בטרם יוצא האדם מבית הכנסת ונפנה לעסקי החולין שלו

ג. ונראה כי טעמים אלו אינם רק דברי אגדה, אלא יש ללמוד מהם מהי ההגדרה ההלכתית של תפילת עלינו לשבח, כמבואר ברחבה בדברי הגרי"ד סולובייצ'יק, המובאים בספר נפש הרב [4] ובספר הררי קדם [4] שחקר "מהו יסוד המנהג של אמירת עלינו בסוף התפילה, האם הוא דין בגמר התפילה [כחלק מסיום התפילה], שבכל תפילה ותפילה בסיומה אומרים עלינו. או דילמא תקנת עלינו היא לאומרה בשעה שיוצאים מבית הכנסת".

והביא הגרי"ד, שמדברי הב"ח [2] נראה שעיקר חובת אמירת עלינו היא בשעה שיוצא מבית הכנסת כדי "לתקוע בלבבינו קודם שנפטרים לבתיהם יחוד מלכות שמים ושתתחזק בליבנו אמונה זו". וכן יש ללמוד מדברי הרמ"א [2] שכתב "אומרים אחר סיום התפלה עלינו לשבח מעומד", שאין זה דין בגמר התפילה, אלא לאחר שמסתיימת התפילה יש לאומרו, והיינו משום היתר יציאה מבית הכנסת [ובספר רץ כצבי [9] כתב שגם מדברי הלבוש [2] משמע שגדר אמירת עלינו לשבח הוא תקנה לומר תפילה ביציאה מבית הכנסת "כעבד הנפטר מרבו", ואין זה דין בגמר התפילה].

אולם מדברי המאירי [1] משמע שאמירת עלינו לשבח היא דין בגמר התפילה, שהרי לפי דעתו עלינו לשבח הוא סיום התפילה, כי תיקנו לומר עלינו לשבח מדיני השיהוי שיש לשהות לאחר התפילה, ובכל תפילה מהתפילות שמתפללים ביום, יש לומר לאחריה עלינו. וכן דייק הגרי"ד מדברי האריז"ל שהביא המשנ"ב [3] ש"צריך לומר עלינו לשבח אחר ג' תפילות ביום", משמע שאמירת עלינו היא חלק מסדר התפילה, ולכן יש לאומרה שלוש פעמים ביום.

ממוצא הדברים ביאר הגרי"ד את מנהג החתם סופר שלא לומר עלינו לשבח לאחר מנחה בערב שבת - מכיון שלא יוצאים מבית הכנסת עד לאחר ערבית. וכן ביאר מדוע לא אומרים עלינו לשבח בתפילות יום הכיפורים [שחרית, מוסף, מנחה ונעילה] - כי יושבים כל היום בבית הכנסת, ואמנם כשיוצאים מבית הכנסת לאחר מעריב של מוצאי יום כיפור צריך לומר עלינו לשבח [ברם בשו"ת תורה לשמה [5] לא הסכים עם המנהג שלא אומרים עלינו בתפילות יום כיפור].

וכמו כן ביאר הגרי"ד על פי האמור, את מחלוקת הפוסקים המובאת במשנה ברורה בהלכות תפילין [3] האם צריך לחלוץ את התפילין רק לאחר הקדיש הרביעי, דהיינו קדיש יתום שנאמר לאחר עלינו לשבח. או שרשאי לחלוץ את התפילין לאחר הקדיש השלישי, שהוא קדיש תתקבל הנאמר לאחר אשרי ובא לציון.

וכן ביאר הגרי"ד לפי דרכו, את שינוי המנהגים מתי סופרים ספירת העומר, לפני עלינו לשבח או לאחריו.

ועוד כתב הגרי"ד, כי בחקירה הנ"ל תלויה השאלה האם צריך לומר עלינו לשבח לאחר תפילת שחרית כאשר מתפללים מוסף מיד לאחר מכן: "ופלוגתתם במה שכתבנו, אם עלינו הוא חלק מהתפילה, אם כן בכל תפילה צריך לומר עלינו בפני עצמו. דאם הוי גמר עבודתו ויציאתו מבית הכנסת וכנ"ל בשם הב"ח, אם כן דינו להאמר רק כשגומר סדר התפילה של אותו יום. ונראה דגם מה שלא נהוג עלמא לומר עלינו לאחר שחרית בשבת ובראש חודש, הוא משום שמתפללים שחרית ומוסף בחדא מחתא, ואין כאן גמר התפילה, דעיקר דינו הוא לאחר התפילה".

ד. המשנה ברורה [4] סי' סה ס"ק ט) כתב שאדם השומע ציבור אומרים עלינו לשבח, חייב לאומרו עמהם "שכן דרך ארץ" לא לפרוש מהציבור באמירתו [וראה בדברי הגרש"ז אויערבך המובאים בספר הליכות שלמה [5] שאם עוסק בלימוד תורה, פטור מלומר עמהם אלא אם כן ניכר הדבר. ועי"ש בנדון חיוב הכריעה באמירת "ואנחנו כורעים"].

והנה נחלקו הפוסקים מה דינו של אדם המתפלל בנוסח שונה משל הציבור, כגון המתפלל בנוסח אשכנז המקדים לומר עלינו, אשר מתפלל עם ציבור בנוסח ספרד, האם עליו לשוב ולומר פעם נוספת עלינו יחד עם הציבור בסיום התפילה - ראה בספר לדוד שיר [6] סע' ד-ה); תפילה כהלכתה [7] הערה לא), ובשו"ת שבט הקהתי [5].

ועל פי המבואר לעיל נראה כי המתפלל בנוסח ספרד במנין שבו מתפללים בנוסח אשכנז, צריך לומר עלינו לשבח פעם אחת עם הציבור ופעם נוספת כשמסיים את תפילתו שלו בנוסח ספרד, מדין "היתר יציאה מבית הכנסת". וכעין זה מפורש בשו"ת שבט הקהתי [5] בנדון מי שעדיין נמצא בתפילתו והציבור אומר עלינו, שעל פי דברי הב"ח [2] שטעם אמירת עלינו בסוף התפילה הוא כדי "לתקוע בלבנו קודם שנפטרים לבתינו יחוד מלכות שמים", ודאי עליו לומר עלינו פעם נוספת כשגומר את תפילתו, אע"פ שכבר אמרו עם הציבור.

•   •   •

•  סיכום דיני עלינו לשבח - לדוד שיר [6], ספר תפילה כהלכתה [7].

•  המנהג לירוק באמירת "שהם משתחווים להבל וריק" - לדוד שיר [7].

•  עלינו לשבח לאחר ברית מילה - דברי האדר"ת בספרו תפילת דוד [7], ובספר רץ כצבי [10].

•  עלינו לשבח לאחר קידוש לבנה - ביאור הלכה [7] ודברי האדר"ת בספרו תפילת דוד [7], ובספר רץ כצבי [10].

•  מעלת אמירת עלינו לשבח על פי הקבלה - שו"ת תורה לשמה [5].

• סגולות אמירת עלינו לשבח בעת צרה, לשמירה וביום הדין - ראה בספר לדוד שיר [8] במה שהביא מדברי החיד"א.

•  ביאור תפילת עלינו לשבח - פירוש 'ארוך' מאת הגר"ח פרידלנדר בספרו שפתי חיים [11], ופירוש 'קצר' [12].

•  ד' שבחים בעלינו לשבח כנגד ד' אותיות שם הוי"ה - דברי הגר"ד כהן, ראש ישיבת חברון, בספר מאמר החכמה [13].

 

 [*] שיעור זה נכתב על פי ספר לדוד שיר - חיבור מקיף על השבח הקדוש עלינו לשבח, מאת הרב אשר אלבז, בני ברק תשנ"ט.

עגלת קניות

Your Cart7
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
סה"כ: 265.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס