שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

עמלק

תקציר השיעור

 

בפרשיות מלחמת ישראל בעמלק וחובת זכירת מעשיו דקדקו המפרשים:

א. מי הוא זה עמלק, שהקב"ה לוחם עמו [מִלְחָמָה לַה בַּעֲמָלֵק], וכי לא יכול הכל יכול להכחידו ברגע אחד.

ב. מדוע פרשת זכירת מעשה עמלק נאמרה בלשון יחיד [זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק... וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ].

ג. כאשר רדפו המצרים אחרי בני ישראל בצאתם ממצרים, אמר להם משה רבנו "ה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן". וצ"ב מדוע לא עשה כן גם במלחמת עמלק, אלא צוה את יהושע שיבחר אנשים להילחם בעמלק.

ד. עוד צ"ע פשר הציווי להרוג רק את הגיבורים ולהחיות את החלשים ["וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק"] - והמחיה הסופית תהיה רק בשעת "וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה אֱלֹקֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה".

ה. במה נתייחד הנס של מלחמת עמלק, שדווקא עליו "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה נִסִּי".

ו. עמלק נקרא בתורה "וְלֹא יָרֵא אֱלֹקים", ובלשון חז"ל "לֵץ תַּכֶּה, זה עמלק", ומשלו משל על בואו של עמלק כ"כלב נושך". וצ"ב ענין ליצנות עמלק, ומדוע נמשל דווקא לכלב, ומה הקשר בין זה להיותו "ולא ירא אלקים".

ז. ביאור סוד כח הרע של עמלק, ודרכי המלחמה נגדו לשעה ולדורות.

ח. בחינת "עמלק" הכללית בבריאה, והפרטית בכל אדם.

ט. תיקון הבריאה על ידי מחיית עמלק, אבל לעמלק אין תיקון כלל גם לעתיד לבוא.

י. מלחמת עמלק בחודש אייר לפני קבלת התורה, והתיקון בתפילה לחיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא.

א. מלחמת ישראל בעמלק וחובת זכירת מעשיו נזכרת בתורה בשני מקומות, בסוף פרשת בשלח [1], ובסוף פרשת כי תצא [1], וכבר עמדו המפרשים על כמה דיוקים ועניינים המצריכים ביאור.

•  רבי לייב חסמן, משגיח ישיבת חברון, תמה בספרו אור יהל [2] מי הוא זה עמלק, שהקב"ה לוחם עמו [מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק] "וכי לא יכול הכל יכול להכחידו ברגע אחד".

האדמו"ר מסוכטשוב, בעל השם משמואל (מובא בעקבי דרך [6] אות א) תמה, מדוע פרשת זכירת מעשה עמלק נאמרה בלשון יחיד [זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק... וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ].

במלחמת עמלק צוה משה רבנו את יהושע בן נון, שיבחר אנשים להלחם בעמלק. לעומת זאת, כשהתקרבו לים סוף כשהמצרים רודפים אחריהם, אמר משה רבנו לבני ישראל (שמות יד, יד) "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן", וצוה להם לעמוד על מקומם ולצפות לישועת ה'. והקשה בספר הדרש והעיון (מובא בעקבי דרך [6] אות א) מדוע לא עשה כן גם במלחמת עמלק, אלא צוה את יהושע שיבחר אנשים להילחם בעמלק.

• האדמו"ר מסלונים בעל הנתיבות שלום [3] תמה: "ענין מלחמת עמלק שהתוה"ק מעידה אותו כראש וראשון לאויבים וכמלחמה קשה ביותר, קשה להולמו בפשטות, דלא משמע שעמלק יצא למלחמה במחנה גדול במיוחד, ובכלל לא מצינו שהיתה זו ממלכה גדולה, ואיתא שהיו ממלכה שפלה, וגם ישראל לא יצאו כנגדו במחנה גדול, אלא כמו דכתיב ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים, היינו אנשים מיוחדים, צדיקים הדומים לך, וצא הלחם בעמלק, הרי שלא היתה זו מלחמה כדרך כל המלחמות, וראוי לבאר מהותה".

•  עוד תמה הנתיבות שלום [3] לפשר הציווי להרוג רק את הגיבורים ולהחיות את החלשים ["וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק"], ומדוע המחיה הסופית תהיה רק בשעת "בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה".

ועוד תמה הנתיבות שלום [3] במה נתייחד הנס של מלחמת עמלק, שדווקא עליו "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי".

כל ההערות והדיוקים יתיישבו במהלך אחד, כדלקמן.

 ב. על עמלק נאמר [1] דברים כה, יח) "וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקים", ופרש"י: "ולא ירא עמלק אלקים מלהרע לך".

עוד זאת מצינו בדברי המדרש תנחומא [1] "לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם (משלי יט, כה). לץ תכה, זה עמלק". ובהמשך המדרש (הובא ברש"י על התורה [1] שמות יז, ח) נאמר: "ויבוא עמלק וגו', סמך פרשה זו למקרא זה, לומר תמיד אני ביניכם ומזומן לכל צרכיכם, ואתם אומרים היש ה' בקרבנו אם אין. חייכם שהכלב בא ונושך אתכם ואתם צועקים אלי ותדעון היכן אני. משל לאדם שהרכיב בנו על כתפו ויצא לדרך, היה אותו הבן רואה חפץ ואומר אבא טול חפץ זה ותן לי והוא נותן לו, וכן שניה, וכן שלישית. פגעו באדם אחד, אמר לו אותו הבן, ראית את אבא, אמר לו אביו אינך יודע היכן אני, השליכו מעליו ובא הכלב ונשכו".

ומבוארים איפוא בדברי חז"ל אלו, שני כינויים לעמלק: "לץ", ו"כלב". ויש להבין מהו ענין ליצנות עמלק, מדוע נמשל דווקא לכלב, ומה הקשר בין זה להיותו "ולא ירא אלקים".

•    •    •

ג. בביאור הדברים, נתבונן בסוד כח הרע של עמלק, ודרכי המלחמה נגדו לשעה ולדורות. לשם כך, נברר מתחילה בשורשי מידת יראת ה' ומפריעיה [הדברים דלקמן יסודם במאמרו של מו"ר הגר"ד כהן שליט"א, ראש ישיבת חברון [4]-[5] בספרו ימי הפורים, במהדורה החדשה, אדר תשע"ב].

בדברי המהר"ל בספרו נתיבות עולם  [2] מבואר כי מידת הבושה מביאה לידי יראה, בניגוד למידת העזות הגורמת לפריקת עול היראת שמים. ומתורת הרמח"ל במסילת ישרים [2] למדנו, עד כמה מסוכנת מידת הליצנות אשר מכוחה נדחית כל התעוררות והתפעלות לתיקון המעשים והמידות, עד אשר יש במידת הליצנות "כח ההורס את כל עניני המוסר והיראה". כלומר, יסודות מידת היראה הם ההכנעה והבושה - וכנגדן מידות העזות והליצנות.

ומעתה מבוארים היטב הכינויים לעמלק: "לץ", ו"כלב", והקשר ביניהם לבין מידת "ולא ירא אלקים", על פי דברי הגמרא בביצה [2] שמידתו של הכלב היא ה"עזות", וכאמור לעיל, מידה זו היא המתנגדת ליראת אלקים, כשם שמידת הלצון מתנגדת ליראת האלקים. ומכח מידות מגונות אלו ההין עמלק ללחום בישראל, כדברי חז"ל המובאים ברש"י [1] דברים כה, יח) על פי המדרש תנחומא [1]  שעמלק קפץ ל"אמבטי הרותחת" וקירר את הפחד שאחז את אומות העולם מבני ישראל בעת שיצאו ממצרים. ודבר זה נובע ממידתו של עמלק "ולא ירא אלקים", אשר כאמור לעיל, היא ביטוי לכוחות הרע של פריקת עול יראת שמים הבאים ממידות הליצנות והעזות - המידות שהובילו את עמלק לצאת למלחמה נגד עם ה'. ויעו' בדברי רבי חיים פרידלנדר בה שביאור בספרו שפתי חיים [6] כי "קליפת עמלק" הוא ענין ביזוי הקדושה [וראה בדברי מו"ר הגר"ד כהן [5], במה שביאר את ענין תיקון הבריאה על ידי מחיית עמלק, ברם לעמלק אין תיקון כלל גם לעתיד לבוא, כפי שנאמר עליו "ואחריתו עדי אובד"].

 ד. ממוצא הדברים, נמצאנו למדים כי מלחמת עמלק לא היתה רק לשעה אלא לדורות.

המידות המושחתות של עמלק שאינו ירא אלקים מכח הליצנות והעזות, הם המלחמה המתמדת הניטשת דבר יום ביומו בנפשו של האדם, בין היצר הטוב ליצר הרע שבקרבו. וכפי שביאר רבי לוי יצחק מברדיטשוב בקדושת לוי [2] "דהנה לא זו בלבד דזרע ישראל הם מצווים על מחיית עמלק, אלא כל איש מישראל צריך למחות חלק רע המכונה בשם עמלק אשר טמון בלבו. דכל זמן דזרע עמלק נמצא בעולם, אז כיון דאדם גם כן הוא עולם קטן, אז יש מציאות לעמלק - כח הרע בכל אדם אשר מתעורר בכל פעם להחטיא את האדם".

והמשגיח רבי ליב חסמן הוסיף באור יהל [2], כי מאחר והאדם נצטווה למחות את ה"עמלק" שבקרבו, זוכה לסייעתא דשמיא, שאם יעשה את כל מה שבכוחו, אז ה' לא יעזבנו בידי יצרו.

נמצאנו למדים כי מלחמת עמלק בבני ישראל היא "אב טיפוס" למלחמת האדם ביצר הרע שבקרבו. ותכלית הבחירה, להכיר את כח הרע, שיוצרו קראו רע, ולמחקו. וזוהי מלחמת היצר שנצטוינו בה "תמחה את זכר עמלק".

 ה. ומאחר ומלחמת עמלק בבני ישראל רומזת למלחמת האדם ביצר הרע שבקרבו, מיושבות ההערות שהוזכרו לעיל:

•  הקב"ה לא רצה להשמיד את עמלק, אלא רצה שבני ישראל ילחמו בו, ללמדנו שבמלחמה נגד היצר, האדם אינו יכול להטיל כל יהבו על בוראו שילחם עבורו את מלחמתו, אלא עליו להילחם בעצמו נגד יצרו, ואז הקב"ה עוזרו.

• במלחמת עמלק צוה משה רבנו את יהושע שיבחר אנשים להלחם בעמלק, ולא ציפה שה' ילחם להם כפי שהיה כשהמצרים רדפו אחריהם, כי גם במלחמת היצר יש להזדרז ולהלחם ולא לצפות לישועה מבלי לפעול.

•  ומיושבת ההערה מדוע פרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק", נאמרה בלשון יחיד, כדי לרמוז שזכרון המלחמה עם עמלק הוא דבר הנוגע לכל אחד ואחד באופן פרטי, בבואו להילחם ביצרו.

•  ומתבאר עומק משמעות הכתוב "מלחמה לה' בעמלק מדור דור", כדבריו של הנתיבות שלום [3] "והעולה מכל זה, שענין מלחמת עמלק לא היתה מלחמה גשמית, שלא מצינו כלל בתורה כמה נהרגו במלחמה זאת, כי אם מלחמה רוחנית על ה' ועל משיחו לטמא את כלל ישראל. ועל דרך זה יש לומר פירוש מלחמה לה', דקאי על ישראל הלוחמים את מלחמת ה' בעמלק, כאמור שישראל הם מקור הקדושה ועמלק הוא מקור הטומאה, וישראל לוחמים את מלחמת ה' כביכול עבורו יתברך לעקור את קליפת עמלק שורש הטומאה, והרי זו מלחמה נצחית עד אשר יבוער הרע מן הבריאה. ויהודי צריך תמיד לזכור את אשר עשה לך עמלק, היינו שיזכור מיהו האויב העיקרי שלו. וזה פירוש מלחמה לה' בעמלק מדור דור" [יעו' בהרחבה בספרינו עקבי דרך [6]-[7]].

•  ומיישב הנתיבות שלום [3] את פשר הציווי להרוג רק את הגיבורים ולהחיות את החלשים, כדי להשאיר לישראל את העבודה למחות את החלשים. ומבואר מדוע המחיה הסופית תהיה רק בשעת "בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה" - "בשעה שהיהודי כבר תיקן את כל ענייניו, ועומד להגיע אל תיקונו הגמור, אז תמחה את זכר עמלק, כי דווקא אז הקליפה מתגברת ביותר".

וביאור יחודיותו של הנס של מלחמת עמלק, שדווקא עליו "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי", הוא על הסייעתא דשמיא, שיש לאדם במלחמתו נגד היצר, שאלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, יעו"ש בדבריו.

ועי' בשפתי חיים [6] שהביא בשם משגיח ישיבת פוניבז' הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין, שכדי לקיים בצורה נכונה את מצות מחיית עמלק, צריך כל אדם לשנוא את הרע אשר נמצא בעצמו, ולאחר מכן למחות את זכרו של עמלק.

•    •    •

להשלמת היריעה נעיין בדברי רבי אלחנן וסרמן בקובץ מאמרים [8] שבכלל המלחמה בעמלק הפרטי - כוח הרע המצוי בלבו של כל יחיד, יש בחינה כללית של "עמלק", הלוא הם הכופרים והמומרים להכעיס, הם מזרע עמלק.

מלחמת עמלק בחודש אייר לפני קבלת התורה, והתיקון בתפילה לחיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא, ראה בספר רץ כצבי [9].

מקסים ומיוחד נהנתי מאוד 

מקסים ומיוחד נהנתי מאוד

 

עגלת קניות

Your Cart5
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 185.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס