שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

עסקים בתשעת הימים ובתשעה באב

תקציר השיעור

עסקים בתשעת הימים ובתשעה באב

ובדיני משא ומתן ובנין של שמחה בתשעת הימים

 א. במסכת תענית נאמר במשנה "משנכנס אב ממעטים בשמחה", ודין זה נפסק להלכה בדברי הרמב"ם והשו"ע. ולא נתפרש מה פשרה של ה"שמחה" שיש למעט בחודש אב, ומהו שיעור ה"מיעוט" בה, צ"ב.

ב. בסוגיא ביבמות מובא: "מראש חודש ועד התענית, העם ממעטים בעסקיהם, מלישא ומליתן, מלבנות ולנטוע". ודנו הפוסקים האם בתשעת הימים ממעטים בכל משא ומתן עסקי, או רק במשא ומתן של שמחה. וצ"ע למעשה, האם מותר וראוי לחתום על עסקה המניבה רווחים בתשעת הימים, או שיש לדחות זאת לאחר תשעה באב [היתר משא ומתן ב"דבר האבד" • קניה ב"יריד"].

ג. וכן יש לעיין האם יש להתיר משא ומתן של שמחה בתשעת הימים במקום צורך.

ד. בשו"ע נפסק להלכה שיש למעט מראש חודש אב "בבנין של שמחה", וצ"ע האם מותר להמשיך בבנין שהתחילו בבנייתו קודם ר"ח אב • קבלי בנין הבונים למטרות רווח כספי, האם רשאים לבנות מראש חודש אב.

ה. שיפוץ והרחבת דירה בתשעת הימים • קניית והזמנת כלי בית שונים [מקרר, מכונת כביסה ומזגן] • רכישת רכב חדש [משפחתי ומסחרי] • כניסה לדירה חדשה.

ו. משא ומתן ובנין לצורך מצוה [קניות לצורך חתונה • רכישת טבעת שנותנים לכלה בשעת שידוכין • בניית וסיוד בית כנסת • רכישת ספרי קודש].

•   •   •

מלאכה ומסחר בתשעה באב

ז. בשו"ע פסק להלכה את דברי הגמרא במסכת תענית "כל העושה מלאכה בתשעה באב  אינו רואה סימן ברכה [במלאכתו] לעולם", ויש לדון האם מותר לעבוד במסחר או לחתום על עיסקה בתשעה באב.

ח. מלאכה בליל תשעה באב • עשיית מלאכה קודם חצות היום ולאחר חצות.

ט. מלאכת "דבר האבד" • מלאכה שאין בה היסח הדעת מהאבלות • פתיחת חנויות מכולת וממכר אוכל בתשעה באב.

א. במסכת תענית נאמר במשנה [1] "משנכנס אב ממעטים בשמחה", ודין זה נפסק להלכה בדברי הרמב"ם [2] הלכות תעניות פ"ה ה"ו) והשו"ע [3] סי' תקנא סע' א). אך לא נתפרש מה פשרה של ה"שמחה" שיש למעט בחודש אב, ומהו שיעור שיש "למעט" בה, צ"ב.

הלכות נוספות הנהוגות בתשעת הימים נתפרשו בהמשך המשנה בתענית [1] "שבת שחל תשעה באב בתוכה, אסור לספר ולכבס, ובחמישי מותר, מפני כבוד השבת". ובסוגיית הגמרא במסכת יבמות [1] מובא: ""מראש חודש ועד התענית, העם ממעטים בעסקיהם, מלישא ומליתן, מלבנות ולנטוע". מדברי המשנה והגמרא למדנו, כי בשבוע שחל בו תשעה באב, אסור להסתפר ולכבס, ומראש חודש אב ואילך "ממעטים" בעסקים ומשא ומתן.

ויש לדקדק מדוע חז"ל חילקו בין כיבוס ותספורת שנאסרו בשבוע שחל בו תשעה באב, ובין עסקים ומשא ומתן מראש חודש אב ואילך שלא נאסרו, אלא רק "ממעטים" בהם, כלומר אין איסור בזה, אולם במציאות, הציבור ממעט במשא ומתן מראש חודש אב ואילך.

כמו כן יש לעיין האם בתשעת הימים ממעטים בכל משא ומתן עסקי, או רק במשא ומתן של שמחה. וצ"ע למעשה, האם מותר וראוי לחתום על עסקה המניבה רווחים בתשעת הימים, או שיש לדחות זאת לאחר תשעה באב.

ב.  במשנה במסכת תענית [1] פ"א מ"ז) אמרו כי בתעניות בשנת בצורת, לאחר שהתענו י"ג תעניות ולא ירדו גשמים "ממעטים במשא ומתן, בבנין ובנטיעה, באירוסין ובנישואין". ובסוגיא במגילה [1] הובאה ברייתא: "ותנא עלה, בנין - בנין של שמחה, נטיעה - נטיעה של שמחה. איזהו בנין של שמחה - זה הבונה בית חתנות לבנו, איזו היא נטיעה של שמחה - זה הנוטע אבורנקי של מלכים". וכתבו התוספות (שם ד"ה ממעטין) "ממעטין במשא ומתן, פירוש של שמחה, דומיא דבנין ונטיעה דבסמוך, אבל שאר בנינים מותר". ומבואר שהמיעוט במשא ומתן בשנת בצורת הוא רק ממשא ומתן של שמחה. ולפי זה היה מקום לומר שגם המיעוט במשא ומתן מר"ח אב הוא רק ממשא ומתן של שמחה.

אולם התוספות ביבמות [1] ד"ה מלישא) כתבו על דברי הגמרא "מראש חודש ועד התענית, העם ממעטים מעסקיהם, מלישא ומליתן, מלבנות ולנטוע", כי "יש מפרשים דמשא ומתן איירי בשל שמחה כגון צרכי חופה". והתוספות עצמם דחו את פירושם: "ואין נראה, דלא אסר אלא סעודה עצמה", ופירשו: "ונראה דריבוי משא ומתן קא אסר, שימעטו יותר מבשאר ימים". ומבואר בדבריהם, כי בתשעת הימים יש למעט מכל סוגי המשא ומתן הנהוג בשאר ימות השנה, וממעטים ממשא ומתן הן של שמחה והן שאינו של שמחה.  לעומת דברי התלמוד הבבלי "מראש חודש ועד התענית, העם ממעטים מעסקיהם", בתלמוד הירושלמי [2] אמרו על דברי המשנה "משנכנס אב ממעטים בשמחה" - "אמר רבי יהושע בן לוי הדא דאת אמר בבנין של שמחה". ויש לדייק מהירושלמי כי מראש חודש אב היו "ממעטים מבנין של שמחה" בלבד, ולא היו ממעטים משאר העסקים וממשא ומתן מראש חודש אב ואילך.

הרמב"ם פסק בהלכות תעניות [2] פ"ג ה"ח) את דברי המשנה בתענית בנדון שנת בצורת, שממעטים במשא ומתן ובבנין של שמחה, ותמה הלחם משנה (שם) מדוע הרמב"ם כתב (שם פ"ה ה"ו) "משיכנס אב ממעטים בשמחה, ולא הזכיר שממעטים ממשא ומתן בימים אלו. ואמנם הבית יוסף [3] כתב שני הסברים מדוע השמיט הרמב"ם [וכן הרי"ף והרא"ש] את דברי הגמרא ביבמות. [א] הם סברו כדעת הירושלמי, שנאסרו בתשעת הימים רק בנין ונטיעה של שמחה, ולכן בהלכה "משנכנס אב ממעטין בשמחה", נכלל משא ומתן של שמחה, ושוב אין כל צורך לפרט שממעטים גם ממשא ומתן של שמחה. [ב]  מעיקר הדין אין ממעטים בתשעת הימים גם ממשא ומתן של שמחה, ואף בצורכי חופה אין צורך למעט, ורק ממידת חסידות ישנם מקומות שנהגו למעט. ולכן השמיטו הפוסקים הלכה שאינה מעיקר הדין אלא ממידת חסידות [וראה במה שהביא ברץ כצבי [7] הסבר נוסף מדוע השמיטו הפוסקים את דברי הגמרא ביבמות, ובמה שביאר מדוע פסק מרן השו"ע שממעטים מעסקים בתשעת הימים ([5] סי' תקנד סע' כב), בניגוד ל"שלושת עמודי ההוראה" שלא הזכירו כלל דין זה, על פי דברי החיד"א בכללי דברי מרן השו"ע - שדרכו לפסוק על פי "שלושת עמודי הוראה", דווקא כאשר הדין מפורש בדברי הרי"ף הרמב"ם והרא"ש. אולם כאשר אנו עומדים על דעתם מתוך שהשמיטו הלכה מסויימת, אין זה מחייב את מרן לפסוק כדעתם].

ג. להלכה: מרן השו"ע פסק [3] סי' תקנא סע' ב) "מראש חודש עד התענית ממעטים במשא ובמתן, ובבנין של שמחה".

לדעת המג"א [2] ס"ק ז) והבן איש חי [5] המיעוט הוא רק במשא ומתן של שמחה. כגון, לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה, אבל סתם משא ומתן אין צריך למעט כלל.

אולם הט"ז [3] ס"ק א) נקט שבזמנינו לא נהגו למעט במשא ומתן בימים אלו, ויתרה מזאת, ממשיכים אפילו במשא ומתן של שמחה. והסיבה לכך: "משום שיש עלינו מס מלך ושרים. הכי נמי יש לנו היתר זה במשא ומתן מן אב ואילך, מה שאין ממעטין". וכן נקט להלכה החיי אדם [5] לחלק בין משא ומתן של שמחה, שיש למעט בו, ובין שאר משא ומתן שאין מממעטים, כסברת הט"ז שבזמנינו כל העסקים נחשבים לצורך פרנסה.

וכן פסק המשנה ברורה [4] ס"ק יא) "יש מן הפוסקים דס"ל דהיינו שלא ישא במשא ומתן של שמחה, כגון לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה, אבל סתם משא ומתן אין צריך למעט כלל. ויש דסבירא ליה דכל משא ומתן צריך למעט בעת הזאת, ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו. ורק אם הוא יריד יש לומר דהוי דבר האבד ושרי בכל ענין אם הוא מוצא אז בזול יותר. ובזמנינו נהגו להקל בכל זה משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתינו". ובשער הציון [4] ס"ק יג) הוסיף: "והנה מדברי המגן אברהם משמע דאף על פי כן במשא ומתן של שמחה יש למנוע, וכן העתיק החיי אדם. אבל מדברי הט"ז ואליה רבה משמע דאף בזה המנהג להקל, דשמא לא יוכל להכין אחר כך, וטוב להחמיר".

ד. פרטי דינים למעשה

רכישת טבעת שנותנים לכלה בשעת שידוכין - באגרות משה [6] אבן העזר סי' פד) שאין לקנות כי זהו משא ומתן של שמחה אלא אם כן יש לחוש להפסד. ולברר את המחירים, מותר.

•  רכישת רכב ורהיטים - באגרות משה [6] או"ח סימן פ) כתב שקניית מכונית חדשה לתענוג פשיטא שאסור, כדין "בנין של שמחה", אך מכונית לצרכי פרנסה, מותר, ואין זה בגדר משא ומתן של שמחה שצריך להחמיר.

וברץ כצבי [8] הביא את דברי האור לציון: "ראוי להימנע מריבוי משא ומתן בימים אלו, דהיינו לעסוק בסחורה ובעסקאות כספים וכדומה, וכמשמעות דברי מרן. ומי שאפשר לו שלא לפתוח חנותו עדיף טפי. ובכלל זה קניית רהיטים וכדו', שלא יקנה בימים אלו כדי למעט במשא ומתן. ואף הזמנת רהיטים אף שלא יקבל אותם אלא לאחר תשעה באב, גם כן היא בכלל משא ומתן. ועל כל פנים אם הוא דבר האבד כגון שהמחירים יעלו הרבה ויגרם לו הפסד, או שהוא דבר שלא ישיג אותו לאחר תשעה באב, ודאי שרי שהרי אף בתשעה באב מותרת מלאכת דבר האבד". וראה בפסקי תשובות [9] אות יא) בנדון קניית והזמנת כלי בית שונים [מקרר, מכונת כביסה ומזגן].

בנין של שמחה ושיפוצים - בשו"ע נפסק להלכה [3] סי' תקנא סע' ב) שיש למעט מראש חודש אב "בבנין של שמחה". וכתב המשנה ברורה [4] ס"ק יב) "והוא הדין כל בנין שאין צריך לו לדירתו ורק שעושה כן להרווחה בעלמא, אסור". ובבן איש חי [5] כתב שאין להתחיל בבנין מר"ח אב, אבל אם התחיל קודם, אין מפסיקין. ואם הוא דבר הכרחי שיש לחוש להפסד, וכל שכן לסכנה, מותר להתחיל מראש חודש".

סיכום - פסקי תשובות [9] אות ח; אות יב) בנדון שיפוץ והרחבת דירה בתשעת הימים. ועי' בחזון עובדיה [6] אות ב) בנדון  קבלי בנין הבונים למטרות רווח כספי, האם רשאים לבנות מראש חודש אב , ובנדון כניסה לדירה חדשה.

• משא ומתן ובנין לצורך מצוה  - הרמ"א [4] סי' תקנא סע' ב) כתב "ולצורך מצוה הכל שרי", ועי"ש במשנ"ב [4] ס"ק ד) שמטעם זה מותר לעשות בית חתנות למי שעדיין לא קיים מצות פרו ורבו. וראה בחזון עובדיה [6] בנדון בניית וסיוד בית כנסת  ורכישת ספרי קודש.

•   •   •

מלאכה ומסחר בתשעה באב

ה. בשו"ע [5] סי' תקנד) פסק להלכה את דברי הגמרא במסכת תענית [2] "כל העושה מלאכה בתשעה באב  אינו רואה סימן ברכה [במלאכתו] לעולם". ובדברי השו"ע והמשנ"ב מתברר כי כיום המנהג שלא לעשות מלאכה שיש בה היסח הדעת מהאבלות על חורבן בית המקדש, ובכלל זה אין לעשות עסקים ["פרקמטיא להרוויח ולהשתכר"].

אך אין איסור לעשות מלאכה שלא אורך זמן רב לעשותה. וכמו כן אין איסור לעשות מלאכה "דבר האבד".  

ולאחר חצות אין איסור מלאכה, אך אם "קובע עצמו למלאכה ומסיח דעתו מהאבלות", אינו רואה ברכה במלאכתו.

ובליל תשעה באב - המשנה ברורה [5] ס"ק מג) פסק שאסור במלאכה, אבל בחזון עובדיה [7] התיר ע"פ האור זרוע.

סיכום - חזון עובדיה [7] ופסקי תשובות [9] סי' תקנד). ובמש"כ בנדון פתיחת חנויות מכולת וממכר אוכל בתשעה באב. וראה ברץ כצבי [8]-[9] במה שדן האם מותר לעבוד במסחר או לחתום על חוזים ועסקאות בתשעה באב.

עגלת קניות

Your Cart4
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
סה"כ: 160.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס