שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

פג בהלכה

תקציר השיעור

פג בהלכה - ובנדון יילוד שחי באמצעות אינקובטור

א. לדעת חז"ל יש קיום ליילוד שנולד בחודש השביעי שח ההריון או בחודש התשיעי, אבל לנולד בחודש השמיני אין קיום והרי הוא כ"אבן", שלא מחללים שבת להצלתו ולא מלים אותו בשבת, וכן נפסק בשו"ע. וצ"ב מה הדין בימינו, כשרוב הנולדים בחודש השמיני נשארים בחיים.

ב. עוד צ"ב כיצד נדע בוודאות האם התינוק נולד בחודש השמיני, ומה הדין כאשר יש ספק האם נולד בחודש שמיני או בחודש השביעי או התשיעי.

ג. דין תינוק שנולד בחודש השמיני אך "גמרו שערו וציפורניו".

ד. ויש לעיין האם בימינו ניתן להתיר לחלל שבת להצלת פג הנמצא באינקובטור - בגלל שינוי המציאות הרפואית, או בגלל שינוי הטבעים של היילודים [חילול שבת להצלת פגים שנודו בחודש השישי].

ה. עוד התחבטו הפוסקים בעיקר דינו של פג הנולד - האם נחשב ביום הלידה כיילוד לכל דבר והאינקובטור מציל את חייו, או שנחשב יילוד רק כשיצא מהאינקובטור. ונפקא מינא, אימתי נימול ונפדה ונכנס לעול תורה ומצוות.

ו. דיני אבלות על פטירת פג ששהה באינקובטור.

ז. עוד יש לדון האם "עוּבָּר" ו"פג" נחשבים "נפש" [נתיחה לאחר פטירת "פג"].

ח. רבי שמעון בן גמליאל למד מהפסוק (במדבר יח, טז) "וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה", שכל וולד "ששהה שלושים יום באדם אינו נפל", ופירש רש"י: "ואפילו לא כלו לו חודשי העיבור", ודנו הפוסקים מהי הגדרת "נפל", והאם יש אבלות על נפל.

ט. יילוד שחי שלושים יום רק בעזרת אינקובטור - האם יצא מדין "נפל" או לא.

י. קריאת שם לפג קודם ברית המילה.

יא. טעם לידת הצדיקים קודם תשעת ירחי לידה.

 

 

 

 

א. לדעת חז"ל יש קיום ליילוד שנולד בחודש השביעי של ההריון או בחודש התשיעי, אבל לנולד בחודש השמיני אין קיום והרי הוא כ"אבן", שלא מחללים שבת להצלתו ולא מלים אותו בשבת, כדברי התוספתא [1] והגמרא במסכת שבת [1] "בן שבעה מחללים עליו את השבת ובן שמונה אין מחללים עליו את השבת, ספק בן שבעה ספק בן שמונה אין מחללים עליו את השבת, בן שמונה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו, אבל אמו שוחה עליו ומניקתו מפני הסכנה" [בטעם דין זה שוולד בן שבעה חודשים הינו בן קיימא יותר מוולד בן שמונה חודשים הנחשב ל"נפל" שאין מחללים עליו את השבת, נאמרו כמה הסברים, יעו' בדברי הרשב"ש [3] ובסיכום ההסברים באנציקלופדיה הלכתית רפואית [3] ערך ילוד].

אמנם במסכת יבמות [2] הובא המשך דברי התוספתא הנ"ל "איזהו בן שמונה, כל שלא כלו לו חדשיו. רבי אומר סימנים מוכיחים עליו, שערו וציפורניו שלא גמרו", והוסיפו בגמרא: "טעמא דלא גמרו, הא גמרו, אמרינן האי בר שבע הוא ואישתהויי הוא דאישתהי". ומבואר שאם "גמרו שערו וציפורניו" של הוולד, הרי הוא מוחזק כבן קיימא אפילו אם נולד בחודש השמיני.

והנה בסוגיא במסכת שבת [2] קלו, א) מבואר כי תינוק שיש ספק אם הוא נולד בחודש השביעי או השמיני, מותר למולו בשבת "ממה נפשך - אי חי הוא שפיר קא מהיל, ואם לאו מחתך בבשר הוא". ועל פי דברי הגמרא הנ"ל כתבו התוספות [1] קלה, א ד"ה בן) "דעכשיו מותר לטלטל כל תינוקות, שאין אנו בקיאין, וכולם כמו ספק בן ח' ספק בן ט', ופעמים שהאשה מתעברת סמוך לטבילתה ופעמים שאינה מתעברת. ומותר למולו בשבת, ממה נפשך כדאמרינן לקמן [אי חי הוא שפיר קא מהיל, ואם לאו מחתך בבשר הוא] אפילו הוא בן שמונה ודאי כגון שלא בא על אשתו אלא פעם אחת ופירש וילדה לסוף שמונה, אפילו הכי נראה לר"י דמותר לטלטלו ולמולו בשבת אם אין ריעותא בשערו ובציפורניו כדאמר בפרק הערל [2] יבמות פ, ב) דאמרינן האי בר שבעה הוא ואישתהויי אישתהי".

 ב. דינו של תינוק שנולד בן שמונה חודשים נפסק בשלחן ערוך בכמה מקומות:

בדיני יולדת בשבת [4] סימן של סע' ז) - "נולד לשמונה או ספק בן שבעה או בן שמונה אין מחללין עליו אלא אם כן נגמרו שערו וצפרניו". ובמשנה ברורה [4] סימן של ס"ק כח) מובא הטעם לכך שאין מחללים שבת על תינוק שנולד בחודש השמיני: "דוודאי לא חיי". אולם מתעוררת השאלה מדוע לא מחללים שבת על ספק בן שבעה או בן שמונה, הרי כלל נקוט בידינו שמחללים שבת גם על ספק פיקוח נפשות. ואמנם בביאור הלכה [4] סימן של ד"ה או) כתב כי דין השו"ע שאין מחללים שבת על ספק בן שבעה או בן שמונה, שנוי במחלוקת, ורבים מרבותינו ראשונים סוברים שמותר לחלל שבת גם בספק זה מדין ספק נפשות להקל, ונראה כי הביאור הלכה הכריע כדבריהם.

ובדיני מילה בשבת [4] סימן שלא סע' ג) - "בן שמונה אם גמרו שערו וציפרניו מלין אותו בשבת, ואם לא גמרו, אפילו אם הוא ספק בן שבעה ספק בן שמונה אין מלין אותו, ואין צריך לומר בן שמונה ודאי. ואם הוא בן שבע ודאי אפילו לא גמרו שערו וציפרניו מלין אותו". ובמשנה ברורה [4] שם ס"ק יא) כתב כי לדעת הרמ"א [5] בשו"ע יו"ד בהלכות מילה)  "ספק בן שמונה או בן שבע, אפילו לא נגמר שערו וציפורניו, מלים בשבת ממה נפשך, דאי בר מילה הוא שפיר מהיל, ואי לא, מחתך בבשר בעלמא הוא, ואין בזה משום חבורה כיון דהוא נפל". וסיים המשנה ברורה: "והנה בב"ח וט"ז [בהלכות מילה, ראה בבאר היטב [5] שם] דעתם לפסוק כהשו"ע, אבל באליה רבה הביא בשם ספר לח"מ שהמנהג למול ספיקות, וגם במאירי כתב שכן דעת כל הגאונים, וכן כתב  הרדב"ז סימן ל"ב, ונהרא נהרא ופשטיה".

 חילול שבת ומילת תינוק שנולד בחודש השמיני בזמנינו

ג. בדורות האחרונים, אין כל ספק, שככל שמתקדם גיל ההיריון גדלים סיכוייו של העובר לחיות, ובפרט לאחר המצאת ה"אינקובטור", המאפשר התפתחות של עובר שנולד בטרם הושלמו תשעת ירחי הלידה.

ומצאנו בדברי הפוסקים שתי גישות שונות, מדוע בימינו ניתן להתיר לחלל שבת להצלת פג הנמצא באינקובטור - בגלל שינוי המציאות הרפואית, או בגלל שינוי הטבעים של היילודים.

החזון איש [5] כתב: "יש טועים וסוברים דהנולד קודם חודש תשיעי הוא נפל ומתייאשים הימנו ואינם זריזים ברפואתו, וזו טעות, אלא כל שנגמרו שערו וציפורניו הרי הוא ספק בן קיימא, וליש פוסקים הוא בחזקת ודאי בן קיימא, וחייבים להשתדל ברפואתו ומחללים עליו את השבת לרפואתו, וכן מעידים עכשיו עובדות רבות דבני שמונה חיים ומתקיימים. וכמדומה דעכשיו נשתנה הטבע וכפי בחינת הרופאים אפשר שהוסיפו השתלמותם אחר שבעה ונגמרו לשמונה והרי נשתנו הטבעיים ללדת למקוטעין, כמו שכתב הרמ"א סימן קנו סע' ד' בהגה". ומבואר בדבריו שנשתנו הטבעים מזמן חז"ל והשו"ע, ולכן כיום יש לפסוק לדינא שיש לחלל שבת על תינוק שנולד בן שמונה חדשים, שלא כמבואר בדברי חז"ל והשו"ע.

ובספר השתנות הטבעים [6] הדגיש בדברי החזון איש "שלא הסתפק בטענת שכלול ושיפור שיטות טיפול רפואי, ציוד ומיכשור מתקדם וכיו"ב, בכדי להצדיק שינוי במצב הפג וממילא שינוי בהלכה, אלא דהחזון איש רואה כאן שינוי טבע הפג. לדידו, כנראה, אין בשכלול ובשיפור כשלעצמם די, ואין בהם סיפק כדי להכיר בשינוי גופני מהפכני כל כך (מ"אבן" ל"חי") ובשינוי הפכי בהלכותיו. לו היה ההבדל מסתכם אך ורק בטיפול יעיל יותר, ודאי שהיו מעט ולדות מתקיימים ושורדים לחיים גם בזמנים קודמים, וחז"ל לא היו מגדירים אותם כ"אבן" ואוסרים לחלל שבת להצלתם. בהכרח עליך לומר שגם הולדות עצמם אינם דומים ואינם שווים. לכן, מאחר שהוולדות דהיום אינם כמו הוולדות דאז, גם ההלכה דאז איננה נוהגת היום" [להשלמת היריעה ראה בשיעור עולמות ל"ט בענין השתנות הטבעים].

וראה במה שהביא שם (הערה 140)  בשם הגר"ש ישראלי, שההיתר לחלל שבת להצלת הנולד בחודש השמיני אינו בשל השתנות טבע הפגים, אלא בגלל שינוי המציאות הרפואית. וכן נראה מדברי שו"ת שבט הלוי [7] שכתב: "וכי אפשר או מותר להעלים עין מאמת זו שכבר יצאו אלפי ילדים כאלה מכלי אינקובטור והם חיים וגדלים אתנו. ואין זה מכחיש כלל להוראת הש"ס ופוסקים דאסור אפילו לטלטל, דוודאי כיון שבימיהם לא היתה תקוה לזה ונידון מעיקרא לאבדון הרי הוא כאבן ואסור לפקח עליו ואפילו לטלטל, משא"כ בזמנינו שיש תקוה גדולה ושכיחא להביאו לתחיה, גם לפי יסודות הש"ס מותר וחיוב לפקח עליו ומותר לטלטלו".

נפקא מינה בין שתי גישות אלו, בספקו של הגרש"ז אויערבך בשו"ת מנחת שלמה [5] האם מותר לחלל שבת להצלת הנולד בחודש שמיני במקום שאין אינקובטור, שהרי לדעת החזון איש מותר לחלל שבת גם ללא טיפול באינקובטור, כי נשתנו הטבעים [ועי' בדברי הגרש"ז אויערבך המובאים בספר שמירת שבת כהלכתה [5]].

 מתי תאריך הלידה של פג ששהה באינקובטור

ד. בעיקר דינו של פג הנולד התחבטו הפוסקים - האם נחשב ביום הלידה כיילוד לכל דבר והאינקובטור מציל את חייו, או שנחשב יילוד רק כשיצא מהאינקובטור. ונפקא מינא, אימתי נימול ונפדה ונכנס לעול תורה ומצוות.

הרב לוי יצחק הלפרין הסיק בשו"ת מעשה חושב [8] להחמיר שלא למנות את ימיו ושנותיו של הפג, לענין מילה פדיון הבן ובר מצוה, אלא מהזמן שכבר היה יכול לחיות בכוחות עצמו. לעומתו, רבי יצחק זילברשטיין הביא בספרו שיעורי תורה לרופאים [10] בשם הגרי"ש אלישיב, וכן הובא באנציקלופדיה רפואית הלכתית [12] סמוך להערה 250), כי מנין הימים והשנים של הפג נמנה מיום לידתו ולא מיום צאתו מהאינקובטור.

סיכום - במאמרו של צבי רייזמן בספרו רץ כצבי [11] שהביא מחלוקת הפוסקים בנדון זה, ועי"ש במה שדן בדבריהם על פי מחלוקת הפוסקים האם "עוּבָּר" ו"פג" נחשבים "נפש" [ונפקא מינה בנדון נתיחה לאחר פטירת "פג"].

 השלכות הלכתיות נוספות בדיני 'פג' ונפל'

ה. בתוספתא [1] ובמסכת שבת [2] קלה, ב) הובאו דברי רבי שמעון בן גמליאל למד מהפסוק (במדבר יח, טז) "וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה", שכל וולד "ששהה שלושים יום באדם אינו נפל", ופירש רש"י: "ואפילו לא כלו לו חודשי העיבור".

וראה בשיעורי תורה לרופאים [9]-[10] במש"כ בהגדרת 'נפל', ובנדון אבלות [טומאת מת באהל, אמירת קדיש ולימוד משניות] על 'נפל' ועל פג, ובמש"כ בשו"ת שבט הלוי [7] ח"ג סימן קמג; ח"ז סימן קפח) בנדון דיני אבלות על פטירת פג ששהה באינקובטור.

• חי שלושים יום רק בעזרת אינקובטור, האם יצא מדין "נפל" או לא - אנציקלופדיה רפואית הלכתית [12].

• קריאת שם לפג קודם ברית המילה - אנציקלופדיה רפואית הלכתית (13).

• טעם לידת הצדיקים קודם תשעת ירחי לידה - ראה בדברי חז"ל [1] אודות משה רבנו שנולד קודם זמנו [וע' באנציקלופדיה רפואית הלכתית [3] פירוט אישים נוספים שנולדו לשבעה חודשים], ובביאורו המופלא של החתם סופר [1] "כי רוב צדיקים נולדו קודם זמנם למקוטעים, והטעם כי מיהרו לצאת אל העולם הזה לעבודת ה'".

עגלת קניות

Your Cart4
  • x 1 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 145.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס