שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

פתיחת חלון

תקציר השיעור

א. תנן: "לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין", ואמרו בגמרא שאסור לפתוח חלון גם כנגד חצר חברו, משום היזק ראיה.

ב. ועוד תנן: "לא יפתח אדם לחצר השותפין, פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון. אבל פותח הוא לרשות הרבים, פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון". דין זה נלמד מהפסוק: "וַיַּרְא [בלעם] אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו" - ראה שאין פתחי אהליהם מכוונים זה לזה.

ג. ונחלקו הראשונים, האם גדר האיסור לפתוח חלון כנגד חלון הוא משום צניעות, או מדין היזק ראיה [שתלוי בקפידה]. נפקא מינה, לדין "חזקה" בפתיחת חלון, ואם מועילה בזה מחילה.

ד. בזמנינו לא מקפידים על איסור התורה לפתוח פתח כנגד פתח בחדרי המדרגות - וצ"ב על מה סמכו.

ה. ועוד צ"ב מה יסוד ההיתר למנהג הרווח כיום, לבנות בנין שחלונותיו ומרפסותיו מכוונים כנגד החלונות והמרפסות שבבניינים הסמוכים.

ו. פתיחת חלון מעל מרפסת חברו.

ז. ובתוך כך יבוררו דיני היזק ראיה:

גדר היזק ראיה - דין מזיק בגופו, או מניעת השתמשות.

שיעור ההרחקה מחמת היזק ראיה.

• האם מחיצת זכוכית אטומה מועילה לסילוק היזק ראיה.

• דיני היזק ראיה ארעי או קבוע [האיסור לעמוד מול בית חברו ולהסתכל

   שם, אפילו באופן ארעי].

האם מנהג קובע בדין היזק ראיה [ודין חצר השותפין בזמנינו]. 

דיני היזק ראיה, רבים הם, וברור שתקצר היריעה מלהקיפם. על כן בשיעור זה נלמד סוגיא אחת העוסקת  בדינים אלו, בשלהי פרק חזקת הבית במסכת בבא בתרא - בענין פתיחת חלונות ופתחים כנגד חצר חברו. ובתוך כך יבוררו כמה מיסודות וגדרי דין היזק ראיה. [מטבע הדברים, שלמות בירור הדברים נוגעת בנושאים נוספים, כגון: סוגיית היזק ראיה בתחילת מסכת בבא בתרא, ודיני המאפיל על חלון חברו בפ"ב בבבא בתרא -  אשר ברצות ה" יבוארו במקום אחר, בלי נדר. ועל כך נאמר: "ותן לחכם ויחכם עוד"].

בראשית הדברים, נלמד את הסוגיא ואת הדינים העולים ממנה.

לאחר מכן, נדון ביסודות וגדרי דין היזק ראיה. ומזה נבוא לדון בשאלות מעשיות המצויות בדינים אלו.

 

גדר האיסור לפתוח חלון כנגד חלון - משום צניעות או מדין היזק ראיה

א. תנן [1] "לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין", ופירש הרשב"ם: "לחצר - שיש לו בשותפות משום היזק ראיה, וכל שכן לחצר חברו כדמפרש בגמרא", עי"ש בסוגיא. ובהמשך נאמר במשנה [1] "לא יפתח אדם לחצר השותפין, פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון. אבל פותח הוא לרשות הרבים, פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון". וביאר היד רמ"ה ([2]; רבי מאיר הלוי אבולעפיה, מגדולי ספרד בסוף זמן הרמב"ם) שאף שכבר למדנו במשנה הקודמת ש"לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין", החידוש במשנה זו, שגם במקום שיש לו כבר רשות לפתוח חלון או פתח, הרי שיש איסור נוסף של "פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון", וכמו שמובא דין זה בטור [3] "וחלון כנגד חלון או פתח כנגד פתח לא יעשה כלל, אפילו שיש לו רשות לפתוח החלון או הפתח", יעו"ש בבית יוסף [3].

והנה בגמרא [1] נלמד דין זה שאין לפתוח פתח נגד פתח וחלון נגד חלון מהפסוק: "וַיַּרְא [בלעם] אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו" - ראה שאין פתחי אהליהם מכוונים זה לזה. ונחלקו הראשונים האם איסור זה נובע משום צניעות, וזהו איסור "בין אדם למקום". או שהאיסור הוא "בין אדם לחברו" מדין היזק ראיה, שעל ידי ההסתכלות לדירת חברו הוא מזיקו. ונפקא מינה, לדין "חזקה" בפתיחת חלון, ואם מועילה בזה מחילה - אם זהו איסור "בין אדם למקום" משום צניעות, לכאורה לא תועיל מחילת חברו.

יעו" ברשב"ם ([1]; ס, א ד"ה לא יפתח) שכתב: "לא יפתח אדם לחצר השותפין אפילו היכא דיש לו חזקה, חלון כנגד חלון, אלא משהו ירחיק שה שלא כנגד זה, וטעמא משום צניעות". ולמד הבית יוסף [3] כי "מדברי רשב"ם נראה דחזקה לא מהניא בין בפתח בין בחלון, וטעמא דאף על פי שהחזיק יכול למחות, משום דהיזק ראיה אין לו חזקה". [ובחזון איש ([6]; ס"ק ד) ציין לדברי הב"ח והדרישה שהקשו על הבית יוסף, שלכאורה אין כוונת הרשב"ם שהחזיק בפתח נגד פתח, אלא כוונתו שיש לו חזקה לפתוח חלון בחצר "אמנם עיקר הדין אמת", עי" בדבריו].  אבל דעת הרמ"ה [2] המובא בטור [3] "דאפילו חזקה לא מהניא ביה כיון דבאיסור עשאו. ומיהו דווקא פתח כנגד פתח, אבל חלון כנגד חלון דלא הוי כל כך קפידא, מהניא ביה חזקה", ועי" היטב בדברי הרמ"ה ([2]; סימן רפ).

וכתב הסמ"ע ([4]; ס"ק י) בביאור ב" הדעות הנ"ל שהובאו ברמ"א [4], כי טעם הדעה הראשונה - "ופתח כנגד פתח לא מהני חזקה והוא הדין בחלון נגד חלון (ב"י בשם רשב"ם)", משום שזהו איסור התורה מוחלט [מדין צניעות] ולא תלוי בקפידתו או אי קפידתו של אדם מסוים, ולכן לא מועילה בזה חזקה [ואפילו יש עדים שמחל לו או הקנה לו]. אבל לפי הדעה השניה - "ויש אומרים בחלון נגד חלון מהני (טור בשם הרמ"ה)", יסוד האיסור הוא מדין היזק ראיה אשר תלוי בקפידת האנשים על כך, ולכן בחלון כנגד חלון מועילה חזקה כי לא כל כך מקפידים על זה [וכתב הסמ"ע שמוכח בדעת הרמ"ה שגם בפתח נגד פתח, מועילה מחילה גמורה או שטר וקנין, כיון שהכל תלוי בקפידה]. אלא שדברי הסמ"ע תמוהים מאד, וכפי שעמד על כך החזון איש [6] שהרי בדברי הרמ"ה ([2]; סי" רפ) מפורש כי "איסורא נמי איכא משום צניעותא", נגד מה שכתב הסמ"ע בדעתו שהכל תלוי רק בקפידא, וצ"ע [ועי" בדברי החזון איש מש"כ לבאר בדעת הרמ"ה].

ומאחר ומפורש מדינא דגמרא ושו"ע האיסור לפתוח פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון, תמוה מאד מדוע בזמנינו לא מקפידים על איסור זה בחדרי המדרגות, וצ"ב על מה סמכו.  ובספר אמרי יעקב ([5]; ס"ק סז; רבי יעקב מאיר שטרן, דומ"ץ בבית הדין של הגר"ש ואזנר בבני ברק) ופתחי חושן ([7]; הערה ד; רבי יעקב בלוי, חבר בד"ץ העדה החרדית בירושלים) כתבו, שמכיון ובדרך כלל יש בכניסת הבית פרוזדור או "הול" לפני הפתח, שאין רגילים לעשות שם תשמישים צנועים, שוב אין דינו כפתח כנגד פתח, שנאסר בגמרא ובשו"ע.

 

פתיחת חלונות כנגד חלונות חברו כאשר רשות הרבים בתווך

ב. עוד מפורש במשנה [1] "אבל פותח הוא לרשות הרבים פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון", ובגמרא מבואר הטעם לכך: "דאמר ליה סוף סוף הא בעית אצטנועי מבני רשות הרבים". ומבואר כאן יסוד בדיני היזק ראיה: בכל מקום שלא התווסף היזק ראיה מחמת פתיחת פתח או חלון, אי אפשר לעכב את פתיחתם, מאחר והמזיק יטען לניזק שממילא הוא לא היה יכול לעשות שימושים צנועים בביתו כי אחרים רואים אותו, ואם כן אין הוא נחשב כמזיק [ולהלן יבואר נפק"מ בזה לענין פתיחת חלון מעל מרפסת שכנו]..

ונחלקו הראשונים עד איזה גובה רשאי לפתוח חלון כנגד חלון  חברו כאשר רשות הרבים מפסיקה ביניהם: הרשב"ם [1] כתב שיכול לפתוח עד לגובה שבו "רוכבי סוסים וגמלים רואים בתוך חלונותיו". ברם לדעת הרמב"ן [2] המובא בטור [3], מותר לפתוח רק במקומות "נמוכים במקום שההולכים [ולא הרוכבים על סוסים וגמלים] יכולים לראות". והבית יוסף [3] הביא בשם רבנו ירוחם שמדובר "בשאינו גבוה ד" אמות שרואין אותו בני רשות הרבים". וכן נפסק בשו"ע [4] "אבל פותח אדם לרשות הרבים פתח בית כנגד פתח בית וחלון כנגד חלון אם אינם גבוהים ד" אמות" [ועי"ש מחלוקת הסמ"ע [ס"ק י"ב] והש"ך [ס"ק ד] בדין פתח או חלון מתחילים קצת פחות מד" אמות ונמשכים למעלה].

אבל "חנות אסור לפתוח פתח כנגד פתח חברו, אפילו ברשות הרבים, לפי שיושב שם תמיד ורואהו" [לשון הטור; [3]]. ולפי זה יש לדון להתיר פתיחת בית חרושת או עסק שטרוד במלאכתו ואינו יושב שם תמיד, יעו"  במש"כ בזה בפתחי חושן  ([7]; הערה לא).

 

שיעור ההרחקה מחמת היזק ראיה

ג. בפירוש המשנה [1] "לא יפתח אדם לחצר השותפין, פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון", כתב הרשב"ם שאינו צריך להרחיק אלא משהו [והטור [3] הביא תוספתא שצריך להרחיק ד" אמות]. ובבית יוסף [3] כתב שלדעת הרמב"ן שיעור ההרחקה שנקט הרשב"ם ["משהו"] נאמר רק בחצר השותפין, אבל אם נתנו לו רשות לפתוח פתח או חלון לחצר אחרת, צריך להרחיק מכנגד פתחו או חלון חברו עד שלא יוכל לראות בו כלל, עי"ש טעם הדבר. וכן פסק השו"ע [4].

והנה מהרי"ט צהלון ([6]; מחכמי צפת, תלמידם של הבית יוסף והאלשיך הקדוש) כתב: "נסתפקתי אם יש שיעור להיזק ראיה. כי כפי מה שנראה מנהג פשוט אין מקפידין, אלא דוקא כשפותחין חלון על חצר חברו הסמוך לו. אבל אם יש חצר רחוק הרבה, וזה קרע לו חלון בביתו, אין מוחה. דאם לא כן אין לדבר סוף, דשלטא עינא אפילו כמה מילין, וזה אין הדעת סובלו שמי שהוא דר בסוף העיר יערער על מי שפותח חלונות בראש הומיות [במרכז העיר או בקצה השני של] העיר, הרחק כמה מילין". ולאחר שהאריך לדון בענין, סיים: "שאם יש מנהג בעיר הולכין אחריו. ובארצנו צפת אמת מעולם לא שמענו ולא בא לידינו תביעת היזק ראיה ברחוק מקום הרבה", עכ"ל.

ומבואר איפוא, שמנהג המקום קובע בדין היזק ראיה.

 

האיסור לעמוד מול בית חברו ולהסתכל שם אפילו באופן ארעי

ד. כתב הרמ"א ([4]; סוף סע" ג) שכל אדם צריך להיזהר מלהסתכל לבית חברו, ואף אם הוא עומד ברשות הרבים, ואפילו אם הוא לא מתכוון לראות מה שקורה שם, ואין בראייתו משום היזק ראיה או חוסר צניעות. כדי שאנשים לא יחשדו בו שהוא מתכוון לגנוב אצל חברו או שהוא מעוניין לראות את תשמישיו הצנועים, אם אין לו טענה והסבר מדוע הוא מסתכל דווקא לכיוון זה.

והוסיף הסמ"ע (ס"ק יד) שהצורך להיזהר קיים אפילו אם הוא מסתכל באופן ארעי בלבד. וכתב בספר אמרי יעקב ([5]; ס"ק סו) שלא מועילה בזה חזקה, ובעל החצר יכול למחות בו, כי היזק ראיה הוא "כגירי דיליה", ואין מניחים לאדם לירות חיצים בחברו. ועי" במשפטי התורה ([8]; סע" א ובהערה [1]; מאת הרב צבי שפיץ, דיין בירושלים), ובפתחי חושן  ([7]; בהערה ג וכן בסוף הערה כג) מה שכתבו בזה.

גדר היזק ראיה - דין מזיק בגופו, או מניעת השתמשות

ה. בבית מדרשם של רבותינו האחרונים חקרו בדין "היזק ראיה" מה גדרו - האם דינו כמזיק ממש, וכהיזק הגוף, ולכן יש חיוב על המזיק להרחיק את הנזק. או שכל היזק ראיה הוא משום שמונע מחברו להשתמש בחצרו ובביתו, שמכיון שהוא רואהו תמיד, אינו יכול לעשות בו דברים של צנעה. עי" תמצית הדברים בקובץ ההוראה הישר והטוב [9] ובפסקי בית הדין הרבני ירושלים [11], ומה שכתבו שם הנפק"מ בזה [ובמקום אחר [שיעור מ"ג – האזנת סתר] נתבאר שיש בזה נפק"מ גם לענין היזק שמיעה].

 

ענף ב - נדונים מעשיים בדיני היזק ראיה

• המנהג הרווח כיום, לבנות בנין שחלונותיו ומרפסותיו מכוונים כנגד החלונות והמרפסות שבבניינים הסמוכים

לכאורה תמוה מאד, כי הוא עומד בסתירה למפורש מדינא דגמרא ושו"ע שאסור לפתוח פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון. ובפתחי חושן ([7]; הערה ד) כתב: "שלא אמרו פתח כנגד פתח אלא כשמכוונים ממש, אבל כשיש הפרש קצת בריחוק או בגובה, שוב אין דינו אלא כחלון. ועוד נראה, שפתח מרפסת אין דינו כפתח לענין זה".

ובמשפטי התורה ([9]; סע"ג ובהערה [4]) ובספר עמק המשפט ([12];  רבי יעקב כהן, דיין בבית הדין בני ברק ברשות הגר"נ קרליץ) כתבו שמסתמכים על דברי מהרי"ט צהלון [6] - שאם יש מנהג בעיר לגבי היזק ראיה, הולכים אחריו. ולכן הניזק מוחל מראש על היזק הראיה בשעת הקנין על דירתו. וכנראה הסיבה למנהג זה נעוצה בשינוי בצורת המגורים בשנים האחרונות, שבגלל ריבוי האוכלוסיה והמחסור בקרקעות, הפסיקו לבנות לכל אחד בית פרטי עם חצר צמודה, ומצופפים כמה שיותר דיירים בבנין אחד ובשכונה אחת.

אמנם מאחר וטעם המנהג הוא כדי שיוכלו לבנות את העיר כראוי, בנין ליד בנין, הרי שכל זה שייך רק כאשר רוצים לבנות בניינים להרחבת העיר. אבל לאחר שכבר נבנו הבתים הסמוכים, אין המנהג מתיר לאדם מסויים להוסיף לדירתו תוספת בניה שמזיקה לשכנו בהיזק ראיה.

פתיחת חלון מעל מרפסת חברו -  הכלל בזה הוא, שאם בלאו הכי יכולים העוברים והשבים ברחוב, וכן דיירים בבניינים סמוכים שגרים מול המרפסת, לראות את שימושיו במרפסת הפתוחה לעין כל, אין טענת היזק ראיה, כמבואר לעיל [אות ב] בדין פתיחת חלונות כנגד חלונות חברו כאשר רשות הרבים בתווך. ולכן רק כאשר כתוצאה מפתיחת החלון נוצר היזק ראיה חדש, הדבר אסור. וכגון שאם מחמת האחרים היה הניזק יכול לעשות שימושים צנועים ברוב החדר, כי רק בפינה מסויימת ראו אותו. וכן אם בגלל האחרים, רק בחדר אחד היה נמנע ממנו מלעשות שימושים צנועים, וכעת בגלל השני צריך הוא להצטנע בכל שטח החדר - רשאי הניזק לעכב שלא יזיקוהו.

וראה בהרחבה בענין זה במשפטי התורה ([8] סע" ד ובהערה [3]) ובעמק משפט [13].

התקנת עין אלקטרונית בכניסה לבנין מגורים - האם השכנים יכולים לעכב בטענת היזק ראיה, יעו" בקובץ ההוראה הישר והטוב [9]  במה שכתב בנדון היזק ראיה בדרך ארעי, וגדר חצר השותפין בזמנינו.

זכותו של שכן למנוע פתיחת חלון שבקיר חצרו - ראה בפסקי בית הדין הרבני ירושלים [11] במה שדנו בזה על פי חקירת האחרונים הנ"ל בענין גדר היזק ראיה, אם הוא דין מזיק בגופו או מניעת השתמשות. ובמבואר שם, האם:

 • מחיצת זכוכית אטומה מועילה לסילוק היזק ראיה [ובשו"ת אבקת רוכל  שחיבר מרן הבית יוסף (הובא בפתחי חושן [7] ס"ק לב) כתב שאם רוצה לפתוח חלון ולתת בו זכוכית, אינו יכול לעכב עליו מפני שמחיצה של זכוכית חוצצת ומפסקת בפני העין, ובלבד שתהא סתומה בלי שום נקב. ואין לחוש שמא ישבר, מפני שנזהרים בה שלא תישבר. ברם כבר כתב הפתחי תשובה, שהזכוכית שדיבר עליה מרן הבית יוסף היתה אטומה, אבל זכוכית שבזמננו ודאי שאינה חוצצת בפני היזק ראיה].

פרטים נוספים בדיני פתיחת חלון  מול חצר חברו - ראה באמרי יעקב ([5]; ס"ק סח-סט) שגם אם רוצה לעשות את החלון גבוה, חברו יכול לעכב עליו בטענה שמזיקו כי יתכן ויעלה על סולם ויראה. ועי"ש בדין מחאה כנגד בנין כותל סמוך לחלונו, ובמש"כ שם בליקוטים (ס"ק כב) - האם רשאי לסרב לחתום לחברו על אישור בניה אם יגרם לו מכך אי נוחות, והאם בשל כך רשאי לפנות לעיריה או לשלטונות.

 

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל, יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ

עגלת קניות

Your Cart7
  • x 2 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 250.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס