שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

קימה בפני עושי מצוה

תקציר השיעור

א. קימה בפני עושי מצוה - מקור הדין

במשנה במסכת ביכורים מבואר כי בעלי האומניות היו עומדים בפני מביאי הביכורים. הטעם לכך הוסבר בסוגיות הש"ס בתלמוד הבבלי והירושלמי, ויש לדקדק מה הנפקא מינא בין הטעמים.

ב. קימה בפני עושי מצוה - טעם הדין

השי"ת שוכן בנפש עושי המצוה • מדין קימה בפני בעל מעשים • דין דרבנן לזרז עצמו והציבור למצוות.

ג. קימה בפני עושי מצוה – שיטות הפוסקים

בדברי הרמב"ם מבואר טעם העמידה בפני מביאי הביכורים בגלל כבוד הציבור, ומשמע כי רק במצוה מסוג זה חובה לעמוד מפני המקיימה, וצ"ב מה המקור בש"ס לשיטתו.

ברם מדברי הראשונים והאחרונים מוכח שיש חיוב לעמוד בפני עושי כל המצוות, וצ"ב במחלוקתם.

• קושיית הנודע ביהודה והחתם סופר, מדוע לא צריכים לקום בפני כל תלמיד חכם שעובר, ומן הסתם מקיים מצות לימוד תורה בדרך הילוכו.

ד. הקימה - מפני כבוד המצוה או כבוד עושי מצוה

ביסוד החיוב לקום בפני עושי מצווה, יש לדון האם החיוב מפני כבוד המצוה או כבוד עושי המצוה.

נפקא מינא: [א] האם עושה המצוה יכול למחול על כבודו. [ב] מהו שיעור חיוב הקימה.

ה. קימה בברית מילה  - כל משך הברית

מהר"ם מרוטנבורג היה עומד בשעה שהיו מלים את התינוק, והביא ראה מהפסוק "וַיַּעֲמֹד כָּל הָעָם בַּבְּרִית". וצ"ע האם בקימה בשעת הברית יש דין מיוחד ושונה מכל דיני הקימה בפני עושי מצוה.

ו. קימה בפני גובה צדקה

האריז"ל היה נוהג לתת צדקה ב"ויברך דוד", וראוי לתת הצדקה מעומד [טעם המנהג לעמוד בשעת אמירת "ויברך דוד"] • דברי השל"ה הקדוש "קל וחומר שעושה המצוה בעצמו יעמוד בעת עשייתה" • קימה בפני גובה צדקה המקבלים שכר [דינם של המקבלים שכר וגם מכוונים למצוה].

ז. עמידה בשעת החופה ואמירת השבע ברכות

כבוד הברכה לכלל ישראל • משום כבוד החתן הדומה למלך • מדין קימה בפני עושי מצוה. • ישוב מנהג היושבים בשעת החופה ושבע הברכות.

ח. קימה בפני עושי מצוה - סיכום

קימה בפני עמי ארצות או נכרים המקיימים מצוה • העוסק במלאכתו האם צריך לקום בפני עושי מצוה. חיוב הקימה בשחרית וערבית • האם מותר לעצום עיניו כאשר רואה עושה מצוה מתקרב לעברו.

א. קימה בפני עושי מצוה - מקור הדין  

במשנה במסכת ביכורים (1א) מתואר סדר הבאת ביכורים לירושלים, ומבואר כי בעלי האומנויות היו עומדים בפני מביאי הביכורים. במסכת קידושין (1ב) מובאת המשנה הנ"ל כדי להוכיח שיש חיוב לעמוד בפני תלמידי חכמים גם כאשר הדבר כרוך בביטול מלאכה. ברם במסקנת הסוגיה אמר רבי יוחנן "מפניהם עומדים, מפני תלמידי חכמים אין עומדים". בטעם החילוק בין מביאי ביכורים לתלמידי חכמים נאמרו בגמרא שתי סיבות:

[א] רבי יוסי בר אבין ביאר, כי מטרת הקימה בפני מביאי הביכורים היא בגלל שחביבה מצוה בשעתה.

[ב] מחשש שמא אם לא יכבדו את מביאי הביכורים כראוי, הם לא יביאו ביכורים בעתיד.

[ג] בתלמוד בירושלמי (1ג) מבואר חילוק נוסף: "שנייא היא הכא שהיא אחת לקיצים" [הבאת הביכורים היתה פעם בשנה, ולכן לא חוששים להפסד מועט זה, מה שאין כן בקימה בפני זקן שמצוי בכל יום].

כמו כן הירושלמי הובאו דברי רבי יוסי בר אבין [המובא בבבלי] בשינוי, ומבואר כי הטעם לעמידה בשעת לווית המת אינו מפני המת אלא מפני "אילין דגמלי ליה חסד" - העומדים בפני המת המקיימים את מצות הלוויית המת.

 ב. קימה בפני עושי מצוה - טעם הדין

• האדמו"ר הזקן מליובאוויטש ביאר בספר התניא (2א) כי "בשעת עסק קיום התורה והמצוות ה' שוכן ומתלבש בנפשו" [ועיין בדבריו בהסבר מהות לשון הברכה "אשר קידשנו במצוותיו וציונו"].

• האדר"ת (2ב), ביאר לאור דברי הגמרא והשולחן ערוך (2ג), שיש חיוב לעמוד בפני אדם שהוא 'בעל מעשים' שרגיל לעשות מצוות, שכל אדם בעת שהוא עושה מצוה מוגדר כ'בעל מעשים' באותה שעה, ולכן חובה לעמוד בפניו.

• בספר קימה והידור (2ד) הביא בשם הגר"ח קנייבסקי, שקמים כדי "לזרז את עצמו ואת הציבור לקיום המצוות".

 ג. קימה בפני עושי מצוה - שיטות הפוסקים

הרמב"ם בפירוש המשניות על המשנה בביכורים (1א) הדגיש כי טעם העמידה בפני מביאי הביכורים הוא בגלל כבוד הציבור. והמהרש"א (2ה) דייק מדבריו, כי רק במצוה מסוג זה חובה לעמוד מפני המקיימה. וכן כתב המהרי"ט (2ו) כי לאור דברי הרמב"ם "אם היה עושה המצוה יחיד אין החיוב לעמוד מפניו", ואמנם תמה על הרמב"ם מה המקור לשיטתו, שהרי בסוגיא בבבלי לכאורה לא מוזכר במפורש טעם זה של "כבוד הציבור".

וביאר בענף יוסף (3א) בשם השבות יעקב, כי דברי רב אסי בר אבין לכאורה חוזרים על טעמו של ר' יוחנן, ואם כן על כרחך שטעמו של רבי יוחנן הוא שחיוב העמידה בפני עושי מצוה הוא משום כבוד הציבור, כמו שכתב הרמב"ם. וראה ביאור נוסף בדעת הרמ"ם על פי הירושלמי, בספר דרך אמונה (4א) בבאור הלכה ד"ה כל.

ברם מדברי הרע"ב בפירוש המשנה (1א) נראה כי יש חיוב לעמוד בפני עושי כל המצוות. וכן כתבו הט"ז בהלכות אבלות (3ב); בספר חסידים (3ג), החכמת אדם (3ד), ובקיצור שולחן ערוך (3ה). וכבר העיר במשמר הלוי (3ו) שלכאורה חיוב עמידה בפני עושי מצוה, נאמר רק כשהם נושאים את חפץ המצוה בדרכם לקיים את המצוה, ולא בכל הליכה לקיום מצוה ללא נשיאת חפץ [כגון ברכת כהנים והליכה לתפילה ולימוד, עיין בדבריו], וצ"ע.

סיכום - בספר דרך אמונה (4א), ובסוף דבריו כתב כי המאירי (4ב) נקט כתירוץ האחרון בסוגיא בקידושין "שמא אתה מכשילן לעתיד לבוא", ולפי זה אפילו במצוה של רבים אין חיוב לעמוד.

על פי הסכמת רוב הראשונים והאחרונים שיש חיוב לעמוד בפני כל עושי מצוה, הקשה הנודע ביהודה (4ד) "למה אין עומדים בפני תלמידי חכמים, והא אי אפשר לתלמיד חכם בלי לימוד תורה דרך הילוכו, דכתיב והגית בו יומם ולילה". ותירץ: "אלא ודאי דמצוה שאינה נוהגת בכל יום חביבה יותר", והיינו שאין חיוב לעמוד בפני כל מצוה, אלא רק מצוה שאינה נוהגת בכל יום [וראה בחתם סופר (4ה) תירוץ נוסף לקושיא זו].

 ד. הקימה - מפני כבוד המצוה או כבוד עושי המצוה

בשו"ת בנין אב (5), חקר מהו היסוד לקימה זו - מפני כבוד המצוה או כבוד עושי המצוה, וכתב כי נחלקו בזה הבבלי והירושלמי. בבבלי נאמר: "בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה" ואילו בירושלמי נאמר: "בא וראה כמה כוחן של עושי מצוה". ואשר על כן,  לדעת הבבלי לא יוכלו עושי מצוה למחול על כבודם, מאחר והקימה היא לכבוד המצוה ולא לכבודם. ברם לפי הירושלמי יוכלו למחול על הקימה בפניהם, מאחר והיא כדי לכבדם.

וכמו כן נפקא מינה בחקירה זו, בשיעור הקימה בפני עושי המצוה, יעויין בדבריו.

 ה. קימה בברית מילה - כל משך הברית

המרדכי במסכת שבת (6א) הביא את מנהגו של המהר"ם מרוטנבורג לקום בשעה שמלין את התינוק "והביא ראיה מן הפסוק "ויעמוד כל העם בברית". בשלטי גיבורים על אתר הוסיף, כי דין זה נלמד גם מהחיוב לקום בפני עושי מצוה, וכן פסק הרמ"א בהלכות מילה (6ב).

הרב משה אזולאי (6ג) תמה מדוע הוצרך המהר"ם [ועוד ראשונים] ללמוד את דינם מהפסוק "ויעמוד כל העם בברית", ולא למד את הדין מהחיוב לקום בפני עושי מצוה, כדברי השלטי גיבורים. ומחמת קושיא זו חידש שהחיוב לעמוד בברית מצד דין קימה בפני עושי מצוה הוא רק בתוך ד' אמות, וכמו כן רק בשעת קיום המצוה של הברית. אולם מהפסוק "ויעמוד כל העם בברית" נלמד שצריך לעמוד אפילו במרחק של יותר מד' אמות מהברית, וגם במשך כל הברית, ותמך יתדותיו בדברי התשב"ץ הקטן, וכן מדברי הרב שיירי כנסת הגדולה בדבר מנהג קושטא. ולפי זה ביאר כי דברי הגר"א שכתב שהחיוב לעמוד הוא חומרא, נאמרו רק ביחס לחיוב הנלמד מהפסוק "ויעמוד כל העם בברית", אבל מצד הדין של קימה בפני עושי מצוה, זו באמת חובה גמורה.

 ו. קימה בפני גובה צדקה

ממוצא הדברים דנו הפוסקים האם חובה לעמוד בפני גובה צדקה בשעה שבא לאסוף כסף.

והנה השל"ה הקדוש (7א) כתב כי לאור החיוב לעמוד בפני עושי מצוה "בקל וחומר דהעושה מצוה בעצמו שיעמוד בעת עשותה", והביא כי האריז"ל נהג לתת צדקה באומרו ויברך דוד: "והטעם, כי הצדקה היא מצות עשה וראוי לעשות המצוות מעומד" [וראה בספר אמת ליעקב (7ה) שביאר כי הסיבה לכך שהקהל עומד כשאומרים ויברך דוד, היא מפני שחלק מהקהל נותנים אז צדקה, ואם כן שאר הקהל צריך לעמוד בפניהם שהרי הם מקיימים מצוה].

ואכן בשו"ת יד אליהו (7ב) ובבן איש חי (7ג) מפורש, שחובה לעמוד בפני גובה צדקה בשעה שבא לאסוף כסף. אולם לדעתם, כאש מדובר בגובה צדקה בשכר, אין חובה לעמוד בפניו "דהא להנאת עצמו מכוון" [יד אליהו]. עם זאת, בספר קימה והידור (9) בסעיף ו' כתב, ש"אם מכוונים למצוה וגם לשכרם, יתכן שצריך לקום בפניהם" [עיי"ש בהערה הטעם בשם הגר"ח קנייבסקי]. ובספר והדרת פני זקן (7ו) כתב כי מדברי הט"ז מוכח שיש לעמוד בפני כל עושי מצוה גם אם מקבל על כך שכר.

לעומתם, בתשובות והנהגות (7ד) כתב שאין לעמוד בפני גובה צדקה בכלל, מאחר וזו מצוה תדירה.

 ז. עמידה בשעת החופה ואמירת השבע ברכות

בשו"ת יביע אומר (8א) דן בהרחבה בטעמים מדוע חובה לעמוד בשעת החופה ואמירת השבע ברכות:

• יש בזה ברכה לכלל ישראל, ולברך את ישראל צוה השי"ת שיהיה בעמידה.

• לכבוד החתן והכלה שעומדים, וחתן דומה למלך.

• מהדין הכללי שיש חובה לעמוד בפני החתן הוכלה שהם 'עושי מצוה'.

אמנם בספר משיב נבונים (8ב) יישב את מנהג היושבים בשעת החופה [בפרט בארצות הברית] היות והחופה נמצאת בדרך כלל במקום הקובע רשות לעצמו, ובפרט כאשר החופה בגבוה יותר מעשרה טפחים. וכמו כן, במקום שיש חשש לפריצות כאשר כולם עומדים בעירבוביה, עדיף לשבת [כשם שאין מברכים 'שהשמחה במעונו' במקום שיש פריצות]. ועל כל פנים ודאי שאין למחות בזקנים ותשושים היושבים בשעת החופה.

 ח. קימה בפני עושי מצוה - סיכום

ראה בספר קימה והידור (9), ובמה שכתב בנדון קימה בפני עמי ארצות או נכרים המקיימים מצוה • העוסק במלאכתו האם צריך לקום בפני עושי מצוה • חיוב הקימה בשחרית וערבית • האם מותר לעצום עיניו כאשר רואה עושה מצוה מתקרב לעברו.

עגלת קניות

Your Cart7
  • x 2 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 5 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 280.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס