שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

קנין כסף

תקציר השיעור

א. אמר רבי יוחנן: "דבר תורה מעות קונות, ומפני מה אמרו [חכמים] משיכה קונה, גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה", וכן נפסק להלכה [מחלוקת הראשונים מהו המקור בתורה לקנין כסף].

ב. מצינו בכמה דינים שנאמר בהם "כסף", והיינו מטבע בשווי ערכו הממוני, כגון: איסור ריבית שצריך דין מטבע שגופו ממון, קידושי אשה בכסף, פדיון מעשר שני ופדיון הבן ודיני שומרים, שנאמר בהם "כסף ולא שטרות".

ג. ברבות העיתים נשתנו סדרי הכלכלה בעולם, ושווי ערכם של כל המטבעות ושטרות הכסף כבר אינו נמדד לפי שיעור הכסף שבהם, אלא לפי ערכם הנקבע על ידי המלכות. ומתוך כך נדרשו הפוסקים לדון מה תוקפם ההלכתי של מטבעות ושטרות כסף בזמן הזה לדינים הנ"ל שנאמר בהם "כסף".

ד. שינוי נוסף שחל בסדרי המסחר מאז ימי התלמוד, הוא השימוש הנפוץ בהמחאות [שיקים] - אשר רבות נתחבטו הפוסקים האם תוקפם ההלכתי הוא:

• כדין הוראת תשלום בעלמא, ולא מדין שטר חוב רגיל.

• מדין שטרי התחייבות.

• מכח קנין "סיטומתא" או קנין "מעמד שלושתם".

ה. נפקא מינא:

לשימוש בהמחאות לכל הדברים הנ"ל שנאמר בהם "כסף" • נתן מתנה בשיק ואחר כך בטלו [ובינתיים הלך חברו וקנה בשיק סחורה] - האם המתנה בטלה • מוחזקות בשיק לענין ספק • תוקפם של שיקים דחויים, או שיקים שנתנו כאשר החשבון היה ביתרת חובה.

ו. האם מקיים בהמחאות את מצוות:

ביומו תתן שכרו • פדיון הבן • ארבעת המינים • מתנות לאביונים.

א. במסכת בבא מציעא [1] אמר רבי יוחנן: "דבר תורה מעות קונות, ומפני מה אמרו [חכמים] משיכה קונה, גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה". ומפורש כי כסף משמש לקנין מהתורה. דין זה של קנין כסף מפורש גם במשנה בקידושין ([1]; כו, א) "נכסים שיש להם אחריות [היינו קרקעות, רש"י] נקנין בכסף ובשטר ובחזקה", ואמרו בגמרא: "בכסף מנלן, אמר חזקיה אמר קרא (ירמיהו לב, מד), שדות בכסף יקנו". וכבר הקשו התוספות (שם ד"ה אמר קרא) מדוע לא אמרו שהמקור לקנין כסף מהתורה הוא דברי הגמרא בתחילת מסכת קידושין [1] מקנין מערת המכפלה בכסף, כלשון הכתוב [1] שאמר אברהם אבינו "נתתי כסף השדה קח ממני". ותירצו תוספות: "הא דלא אייתי מקרא דכתיב גבי עפרון, משום דדילמא הני מילי מנכרי, שכל קניינו בכסף".

וראה כעין "פתיחה" לנושא קנין כסף, בספר משפט הקנין ([2]; רבי עובדיה יוסף טולידאנו, ירושלים תשס"ח) ובמה שסיכם בקצרה יסודות הלכה זו של קנין כסף [אם הוא מהתורה או מדרבנן, שיטות הראשונים מהו המקור בתורה לקנין כסף, מחלוקת האחרונים האם הכסף מהווה שיווי או קנין, ובירור מהות קנין כסף שהוא "תמורה" שהלוקח נותן תמורה למקח שקנה].

 

ב. בראשית לימוד סוגיא זו של קנין כסף, יש לתת את הדעת לשינוי מציאות סדרי הכלכלה והמסחר בשנים האחרונות לעומת זמנם של חז"ל. בזמן הקדמונים, היו מטבעות המדינה נמדדים כפי משקל הזהב או הכסף אשר מהן הוטבעה המטבע. נמצא שכל מטבע היתה בעלת ערך עצמי של כסף לפני משקל הכסף בה. אמנם ברבות העיתים נשתנו סדרי הכלכלה בעולם, ושווי ערכם של כל המטבעות ושטרות הכסף כבר אינו נמדד לפי שיעור הכסף שבהם, אלא לפי ערכם הנקבע על ידי המלכות. ומתוך כך נדרשו הפוסקים לדון מה תוקפם ההלכתי של מטבעות ושטרות כסף בזמן הזה לדינים הנ"ל שנאמר בהם 'כסף'.

נפקא מינה, ראשית כל, לענין קנין כסף - האם הוא חל במטבעות ובשטרות של ימינו. וכן נפקא מינה למה שמצינו בכמה דינים שנאמר בהם 'כסף', ויש צורך לקיימם במטבע בשווי ערכו הממוני, כגון: איסור ריבית שצריך דין מטבע שגופו ממון, קידושי אשה בכסף, פדיון מעשר שני ופדיון הבן ודיני שומרים, שנאמר בהם 'כסף ולא שטרות' - מה דינם של המטבעות ושטרות הכסף בימינו לחלות העניינים הנ"ל.

בשאלה זו דן החתם סופר [3] [2] בענין ה"באנקאנאט"א [שטרות כעין שטרות הכסף המצויין בזמנינו, המונפקים על ידי הבנק הממלכתי מטעם המדינה]. ולאחר דין ודברים העלה, שודאי לענין קידושי אשה, ולפדות בהם הקדשות ומעשר שני, הרי הם כסף גמור, אמנם לענין פדיון הבן הוא מסתפק, כיון שפדיון בכור פודין מהקב"ה, והקב"ה קצב פדיונו  לה' סלעים שיש בהם כסף מזוקק, ואילו במטבעות והשטרות שבימינו אין שווי זה [ראה סיכום ענין זה בספר אוצר פדיון הבן ([12]; מאת המוהל הירושלמי הנודע רבי יוסף ויסברג) בהערה ט].

ומה נאוו דבריו המאלפים של מרן החזון איש [3] המתאר בלשונו המיוחדת את התהליכים הכלכליים המתהווים בעולם והשפעתם על שוויות המטבעות והשטרות, והמסתעף מכך לתוקפם ההלכתי של המטבעות והשטרות שבזמנינו "שיש להם דין מטבע שבתורה  לכל שומת העניינים לחוקי התורה"

* * *

ג. שינוי נוסף שחל בסדרי המסחר מאז ימי חז"ל, הוא השימוש הנפוץ בהמחאות [שיקים] - אשר רבות נתחבטו הפוסקים מה תוקפם ההלכתי, ובכלל זה, האם נחשבים לכסף, ונפקא מינה לנדונים רבים כדלקמן.

הנחת היסוד בדיון על תוקפם של ההמחאות היא, שהם אינם  ככל שטרי חוב, וזאת בשל העובדה הפשוטה שאין בהם עדים, וכל יתר הפרטים הנצרכים בכתיבת שטר חוב על פי דין תורה. אשר על כן, דנו הפוסקים מה תוקפם ההלכתי, כפי שהבאנו תמצית הדברים מתוך הספר משפט הקנין [7] [6] ומתוך מאמרו המקיף של הרב צבי בן יעקב [9] [8]; אב"ד בבית הדין הרבני בת"א). וכאן נביא את עיקרי השיטות, ממקורותיהם בש"ס ובפוסקים:

• מדין שטרי התחייבות  - הש"ך מביא את דינו של "שטר ממרני", שהוא שטר התחייבות [ללא עדים] הניתן לפרעון לכל המציג אותו. הרב בן יעקב [8] מצביע על מקור לשטר הממרני בגמרא בסוף בבא בתרא [4] "ההוא שטרא דנפק בבי דינא דרב הונא, דהוה כתיב ביה אני פלוני בר פלוני לויתי מנה ממך". ומסקנת הגמרא כרבה ד"ממך" - מההוא גברא דנפיק מתותי ידיה משמע" [מאותו אדם שהשטר יוצא מתחת ידו]. והרי זה כמו שכתוב בשטר "משעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך", וכדעת אמימר בגיטין [4] בטעם קנין "מעמד שלושתן" [מלוה [ראובן] שאומר ללוה [שמעון] שיתן את הכסף שהוא [שמעון] חייב, לאדם אחר [לוי] - במעמד שלושתם], שנעשה כאומר לו "משעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך".  ובמבט ראשון, לכאורה השיק דומה לשטר הממרני. ולכן לפי הש"ך ששטר ממרני מועיל לקנות בו קרקעות ככסף, הוא הדין בהמחאה. אך הדברים אינם פשוטים כלל ועיקר, וראה בהרחבה בבירור שיטה זו בספר משפט הקנין [6] ובמאמרו של הרב בן יעקב [8].

• כדין הוראת תשלום בעלמא [כעין שליחות] ולא מדין שטר חוב רגיל - כן מבואר בשו"ת שבט הלוי ([7]; בנדון נתן מתנה בשיק ואחר כך בטלו [ובינתיים הלך חברו וקנה בשיק סחורה] - האם המתנה בטלה) ובשו"ת עטרת שלמה [10]; רבי שלמה שמשון קרליץ, שהיה דיין בבית הדין הרבני העליון). וראה  בבירור שיטה זו בספר משפט הקנין [6] ובמאמרו של הרב בן יעקב [8].

ברם, כפי שמציין הרב בן יעקב, גישה זו אינה תואמת את הנהוג כיום, ששיק נחשב מיד בנתינתו לידי המקבל כתשלום, ואין צורך לחכות עד שייגבה בפועל בבנק.

• מכח קנין 'סיטומתא' - במסכת בבא מציעא [5] מפורש קנין 'סיטומתא', שהוא מנהג הסוחרים שבאמצעותו ביצעו העברה של קנין, החל גם על פי ההלכה, כפי שנפסק בשו"ע חושן משפט [5] "כל דבר שנהגו התגרים לקנות בו, כגון על ידי שנותן הלוקח פרוטה למוכר או על ידי שתוקע לו כפו, או במקום שנוהגים הסוחרים שמוסרים לקונה המפתח". ובספר מכירת חמץ כהלכתו [5] מובא בשם הגרי"ש אלישיב, שנתינת שיק מועיל מדין קנין סיטומתא. 

אמנם גם לקנין סיטומתא יש הגבלות ותנאים, יעו' במה שהרחיבו בבירור שיטה זו בספר משפט הקנין [7] ובמאמרו של הרב בן יעקב [9]. ובלי נדר בשיעור הבא, נעסוק ברצות השי"ת בענין קנין סיטומתא ופרטיו.

• מכח קנין 'מעמד שלושתם' - המוזכר בסוגיא בגיטין [4] ולמסקנא [5] הוא "הלכתא בלא טעמא", אמנם כבר כתבו התוספות שם:  "כהלכתא בלא טעם, מה שמועיל לקנות, אבל טעם יש למה תקנו חכמים מעמד שלשתן תקנו שלא יצטרך לטרוח ולעשות קניינים". הרב בן יעקב [9] [8] מנסה להוכיח באריכות "שכל תקפו ההלכתי של השיק הוא מדין 'מעמד שלשתן בכתב', למרות הקשיים ההלכתיים שבדבר".

ובדבריו מתבארים נפקא מינות רבות בין הגישות השונות מה תוקפם ההלכתי של המחאות, לענין: מוחזקות בשיק לענין ספק, לנדון תוקפם של שיקים דחויים או שיקים שנתנו כאשר החשבון היה ביתרת חובה, וכן לדין שיקים שאחד מצדדי הקנין אינו יהודי.

 

* * *

ד. נפקא מינות נוספות בין הגישות השונות מה תוקפם ההלכתי של שיקים, הן לענין שימוש בהמחאות לכל הדברים הנ"ל שנאמר בהם 'כסף', והאם מקיים בהמחאות את מצוות:

ביומו תתן שכרו - ספר חוט שני  [11]; שיעורי רבי ניסים קרליץ, אב"דץ בני ברק) וספר ילקוט יוסף שובע שמחות [11].

פדיון הבן - ספר אוצר פדיון הבן [12].

ארבעת המינים - עי' בשו"ת תשובות והנהגות ([13]; רבי משה שטרנבוך, אב"ד בד"ץ העדה החרדית) בנדון קיום מצות ד' מינים בקנייתם בשיק דחוי.

מתנות לאביונים - חזון עובדיה ([13]; הגר"ע יוסף) ובמה שהביא בשם הגרש"ז אויערבך, ובשו"ת משנה הלכות ([13]; רבי מנהש קליין, אב"ד אונגוואר, ניו יורק).

עגלת קניות

Your Cart2
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
סה"כ: 65.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס