שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

קרבנות בזמן הזה

תקציר השיעור

א. בדברי חז"ל מפורש שמקריבים קרבנות אף על פי שאין בית, וכן פסק הרמב"ם [ומהר"ץ חיות הוכיח מהש"ס שהיו מקריבים קרבן פסח גם לאחר חורבן בית המקדש]; רבי אשתורי הפרחי העיד בספרו "כפתור ופרח", על רבנו יחיאל מפאריס, שרצה לעלות לירושלים להקריב קרבנות בזמן הזה.

ומאז ועד היום דנו הפוסקים, האם ניתן להקריב קרבנות בזמן הזה ללא בית המקדש [ובפרט קרבן פסח] בגלל השאלות ההלכתיות דלקמן:

ב. מחלוקת התנאים והפוסקים האם "קדושה ראשונה" קידשה "לעתיד לבוא", או לא - והמסתעף לקדושת בית המקדש והמזבח בזמן הזה.

ג. האיסור לבנות מקדש ומזבח כתבניתם ולהקריב קרבנות ללא נביא וסנהדרין.

ד. כניסה בטומאה למקום המקדש ["טומאה דחויה בציבור" • אין ריצוי ציץ].

ה. בזמן הזה אין כהנים "מיוחסים" לעבודת הקרבנות.

ו. בניית המזבח וקניית קרבנות ובגדי הכהונה - מכספי שקלים שנאספים רק בזמן שבית המקדש קיים.

ז. האם נוכל לכוון בזמן הזה את המקום הראוי למזבח.

ח. לא ניתן להכין בגדי כהונה בהעדר חלזון לצביעת התכלת ומחוסר ידיעה מדוייקת מהו צבע הארגמן ממנו נעשה האבנט.

ט. הקרבת קרבנות לשם "ריח ניחוח".

פתיחה

א. בתפילת מוסף של שלוש הרגלים [1] אנו מזכירים את חורבן בית המקדש והציפיה לבניינו במהרה, הנחתמת בתפילה: "וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִֹמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶֹה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם".

מאז חורבן הבית, חז"ל, רבותינו הראשונים והאחרונים דנו, האם ניתן להקריב קרבנות גם ללא בית מקדש.

בשנת תרכ"ב, הוציא לאור רבי צבי הירש קלישר, תלמידם של רבי עקיבא אייגר ורבי יעקב מליסא בעל 'נתיבות' המשפט', את הספר 'דרישת ציון' ובו הציע לחדש את הקרבת הקרבנות בזמן הזה הלכה למעשה, תוך שהוא דן במכלול רחב של נושאים הלכתיים הקשורים לנושא, ומביא גם את מכתבו של רבי עקיבא אייגר אליו בענין זה. בשו"ת חתם סופר נדפסה תשובה שכתב החתם סופר לחותנו, רבי עקיבא אייגר בנושא זה. ואף רבי יעקב אטלינגר, רבה של אלטונה ובעל ה'ערוך לנר', עסק בארבע התשובות הראשונות לספרו שו"ת בנין ציון במשא ומתן עם הרצ"ה קלישר, האם ניתן להקריב קרבנות בזמן הזה. וכמובן, גדולי תורה נוספים, ובפרט, במאה השנים האחרונות.

מובן מאליו, כי תקצר היריעה, ופשוט שבלתי אפשרי להקיף נושא נרחב זה בשיעור קצר, ואך מעט מזעיר מראשי הפרקים בשאלות ההלכתיות הכרוכות בחידוש הקרבת הקרבנות בזמן הזה, יובאו במקורות שלפנינו [לרשימה [חלקית בלבד!] של מראי מקומות לפוסקים שדנו בנושא זה ראה בשו"ת חבל נחלתו [11] הערה 3].

מקריבים קרבנות בזמן הזה אף על פי שאין מקדש

ב. בדברי חז"ל במסכת מגילה [1] מפורש שמקריבים קרבנות בבית חוניו [בנו של שמעון הצדיק, שבנה במה במצרים] בזמן הזה, אף על פי שאין בית מקדש. וזאת משום "דקא סבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא". כלומר, המעשים שנעשו על ידי דוד ושלמה כדי להחיל קדושה על ירושלים ובית המקדש הועילו רק לזמן שבית המקדש היה קיים, אך לא לזמן שלאחר חורבנו, שאז התבטלה קדושתם, ולכן הותר להקריב בבמה. בהמשך הסוגיא נתבארה המחלוקת האם קדושה ראשונה קידשה לשעתה או גם לעתיד לבוא, והובאו דברי רבי יהושע "שמעתי שמקריבים אע"פ שאין בית, אוכלים קדשי קדשים אע"פ שאין קלעים, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא" - ולכן קדושת בית המקדש לא בטלה גם בזמן הזה.

והקשו בתוספות (שם ד"ה ומאי) היאך סבר רבי יצחק שמקריבים בבמות בזמן הזה, וכי לא ידע את המקורות שמהם הוכיחו בגמרא שקדושה ראשונה קידשה גם לעתיד לבוא. ותירץ הר"ר חיים, שלמאן דאמר "לא קדשה לעתיד לבוא", אף במקומו של מזבח אי אפשר להקריב עכשיו, כי לאחר החורבן פקעה לה קדושת בית המקדש, ואין להקריב שם. ומאן דאמר "קדושה ראשונה קידשה לעתיד לבוא" סבר, שבמקום מזבח לאחר שנחרב מותר להקריב.  אבל לכולי עלמא אסור להקריב בבמה בזמן הזה, כי איסור הקרבה בבמה לא הותרה עם חורבן הבית.

להלכה פסק הרמב"ם בהלכות בית הבחירה ובהלכות מעשה הקרבנות [1], שמותר להקריב קרבנות אע"פ שאין בית מקדש, לפי שקדושה ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא. אולם הראב"ד (שם) חלק עליו, ופסק להלכה כמאן דאמר שלא קידשה לעתיד לבוא. הרצ"ה קלישר בדרישת ציון [5] אות ב) רצה להסתמך על שיטת הראב"ד שלא קידשה לעתיד לבוא, שממילא הבמות הותרו בזמן הזה "אלמא דשרי אפילו בחוץ מן התורה, כל שכן במזבח הבנוי במקומו". אולם הראי"ה קוק כתב במשפט כהן [9] סימן צו) יצא חוצץ כנגד "המתפארים להכריע כדעת הראב"ד" בבירור הלכתי ארוך ומקיף [שאינו מצולם בדפי המקורות - בצילום ההתחלה והסוף של התשובה בלבד] ונקט להלכה כדעת הרמב"ם "וכהכרעה העיקרית של רוב המשניות והסוגיות, שגם אם קדושה ראשונה של הארץ לא קדשה לעתיד לבוא ואינה קיימת כולה בזמן הזה. אבל קדושת מקום מקדשינו קדשה לעתיד לבוא וקיימת היא כולה בזמן הזה ולעולם, וכן הלכה רווחת וקבועה בישראל". וראה בשו"ת חבל נחלתו [11] אות ב). [גם מדברי רבי עקיבא אייגר [3] נראה שלא רצה לדון להתיר את הקרבת הקרבנות בזמן הזה בהסתמך על נדון זה, יעויין במה שכתב בתחילת דבריו].

יצויין כי היעב"ץ [5] ומהר"ץ חיות [8] הוכיחו שהיו מקריבים קרבן פסח גם לאחר חורבן בית המקדש, מדברי המשנה במסכת פסחים [8] שרבן גמליאל, שהיה לאחר חורבן בית המקדש, הקריב קרבן פסח. ומהר"ץ חיות הוסיף להוכיח גם מהמעשה המסופר על רבי יהודה בן בתירא בגמרא [8], שהיה לאחר חורבן בית המקדש, שהקריבו קרבן פסח.

ואכן, אחד מרבותינו הראשונים, רבי אשתורי הפרחי [נפטר ככל הנראה בשנת ה' אלפים קי"ח /1358] העיד בספרו "כפתור ופרח" [2], על רבנו יחיאל מפאריס [ויש גורסים רבנו חננאל], שרצה לעלות לירושלים להקריב קרבנות בזמן הזה. אלא שכאמור, בהקרבת קרבנות בזמן הזה ללא בית המקדש, צצות שאלות הלכתיות רבות, וכפי שציין רבי אשתורי הפרחי בעצמו: "ואני מטרדתי להשלים עמו המלאכה לא שאלתיו מה נעשה מטומאתינו, ואנה כהן מיוחס".

ג. נראה לסקור ולדון בקצרה שאלות ההלכתיות ובתשובות עליהן.

• טומאה - רבי אשתורי הפרחי כתב בנושא זה "שאין לחוש על הטומאה כדאמרינן במסכת תמורה (יד, א) שקרבנות ציבור דוחין את השבת ואת הטומאה. ובמסכת יומא [2] איתמר טומאת מת, רב נחמן אמר היתר היא בציבור, רב ששת אמר דחויה היא בציבור. [וכפי שנפסק בדברי הרמב"ם [3] שטומאת מת דחויה בציבור] ולשאר טומאות [כגון טומאת נדה וזב] יש תקנה [בטבילה במקווה]". וראה בשו"ת חבל נחלתו [11] אות ג).

• כהן מיוחס - רבי אשתורי הפרחי לא השיב כיצד ניתן להתגבר על קושי זה, להקריב קרבנות ללא כהן מיוחס שיוכל לעבוד את העבודות המוטלות על הכהן [כדברי החתם סופר [4] "ומכהן מיוחס לא הזכיר כלל תירוץ"]. ואף רבי עקיבא אייגר כתב [3] לרצ"ה קלישר: "ולנגדנו עומד הר קשה בענין כהונה", מאחר ובזמנינו אין כהנים מיוחסים, ומכיוון "שגדולי רבותינו - הריב"ש, ומהרי"ט, מהרש"ל, חוט שני, הרב מהר"ש יפה - דנו אותם לספיקות, שלא להתיר להם שום דבר שאסור לזרים, איך נמסור להם לעבוד עבודה". אולם החתם סופר [4] כתב "למה נעכב מלהקריב ולא נסמוך על חזקת כשרות אמו וחזקת כהונתו", וקבע: "ע"כ לפענ"ד לא צריכים לכהן מיוחס, ונאכל שם מן הפסחים עכ"פ [וכפי שיבואר להלן שבהקרבת קרבן פסח אין צורך שיהיה משקלים, שאין בזמן הזה]. וראה בדרישת ציון [6] אות ג).

• האם נוכל לכוון בזמן הזה את המקום הראוי למזבח - רבי עקיבא אייגר כתב [3] בנושא זה: "על מקום המזבח ומידות המזבח בעצמו על ידי טפחים של ארבעה גודלים בינונים שלנו, שקשה מאד, כי להרבות במרווחות באמות שוחקות אי אפשר, כי הכל בכתב מיד ה' השכיל". ומבואר בדבריו כי מן הנמנע לכוון בזמנינו את מקום המזבח, שאותו צריך לבנות כדי להקריב עליו קרבנות. ועיין במה שכתב רצ"ה קלישר בספרו דרישת ציון [6] אות ב)  על טענה זו, ובמה שהשיב הבנין ציון [7], ובמה שכתב הראי"ה קוק במשפט כהן [9] סימן צא) שמכיון שיש מצוה לכוון את מקום המזבח "כל דבר שאין אנו יכולים לקיימו מפני הספק, הוי בכלל אינו ראוי לבילה, שבילה מעכבת בו".

וראה סיכום הדברים בהרחבה בשו"ת חבל נחלתו [12] אות ד-ו).

• בגדי כהונה -שאלה הלכתית נוספת המונעת לכאורה את הקרבת הקרבנות בזמן הזה היא, שלא ניתן להכין בגדי כהונה בהעדר חלזון לצביעת התכלת ומחוסר ידיעה מדוייקת מהו צבע הארגמן ממנו נעשה האבנט, וכפי שכתב רבי עקיבא אייגר [3] "דאבנט דגהן הדיוט עשוי מארבעה מינים ובתוכם תכלת, ורש"י כתב במפורש בפרשת תרומה שהוא מדם חילזון, ואם כן נפל פיתא בבירא, שהרי עכשיו אין לנו חלזון. גם אחד מהם ארגמן, ומי יברר לנו עתה איזה צבע נקרא ארגמן". [וראה במה שכתב החתם סופר [4] "מבגדי כהונה לא שאלו, כי פשוט הוא שאין כהן גדול מעכב, ונוכל להקריב בלעדיו", ובמה שציינו בהערה ג' מדברי החתן סופר]. וראה בשו"ת חבל נחלתו [13] אות ט).

• בניית המזבח וקניית קרבנות ובגדי הכהונה מכספי שקלים - נדון זו עורר היעב"ץ [5], כיצד ניתן להקריב קרבנות ציבור [תמידין מוספין] שאינם באים אל משקלי ציבור, אשר כידוע לא נאספים בזמן הזה.

ברם החתם סופר כתב על דבריו "ואולי קרבן פסח רצה להקריב, דבא בטומאה בציבור ולא בעי שקלים".

ובשו"ת התעוררות תשובה [10] הציע ש"יוכל אחד לזכות בעד כל ישראל, ולא חיישינן לחשש שהוא מדרבנן שלא ימסרם יפה יפה, דלא חיישינן כלל לחששות דרבנן לבטל העבודה, כדאיתא בתוספות מגילה [1] ד"ה שמעתי".

• הקרבת קרבנות לשם "ריח ניחוח" - שו"ת חבל נחלתו [13] אות ח).

• האיסור לבנות מקדש ומזבח כתבניתם ולהקריב קרבנות ללא נביא וסנהדרין - כן הוכיח הבנין ציון [7] מדברי הספרי שגם בזמן הזה אסור להקריב קרבנות ללא ציווי נביא, וראה במה שכתב בשו"ת חבל נחלתו [11] אות א).

• • •

ד. נסיים בהתכתבות בין רבי שמעון סופר, אב"ד ערלוי, ורבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של ירושלים, האם לבקש מהשלטונות לתת ליהודים רשות לחדש את הקרבת הקרבנות בבית המקדש, ובמה שהובא בהערות עקבי סופר על שו"ת התעוררות תשובה [10] כי האדמו"ר רבי אהרן מבלעז זי"ע לא רצה לשהות בימי חג הפסח בירושלים, מחשש לדעת הפוסקים שהכריעו שניתן להקריב קרבן פסח בזמן הזה. אמנם פשוט וברור כי "ההלכה הוכרעה ע"י רוב מנין ובנין רבותינו גדולי האחרונים שאין באפשרות להתיר את ההקרבה למעשה" [חבל נחלתו [13] מדברי הציץ אליעזר].

>>> הערה נחוצה: בשיעור זה לא נכנסו לעובי הקורה בנושא העליה להר הבית בזמנינו, ועוד חזון למועד לכשנפנה.

עגלת קניות

Your Cart5
  • x 1 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 2 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
סה"כ: 200.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס