שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

קריאת המגילה ביום ובלילה

תקציר השיעור

א. במסכת מגילה אמר רבי יהושע בן לוי: "חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום", ויש לדקדק בלשון הגמרא "ולשנותה", מדוע לא נאמר שחייב לקוראה שנית ביום, וצ"ע.

ב. ביסוד דין זה יש לברר:

• האם עיקר חיוב קריאת המגילה - בלילה או ביום [מי שאינו יכול לקרוא את המגילה גם ביום וגם בלילה, איזו קריאה יעדיף].

חיוב קריאת המגילה בלילה וביום - מדרבנן או מדברי קבלה [ונפקא מינה  בספקות במציאות - אם קרא או לא; אם העיר מוקפת חומה או לא; ובספיקא דדינא].

• האם יש הבדל בין גדר חיוב קריאת המגילה ביום, לגדר חיוב הקריאה בלילה.

• חיוב הקריאה בלילה - חיוב "בעצם", או חיוב מדין "הכנה" לקריאת היום.

ג. זמני הקריאה ביום ובלילה • קריאה ביום י"ג מבעוד יום בשעת הדחק.

ד. כוונה בקריאת המגילה בלילה • קרא את המגילה בסוף הלילה בכוונה לצאת ידי חובת הקריאה בלילה, ולאחר מכן נתברר לו שבאותה שעה כבר היה יום, האם יצא ידי חובת הקריאה של היום.

ו. איסור קריאת המגילה בציבור לכתחילה בישיבה - בלילה וביום, או רק ביום.

ז. נאנס ולא קרא מגילה בלילה, האם צריך להשלים ולקרוא פעמיים.

ח. ביאור מחלוקת הראשונים האם מברכים "שהחיינו" על קריאת המגילה ביום.

ט. קריאת המגילה מבעוד יום במקומות המוקפים חומה • האם פרוז יכול להוציא מוקף בקריאה של לילה לאחר פלג המנחה • קריאת מגילה בערים שיש בהן ספק אם הוקפו חומה מפלג המנחה.

•   •   •

י. אמרו חז"ל כי קריאת המגילה - "זו הלילא" - היא אמירת ההלל. ויש לברר האם כשאינו קורא את המגילה, חייב לקרוא את ההלל בברכה.

יא. נס פורים "היה מהניסים המעוטפים בשמלת הטבע", ולכן רק בקריאת כל המגילה, מתגלה הנס הגדול בישועת הפורים.

א. במסכת מגילה [1] ד, א) אמר רבי יהושע בן לוי, וכן אמר רבי חלבו אמר עולא: "חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום. דין זה נפסק בשו"ע [3] או"ח סי' תרפז סעי' א) "חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום". ויש לדקדק בלשון הגמרא "ולשנותה", מדוע לא נאמר שחייב לקוראה שנית ביום, וצ"ע.

והנה רבי יהושע בן לוי דרש זאת מהפסוק (תהלים כב, ג) "אֶלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֻמִיָּה לִי", שנאמר במזמור "למנצח על אילת השחר" שאמרה אסתר המלכה בבואה לפני המלך אחשורוש [כדברי הגמרא ביומא כט, א]. וכנגד מה שאסתר זעקה והתפללה להצלת עם ישראל מגזירת המן גם ביום וגם בלילה, תיקנו לקרוא את המגילה זכר לנס גם ביום וגם בלילה. ואילו רבי חלבו בשם עולא דרש זאת מהפסוק "לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶך", שנאמר ב"מזמור שיר חנוכת הבית" (תהלים ל, יג) ודרשוהו חז"ל על ימי מרדכי ואסתר. והיינו שיש חובת "למען יזמרך", לפרסם הנס ולשבח לה', "ולא ידום", ואין לשתוק אלא יש לשבחו פעם נוספת, כדברי רש"י: "יזמרך כבוד, ביום, ולא ידום, בלילה". וצ"ע מדוע הובאו שתי מקורות שונים לדין זה, ומה ההבדל בין מקורות אלו.

וביסוד דין זה יש לברר, ראשית כל, האם עיקר חיוב קריאת המגילה - בלילה או ביום [מי שאינו יכול לקרוא את המגילה גם ביום וגם בלילה, איזו קריאה יעדיף]. והנה מלשון הגמרא "חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום", משמע לכאורה שעיקר קריאת המגילה הוא בלילה, אלא שיש "לשנותה", דהיינו לקרוא אותה פעם שניה, גם ביום. אולם בתוספות במגילה [1] ד, א ד"ה חייב) מפורש שעיקר חיוב קריאת המגילה הוא ביום, וז"ל: "אומר ר"י דאף על גב דמברך זמן [ברכת שהחיינו] בלילה, חוזר ומברך אותו ביום, דעיקר פרסומי ניסא הוי בקריאה דיממא. וקרא נמי משמע כן, דכתיב ולילה ולא דומיה לי, כלומר אף על גב שקורא ביום חייב לקרות בלילה" [יעו' בדבריהם שהביאו ראיות לכך שעיקר חיוב קריאת המגילה ביום].

אמנם עדיין לא נתבאר מהו גדר חיוב קריאת המגילה בלילה וביום - האם יש הבדל בין גדר חיוב קריאת המגילה ביום, לגדר חיוב הקריאה בלילה. והאם החיוב מדרבנן או מדברי קבלה, ונפקא מינה  בספקות במציאות - אם קרא או לא; אם העיר מוקפת חומה או לא; ובספיקא דדינא, האם צריך לחזור ולקרוא את המגילה.

קריאת המגילה בלילה וביום - מדברי קבלה או מדין דרבנן

ב. רבותינו הראשונים נחלקו, האם חיוב קריאת מגילה הוא "מדברי קבלה", ודינו ככל חיוב מהתורה, או שחיוב הקריאה הוא מתקנת רבנן, ודינו ככל המצוות שחיובן דרבנן. בדברי הרמב"ם [2] מפורש כי "קריאת המגילה בזמנה, מצות עשה מדברי סופרים, והדברים ידועים שהיא תקנת נביאים". ומשמע מדבריו, שקריאת המגילה היא "תקנת נביאים", והיינו חיוב "מדברי קבלה". וכן נראה מדברי מרן המחבר שפסק בשו"ע [1] או"ח סי' תרצו סעי' ז) "יש מי שאומר שאונן מותר בבשר ויין, דלא אתי עשה דיחיד דאבילות ודחי עשה דרבים דאורייתא לשמוח בפורים, דדברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה", ומבואר כי חיוב קריאת המגילה "מדברי קבלה", אשר דינם "כדברי תורה". אולם הר"ן כתב [1] שחיוב קריאת המגילה הוא מדרבנן.

והנה לעיל נתבאר כי עיקר חיוב קריאת המגילה הוא ביום. ובאמת, לדעת הנודע ביהודה [1] הטורי אבן [2] והשפת אמת [2], רק חיוב הקריאה ביום, שהוא עיקר החיוב, הוא מדברי קבלה. ואילו חיוב הקריאה בלילה שאינו מעיקר החיוב, אין חיובו מדברי קבלה אלא מדין דרבנן. וכדבריהם נקט בשער הציון [3] סי' תרצב ס"ק כז). אולם בשו"ת יביע אומר [5] אות ז) הוכיח מדברי הרשב"א והריטב"א, שגם חיוב קריאת המגילה בלילה מדברי קבלה.

קריאת המגילה באונס מבעוד יום

ג. בשאלה זו דן בשו"ת תרומת הדשן [2], ומרן השו"ע פסק [3] סי' תרצב סעי' ד) כדבריו: "מי שהוא אנוס קצת ואינו יכול לילך לבית הכנסת וצריך להמתין עד אחר שקראו הקהל, וקשה עליו לישב בתענית כל כך, יכול לשמוע קריאתה מבעוד יום מפלג המנחה ולמעלה". והרמ"א הוסיף את המשך דבריו של התרומת הדשן: "אבל אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה, אפילו התענית קשה עליו". והמשנה ברורה [3] ס"ק יד) הביא את דברי הפרי חדש "שקרא תיגר על קולא זו, ודעתו דקודם צאת הכוכבים אינו יוצא כלל אפילו דיעבד, וכן משמע דעת הגר"א בביאורו. ואפילו טעימה אין להקל אלא לצורך גדול, דהיינו חולה קצת, או מי שמתענה והתענית קשה לו". והכריע המשנה ברורה למעשה: "דמכל מקום המיקל לחולה וליולדת למהר קריאתן מבעוד יום קצת יש לו על מי לסמוך". ולפי הכרעה זו, נפשטו השאלות שדנו הפוסקים מתי קוראים במגילה בעתות חירום, כשאי אפשר להתכנס בבית הכנסת לאחר צאת הכוכבים - שהוא "מקום שהדחק גדול", ובזה אפשר להקל ולקרוא גם לפני צאת הכוכבים, ובברכה, וכפי שפסק לדינא בשו"ת יביע אומר הנ"ל [5]-[6], וראה בדברי הפוסקים שהביא בספר רץ כצבי [10] בנדון זה.

בביאור שורש מחלוקת הפוסקים בדין קריאת המגילה מבעוד יום - כתב ביביע אומר [5] אות יד) על פי מחלוקת הפוסקים המבוארת לעיל - האם חיוב קריאת המגילה בלילה הוא מדברי קבלה, או שהחיוב מדרבנן. לדעת הפוסקים שחיוב קריאת מגילה בלילה מדברי קבלה, יש להיצמד ללשון הכתוב שממנו נלמד דין זה "ולילה ולא דומיה לי", ולפיכך צריך לקרוא בלילה דווקא, וכדברי הגמרא במגילה [1] שלילה האמור בכתובים הוא לאחר צאת הכוכבים ולא קודם לכן. ברם אם חיוב הקריאה בלילה הוא רק תקנה דרבנן [והפסוק אסמכתא בעלמא], יש מקום לומר שחכמים לא הקפידו שיהיה ממש לילה, וכבר מפלג המנחה יכול לקרוא המגילה כשם שיכול להתפלל ערבית בשעה זו.

מהלך נוסף בביאור מחלוקת הפוסקים האם ניתן לקרוא את המגילה מבעוד יום בשעת הדחק, כתב ביביע אומר [6] אות יט), על פי המבואר בסוגיית הגמרא במגילה [1] ד, א) שיש שני לימודים מהפסוקים לחיוב קריאת המגילה בלילה. אם חיוב הקריאה נלמד מהכתוב "ולילה ולא דומיה לי", הרי שמפורש בפסוק שיש להקפיד ולקרוא דווקא בלילה, דהיינו לאחר צאת הכוכבים. מה שאין כן אם הלימוד הוא מהפסוק "למען יזמרך כבוד ולא ידום" שנדרש במשמעות "ולא ידום", שצריך לקרוא לא רק ביום אלא גם בלילה - מכיון שלא כתוב במפורש בפסוק "לילה", אף שהכוונה ללילה, אין צורך להקפיד שיהיה ממש לילה. אלא שהגר"ע יוסף דחה הסבר זה: "מדקאמר בגמרא איתמר נמי, משמע דליכא פלוגתא בינייהו". והיינו, שמפשטות הסוגיא משמע שאין מחלוקת בין עולא וריב"ל, אלא כל אחד הביא מקור מפסוק אחד, ללא כוונה לחלוק האחד על רעהו.

קריאת המגילה בלילה אינה חיוב מצד עצמה אלא הקריאה מדין "הכנה" לקריאת היום

בספר רץ כצבי [10] אות ג) ביאר באופן נוסף את שיטת הפוסקים המתירים לקרוא מגילה מבעוד יום בשעת הדחק, על פי דברי השפת אמת [2] שביאר את דקדוק לשון הגמרא "חייב אדם לקרות מגילה ביום ולשנותה בלילה", ולא נאמר בפשטות "חייב אדם לקרות את המגילה בלילה וביום", שמאחר ועיקר חיוב קריאת המגילה הוא ביום [וכדברי התוספות במגילה [1] ד, א ד"ה חייב) הובא לעיל אות א] - בהכרח שגדר חיוב הקריאה בלילה הוא כדי שהקריאה ביום תהיה הקריאה השניה. וכוונת לשון הגמרא "ולשנותה" היינו, שחיוב הקריאה בלילה אינו חיוב קריאה מצד עצמו, כגדר החיוב ביום שהוא חיוב קריאה מצד עצמו, ולכן לא הוגדר בלשון "קריאה" - אלא זהו חיוב הנובע מחיוב של קריאת היום, כדי שקריאת היום תהיה קריאה שניה. נמצא לפי זה, כי גדר קריאת המגילה בלילה שונה במהותו מקריאת המגילה ביום, ובניגוד לחיוב הקריאה ביום, שהוא עיקר חיוב הקריאה, והוא חיוב בעצם - חיוב הקריאה בלילה הוא משום חיוב הקריאה ביום, בגדר "הכנה" לקריאה ביום, כדי "שתהא הקריאה של היום בהבנה יתירה". ומעתה יש לומר שמאחר וגדר חיוב קריאת המגילה בלילה אינו חיוב מצד עצמו, אלא חיוב הכנה לקריאת היום, אולי יש אפשרות לומר כי בשעת הדחק לא הקפידו אם הקריאה בגדר של "הכנה" תהיה מבעוד יום, ואף מברך על הקריאה, שהרי מקיים בקריאה את עיקר מצוותה שתהא הכנה לקריאת היום.

קריאת המגילה מבעוד יום במקומות המוקפים חומה - ממוצא יסודות הדברים שנתבארו לעיל, דן רבי צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, בספרו מקראי  קודש [4], במעשה שהיה בשנות 'מלחמת השחרור' "שלא היו יכולים להעלות נר בלילה בבית הכנסת והיתה שאלה בירושלים, אם אפשר לקרות המגילה מפלג המנחה ולמעלה, כמו שפסק השו"ע למי שהוא אנוס". והביא בשם רבי יעקב קלמס, חבר הרבנות הראשית בישראל [חידוש זה מובא גם בשו"ת יביע אומר [6] אות כ] שלמד מדברי הגמרא "בזמניהם - זמנו של זה לא כזמנו של זה", כי חז"ל הקפידו שבני הפרזים אינם יכולים לקרוא בזמנם של המוקפים [בט"ו], ובני המוקפים אינם יכולים לקרוא בזמנם של הפרזים [בי"ד]. ולכן אם בני המוקפים יקראו מפלג המנחה של יום י"ד, נמצא שהם קוראים "בזמנם" של בני הפרזים, ואין להתיר זאת. אולם הגרצ"פ פרנק והגר"ע יוסף דחו את דבריו, יעו"ש.

וראה עוד במה שכתב המקראי קודש [4] האם 'פרוז' יכול להוציא מוקף בקריאה של לילה לאחר פלג המנחה, ובמש"כ בספר רץ כצבי [11] בביאור מחלוקת הפוסקים בדין קריאת המגילה של מוקפים מפלג המנחה, ובנדון קריאת מגילה בערים שיש בהן ספק אם הוקפו חומה מפלג המנחה.

•   •   •

המסתעף ממחלוקת הפוסקים האם קריאת המגילה - מדברי קבלה או מדין דרבנן

ד. לפי הכרעת הפוסקים [נודע ביהודה, טורי אבן וסיעתם, כנ"ל] שחיוב קריאת המגילה ביום הוא מדברי קבלה, לעומת חיוב הקריאה בלילה שהוא מדרבנן, מצינו כמה נפק"מ לדינא בדיני קריאת המגילה:

• כאשר מתעורר ספק - אם קרא את המגילה או לא, או בספקות האם העיר מוקפת חומה או לא, וכן בספיקא דדינא - האם צריך לחזור ולקרוא את המגילה. מאחר ובספק "דברי קבלה" יש להחמיר כספק דאורייתא, לכן כשיש ספק בקריאת הלילה שחיובה מדרבנן, יש להקל, אך בספיקות שבקריאת היום, אשר דינם כספק דאורייתא, יש להחמיר. וראה בדברי רבי בן ציון פלמן [רב ביהמ"ד נחלת משה בבני ברק] בספרו שלמי תודה [8] בנדון זה.

• אינו יכול לקרוא את המגילה גם ביום וגם בלילה, איזו קריאה יעדיף - לפי האמור, כתב בשלמי תודה [9] אות ג) שלכאורה נראה מסברא, שיקרא ביום כיון שחיוב הקריאה מדברי סופרים, חמור יותר, מחיוב הקריאה בלילה, שהוא מדרבנן בלבד. אמנם בהמשך דבריו, דן בשאלה זו על פי מחלוקת הפוסקים בנדון שתי מצוות שבאו לפניו, הראשונה דרבנן והשניה דאורייתא, האם יקיים הראשונה מדין "מצוה הבאה לידיך אל תחמיצנה", ו"אין מעבירין על המצוות", או שעדיף להמתין ולקיים המצוה השניה מאוחר יותר, מכיון שחיובה מהתורה.

• כוונה בקריאת המגילה בלילה - ראה בשלמי תודה [8] אות ב) שכתב כי לדעת הפוסקים שבמצוות מדרבנן לא נאמר דין "מצוות צריכות כוונה", נמצא שיש לחלק בין קריאת הלילה שחיובה מדרבנן, ועל כן אין הכוונה מעכבת, ובין הקריאה ביום שחיובה מדברי קבלה, והכוונה מעכבת. אולם לדינא, מאחר וכבר פסק המשנה ברורה, שגם במצוות דרבנן צריכות כוונה, אין לחלק בין הקריאה ביום לקריאה בלילה, וגם בלילה הכוונה לעיכובא.

• קרא את המגילה בסוף הלילה - בכוונה לצאת ידי חובת הקריאה בלילה, ולאחר מכן נתברר לו שבאותה שעה כבר היה יום, האם יצא ידי חובת הקריאה של היום, ראה בשלמי תודה [9] סימן י).

• נאנס ולא קרא מגילה בלילה, האם צריך להשלים ולקרוא ב' פעמים ביום - ראה בדברי השפת אמת [2].

•   •   •

קריאת המגילה ביום - "זו הלילא"

ה. במסכת מגילה [6] אמרו חז"ל כי קריאת המגילה - "זו הלילא". כלומר,  קריאת המגילה היא "במקום" אמירת ההלל. ומו"ר הגר"ד כהן, ראש ישיבת חברון, הביא בספרו ימי הפורים [12] אות א) את מחלוקת הפוסקים, האם כשאינו קורא את המגילה, חייב לקרוא את ההלל בברכה, או לא.

והנה התוספות במסכת מגילה [1] ד, א ד"ה חייב) כתבו "אע"ג דמברך זמן [שהחיינו] בלילה, חוסר ומברך ביום, דעיקר פרסומי ניסא הוי בקריאה דיממא". ברם לדעת הרמב"ם [2] הלכות מגילה פ"א ה"ג) "אינו חוזר ומברך [שהחיינו] ביום". וביאר המגיד משנה: "והרי זה כסוכה, שכיון שבירך זמן בלילה, אינו מברך ביום", וכן פסק להלכה מרן השו"ע [4], אולם הרמ"א פסק כדעת התוספות, שחוזר ומברך שהחיינו גם ביום.

ובביאור דברי הרמב"ם, כתב רבי בצלאל ז'ולטי, רבה של ירושלים, בספרו משנת יעבץ [6]-[7], שיש בקריאת המגילה שתי הלכות: [א] מצות קריאה ופרסומי ניסא. [ב] דין קריאת הלל, שהוא שירה והודאה על הנס. ולפי זה יש לומר "דבזה חלוק קריאת המגילה ביום מקריאת המגילה בלילה, דקריאת ההלל הוא רק ביום ולא בלילה, ואם כן הא דקריאת המגילה היא גם קריאת הלל, זהו רק בקריאת המגילה ביום, שהוא זמן של קריאת הלל. ולפי זה מבוארת שיטת הרמב"ם, שברכת שהחיינו היא על מצות הקריאה, ובזה לא התחדש דבר בקריאת היום, כי החידוש בקריאת היום הוא רק בדין אמירת הלל שיש בקריאת המגילה.

והנה בשו"ע [6] נפסק: "קורא את המגילה בין עומד  בין יושב", ומדברי הטור משמע כי דין זה "בדיעבד", אבל לכתחילה לא יקרא בישיבה, ואילו בירושלמי משמע שלכתחילה מותר לקרוא את המגילה בישיבה. ולפי האמור לעיל ביאר הרב ז'ולטי, שבקריאת הלילה שהיא רק קריאה של פרסומי ניסא ולא קריאה של הלל, מותר לקרות את המגילה כשהוא יושב לכתחילה. ומה שאין לקרוא את המגילה בישיבה לכתחילה, נאמר רק על הקריאה ביום, שהיא מדין קריאה של הלל, שיש לאומרו בעמידה, ועל כן גם את קריאת המגילה יש לקרוא לכתחילה בעמידה.

•   •   •

להשלמת היריעה, ראה בספר ימי הפורים [12]-[13] בביאור ייחודה של ישועת הפורים שהיתה נס בתוך ההסתר, ומהות נס פורים ש"היה מעוטף בשמלת הטבע", ולכן רק בקריאת כל המגילה, מתגלה הנס הגדול בישועת הפורים.

"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂן וִיקָר - אורה זו תורה" (מגילה טז, ב)

עגלת קניות

Your Cart11
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 4 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 425.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס