שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

רמב"ן פר' בשלח: בחירה חופשית

תקציר השיעור

פרשת בשלח

בחירה חופשית - נס וטבע

א. ירידת פרעה ומצרים לתוככי ים סוף הקרוע לגזריו - "אין בכל מופתים כפלא הזה"

בלימוד פרשת בשלח מתעוררות התמיהות:

• היאך לאחר כל הניסים שראו בני ישראל במצרים, היה חשש שמחמת יראת המלחמה ישובו מצרימה.

• כיצד העז פרעה לאחר שראה את יד ה" במכות, להיכנס לתוככי הים הקרוע לגזריו.

• דברי הרמב"ן שרוח הקדים שקדמה לקריעת הים וכניסת המצרים לתוכו היו פלא נורא "בדבר והופכו", שעשה "נקמות בעוברי רצונו והושיע בהם את עבדיו".

ב. הנהגת הקב"ה בבריאה - להסתיר ולמעט בנס

הסתרת קריעת ים סוף כאילו מדובר במהלך טבעי - יסוד כללי בדרכי הנהגת ה" בבריאה: להסתיר ולמעט את הניסים באופן שניתן לטעות ולחשוב שאין זה נס אלא טבע.

ג. הסתרת הנסים בעולם - כדי לאפשר את הבחירה החופשית

לביאור הנהגת הקב"ה להסתיר ומצווה למעט בנס, נלמד פרשה בנביא, שבה מסופר על הנערים שהתקלסו באלישע הנביא שהמתיק את המים ואמרו לו "עלה קרח עלה קרח", וכאשר קיללם אלישע, יצאו שני דובים מהיער והרגום. ובמסכת סוטה נחלקו רב ושמואל האם היה זה "נס" או "נס בתוך נס".

• ביאור דברי הרמב"ן שהקב"ה "לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר".

ד. כמו שיש לעולם הטבע סדר מסודר - כך יש לנסים סדר מסודר מהשי"ת

דברי המהר"ל אודות ה"סדר" שיש בעולם גם על הנסים, וביאורם.

ה. טעותם של בני ישראל ושל פרעה - מבהירות ההכרה שגם נסים הם סדר הנהגה קבוע מהשי"ת

ו. המאורע שגרם ליתרו להצטרף לבני ישראל - קריעת הים שבו התגלה כח ההטעיה הטבוע בבריאה

מציאות הבחירה החופשית בבריאה נקבעה במאמר "נעשה אדם" • "ישרים דרכי ה" צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" • שמיעת יתרו - דווקא מקריעת ים סוף ומלחמת עמלק ולא מהניסים שהיו במתן תורה.

ז. הטעם לבחירה החופשית - כדי שהנבראים יקבלו שכר ולא "נהמא דכיסופא"

דברי הרמח"ל בביאור הנהגת הקב"ה בעולמו לאפשר לבריותיו "בחירה חופשית", כדי להיטיב להם בשכרם שלא יהיה בתורת "נהמא דכיסופא", והסברם על ידי רבי חיים פרידלנדר.

ח. התגלות מלך המשיח דווקא בדורות האחרונים - מנפלאות הבחירה החופשית

דברי הסבא מסלבודקה, כי מנפלאות גודל הבחירה החופשית, נוכל לקרב אל לבנו, מדוע דווקא בדורות האחרונים, יתגלה מלך המשיח, במהרה בימינו.

א. ירידת פרעה ומצרים לתוככי ים סוף הקרוע לגזריו - "אין בכל מופתים כפלא הזה"

רבי יוסף יהודה ליב בלוך, עמד בספרו שעורי דעת (1א;1ב) על תמיהות המתעוררות בלימוד פרשת בשלח.

• כל המתבונן יתפלא מאד, היאך יתכן שכל הנסים והנפלאות שהראה ה' בארץ מצרים וישועתו הגדולה לישראל, לא הביאו את עם ישראל לידי בטחון גמור בה', ועדיין היה מקום לחשוש שמיראת מלחמה ינחמו ושבו מצרימה.

• עוד דבר נפלא אנו רואים בהנהגתו של פרעה על ים סוף, כי ברדפו אחרי בני ישראל והים לפניהם, ופתאום מתגלה נס גדול כזה שהים נקרע לפני בני ישראל והם עוברים בו בחרבה, איך זה מלאו לבו לרדת אל תוך הים, וכי לא הבין כי לא בשבילו נעשה הנס אלא לפני בני ישראל כדי שינצלו, ואיך איפוא חשב כי יעבור בו גם הוא וחילו לרדוף אחריהם ולהשיגם. וצריך ביאור.

ואמנם, השאלה, כיצד העז פרעה להיכנס לתוככי הים הקרוע לגזריו, כבר נשאלה בבית מדרשם של הראשונים, וכתב הרמב"ן כי העזתו של פרעה להיכנס לתוככי ים סוף, נבעה מחיזוק לבו לחשוב מחשבתו המוטעית כאילו הפיכת הים לחרבה היתה מאורע טבעי כתוצאה מרוח הקדים שנשבה לילה קודם לכן, כדבריו (שמות יד, כא; 1ה) "היה הרצון לפניו יתברך לבקע הים ברוח קדים מיבשת, שיֵראה כאילו הרוח היא המחרבת ים. כי בעבור זה חשבו אולי הרוח ש­­­­ֹם הים לחרבה ולא יד ה' עשתה זאת בעבור ישראל, אע"פ שאין הרוח בוקעת הים לגזרים, לא שמו לבם גם לזאת, ובאו אחריהם מרוב תאוותם להרע להם". כלומר, פרעה היה סבור שיוכל להכניע את בני ישראל בין גזרי ים סוף, משום שנדמה היה לו שאין מדובר בנס אלא במאורע טבעי.

ועל תופעה זו כתב הרמב"ן (1ד) "ואין בכל המופתים כפלא הזה, וזה באמת שגעון להם, אבל סיכל עתצם וחיזק את לבם להיכנס לים". וזה פלא נורא "בדבר והופכו", שעשה "נקמות בעוברי רצונו והושיע בהם את עבדיו", כדברי הרמב"ן (2א; 2ב).

 ב. הנהגת הקב"ה בבריאה - להסתיר ולמעט בנס

כאשר נעמיק להתבונן בדברים נמצא כי הנהגה זו של הסתרת קריעת ים סוף כאילו מדובר במהלך טבעי, הינה יסוד כללי בדרכי הנהגת ה' בבריאה - להסתיר ולמעט את הניסים באופן שניתן לטעות ולחשוב שאין זה נס אלא טבע. כמבואר בדברי ספר החינוך (2ד) בביאור המצוה להדליק אש תמיד אש על המזבח: "ידוע הדבר בינינו ואצל כל חכם כי ניסים גדולים אשר יעשה הא-ל אל בני אדם בטובו הגדול לעולם יעשם דרך סתר, ונראים העניינים נעשים קצת כאילו הם בדרכי הטבע ממש או בקרוב לטבע. כי גם בנס קריעת ים סוף, שהיה נס מפורסם, כתוב שם (שמות יד, כא) ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים. והמשכילים יבינו, כי ענין סתר זה למעלת האדון. ומזה הענין צוונו להבעיר אש במזבח, אף על פי ששם יורד אש מן השמים (כדברי הגמרא יומא כא, ב), כדי להסתיר הנס, לפי הדומה שהאש היורדת לא היתה נראית בירידתה, מן הטעם שאמרנו".

וכדברי הר"ן בדרשותיו (2ה) "חפץ השי"ת ורצונו לקיים מנהגו של עולם בכל מה דאפשר, ושהטבע יקר בעיניו לא ישנהו אלא לצורך הכרחי. ומפני היות מנהגו של עולם יקר בעיני ה' וחפץ בו כמו שכתבנו, לפעמים כשיצטרך לחדש נס ופלא יערב בו איזה דבר טבעי יהיה למשענת הנס ההוא".

ג. הסתרת הנסים בעולם - כדי לאפשר את הבחירה החופשית

אך עדיין נשאלת השאלה, מדוע הקב"ה מסתיר ומצווה למעט בנס.

לביאור הדברים נלמד פרשה בנביא בספר מלכים (3א), שבה מסופר על הנערים שהתקלסו באלישע הנביא שהמתיק את המים ואמרו לו "עלה קרח עלה קרח", וכאשר קיללם אלישע, יצאו שני דובים מהיער והרגום. ובמסכת סוטה (3ב) נחלקו רב ושמואל האם היה זה "נס" או "נס בתוך נס" - שנברא יער במיוחד שיהיו בו דובים.

והקשה הקהילות יעקב (הובא בספרו של בנו, הגר"ח קנייבסקי, טעמא דקרא 3ג) "ולכאורה יפלא מאד אחרי שבאמת הדובים לא היו ונעשו בריאה חדשה, הלוא ה' יכול לברוא על פי נס בריה כזו שאינה יראה להזיק אפילו כשאינה סמוכה ליער, ולמה לי לברוא יער, כדי שהחיה לא תתיירא להזיק".

תשובת שאלה זו פותחת בפנינו את הפתח להבנת הנהגת הקב"ה "להסתיר" את הנסים, וכפי שביאר הקהילות יעקב, שמעשי הקב"ה וגזרותיו המשתלשלים בעולם על ידי סיבה ומסובב ונראים כטבע הם בעצם "נס", כדי שהכל יראה כהנהגה טבעית ותתאפשר הבחירה החופשית. ונמצא שכל הנהגת השי"ת בעולם היא "נס בתוך נס" - והנס השני הוא שלא יהא ניכר הנס הראשון, דהיינו ההשגחה. ולכן הגם שנענשו הנערים על ידי דובים במעשה נס, מכל מקום נעשה עוד נס שנברא יער ויצאו ממנו הדובים כדי שיהיה העונש נעשה על פי ה"טבע" של הדובים.

הנהגת ה' בעולם בדרך הטבע נועדה איפוא, לאפשר את הבחירה החופשית, שכן מציאות קבועה של נסים וגילוי השגחה מונעת כל אפשרות של טעות. ולכן סדר ההנהגה הקבוע בעולם הוא באופן טבעי. ומטעם זה "לאו בכל יומא מתרחיש ניסא" (לשון הגמרא בפסחים נ, א; הובא בספר עקבי דרך 3ד). כי אילו היו מתרחשים הניסים בכל יום לא היתה קיימת כל בחירה, שהרי כולם היו רואים תמיד את השגחת ה' בחוש.

מעתה מובן, מדוע עשה הקב"ה ניסים מופלאים והנהיג את העולם שלא בדרך הטבע רק ביציאת מצרים ובדור הראשון לקבלת התורה, ו"לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר" [לשון הרמב"ן בפרשת בא; 4א). כדברי הקהלות יעקב בספרו חיי עולם (4ב) משום שבמצב של הנהגה נסית קבועה "כמעט שהאדם נעדר הבחירה כמובן", ובכך כמעט לא קיימת מציאות הבחירה החופשית, שהיא יסוד מערכת השכר והעונש של האדם.

ולכן ההנהגה הקבועה בבריאה היא הנהגה טבעית, ורק פעם אחת, בזמן יציאת מצרים נעשו ניסים גלויים שמהן מוכחת האמונה בבורא עולם ובהשגחתו. ומאז "עולם כמנהגו נוהג" בדרכי הטבע, ונצטווינו במצוות רבות לזכור את הניסים, כדי לבחור בטוב ולא ברע.

ומובן מדוע נדרש האדם "למעט בנס", כמבואר לעיל בדברי ספר החינוך (2ג) והר"ן (2ה), כפי הסבא מקעלם בספרו חכמה ומוסר (4ג) "אולי מה שנצרך האדם למעט בנס, הוא גם כן להגדיל הנסיון בכוחו ועוצם ידו".

 ד. כמו שיש לעולם הטבע סדר מסודר - כך יש לנסים סדר מסודר מהשי"ת

ממוצא הדברים נשוב לתמיהות שהעלה הרב בלוך. אך לפני שיתורצו תמיהותיו, הבה נתעמק בדבריו היסודיים של המהר"ל בספרו גבורות ה' (5א) אודות ה"סדר" שיש בעולם גם על הנסים: "מי שאמר כי הנסים אשר יבאו מן השי"ת אין להם כלל סדר מושכל, אין הדבר כך כלל. אבל כמו שיש לעולם הטבע סדר מסודר נוהג על פי טבעו, כך יש לנסים סדר גם כן.

הרב בלוך (5ב) ביאר את דבריו, בדוגמא למלך המנהיג חוקי יסוד שעל פיהם מתנהגת מלכותו בתמידות, וחוקים אלו אינם ניתנים לשינוי, ויחד עם זאת, הוא קובע מראש בחוקי היסוד את האפשרות שבאופן יוצא מן הכלל יוכל לעשות שינויים כפי הנחוץ לו. כך גם הנהגת הקב"ה בעולם. ומכאן התובנה, כי שורש ההנהגה הניסית גם הוא שייך למערכת של הטבע, מאחר וביסוד הבריאה נקבעו הן סדרי הטבע והן סדרי הניסים.

השקפה זו מובילה אותנו להתבונן מזוית מפתיעה על פלאי הבחירה החופשית, והאפשרות לטעות ולהסיק מסקנות שגויות בכל מצב, אפילו מתוך גדלות ובהירות ההכרה.

 ה. טעותם של בני ישראל ושל פרעה - מבהירות ההכרה שגם נסים הם סדר הנהגה קבוע מהשי"ת

על פי דברי המהר"ל בין נבין כי לא רק מקטנות השגה עלולים לטעות ש"יש טבע בעולם", דהיינו שלא רואים בנסים את יד ה' המכוונת ומשגיחה בכל, ורק חושבים את הנס כדבר טבעי - אלא גם מגבהות השגה ניתן להסיק שהנס הוא הנהגה החקוקה בסדר הנהגת טבע העולם, ועל ידי כך עלולים לבוא לטעות ששייך להשפיע על סדר טבעי זה. בכך מיישב הרב בלוך (6א;6ב) את הקושיות אשר שאל [לעיל אות א].

• מעתה לא יקשה כל כך מדוע ירד פרעה אל הים בראותו כי נקרע לפני בני ישראל, כי הם ידעו כי גם מה שלמעלה מן הטבע מתנהל על פי מערכה ידועה וחוקים קבועים, ואם יש איזה כח המשנה את הטבע הרי גם היא מציאות טבעית. ולכן היה מקום לפרעה לחשוב כי גם הופעה נפלאה זו היא הופעה טבעית על פי עניינים עליונים, אשר בהווצר בריאה זו יש בכח הרע להכריעה לצורכו ולהשתמש בה נגד רצונו יתברך ולרדוף אחרי בני ישראל בתוך הים שנקרע לפניהם.

• לפי מה שהוכחנו כי כל הנסים והנפלאות היו על פי סדר ומשטר ידוע ולפי חוק ומשפט עליון שהוקבעו מראש ברצון הבורא, אין תימה כי אף בני ישראל שראו נסי הבורא ונפלאותיו היה להם עדיין מקום לטעות כי עד כמה שהגיעו למדרגה גבוהה בידיעות עליונות, מכל מקום בראותם כי הכל מתהווה בחוק קבוע ותלוי בסיבות ידועות, היה להם מקום 'לקצץ בנטיעות' - כלומר להתיר קשר העניינים האלה עם מציאות האין סוף ב"ה והשפעתו המתמדת, ולחשבם לעניינים טבעיים עומדים ברשות עצמם.

כלומר, הסיבה שפרעה לא פחד לרדוף אחרי בני ישראל גם בראותו שנקרע הים לפני בני ישראל, נעוצה במחשבתו שמאחר וגם הניסים נובעים ממערכת הנהגה החקוקה בטבע העולם, אזי ביכולתו להתמודד נגדה בכוחות הרע והטומאה, אפילו בתוך הים שנקרע לחרבה.

וזהו גם הביאור לרצונם של בני ישראל לשוב מצרימה בראותם מלחמה, כי גם לאחר שהגיעו למדרגה גבוהה בראותם ניסים ונפלאות, היה מקום לטעות שהכל התהווה בחוק קבוע ותלוי בסיבות ידועות, ושוב יש חשש שבדרכי הטבע יצליח פרעה להשפיע על הנהגה זו בכוחות הרע שלו.

וכתב בספר עקבי דרך (6ב) "מכל זה נתבונן בפלאי הבחירה החופשית. מחד גיסא, מפאת חוסר התבוננות ניתן שלא לראות בטבע את הנסים, ולחשוב כי הנס איננו אלא טבע. ומאידך, אפילו בהירות הכרה שגם הנס הוא סדר הנהגה הקבועה מאת ה', עלולה לגרום למחשבת כפירה שישנה אפשרות לשלוט ולהשפיע על הנהגה טבעית זו. 

ומכאן גודל הבחירה החופשית, שמכוחה ניתנה אפשרות לטועים לבוא ולטעות, וכל מעשה יכול להתפרש על ידי כל איש מנקודת ראותו, הצדיקים כפי צדקתם והרשעים כפי רשעת כפירתם - "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם (הושע יד, י). ועלינו מוטל אפוא לבחור בחיים, כאמור (דברים ל, יט) "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ".

 ו. המאורע שגרם ליתרו להצטרף לבני ישראל - קריעת ים סוף שבו התגלה כח ההטעיה הטבוע בבריאה

בסוגיא זו של "הבחירה החופשית", ראה בדברי מו"ר הגרש"ז ברוידא בספרו שם דרך (7) כי מציאות הבחירה הבחירה החופשית בבריאה נקבע במאמר "ויאמר אלקים נעשה אדם" (בראשית א, כו), כדברי חז"ל (הובאו ברש"י שם) "נעשה אדם, אע"פ שלא סייעוהו ביצירתו ויש מקום למינים לרדות לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומידת ענוה שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות  מן הקטן" . והיינו שבזה שהכתוב לא נמנע מללמד "דרך ארץ ומידת ענוה" אף שיש מקום למינים לטעות כאילו ח"ו סייעו להקב"ה ביצירת האדם - נקבעה ההנהגה שבכל דרכי ה' הונח מקום לצדיקים לראות את ישרות הנהגתו, ולרשעים להכשל ולכפור בו, כדברי הנביא הושע (יד, י) "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם". וראה עוד בשם דרך, ביאור שמיעת יתרו דווקא מקריעת ים סוף ומלחמת עמלק ולא מהניסים שהיו במתן תורה.

 ז. הטעם לבחירה החופשית - כדי שהנבראים יקבלו שכר ולא "נהמא דכיסופא"

להשלמת היריעה בבירור הנהגת הקב"ה בעולמו לאפשר לבריותיו "בחירה חופשית", נלמד את דבריו היסודיים של הרמח"ל בספרו דעת תבונות (8א) כי הנהגה זו יסודה בכך שהקב"ה "הוא תכלית הטוב ודאי, ואמנם מחוק הטוב להיטיב, וזהו מה שרצה הוא ית"ש לברוא נבראים כדי שיוכל להיטיב להם". ובכדי "שתהיה ההטבה שלמה" נוצרה "בחירה חופשית", כדי להיטיב להם בשכרם שלא יהיה בתורת "נהמא דכיסופא".

וראה ביאור דבריו בהרחבה על ידי רבי חיים פרידלנדר בהערות ועיונים על ספר דעת תבונות, ובספרו שפתי חיים (8ב)-(9), ובמה שהוסיף לבאר מדוע ברא הקב"ה את האדם בצורה זו שהטביע בו רגשות של נהמא דכיסופא.

 ח. התגלות מלך המשיח דווקא בדורות האחרונים - מנפלאות הבחירה החופשית

נסיים בדברי הסבא מסלבודקה המובאים בספר אור הצפון (10), כי מנפלאות גודל הבחירה החופשית, נוכל לקרב אל לבנו, מדוע דווקא בדורות האחרונים, יתגלה מלך המשיח, במהרה בימינו.

עגלת קניות

Your Cart4
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 160.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס