שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

רמב"ן פר' ויצא: ירושלים של מעלה

תקציר השיעור

א. מי יבנה את בית המקדש השלישי

בדברי חז"ל מצאנו מאמרים סותרים - האם בית המקדש השלישי ירד בנוי באש מן השמים,            או שיבנה על ידי מלך המשיח, וצ"ע.

• מאז ומעולם מנקרת בראשם של רבים השאלה המטרידה: קדמונים וצדיקים התפללו לבנין ירושלים, ולא נענו, מדוע שדווקא תפילותינו ייענו, וצ"ע

ב. ירושלים ובית המקדש של מעלה

לביאור הדברים, נעמיק ונתבונן במהותה של ירושלים, עיר הקודש והמקדש:

ירושלים של מעלה ושל מטה • בית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה.

ג ירושלים - "טבור הארץ" - ממנה "נשתת" העולם

נוסיף ונתבונן במעלותיהם של ירושלים ובית המקדש שבו אבן השתיה, אשר ממנה נשתת העולם, ועל כן ירושלים היא "טבור הארץ" והיא "אמצע העולם" • גדלותו של יעקב אבינו, שהקב"ה נטל את האבן ששם מצבה, ועשה אותה "סניף"  לאבן אשר ממנה נשתת העולם.

ד. ירושלים - מלכי צדק קראה "שלם" ואברהם "יראה"

ביאור השם "ירושלים" - על שם שורש שלימותה של ירושלים, שהיא מכוונת כנגד שכינה בבית המקדש של מעלה, וממנה גילוי השכינה הנראה בעולם.

ה. כל המקודש מחברו - חרב מחברו

ממוצא הדברים מבואר מדוע "כל עיר על תילה בנויה, ועיר האלקים מושפלת עד שאול תחתיה", כי דווקא גודל מעלתה של ירושלים, הוא הגורם לחורבנה הנורא בשעת הסתר הפנים - כדברי הרמב"ן בתיאור המצב שהיה בארץ ישראל בזמנו.

ו. בית המקדש הרוחני יבוא לתוך הבנין הגשמי "כנשמה בתוך גוף"

נבוכדנצר וטיטוס לא עשו במעשיהם שום פגם וקלקול כלל למעלה, אלא בחטאינו נתמעט ותש כביכול כח גבורה של מעלה, ועל ידי זה יכלו להחריב מקדש של מטה, המכוון כנגד מקדש של מעלה.

ועל פי זה מבואר היטב מי יבנה את בית המקדש השלישי.

ז. בנין בית המקדש בזכות תפילותינו - אשר ישלימו את בנין בית המקדש של מעלה

ממוצא הדברים שנתבארו, כי הבנין האמיתי של בית המקדש הוא על ידי בניית בית המקדש של מעלה, נבין מדוע למרות שתפילות הקדמונים והצדיקים שקדמו לדורותינו לא נענו, דווקא תפילותינו ייענו.

א. מי יבנה את בית המקדש השלישי

בדברי חז"ל מצאנו מאמרים סותרים בנדון:

במדרש תנחומא (1א) מובא: "אמר הקב"ה, בעולם הזה עשיתם משכן ומקדש שהיו בחומה, ולעתיד אני אבנה את בית המקדש ותהיה מוקפת בחומת אש, שנאמר (זכריה ב, ט) וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ". ורבנו בחיי (1ב) הביא בשם המדרש כי "הבית השלישי שעתיד להיות הבנין בנין שמים ועתיד להתקיים לעולם, לכך נקראת על שמו של הקב"ה שהוא חי וקיים לעולם". וכן מפורש בדברי רש"י בסוכה (6ב ד"ה אי נמי) "מקדש העתיד שאנו מצפים, בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר (שמות טו, יז) מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ".

מאידך אמרו בתלמוד הירושלמי (1ד) שבנין בית המקדש ייעשה בידי אדם: "לכשיתעוררו הגלויות שהן נתונות בצפון ויבואו ויבנו בית המקדש שהוא נתון בדרום", וכן מפורש בדברי המדרש (1ג) והרמב"ם (1ה) שמלך המשיח "מקבץ נדחי ישראל ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל" - ואם כן צ"ע כיצד, ועל ידי מי, יִבָּנה בית המקדש השלישי.

בהיותינו עוסקים בסוגיית בית המקדש השלישי והציפיה לבניינו, ננסה להשיב על תמיהת המבי"ט בספרו בית אלקים (1ו), על מה שקדמונים וצדיקים יותר מדורותינו התפללו לבנין ירושלים, ולא נענו, ועל כן צריכים להבין היאך יתכן שדווקא תפילותינו ייענו ויגרמו לבניית בית המקדש השלישי.

ב. ירושלים ובית המקדש של מעלה

לביאור הדברים, נעמיק במהותה של ירושלים, וביאור בחינת "ירושלים של מעלה", ומה מחייב אותנו מושג זה.

בדברי הגמרא במסכת תענית (1ז) מבואר כי בעולמות העליונים הרוחניים קיימת "ירושלים של מעלה" - ודבר זה נרמז בלשון הכתוב "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו". כלומר, יש חיבור בין עיר הקודש ירושלים של מטה לירושלים של מעלה. ובמדרש תנחומא (2ב) ורש"י (2ג) מבואר כי "בית מקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה", וכתב הרשב"א (2א) "ודע כי ירושלים של מטה וציון ובית המקדש כולם ציורים הם לעניינים שכליים דקים מאד". ורבנו בחיי (2ד) הוסיף בהטעמת הדברים, שאף השם "ירושלים", מורה על כפילות, ככל המלים בלשון הקודש המסתיימות ב- "ים", כגון מאזנים, עינים רגלים ידים, כי יש ירושלים של "מעלה" ושל "מטה".

 ג ירושלים - "טבור הארץ" - ממנה "נשתת" העולם

נוסיף ונתבונן במעלותיהם של ירושלים ובית המקדש שבו "אבן השתיה", אשר ממנה נשתת העולם.

במדרש תנחומא [הובא בקצרה בדברי הרמב"ן בהקדמתו לפירוש החומש] מתוארת חכמתו של שלמה המלך שידע לנטוע בירושלים "עץ כל פרי", דהיינו את כל סוגי עצי הפרי, היות והוא "היה יודע עיקר משתיתו של עולם", דהיינו היכן המקום ממנו "נשתת" - נברא העולם: "ולמה נקראת שמה אבן שתיה, שממנה הושתת העולם [כמפורש בדברי המשנה במסכת יומא (3א) ובסוגיא שם (3ב). והיה שלמה יודע איזה הוא הגיד שהוא הולך לכוש, ונטע עליו פלפלין ומיד היו עושין פרי".

ועל כן ירושלים היא "טבור הארץ" ו"אמצע העולם", כמבואר בדברי המדרש תנחומא הנ"ל, ובדברי הרמב"ן (3ג), וארץ ישראל היא "אמצעות הישוב", כדברי הרמב"ן (3ד). ובביאור הדברים כתב המהר"ל (3ה) "ולא אזלינן בזה אחר שטח הארץ לומר דנקודה אמצעית היא ארץ ישראל, אלא לומר לך כי מקום ירושלים הוא אמצע ארץ ישראל שכך הוא נחשב, כמו שאמר כי הלב של אדם באמצע הגוף ממש. רצונו לומר שזה אמצעיתו שהכל מצטרף ומתחבר אליו, כמו שדרך הכל מצטרף אל אמצעי, כך מצטרף הכל אל ירושלים. ואין הדבר תולה כלל בשטח, אלא שהדבר הוא שירושלים הוא עיקר ולב ארץ ישראל, שהכל תלוי בו והוא אמצעיתו בשביל זה".

מהאמור לעיל נבין אפס קצה גדלותו של יעקב אבינו, המבוארת בדברי רמב"ן  (4ב) שהקב"ה נטל את האבן ששם יעקב אבינו מצבה (4א), "וטבע את האבן עד עמקי תהומות, ועשה אותה  סניף  לארץ, כאדם שהוא נותן סניף לכיפה. לפיכך נקראת אבן שתיה, שמשם הוא טבור הארץ". וכמו שמבואר גם בדברי הזוהר הקדוש (4ג) שהקב"ה שם צירף את האבן של יעקב אבינו ל"אבן השתיה", לקיום העולם.

וראה בדברי רבנו בחיי (4ד) שירושלים נקראת בראשונה בשם "לוז", כי ממנה התחיל העולם להשתכלל ולהתחדש.

ד. ירושלים - מלכי צדק קראה "שלם" ואברהם "יראה"

מעתה מבואר היטב שמה של העיר "ירושלים",  המוסבר בדברי המדרש "אברהם קרא אותה יראה, ומלכי צדק קרא אותה שלם". וביאר מו"ר רבי דוד כהן, ראש ישיבת חברון, בספרו זמן שמחתנו (4ה) כי ירושלים נקראה בשם "שלם", על שם שהיא מכוונת כנגד שכינה בבית המקדש של מעלה [שם שכינתו של הקב"ה]. ונקראה על ידי אברהם אבינו בשם "יראה" מלשון "יראה והשגחה", כי אברהם אבינו הקריא לבריות העולם שם שמים, והודיע את השגחת הקב"ה בעולם "ובזה נתאחדו ב' השמות לענין אחד, שמתוך שמה העצמי "שלם", שהוא מקום שלם המכוון כנגד שכינה של מעלה, נוסף בזה גם ענין היראה, שהוא הארה וגילוי של השראת השכינה שבאה בירושלים".

 ה. כל המקודש מחברו - חרב מחברו

ממוצא הדברים מבואר מדוע "כל עיר על תילה בנויה, ועיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה", כי גודל מעלתה של ירושלים, הוא הגורם לחורבנה הנורא בשעת הסתר הפנים - כדברי הרמב"ן באגרותיו (5ב) בתיאור המצב שהיה בארץ ישראל בזמנו: "ומה אגיד בענין הארץ, כי רבה העזובה וגדל השממון, וכללו של דבר, כל המקודש מחברו חרב מחברו. ירושלים יותר חרבה מן כל הארץ, וארץ יהודה חרבה יותר מן הגליל" [וראה בדברי הרמב"ן בפרשת בחוקותי (5ג) כי "אין ארץ ישראל מקבלת את אוייבנו"].

ו. בית המקדש הרוחני יבוא לתוך הבנין הגשמי "כנשמה בתוך גוף"

לאור התובנה כי בית המקדש וירושלים "של מטה" הם בבואה של ירושלים ובית המקדש "של מעלה", נוסיף ונתעמק מי באמת החריב את בית המקדש.

הגר"ח מוולוז'ין הביא בספרו נפש החיים (6א) מדברי חז"ל כי "נבוכדנצר וטיטוס לא עשו במעשיהם שום פגם וקלקול כלל למעלה, כי לא להם חלק בעולמות העליונים שיהיו יכולים לנגוע שם כלל במעשיהם, אלא בחטאינו נתמעט ותש כביכול כח גבורה של מעלה, ועל ידי זה היה כח לנבוכדנצר וטיטוס להחריב המקדש של מטה המכוון נגד מקדש של מעלה".

מעתה מיושבים מדרשי חז"ל הסותרים לכאורה, מי יבנה את בית המקדש השלישי, כפי שביאר הערוך לנר (7ב) בדבריו הבהירים: "דוודאי בית המקדש לעתיד לבוא יבנה בנין ממש בידי אדם, ומה שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך שנדרש בתנחומא שירד למטה, הוא בית המקדש רוחני שיבוא לתוך בית המקדש הנבנה גשמי, כנשמה בתוך גוף. וכמו שירד במשכן ובבית המקדש האש של מעלה תוך האש של הדיוט שנבער בעצים". כלומר, לעתיד לבוא יבנה בית המקדש בנין ממש בידי אדם, על  ידי מלך המשיח שיקבץ את הגלויות ויבנה עמהם בפועל את בית המקדש של מטה. אך כשם שחורבן בית המקדש של מטה היה כתוצאה מחורבנו למעלה, בגלל החטאים והמעשים הרעים - כך גם בניינו לעתיד לבוא יהיה לאחר שיבנה בית המקדש של מעלה, על ידי שנחזור בתשובה ונעשה מצוות ומעשים טובים. ועל כך נאמר במדרש "מקדש ה' כוננו ידיך", שבית המקדש הרוחני יבוא לתוך בית המקדש הנבנה הגשמי "כנשמה בתוך גוף", וכפי שבמשכן ובבית המקדש "ירדה האש של מעלה תוך האש של הדיוט שנבער בעצים".

ואכן צדקו דברי חז"ל שהגלויות שיתקבצו ובראשם מלך המשיח יבנו את בית המקדש וירושלים של מטה. אך לא יהיה לו קיום, אלא אם כן יבנה תחילה בית המקדש וירושלים של מעלה, וכדברי חז"ל שבית המקדש ירד מהשמים, דהיינו קיומו הרוחני שבזכותו לא יחרב בית המקדש השלישי לעולמים.

וראה בתוספת ובהטעמה בדברי האדמו"ר מליובאוויטש בספר שערי גאולה (8), ובספרינו עקבי דרך (9ג)-(10). [את תמצית הדברים נזכור בסייעתא דשמיא יום יום בשעת התפילה, כפירושו של המגיד צדק (9ב) "ולירושלים, אמר ולירושלים בוא"ו הנוסף, לרמוז גם על ירושלים של מעלה"].

 ז. בנין בית המקדש בזכות תפילותינו - אשר ישלימו את בנין בית המקדש של מעלה

ממוצא הדברים שהבנין האמיתי של בית המקדש הוא על ידי בניית בית המקדש של מעלה, מבוארת תשובתו של  המבי"ט (9א) לשאלה כיצד קדמונים וצדיקים התפללו לבנין ירושלים, ולא נענו, אך דווקא תפילותינו ייענו.

בנין בית המקדש ונחמת ציון וירושלים למטה יהיה רק כאשר יושלם בנין בית המקדש של מעלה בזכות מעשינו ותפילותינו. ואם כן ודאי שתפילותיהם ומעשיהם של כל צדיקי וגדולי הדורות שקדמו לנו פעלו את פעולתם לבנות חלקים מבית המקדש העליון, אלא שכל עוד לא נשלמה בנייתו לא יתגלה כבודו בתחתונים. ולפיכך דווקא תפילותינו ומעשינו הם אלו שיצטרפו להשלים את החסר בבנין בית המקדש של מעלה.

עגלת קניות

Your Cart8
  • x 2 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 3 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 290.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס