שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

שאלת גשמים

תקציר השיעור

שאלת גשמים

בין ז" במרחשון ועד ס" לתקופה ובארצות הדרומיות

 א. בסוגיית הגמרא ובפוסקים מפורשים שני תאריכים לשאלת גשמים: בארץ ישראל בליל ז" במרחשון, ובחו"ל ביום ס" לתקופה. ודנו הפוסקים כיצד ינהגו הנוסעים ארץ ישראל לחו"ל או מחו"ל לארץ ישראל בימים אלו.

ב. בן ארץ ישראל הנוסע לחו"ל לאחר ליל ז" במרחשון [מה הדין כשנוסע לתקופה ארוכה, אך אשתו ובניו נותרו בארץ ישראל • הנוסע בכוונה להשתקע בחו"ל].

ג. בן ארץ ישראל הנוסע לחו"ל קודם ליל ז" במרחשון [מה הדין כשנוסע למקומות שאין בהם ישוב יהודי, כגון להשתטח על קברי צדיקים].

ד. בן חו"ל הבא לארץ ישראל - כיצד ינהג בארץ ישראל כשבדעתו לחזור לחו"ל לאחר ס" לתקופה, וכשבדעתו לחזור קודם לכן • כיצד ינהג כשחזר לביתו בחו"ל קודם ס" לתקופה.

ה. הדין באופנים השונים הנ"ל כשרוצה לעבור לפני התיבה כשליח ציבור.

ו. טעה ולא שאל גשמים במקומות הסמוכים לגבולות ארץ ישראל על פי ההלכה [כגון רמת הגולן או חצי האי סיני] בין ז" במרחשון ועד ס" לתקופה, האם צריך לחזור ולהתפלל.

•   •   •

ז. בחצי כדור הארץ הדרומי [הכולל את מדינות ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי, דרום אפריקה ואוסטרליה] ימי החורף [בהם הימים קצרים והלילות ארוכים והקור שולט] הם בין פסח ועד סוכות. עם זאת, במדינות הנ"ל, הגשמים יורדים כמעט בכל עונות השנה [ובעיקר בימות הקיץ שלהם] - ודנו גדולי הדורות בענין הזכרת ושאלת גשמים, האם עליהם לשנות מהזמנים שקבעו חז"ל.

ח. שאל מטר בין פסח לסוכות במדינות אלו - האם חייב לחזור  ולהתפלל.

ט. ההתקדמות הטכנולוגית באפשרויות ניצול מי הגשמים היורדים בקיץ, והשפעתה על דיני שאלת והזכרת גשמים.

א. בסוגיית הגמרא במסכת תענית [1] י, א) מפורשים שני תאריכים לשאלת גשמים: בארץ ישראל בליל ז' במרחשון [לדעת רבבן גמליאל, שנפסק הלכה כמותו], ובגולה ביום ס' לתקופה [של תשרי, וראה בהערה 34 (מתוך ש"ס מהדורת שוטנשטיין) מהי "תקופה", ואימתי תאריך זה יוצא בימי השנה - בתפילת ערבית שלפני ה-5 או ה-6 לדצמבר, תלוי אם בחודש פברואר יש 28 או 29 יום]. ופירש רש"י מדוע בחו"ל איחרו את שאלת הגשמים לתאריך זה: "לפי שהוא מקום נמוך ואין צריכים מטר כל כך". וכן נפסק להלכה בשו"ע [4] סי' קיז סע' א) "ברכת השנים צריך לומר בה בימות הגשמים ותן טל ומטר. ומתחילים לשאול מטר בחוצה לארץ בתפילת ערבית של יום ס' אחר תקופת תשרי, ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל ז' במרחשון".

• בשו"ע (או"ח סי' קיז ס"ה) נפסק: "לא שאל מטר ונזכר קודם שומע תפילה, אין מחזירים אותו, ושואל בשומע תפילה".

• בסוגיית הגמרא במסכת תענית [1] יד, ב) מסופר על בני נינוה ששאלו את רבי: "כגון אנן דאפילו בתקופת תמוז בעינן מיטרא [גשם], היכי נעביד, כיחידים דמינן ובשומע תפלה [כיחיד השואל צרכיו בשומע תפילה, רש"י שם], או כרבים דמינן ובברכת השנים". ורבי השיב להם: "כיחידים דמיתו, ובשומע תפלה", וכן נפסק להלכה בשו"ע [4]  סי' קיז סע' ב) "יחידים הצריכים למטר בימות החמה, אין שואלין אותו בברכת השנים, אלא בשומע תפלה, ואפילו עיר גדולה כנינוה, או ארץ אחת כולה כמו ספרד בכללה, או אשכנז בכללה, כיחידים דמו בשומע תפילה". אמנם מסיים השו"ע: "ומיהו אם בארץ אחת כולה הצריכים מטר בימות החמה, טעה בה יחיד ושאל מטר בברכת השנים, (אם רוצה) חוזר ומתפלל בתורת נדבה בלא שאלה בברכת השנים (אבל אינו מחויב לחזור כלל)".

ממוצא דינים אלו יש לברר כיצד ינהגו הנוסעים מארץ ישראל לחו"ל או מחו"ל לארץ ישראל בימים אלו, האם עליהם לנהוג כמנהג מקום מגוריהם או כמנהג המקום שבו הם נמצאים, במקרים השונים שיפורטו להלן.

ב. החיד"א הביא בחיבורו ברכי יוסף [4] את דברי מהר"ר זרחיה גוטה ומהר"י מולכו כי "בן חוצה לארץ הנמצא בארץ ישראל, ובן ארץ ישראל הנמצא בחוצה לארץ, כל אחד ישאל כבני העיר הנמצא בה. וטעמא, דבן חוצה לארץ הנמצא בארץ ישראל הוא צריך לחיי שעה באותם הימים עמהם. ובן ארץ ישראל הנמצא בחוצה לארץ, הוא יחיד בחוצה לארץ ואין היחיד שואל", וכתב החיד"א "וכן דעתי הקצרה נוטה. ודלא כהרדב"ז והפרי חדש".

דעת הפרי חדש הובאה בבאר היטב [4] ס"ק ד) ובמשנה ברורה [4] ס"ק ה) שכתב: "בן א"י בחו"ל או להיפך, אם דעתו בתוך שנה לחזור, שואל כמקומו. ואם דעתו אחר שנה, שואל כמקום שהוא שם, אע"פ שיש לו אשה ובנים בביתו, כן כתב הפרי חדש, והביאו הפרי מגדים. ובספר ברכי יוסף הסכים בשם כמה גדולים לדעת מהר"ז גוטה ומהר"י מולכו, דכל אחד ישאל בבני העיר הנמצא בה, ודלא כהפרי חדש, עי"ש. ולכאורה מדברי הבאר היטב משמע דהם מיירי דווקא באין דעתו לחזור, וצריך לעיין בתשובת דבר שמואל ובס' יד אהרן כי שם מקורם".

ובבאר היטב (שם) הביא שיטה שלישית בשם מהריק"ש והלכות קטנות, שגם באין דעתו לחזור באותה שנה, מכל מקום שואל כבן ארץ ישראל [ומקור שיטה זו בתשובת הרדב"ז].

ובביאור מחלוקתם, כתב האגרות משה [5] "דמוהרי"ק סובר דכיון דצריך למטר שבא"י בשביל אשתו ובניו הנמצאים שם, אף שמצדו שהוא נמצא בכאן [בחו"ל] אין צורך לו למטר, צריך לומר טל ומטר כבני א"י בשביל הצורך לאשתו ובניו שהוא גם צורכו. והפרי חדש סובר שאזלינן בתר דידיה, דכיון שלא יחזור בשנה זו הרי אין צורך לו בשנה זו למטר שבא"י, ואף שבשביל אשתו ובניו יש צורך, אזלינן רק בתר דידיה", ועי"ש בהכרעת האגרות משה למעשה.

וראה במה שדן בזה בהרחבה בשו"ת משנת שלמה [7] והביא כי יש המורים בנדונים הנ"ל, לומר "ותן ברכה" בברכת השנים", ולשאול הגשמים בשומע תפילה על ידי זה, כדי לצאת ידי המחלוקת מספק, וכתב כי אין  להורות כן לכתחילה, אלא יש לברר ולהכריע מה הדין, כי העצה לשאול גשמים בשומע תפילה אינה הכרעה לכתחילה, עי"ש.

בן ארץ ישראל הנוסע לחו"ל קודם ליל ז' במרחשון

ג. יש לעיין האם מתחיל לשאול גשמים בז' במרחשון כשנמצא בחו"ל. וכתב הברכי יוסף [4] ס"ק ז) "נ"ל דישאל כבני חוצה לארץ, אף דאכתי לא מטא לעיר". ובספר הליכות שלמה [6] סעיף יט) הביא בשם הגרש"ז אויערבך, שכתב ש"אם דעתו לחזור לא"י בימות הגשמים, או שיאן בדעתו לחזור התוך השנה אלא שאשתו ובניו נשארו בא"י, שואל טל ומטר מז' חשון בשומע תפילה". ובהערות נתבאר טעם הוראתו: "דכיון שהוא בן א"י, חל עליו חיוב לשאול טל ומטר בז' בחשון. ומכל מקום לא ישאל בברכת השנים, כיון שאין מנהג הציבור בחו"ל לשאול אז. ואין נפק"מ בזה אם בדעתו לחזור אחרי ס' יום לתקופה או קודם ס' יום, דכיון דבשעת חלות החיוב נמצא בחו"ל, מתחיל לשאול בברכת שומע תפילה, וכשיחזור לא"י ישאל בברך עלינו".

ועוד מובא שם (הערה 71) כי הגרש"ז הורה לומר  בשומע תפילה נוסח זה: "ותן טל ומטר בארץ הקודש ובמקומות הצריכים לכך" [ועוד כתב שם: "אבל אם יצא  לכתחילה לכמה שנים, שואל כבני חו"ל, אף אם נשארו בני ביתו בא"י"].

ובפסקי תשובות [8] הוסיף: "וכשנוסע למקום שאין ישוב יהודים בני חו"ל ודעתו לחזור באותה שנה, כגון להשתטח על קברי צדיקים, שפיר טפי לשאול כבני ארץ ישראל מליל ז' חשון, ושוב לא יפסיק מלשאול על הגשמים, אף שנכנס אחר כך בחו"ל למקום ישוב יהודים.

בן ארץ ישראל הנוסע לחו"ל לאחר ליל ז' במרחשון

ד. כתב הברכי יוסף [4] ס"ק ו) "נראה לי דכיון דכבר התחיל לשאול מז' במרחשון הן בעודנו בארץ ישראל, יהיה לו מושך מנהגו, וישאל כבני ארץ ישראל, דלא ליהוי כחוכא ואיטלולא".

וכתב בספר הליכות שלמה [6] הערה כז) "ואין נפק"מ בין מי שדעתו לחזור קודם ס' לתקופה (דבזה פשיטא שלא ישנה ממנהגו בהיותו בחו"ל ושוב ישנה בחזרתו לא"י) למי שדעתו לחזור לאחר ס' יום מהתקופה. אמנם אם רוצה לשאול ותן טל ומטר בברכת שומע תפילה כדי לצאת כל הדעות, רשאי". ובפסקי תשובות [8] הוסיף: "אבל אם נוסע להשתקע בחו"ל עם אשתו ובניו למשך שנה ויותר, יפסיק מלשאול וימתין עד ס' לתקופה כבני חו"ל".

ד. בן חו"ל הבא לארץ ישראל

יש לעיין כיצד ינהג בארץ ישראל כשבדעתו לחזור לחו"ל לאחר ס' לתקופה, וכשבדעתו לחזור קודם לכן.

בספר הליכות שלמה [6] סעיף כא) הכריע: "אם בדעתו לחזור לאחר ס' יום לתקופה, שואל טל ומטר בברכת השנים מז' מרחשון. ואם בדעתו לחזור בתוך זמן זה ישאל בשומע תפילה, כל זמן שהוא בא"י". ובהערות הוסיף: "ובזה אם שכח אינו חוזר, דכיון שמה ששואל בהיות בא"י בברכת שומע תפילה אינו חיוב אלא חומרא, וגם אנו ממעטים בתפילת נדבה בזמנינו, לכך אם שכח לשאול אינו חוזר ומתפלל. ומטעם זה גם נראה דמייד כשחוזר לחו"ל יפסיק".

וראה סיכום הדינים בפסקי תשובות [8].

• הדין באופנים השונים הנ"ל כשרוצה לעבור לפני התיבה כשליח ציבור - בפסקי תשובות [8]

•  מקומות הסמוכים לגבולות ארץ ישראל על פי ההלכה [רמת הגולן או חצי האי סיני] - הגר"ע יוסף חידש בשו"ת יחוה דעת [6] בנדון חיילים המשרתים שם על פי יסודות מחלוקת הפוסקים שהובאה לעיל [אות ב] בנדון בן א"י שנסע לחו"ל, כי במקומות אלו לכתחילה יש לשאול טל ומטר בז' בחשון כדין תושבי א"י, ומכל שכן אם התחילו לשאול טל ומטר בז' בחשון ואחר כך נתגייסו לצה"ל ויצאו לסיני ולגולן, שאין להם להפסיק ולשאול טל ומטר. ומכל מקום ואמרו ברכו [למנהג בני ספרד, או לא אמרו וטל ומטר למנהג בני אשכנז], אינם צריכים לחזור עד ס' יום בתקופה"

•   •   •

שאלת והזכרת גשמים בחצי כדור הארץ הדרומי

ה. בחצי הדרומי של כדור הארץ, הכולל את מדינות ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי, דרום אפריקה ואוסטרליה, ימי החורף [בהם הימים קצרים והלילות ארוכים והקור שולט] הם בין פסח ועד סוכות. עם זאת, במדינות הנ"ל, הגשמים יורדים כמעט בכל עונות השנה [ובעיקר בימות הקיץ שלהם] - ודנו גדולי הדורות בענין הזכרת ושאלת גשמים, האם עליהם לשנות מהזמנים שקבעו חז"ל.

והנה בשו"ת הרא"ש [2]-[3] דן האם מותר לשנות את המנהג, ולהזכיר ולשאול גשמים גם לאחר פסח, במקומות הנצרכים לכך, והרחיב בביאור שיטתו של הרמב"ם על פי המבואר בדבריו בפירוש המשניות למסכת תענית [1] ובחיבורו ה"יד החזקה. ולמרות שצידד להזכיר ולשאול גשמים לפי צורך המקומות, מכל מקום נמנע הרא"ש לשנות את המנהג למעשה.

ובב"ח [3] כתב ש"קבלה" בידו להיזהר ולא לשאול גשמים כלל שלא בזמן שתיקנו חכמים, אפילו בשומע תפילה", ציין שמועה על שני גדולים שעשו מעשה בזה ונפטרו באותה שנה "ותלו הדבר דאטרחו קמי שמיא".

להלכה פסק השו"ע [9] "אם אמר מוריד הגשם בימות החמה, מחזירין אותו וחוזר לראש הברכה; ואם סיים הברכה, חוזר לראש התפלה. אפילו במקום שצריכים גשם בימות החמה, אם הזכיר גשם במקום טל, מחזירין אותו"

וכתב המשנה ברורה (ס"ק כד) "ואף דלענין שאלה פסק לקמן בסימן קי"ז ס"ב [5] דאם שאל באופן זה מטר בברכת השנים בימות החמה, אין מחזירין אותו, שאני הזכרה דשבח הוא ואין דרך להזכיר שבח בדבר שהוא קללה בשאר מקומות" [וראה בדברי הביאור הלכה (שם) שהרחיב בביאור הדברים על פי תשובת הרא"ש הנ"ל].

ו. על סמך דברי הרא"ש כתב רבי חיים שבתי [מרבני סלוניקי, נפטר בשנת ת"ז] תשובה ארוכה בשו"ת תורה חיים [10] שבה פסק לאנשי ברזיל לא להזכיר ולשאול גשם בברכת השנים בכל השנה, אלא בזמן הנצרך להם לגשמים, בימים שבין פסח לעצרת, ישאל בשומע תפילה. וכן הורה למעשה, רבי שאול סתהון, רבה הראשי של ארגנטינה בשנות העשרים של המאה שעברה, בשו"ת דבר שאול  [11] "שיש להם לילך אחר ימות הגשמים שלהם, דהיינו בימות הקיץ שלהם אין שואלים ולא מזכירים גשמים כלל, ובימות החורף שלהם יש לומר בשומע תפילה ותן טל ומטר לברכה".

נידון דידן התברר בהרחבה גם על ידי רבי אברהם עבר הירשוביץ, רבה של מלבורן באוסטרליה, בספרו בית אברהם [11] ושם הביא את תשובתו של רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבה של קובנה, שכתב: "על פי דין הם חייבים להזכיר ולשאול גשמים כמו במדינותינו, ואף במקומות שאין צריכים לגשמים גם כן צריכים להזכיר ולשאול בימי החורף כמבואר בשו"ע סי' קיז בלי שום חולק, ולדברי השו"ע אנו שומעים, וכן נהגו בכל המדינות תפוצות ישראל".

ובפסקי תשובות [13] הביא מדברי הפוסקים "שהוסיפו עוד לומר, שאפילו במדינות אשר גשמי הקיץ שם מזיקים להם, מכל מקום יזכירו וישאלו על הגשמים אז, שהוא זמן חורף שלנו, כי מדברי הריטב"א בתענית מוכח שחולק על הרמב"ם בפירוש המשניות שם, ולדבריו אין רשאים להוסיף על הזמנים שקבעו חז"ל לענין ההזכרה והשאלה על הגשמים, וכל שאר המדינות וארצות נגררים אחר רוב ישוב העולם. וכיון שנוסח חז"ל הוא ותן טל ומטר לברכה, הרי כוונת האדם הוא לאותן מקומות שהגשמים אכן המה לברכה, אלא שרשאים לשאול על הגשם בשומע תפילה בימות הגשמים שלהם".

ז. וראה סיכום שיטות הפוסקים בדברי האדמו"ר מליובאוויטש בספר שערי הלכה ומנהג [12] ובמה שכתב כי אע"פ שהסברא נוטה לומר שבכל מקום צריכים להתנהג בהתאם לצרכי המקום, אולם נתבאר בתשובת הרא"ש הנ"ל, כי בפועל נקבע הדין לפי המנהג לשאול על הגשמים בזמן ששואלים על הגשמים בארץ ישראל.

וראה גם בשו"ת תשובות והנהגות [11] שדן הגר"מ שטרנבוך בנושא זה, ביחס ליושבי דרום אפריקה, ולאחר שהסיק שיש לשאול גשמים בתקופה הנצרכת להם בשומע תפילה, כתב: "ומעיקרא אמרתי שגם הש"ץ יגיד. אבל שוב ראיתי במשנ"ב סי' קי"ז סק"ט מהאחרונים שלא לומר בציבור בחזרת הש"ץ ותן טל ומטר, אלא התפילה המיוחדת לגשמים רק יחיד לעצמו יאמר. ולדעת הרמב"ם בפירוש המשניות כשצריך לגשמים חייבין לומר מעיקרא דדינא. ואם כן ראוי להחמיר ולהתפלל. וכפי ששמעתי חשש הגר"ח מבריסק זצ"ל לעצמו שכאשר היה צריך גשם במדינה, דקדק מאד לומר ותן טל ומטר בתפילה בלחש שלו בשומע תפילה שבזה יוצא עכ"פ בדיעבד".

אמנם בשנים האחרונות, בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית באפשרויות ניצול מי הגשמים היורדים בקיץ, נקטו הפוסקים יש לנהוג בארצות הדרומיות כהכרעת השו"ע, וכפי שסיכם את דבריהם בפסקי תשובות [13] "והנה בימינו עקב התפתחות והתקדמות הטכנולוגיה, למדו ברוב מדינות אלו לנצל היטב את גשמי הקיץ שלהם לזריעה ולנטיעה, שכאמור הם רוב גשמי השנה, ויש בגשמים אלו ברכה מרובה לגידולי השדות. וגם למדו לשלוט על הגשמים, שלא יהיו הצפות וביצות וכדומה, ואין בהם משום נזק לבריאות האדם ולגרימת חלאים, וכל כך השכילו לנצל ימים גשומים אלו, עד שבמקרה של עצירת גשמים בימי קיץ אלו אצלם שהוא חורף שלנו, יש בזה משום נזק לחי ולצומח, וגשמי החורף פחותים אצלם במעלתם על גשמי הקיץ. ועקב כך הסכימו פוסקי זמננו, שלכל הדעות יש להם לנהוג לעניין הזכרת מוריד הגשם ושאלת ותן טל ומטר לברכה כפי זמני תקנת חז"ל והשו"ע, בין סוכות לפסח, כי אין אנו שואלים על קור וחום אלא על הגשם כדי שתצמיח האדמה, ואף אם ימי הזרע אצלם הוא גם בימי החורף שלהם, דהיינו לאחר הפסח, מכל מקום גם במדינות שלנו נמצא כזה, ובכל זאת נפסק בשו"ע הכא ובסימן קי"ז שאין להזכיר ולשאול אלא כרובא דעלמא. אלא רשאים להזכיר בשומע תפלה ותן טל ומטר לברכה בעונה שזקוקים לו, וכמבואר בשו"ע סי' קי"ז ס"ב". ומסיים הפסקי תשובות: "אלא דין אהניא ליה במדינות אלו, שבדיעבד אם שאל טל ומטר בברכת השנים בין פסח לסוכות אין חייב לחזור התפילה, אלא רשאי לחזור בתורת נדבה".

עגלת קניות

Your Cart3
  • x 3 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 120.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס