שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

שבע ברכות

תקציר השיעור

א. במסכת כתובות מבואר כי "ברכת חתנים" [דהיינו "שבע הברכות"] נאמרת בעשרה. ויש לעיין, האם הצורך לברך "שבע ברכות" בעשרה, נועד לפרסום השבח וההודאה להשי"ת, או נובע מהיות ברכת חתנים "דבר שבקדושה".

ב. נחלקו רבותינו הראשונים, האם "שבע ברכות" טעונות סעודה וברכת המזון. ועוד נחלקו, האם מסדרים את ה"שבע ברכות" על הכוס של ברכת המזון, או שצריך כוס אחת לברהמ"ז ואחרת ל"שבע ברכות", וצ"ב בשורש מחלוקתם.

ג. עוד יש לדון האם ה"שבע ברכות" הם חלק מברכת המזון, או לא [היה בחתונה אך לא אכל בסעודה, האם רשאי לברך שבע ברכות].

ד. עוד דנו הפוסקים האם חיוב "שבע ברכות" הוא על הציבור, או על כל יחיד המשתתף בסעודה. ונפקא מינה, האם מותר לעזוב קודם אמירת ה"שבע ברכות" [כיצד ינהג למעשה מי שנצרך לעזוב את האולם לפני השבע ברכות].

ה. היו עשרה בתחילת ה"שבע ברכות" ויצאו חלקם, האם מותר לסיים את שאר הברכות. ומה הדין אם היו עשרה בתחילת ברכת המזון, וחלק מהם יצאו.

ו. סעודת "שבע ברכות" שאין בה עשרה שאכלו פת - האם מברכים "שבע ברכות" [ומה הדין אם החתן או הכלה לא אכלו פת].

ז. "שבע ברכות" שהתחיל ביום השביעי והסתיים לאחר חשיכה, האם מברכים "שבע ברכות". ומה הדין כאשר הסעודה התחילה בשבת ונמשכה עד מוצ"ש.

ח. נוכחות החתן והכלה ב"שבע ברכות" [הגיעו באמצע הסעודה או עזב אחד מהם לפני סיומה • נמצאים בחדרים אחרים מהמסובים • האם הכלה חייבת להיות נוכחת בשעת אמירת השבע ברכות].

שבע ברכות[*]  

א. במסכת כתובות [1] ז, ב)  מבואר כי "ברכת חתנים", דהיינו "שבע הברכות" שמברכים בשמחת הנישואין ובשבעת ימי המשתה [יעו"ש בגמרא וברש"י נוסח ופרטי הברכות], נאמרת בעשרה** [ונחלקו רב נחמן ורבי אבהו האם המקור נלמד מהפסוק "בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹקִים ה' מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל", או מהפסוק "וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָעִיר וַיֹּאמֶר שְׁבוּ פֹה וַיֵּשֵׁבוּ"].

וצ"ע האם הצורך לברך שבע ברכות בעשרה, נועד לפרסום השבח וההודאה להשי"ת, או נובע מהיות ברכת חתנים "דבר שבקדושה". ובספר ברכת חתנים [8] הביא שנחלקו ראשונים ואחרונים בשאלה זו.

בשיטה מקובצת בסוגיא [2] כתב במפורש: "ומפני שבדבר שבקדושה הוא לברך את השם, כינס עשרה". וכן מובא בשם הגרי"ז מבריסק. אבל התוספות רי"ד כתב בסוגיא "ברכת חתנים צריכה עשרה, כדכתיב במקהלות ברכו ה', וכתיב ברוב עם הדרת מלך". ומשמע שהחיוב לברך שבע ברכות בעשרה הוא מדין "ברוב עם הדרת מלך", לפרסם השבח וההודאה להשי"ת, ולא משום "דבר שבקדושה". וכן משמע מדברי המשנה ברורה [4] במה שהשווה בשער הציון את ההלכה שמברכים ברכת הגומל בעשרה מדכתיב "וירוממוהו בקהל עם", לדין ברכת חתנים בעשרה שנלמד [לחד מאן דאמר] מהפסוק "במקהלות ברכו ה'" - שהצורך בעשרה לברכת חתנים נועד לפרסום ההודאה להשי"ת.

נפק"מ, כשהתחילו לברך שבע ברכות בעשרה ואחר כך יצאו חלקם, האם מותר לסיים את שאר הברכות. אם ברכת חתנים היא בגדר "דבר שבקדושה", אפשר להמשיך, כמבואר ברמב"ם ובשו"ע שאם התחילו להתפלל בעשרה ויצאו מקצתם, יגמרו השאר. אך אם צריך עשרה כדי לרומם את השי"ת בקהל עם, אם אין עשרה לא יכולים לברך. ועי' בדברי ערוך השלחן [4] סע' יא-יג) מש"כ בדין זה. וע' בספר ברכת חתנים [8]-[9] שכתב עוד נפק"מ בחקירה הנ"ל, לצירוף תשעה וארון, ישן, חרש שמדבר ואינו שומע, או צירוף מנודה למנין עשרה בשבע ברכות.

והנה אם נאמר שגדר ברכת חתנים הוא כ"דבר שבקדושה", יש לעיין מדוע נהגו לישב בשעת אמירת שבע הברכות, שהרי כתב הרמ"א (או"ח סי' נו סע' א) שכל דבר שבקדושה צריך לעמוד באמירתו. ובאמת, רבי שלמה קלוגר כתב בשו"ת האלף לך שלמה [4] אבן העזר סימן קטו) בשם תיקוני הזוהר, שאסור לישב בשעת אמירת השבע ברכות, וצ"ע.

 

ב. בהמשך הסוגיא [1] ח, א) "אמר רב נחמן אמר רב, חתנים מן המנין, ואין אבלים מן המנין". וראה בהגהות וציונים (אות ח) שהביאו גירסא מרש"י בכתב יד: "חתנים מן המנין לעשרה הצריכים להימנות לברכת חתנים, כדאמרינן לעיל" [וכן נפסק בשו"ע [3] סע' ד]. ואילו האבלים אינם ממנין עשרה בנצרך לאמירת "ברכת האבלים" [שהיתה נאמרת בעבר כאשר היו חוזרים מבית הקברות או בבית האבל, אבל כיום לא נהגו לברכה]. ועל כך הקשו מהאמור בברייתא "חתנים ואבלים מן המנין". ותירצו: "כי תניא ההיא בברכת המזון". כלומר, האבלים נמנים במנין עשרה לענין הזימון בברכת המזון בעשרה, אך אינם נמנים מן המנין לאמירת ברכת אבלים בעשרה. וכתבו הראשונים [עי' בשו"ת מנחת יצחק [6] אות ה] כי משמע מתירוץ הגמרא "כי תניא ההיא בברכת המזון", כי דין זה נאמר גם על "ברכת חתנים".

ומעתה יש לדון האם השבע ברכות הם חלק מברכת המזון, או לא [ונפק"מ אם היה בחתונה אך לא אכל בסעודה, האם רשאי לברך ז' ברכות, כדלהלן]. ואמנם נחלקו רבותינו הראשונים, האם שבע ברכות טעונות סעודה.

• הרא"ש והר"ן במסכת כתובות [2] כתבו להצדיק את המנהג שנהגו לברך ברכת חתנים גם שלא בשעת הסעודה, ע"פ האמור במס' סופרים [2] שהיו מברכים ברכת חתנים קודם סעודה, הרי שאין צורך בסעודה כדי לברך ז' ברכות.

• בתוספות במסכת פסחים [2] מפורש כי "ברכת המזון גורם לברכת הנישואין". וכאמור לעיל, המנחת יצחק [6] הביא מדברי הר"ן והריטב"א בכתובות, שהוכיחו כן מתירוץ הגמרא "כי תניא ההיא בברכת המזון". ואמנם גירסת הגר"א במסכת סופרים [2] שהיו מברכים ברכת חתנים אחר הסעודה.

וראה סיכום השיטות והמנהגים בספרו של רבי שריה דבילצקי [בני ברק] שובע שמחות (הערה כא). ומרן השו"ע [3] סע' ה) סתם כשיטה זו: "מברכים ברכת חתנים בבית חתנים אחר ברכת המזון בכל סעודה וסעודה שאוכלים שם".

ובספר ברכת חתנים [9]-[10] הביא מדברי הגרי"ז מבריסק שדייק מדברי הרמב"ם בהלכות ברכות [3] שהשבע ברכות הם חלק מברכת המזון. ולכן הנוהגים כמנהג בריסק, לא מברכים ז' ברכות אם לא אכלו בסעודה. והביא שכן מפורש בלשון האבודרהם [2] "שברכת המזון ושבע ברכות מכח האכילה הם באים, כענין אחד הם נחשבים". ובספר שובע שמחות [12] סע' ו) כתב שצריך שלפחות שבעה יאכלו פת, והשלושה האחרים יאכלו דברים שעל ידם יצטרפו לזימון.

• נפק"מ נוספת האם השבע ברכות הם חלק מברכת המזון, כתב בספר ברכת חתנים [10], בנדון שהיו עשרה בתחילת ברכת המזון, ובאמצע הברכה יצאו חלק מהם, האם מותר לומר את השבע ברכות. ואם השבע ברכות הם חלק מברכת המזון, שפיר יברכו ככל "דבר שבקדושה" שאם התחילו בעשרה, אף אם יצאו אפשר להמשיך [וכתב שם עוד נפק"מ, שאם  השבע ברכות הם חלק מברכת המזון, אין לדבר בין ברכת המזון  לשבע ברכות]. ועל פי זה יישב הברכת חתנים [9] את המנהג לשבת בשבע ברכות, על פי מש"כ החתם סופר שאין עומדים בברכת הזימון משום דהוי חלק מברהמ"ז והסעודה, שיושבים. ואם כן יש לומר, שגם בשבע ברכות שהם חלק מהסעודה וברכת המזון, אפשר לשבת.

שבע ברכות שהתחיל ביום השביעי והסתיים לאחר החשיכה - דנו הפוסקים, האם מברכים שבע ברכות. וכתב בספר ברכת חתנים [10] שלכאורה הדבר תלוי האם השבע ברכות הם חלק מברכת המזון. ואז מכיון שנתחייב לברך בשעת האכילה שהיתה ביום השביעי, רשאי לברך גם לאחר החשיכה, וכדין הזכרת "רצה" או "יעלה ויבוא", בברכת המזון שהתחילה בשבת או ר"ח ונמשכה עד מוצאי שבת.

אמנם בשו"ת האלף לך שלמה [4] אבן העזר סימן קו) כתב שאין לברך, משום שיש לחלק בין דיני הזכרת מאורע בברכת המזון, שהחיוב נקבע לפי שעת האכילה, ולכן אם התחיל במועד, יכול להזכירו ברכת המזון גם לאחר המועד. לעומת חיוב שבע ברכות שאינו תלוי באכילת הסעודה אלא נקבע כאשר מברכים ברכת המזון, ולכן רק אם כל הברכה נאמרת בתוך שבעת ימי המשתה יש חיוב שבע ברכות. אבל אם הברכה נאמרת לאחר שבעת הימים, גם אם התחיל את הסעודה בתוך שבעת הימים ונמשכה הסעודה, יש איסור ברכה לבטלה לומר ברכה לאחר הזמן, עי"ש בדבריו.

וראה במש"כ בשו"ת שבט הלוי [5] ובספר שמירת שבת כהלכתה [4], בנדון שבע ברכות ביום השביעי שחל בשבת ונמשך עד מוצאי שבת. ועי' סיכום הדינים בספר ברכת חתנים [10].

 

ג. עוד נחלקו רבותינו הראשונים, האם מסדרים ז' ברכות על הכוס של ברהמ"ז, או שצריך כוס אחת לברהמ"ז וכוס אחרת לשבע ברכות, כמובא בדברי התוספות בפסחים [2]. והריטב"א [2] הביא מדברי מסכת סופרים [2] שמברכים ברכת המזון על כוס אחד, ואחר כך מביאים לו כוס אחר לומר עליו ברכת חתנים. ומבואר בדברי הריטב"א והאבודרהם [2] כי שורש מחלוקתם בשאלה, האם חיוב השבע ברכות הוא חלק מברכת המזון.

שתי הדעות הובאו להלכה בשו"ע [3] סע' ט). ומרן השו"ע כתב כי "פשט המנהג" לברך השבע ברכות על הכוס של ברכת המזון. ברם הרמ"א כתב שהמנהג באשכנז לברך שבע ברכות על כוס אחרת מכוס ברכת המזון.

 

ד. עוד דנו הפוסקים האם חיוב שבע ברכות הוא על הציבור, או על כל יחיד המשתתף בסעודה, ונפקא מינה, האם מותר לעזוב קודם אמירת השבע ברכות. שאלה זו שאל האדמו"ר מציעשינוב בניו יורק למרנן האגרות משה [5] והמנחת יצחק [6]. הוא הביא ראיה מפסק השו"ע [6] סע' יא) שחיוב השבע ברכות על המסובים בסעודה הנמצאים גם בבית שהחתן והכלה לא נוכחים בו, ומשמע איפוא שהחיוב מוטל על האורחים בחתונה. ומתוך כך יעץ למי שמעוניין לצאת מהחתונה לפני שמברכים את השבע ברכות, לא לאכול בסעודה אלא לטעום משהו.

ברם האגרות משה [5] כתב עצה אחרת: "דאלו הרוצים שלא לחכות עד גמר הסעודה וז' ברכות יאמרו בפירוש קודם שישבו לאכול שאין מתכוונים להצטרף לקביעות עם שאר המסובים". והמנחת יצחק [6] הוסיף: "מדחזינן בש"ס ופוסקים ושו"ע דאסרו בפירוש לילך קודם ברכת זימון, ובברכת חתנים סתמו ולא פרשו שיש איסור בזה לילך קודם ברכת חתנים, מוכח לכאורה דבברכת חתנים ליכא איסור בזה, רק המצוה הוא למי שהוא בגמר סעודה, אבל אין חיוב להמתין עד גמר סעודה", ולכן נקט כי מי שנצרך לעזוב את האולם לפני השבע ברכות, יש לו על מי לסמוך.

סיכום ההנהגה למעשה כיצד ינהג מי שנצרך לעזוב את האולם לפני השבע ברכות - שובע שמחות [13] סע' כב-כג).

 

ה. נוכחות החתן והכלה בשבע ברכות - בשו"ת יביע אומר [7] ובספר שובע שמחות [12] הערה צח) הביאו מחלוקת הראשונים בדין זה, ועל כן מחמת הספק יש להחמיר ולא לברך אם אינן נוכחים בסעודה [מדין ספק ברכות להקל]. ועוד כתב בשובע שמחות, שלכתחילה צריך החתן להשתתף בסעודה על ידי אכילת פת, אמנם בדיעבד אף אם לא טעם כלל, אפשר לברך. אולם בשו"ת ציץ אליעזר [7] נקט להלכה כדברי האלף לך שלמה [4] או"ח סימן צג) שאין לברך ז' ברכות כשהחתן לא אכל בסעודה [מדין ספק ברכות להקל]. ועי"ש כי הכלה אינה חייבת להיות נוכחת בשעת אמירת השבע ברכות, אלא זהו "מנהג יפה" בעלמא, כמבואר בדברי ערוך השלחן [4] סע' לז).

 

[*] השיעור נכתב ע"פ ספר ברכת חתנים (8-11) על ענייני שבע ברכות, מאת רבי ניסן קפלן, ר"מ בישיבת מיר בירושלים [תשס"ד].

** בנדון המוזכר בסוגיא, כי מברכים את "שבע הברכות" במשך שבעת ימי המשתה, רק כאשר נוכחים בסעודה "פנים חדשות", הרחבנו את היריעה בשיעור נ"ח, עי"ש ואכמ"ל. 

שהשמחה במעונו

יש להעיר אודות הדיון האם אומרים שהשמחה במעונו כשהישיבה איננה נפרדת

 

עגלת קניות

Your Cart13
  • x 2 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 2 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
סה"כ: 475.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס